זה היה באחד מימי חול המועד סוכות, לפני כחודש. גל גברעם העבירה את החג בדירה של אמא שלה בנתניה. בן זוגה של גברעם, תום חיימוב, החליט להעביר את החג בדירתם המשותפת בתל אביב. בבוקר של אותו היום הם התכתבו כרגיל ודיברו על הימים שהעבירו בנפרד. באותו יום בשעות אחר הצהריים אתרי הרכילות התמלאו בדיווחים שמשמעותם אחת: "גל גברעם ותום חיימוב במשבר". "באותו רגע האינסטגרם שלי התפוצץ", מספרת גברעם. "קיבלתי מבול של הודעות, שלחו הודעות גם לאמא שלי ולחברות שלי. ילדות שלחו לי הודעות קוליות שבהן הן אשכרה בוכות על זה שנפרדנו".
כנראה שאנשים מאוד מתעניינים בזוגיות שלכם, ובטח כשיש שמועות על משבר.
"איזה משבר איזה? לא היה שום משבר. את החג העברנו בנפרד כי אני רציתי להיות עם המשפחה שלי והוא רצה להיות עם המשפחה שלו. זה שכמה ימים לא העלינו סטורי ביחד זה לא אומר שנפרדנו".
השמועה הזו הגיעה בגלל שלא העליתם סטורי משותף?
"אין שום הסבר אחר. כשראיתי את הידיעות סימסתי לתום 'מה, נפרדנו או שהעולם מאבד את זה?', היא מספרת תוך שהיא מראה לי את השיחה במסך האייפון שלה. "הוא ענה לי 'את לא אוהבת אותי יותר'", היא צוחקת. "צחקנו על זה. אחותי, לא היינו בלופ בכלל. אנחנו חיים את החיים של עצמנו, הזוגיות היא שלנו, של תום ושלי, לא של כל המדינה. וכן, מותר לנו להעביר את החג בנפרד ומותר לנו לא להעלות סטורי ביחד כל יום. ממתי לקחו לי את הזכויות על ההחלטות שלי? אני חייבת לכם את הקרביים שלי?".
את נשמעת כועסת.
"זה עצבן אותי וכבר עברתי הלאה, אבל בואו נתאפס, חברים. אם זה ייגמר בינינו אתם תדעו, אבל אל תדאגו, כרגע זה לא הכיוון".
גברעם ואני נפגשות בבית המשותף שלה ושל חיימוב באזור כיכר המדינה. "בדיוק סיימנו לשפץ את הדירה", היא מחייכת ועורכת לי סיור בחלל המשודרג. "את הפח קיבלנו במתנה ממעריצה. הוא עולה 800 שקל", היא מציינת ומסגירה שבדקה את המחיר. "את מבינה איזה אנשים פשוטים ומדהימים יש בעולם?". על המקרר תלויות תמונות שמציגות זוגיות פוטוגנית, ועל הקיר המרכזי תמונה של גברעם מאחת מהפקות האופנה שאליהן הצטלמה.
"דירה מהממת", אני מחמיאה לה על העיצוב. "כן, אבל בעתיד אנחנו נחזור לגור בנתניה", היא עונה בנחרצות. "נראה לך שאני נשארת בעיר המגעילה הזו? כאילו, זו עיר פנאן וזה קרוב להכל אבל אני לא הבן אדם לתל אביב. אני לא אוהבת מועדונים ואני לא אוהבת להצטופף במקומות עם הרבה בני אדם".
טוב, זה בטח קשה כי מזהים אותך המון.
"האמת היא שזה לא קשור. תקשיבי, שלא נדע, אבל בכל פעם שאני נמצאת במקום עם הרבה אנשים עולה לי אסוציאציה של שואה. אני אומרת לעצמי 'בואנה, בשואה נהרגו יותר'. את קולטת? שישה מיליון, זה מלא. תמיד אני חושבת על זה כשאני רואה הופעות בפארק הירקון עם חמישים אלף איש. זה נראה לי המון, אז את מבינה כמה זה שישה מיליון?".
