תום חיימוב מתנצל כבר בטלפון: "זה בסדר שאני אוכל בזמן הראיון? לא הספקתי לאכול ואני מורעב". הוא מזמין כריך חביתה, אוכל חצי ממנו וממתיק עם סוכרזית את הקפה על בסיס מים שהזמין. "אני מאוד מודע לכל מה שנכנס לי לגוף, אני מכיר את הגוף שלי ברמה מטורפת אבל היום אני כבר חי בשלום עם עצמי", הוא מספר כמעין פרולוג שמסביר הכל. הוא לא מספיק לסיים את המשפט, וכבר הטלפון מצלצל, על הצג מופיע הכינוי לבת הזוג, גל גברעם, "קוף", הוא עונה בקצרה, שואל אם דחוף מסביר שהוא מתחיל ראיון ומסיים ב"אני אוהב אותך".
את חיימוב בן ה-33 הכרנו בעונה האחרונה של "האח הגדול". הוא הגיע לחמישיית הגמר ואמנם לא לקח את המיליון, אבל יצא עם אהבה חדשה בדמותה של גברעם (20). הוא נכנס לבית על תקן החתיך ההרצלייני המצליח, אבל האמת מורכבת בהרבה. "הדבר הראשון שחושבים עליי זה שאני מאוהב בעצמי, שאני דוש, פאק בוי. כן, אני יודע שאני נראה טוב, אבל זה לא אמר שאני מאוהב בעצמי, אנשים לא יודעים שאני כמו מרגרינה, פעם הייתי כועס על עצמי שאני לא מתנהג כמו שמצפים ממני, ניסיתי הרבה פעמים להיות כזה - להיות חסר רגישות, זה שלא אכפת לו, שלא בוכה אף פעם. אבל זה אני, אני רגיש. זה שאני מסתכל במראה ומפתח את המראה החיצוני זה רק מתוך חוסר הביטחון".
מאיפה מגיע חוסר הביטחון?
"כל החיים שמתי את עצמי בצד ועשיתי רק מה שמצופה ממני. הייתי ילד מאוד מרצה. אם נגיד היית שואלת אותי היום אם הייתי הולך ללמוד משפטים? לא יודע. הלכתי אז כי זה מה שצריך, כי ריציתי. היום למדתי לאהוב את התחום, ואני מאושר כשאני במשרד ואני עובד, אבל זו לא הייתה הבחירה שלי. גם בלימודים התביישתי, אני פחדתי להרים את היד ולשאול משהו, פחדתי שיצחקו עליי שאני טיפש, שאשאל משהו שכולם יודעים את התשובה עליו. כשמסתכלים עליי מהצד חושבים שאני מתנשא, ואני בכלל ביישן. השבוע גל ואני היינו באירוע וראיתי את זה. גל רואה מעגל של אנשים, היא קופצת פנימה, היא לא דופקת חשבון, ואני מתחיל לחשב ומה אם לא ידברו איתי ולא רוצים שאהיה שם? אז אני פשוט מוותר על הסיטואציה".
ההיסטוריה שלך עם דימוי גוף ומשקל, זה חלק מחוסר הביטחון?
"זה לא שבאמת הייתי ילד שמן, זה מה שחשבתי, הרגשתי בצד מבחינה חברתית ופשוט חשבתי שאם אהיה רזה יותר, אהיה מוצלח יותר, משם הכל התחיל. חלק גדול מהחיים שלי אני מתמודד עם הפרעות אכילה".
הכנות של חיימוב היא לא דבר שפוגשים כל יום, גם כשהוא מדבר על ההתמודדות ארוכת השנים שלו עם הפרעת גוף דיסמורפית. "היו צוחקים בבית ספר, אבל זה היה יותר שלי. היו צוחקים עליי בחטיבה ובתיכון שיש לי ציצים, ולא באמת היו לי, אבל גם בשיא הקיץ הייתי הולך עם קפוצ'ון כדי שיסתיר את הכל. בים הייתי הולך עם הידיים מקדימה, מסתיר את ה'צדדים', ואני עדיין עושה ככה. הייתי קונה סנדוויץ' למטה ועולה לאכול לבד בכיתה, שלא יראו אותי אוכל".
למה?
"כי אם