בהחלט. אז אני מבינה שהחיים בעיר מחוץ לתחום עבורך.
"אני רוצה לחיות בנתניה, תום יודע את זה ולא תהיה לו ברירה אחרת. אני מוכנה להתפשר על הרצליה. אמא של תום גרה ברמת אביב ואמא שלי גרה בנתניה, וזין, נראה לך שאני אוותר על בייביסיטר חינם לילד? כבר חשבתי על הכל. מגיל שלושה חודשים עד שלוש אני אזרוק את הילד בגן של אמא שלי ובגיל שלוש אני אשים אותו אצל אמא של תום. הן שתיהן יהיו בפנסיה עד אז, מה יהיה להן עוד לעשות?".
הופה, אנחנו כבר מדברות על ילד?
"נו ברור. אני לא אצא עם בן אדם שאני לא רואה איתו עתיד. אני לא אחת שאומרת 'יאללה, בוא נצא שנה-שנתיים ונראה מה יהיה', אני תמיד חושבת קדימה".
והיא בהחלט חושבת קדימה. גברעם עדיין לא בת 21, ומאחוריה כבר רשימת טייטלים ותפקידים שהפכו את שמה (או את ראשי התיבות שלו) לעסק משגשג. כבר למעלה משש שנים שבני נוער עוקבים אחריה באדיקות. ואת מה שבני הנוער יודעים כבר מזמן, גילה כל עם ישראל כשגברעם נכנסה בשנה שעברה לבית "האח הגדול". היא נכנסה כנציגת דור ה-Z, אושיית אינסטגרם בת 19 עם פה גדול, לשון בלי עצם ועדת מעריצים צעירה במיוחד, ויצאה מהבית שבועות ארוכים לאחר מכן. בסוף השהות בבית, אחרי שלא נמנעה מעימותים עם הדיירים, שוחחה על מיניות בחופשיות ובשחרור ולא חסכה מאף אחד את דעתה, כבר נקשרו בה תארים אחרים: פמיניסטית, חזקה, לוחמת.
דמותה של גברעם כאייקון פמיניסטי המשיכה לייצר כותרות חודשים לאחר שיצאה מבית האח הגדול, כשהחליטה להיחשף ולהגיש תלונה על ההטרדה המינית שעברה לדבריה על ידי סוכן הדוגמניות שי אביטל. בסטורי שהעלתה לאחר שביקרה בתחנת המשטרה כשרצתה להגיש את התלונה בעיניים דומעות היא טענה שקיבלה יחס מזלזל בתחנה, נשאלה "למה הגיעה רק עכשיו" ואף התבקשה להגיש תלונה מקוונת בנושא ההטרדה. הסרטון שהעלתה גברעם, בו חשפה את התנהלות המשטרה באותו ערב, גרף מאות אלפי צפיות ושודר בכל מהדורות החדשות. היא סיפרה את סיפורה בישיבה בכנסת ישראל ואפילו גרמה למשטרת ישראל ולשר עמר בר-לב להתנצל בפניה.
כל זה גרם להרבה אנשים לראות אותך כפמיניסטית אקטיביסטית.
"יצא לי ככה, כן, אני לא התכוונתי, סליחה".
למה סליחה?
"סליחה כי אני לא פמיניסטית. אני לא רואה פמיניזם כאיזשהו תואר מהמם ואני לא בן אדם של הגדרות. אולי יש לי דעות שהן נכונות לתקופה שאנחנו חיים בה אבל אני ממש לא רואה את עצמי כפמיניסטית, עזבי, המוח שלי בכלל חושב שאין דבר כזה פמיניזם".
תסבירי לי.
"אני לא חושבת שזה רע להיות עקרת בית ואני לא חושבת שזה רע להיות קרייריסטית ולהשאיר את הילדים אצל סבא וסבתא. הבחינה הזו לא הופכת אף אחד לאישה קטנה או גדולה ואף גבר לקטן או גדול. גם אני ארצה להיות בחמש שנים הראשונות עם הילדים בבית, חד משמעית. אני חושבת שכולנו שליחי ציבור ולכל אחד יש תפקיד אחר בחיים שלו, וכולנו צריכים להיות אנשים טובים. אני חיה את החיים שלי, רק הם מעניינים אותי. ויאללה, זדיינו כולם, שכל אחד יעשה מה שבא לו ומה שנראה לו".
מה זה אבא
גברעם נולדה בנתניה, לאמא גננת ולאבא איש הייטק. הרביעית מתוך ארבעה ילדים, תאומה לזיו. כשהייתה בת תשע אמה חלתה בסרטן השד, וארבעת הילדים חיו בעיקר אצל המשפחה של אמה. "כשאמא שלי חלתה הייתי ילדה, אני זוכרת את התקופה הזו כשנתיים של פיפי בתחתונים מרוב צחוקים. לא באמת ידענו מה קורה לאמא, מבחינתי היה מצחיק, זו לא הייתה איזו תקופה טראומטית בשבילי".
אבל את כן מדברת על הנושא הזה הרבה.
"כן. כבר שנים שאני מרגישה שאני צריכה לדבר על הנושא הזה בגלל אמא. בפעם הראשונה שסיפרתי על המחלה שלה וקראתי לבנות להיבדק ילדה אחת פנתה אלי בפרטי ואמרה שבגלל הפוסט שלי היא ביקשה מאמא שלה להיבדק, ובאמת גילו לה סרטן. פתאום הבנתי כמה כוח יש לי. שנה אחר כך חשבתי על דרך נוספת להעלות את המודעות, בצורה יותר מטורפת כדי שכולם ידברו על זה, ואז הצטלמתי עם אמא שלי בעירום כחלק מקמפיין לטובת העלאת מודעות לסרטן השד".
יש כאלה שראו את הפעולה הזו כפרובוקציה, כ"גל גברעם מצטלמת בלי חולצה".
"וזה נכון. ידעתי שזו פרובוקציה, אבל רציתי לקחת אותה למקום חיובי, להעלות מודעות. מבחינתי זה היה שווה את זה, המטרה פה מקדשת את האמצעים. אני באמת אומרת, לכו כל שנה לרופא לבדוק, פעם בחודשיים תמששו לעצמכן את החזה, תראו אם יש משהו, זה לא הרבה עבודה".
המחלה של אמה הגיעה חמש שנים אחרי הגירושים של הוריה ושנה אחרי ניתוק הקשר עם אביה, אחרי אירוע שבעקבותיו הוא קיבל צו הרחקה ממנה ומשאר האחים לחצי שנה. את פרטי האירוע ההוא היא מעדיפה להשאיר חסויים.
אבא שלך היה מעורב בחיים שלך כשאמא הייתה חולה?
"לא, אחרי שנגמר לאבא הצו הרחקה הוא עדיין לא יצר איתנו קשר. הוא והמשפחה שלו העלימו אותנו מהחיים שלהם. כשהייתי בת 17 אחותי התחתנה והיה לה מאוד חשוב שהוא יגיע לחתונה. למרות שממש לא רציתי לראות את הפרצוף שלו שלחתי לו הודעה שכדאי לו להגיע והוא באמת הגיע. אחרי החתונה אחותי ילדה ונשארה איתו בקשר. הוא מנסה לכפר על התפקוד שלו כאבא, בתור הסבא של הילדים של אחותי. אני לא במקום של להיכנס בו, הוא ממש משתדל להיות סבא טוב".
ואת בקשר איתו?
"קצת. הודעות, שלום שלום ושבת שלום. עדיין לא יצא לנו לשבת ולדבר על מה שהיה. לפחות עכשיו אין לי מה להגיד לו. אני חושבת שאני צריכה להתבגר עוד קצת כדי לפתוח את הכל מולו ואני עוד לא שם".
נשמע שאת לא כועסת עליו.
"באיזשהו מקום אני דווקא כן. הרבה שנים חשבתי שאני לא כועסת, שהבלגתי ועברתי הלאה, אבל דווקא בתכנית הבנתי שאני כועסת. זה היה בזכות רמי ורד, הקשר שהיה לי איתו והשיחות שהיו לי איתו בבית ממש לימדו אותי מה זה אבא, משהו שלא היה לי. אז אני כן כועסת".
אחת מתוך מאות
כשגברעם הייתה בת 15 היא הופיעה לראשונה על המסך, בתכנית הריאליטי "הבנים והבנות" בערוץ הילדים. לאחר התוכנית היא המשיכה לקחת חלק בתכניות נוער, תפעלה את דף האינסטגרם שלה שכבר אז מנה עשרות אלפי עוקבים וסיימה בגרות מלאה במגמת תיאטרון ("אבל אני לא מאמינה בבגרויות ואין לי מושג איך עברתי את כולן. העתקתי בכל המבחנים מאלה שישבו לידי").
בגיל 18 ניהלה גברעם זוגיות מתוקשרת עם השף טום אביב. "אהבתי אותו ברמות, הייתי מאוהבת בו", היא נזכרת. "באחד הריבים שלנו אמרתי לו שביום שאני אעמוד על הפודיום ואצטרך להגיד תודות לאנשים בחיי הוא יהיה התודה הכי גדולה שלי. אם לא הוא, לא הייתי הופכת למי שאני היום".
"אחרי שנפרדנו לקח לי שנה וחצי להתאושש", היא ממשיכה. "הייתי שבורה, ובשנה וחצי הזו חוויתי עוד קשרים שגם מהם למדתי. הייתה פעם אחת שדפקתי למישהו שיצאתי איתו בדלת והוא היה עם מישהי אחרת בבית. שמעתי אותו אומר לה 'אני לא יודע מה היא עושה פה'. אז מה אני אעשה, אבכה? אז היו מקרים, וחוויתי דברים נוראים, חוויות שאני לא מאחלת לאף אחת לחוות. אבל אלו החיים. וגם אם זה נראה שהחיים של אחרים נוצצים אז זה לא נכון, כל אחד אוכל חרא".
לאחר הפרידה מאביב היא השתתפה בתוכנית הריאליטי "פרפקט טן", תוכנית שעוקבת אחר עשר צעירות יפהפיות שחולמות להגיע לעולם הבידור והדוגמנות. כחלק מהתוכנית היא פגשה את הסוכן שי אביטל, פגישה מקצועית שלטענתה הפכה להטרדה מינית. "ישבנו כמה אנשים מחוץ לסט צילומים, בשלב מסוים כולם הלכו ונשארנו רק אני ושי. הוא אמר כמה משפטים שהוא לא היה צריך להגיד ושלח את היד שלו לחזה שלי. באותו רגע קפאתי וחזרתי פנימה לשאר הבנות. אחרי שזה קרה לי גיליתי שזה קרה לעוד בנות מהתוכנית והודענו על זה לאחראים. הם הוציאו את שי מהתוכנית, חשבנו שזה העונש".
הבנת מה היה שם באותו רגע?
"ממש לא. לפני חצי שנה יצא לי במקרה לספר לסוכנת שלי עכשיו, אלינור שחר, על מה שהיה באותו יום. היא הייתה בשוק. אמרתי לה שאני מאמינה שהסיפור הזה יתפוצץ ואני אצטרף להעיד נגדו. שלושה חודשים אחרי השיחה שלנו באמת הכל יצא החוצה. רק כשראיתי את החשיפות בטלוויזיה הבנתי את סדר גודל של הסיפור הזה. ידעתי שיש סיפורים איתו, אבל רק כשראיתי את הכל על המסך הבנתי שאני אחת מתוך מאות".
מה גרם לך להתלונן במשטרה?
"באחת התוכניות עורך הדין שלו הגיב משהו כמו 'אם יש לכן מה להגיד על שי לכו להתלונן בתחנת משטרה כי התקשורת זו לא תחנת משטרה'. כשראיתי את זה קיבלתי את הסעיף. שמתי משקפי שמש, כובע ומסכה והלכתי ממש מאוחר בלילה לתחנה, לא רציתי שידעו שזו אני".
לא רצית שידעו שזו את והפכת לאחת הדמויות המרכזיות בפרשה הזו.
"הפכתי להיות בדיוק מה שלא רציתי להיות בסיפור הזה. את מבינה? קורים לי דברים בלי שאני מתכוונת. מבחינתי היחס שקיבלתי בתחנה זה סיפור יותר גדול מהסיפור של שי. כלומר, אני כל כך רוצה שיעצרו אותו ולא מגיע לאף אחת ללכת לשם ושיגידו לה את מה שאמרו לי. מה זה 'תגישי תלונה מקוונת'? מה אני אופניים שנגנבו? החלטתי לחשוף את הסיפור הזה בשביל הבנות האחרות. כנראה שאם אין לך חמש מאות אלף עוקבים המשטרה באמת לא תשים עלייך".
המידע האחרון שיצא מהסיפור שלו זה שרוצים להסגיר אותו בקרוב לארץ. מה היית מאחלת לו?
"קודם כל אני מחכה לפגוש אותו בעימות. ומעבר לזה, מהסיפורים שאני שמעתי עליו אני חושבת שהוא צריך להיכנס לכלא לפחות לעשר שנים".
אין חוקים
אם העבר כולל לא מעט זכרונות קשים, ההווה כבר נראה אחרת לגמרי. בדצמבר 2020 הזוגיות של גברעם וחיימוב נרקמה לעיני כל המדינה, ומאז היא ממשיכה בפרופיל נמוך יותר - ועדיין גבוה מאוד. "אם לא האח הגדול אני בחיים לא הייתי מסתכלת לכיוון של תום והוא בחיים לא היה מסתכל על ילדה בת 20. לא הייתי מסתכלת שוב על גבר בן 33, רווק תל אביבי עם עשור ב'החתול והכלב'. ברמה שאם הוא היה מתחיל איתי הייתי הולכת משם, מבטיחה לך", היא צוחקת. "אבל באהבה אין חוקים. אנחנו ישנים באותה מיטה מהיום השלישי שהכרנו ואנחנו כבר כמעט שנה יחד ואני מאוהבת בו ברמות. אגב, תום כל הזמן אומר לי 'אני צריך לנשק את הידיים ואת הרגליים של כל אפס שפגע בך כי הוא הביא אותך אלי. אם לא הם לא היית מגיעה אלי כמו שאת'".
ואיך את מסתדרת עם המשפחה של תום?
"מושלם, אני מתה עליהם. אבל תום ואני נמצאים הרבה יותר בצד שלי. אני כל שבוע חייבת להיות אצל אמא שלי בשישי, אני ילדה של אמא. לתום אין קידוש למשל ואצלי בבית זו חובה".
תספרי לי על הקשר שלך לדת.
"פעם הייתי מאוד בתוך הדת. ברכת השחר, מודה אני, שמירת שבת, נטילת ידיים. בשנה האחרונה קצת התרחקתי ואני לא מצליחה לחזור לזה. למי יש כוח לשמור שבת? נגיד בטלפון אני לא נוגעת בשבת אבל אני כן רואה טלוויזיה. כרגע בנקודת זמן שאני בה אני ממש כועסת על עצמי שהתרחקתי מהדת".
למה את כועסת על עצמך?
"כי אני מאוד אוהבת את אלוהים. פעם הייתי הולכת כל יום לים לעשות תשליך, מאז שאני גרה עם תום אני כבר לא הולכת. אני פשוט לא יודעת את הדרך מהדירה לים".
מה לגבי ווייז? גוגל מאפס?
"זה הקטע, אני יכולה לפתוח את הווייז ולנסוע אבל אני כבר לא עושה את זה. לא יודעת למה".
גברעם מתפרנסת מקמפיינים ושיתופי פעולה באינסטגרם. "מגלגלים הרבה כסף בשנה אבל השאלה היא כמה נשאר בסוף", היא צוחקת. "יש מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. מבחינתי הרואה חשבון זה החבר הכי טוב שלי. אז אני משלמת את כל מה שצריך ורוצה להאמין שהכסף הולך לאנשים שצריכים אותו".
אז אין לך ביקורת על המדינה?
"אם אני לא אשלם למדינה מה ייצא לי מזה? הכספים האלה בין היתר הולכים לאמא שלי לקצבת נכות ולסבתא שלי לקצבת זקנה, ואני יודעת כמה הן צריכות את הכסף הזה".
לאמא שלך יש קצבת נכות בגלל הסרטן?
"כן. יש לה שישים אחוזי נכות וכולנו עוזרים לה גם פיזית וגם כלכלית. היום היא בריאה, היא החלימה, אבל היא עדיין צריכה עזרה. אמא שלי גננת ובתקופת הקורונה הגן שלה היה סגור אז הייתי חייבת לעזור לה, אני זוכרת שלקחתי קמפיין של 1,000 שקל ונתתי לאמא לקניות לסופר. אם לא אמא ולא הקורונה לא הייתי לוקחת את הקמפיין הזה".
אגב קורונה, איך היא השפיעה עלייך?
"חליתי בקורונה יחסית בהתחלה וקיבלתי את זה קל. מאז עשיתי רק חיסון אחד כי הייתי חייבת ואני לא רוצה להתחסן שוב. אני מעדיפה לעשות בדיקות מאשר להכניס שוב את החומר הזה לגוף שלי. זה נשמע לי לא הגיוני שבשנה אני צריכה לעשות שלושה חיסונים. אם ככה כנראה שהחיסון לא טוב, הקורונה לא תגמר בקרוב וצריך לתת לחיות איתה".
נפטרו מקורונה אלפי אנשים בישראל והיו עשרות אלפי חולים. בנוסף יש גם מחקרים שמוכיחים שהחיסון יעיל, מפחית תמותה ומחלה קשה.
"בגדול אני חושבת שהקורונה זה פלוץ של כדור הארץ. משהו שנוצר בגלל זיהום תת קרקעי של מיליוני שנים, ובגלל זה אף אחד לא ידע עליה כלום. אני חושבת שכדור הארץ עשה את הקורונה כדי לדלל את עצמו. עצוב לי להגיד את זה, אבל אני חושבת שהאנשים שנפטרו מקורונה היו צריכים למות".
זכור לי שגם דודה שלך נפטרה מקורונה.
"נכון, דודה שלי שהייתי מאוד מחוברת אליה נפטרה מקורונה, אבל לפחות היא לא סובלת יותר. אני באמת חושבת שמי שמת מהקורונה היה צריך למות. גם ילדים בני שבע עשרה וגם תינוקות בני חודשיים. מה נעשה? זה מה שאלוהים כתב להם למעלה וזה מה שהיה צריך להיות. ומי שימות ימות".
בינתיים בואי נדבר על החיים. איפה את רואה את עצמך קדימה?
"הייתי רוצה ללמוד משחק ולשחק בתיאטרון ובטלוויזיה. ובא לי להשפיע. להעלות דברים לשיח הציבורי. להביא שינוי במדינה".
איזה שינוי את רוצה להעביר?
"אני רוצה שיגיע היום שבו יהיו חברי כנסת מהדור שלי. וזה יקרה ביום שהזקנים פשוט ילכו מהכנסת, לא בקטע רע, אבל רוב האנשים בכנסת הם פשוט כבר קצת זקנים. הם לא יכולים יותר להיות שם יותר. אבל בסדר, זה גלגל החיים גם ככה, עוד כמה שנים מי שנמצא היום בכנסת ימות ואז האנשים יתחלפו ויגיע ילד מהדור שלי שיבוא לשנות את המציאות".
ואת, רואה את עצמך בכנסת יום אחד?
"חלום חיי".
וואלה. בתור מה?
"בעצם עזבי, לא בא לי. אני לא רוצה להיות שרה של משהו, אבל אני אבוא לעזור מהצד. אני אגיד את שלי, תמיד אגיד את מה שיש לי להגיד".
השתתפה בהכנת הכתבה: יפעת הללי אברהם
צילום: רותם לבל | סטיילינג: דניאלה קפלוטו ל"Artbook" | איפור: מורן אילנברג ל"Artbook" | שיער: נסאל מרום ל"Artbook" | ע' סטיילינג: עמית כהן | הפקה: רותם פנחס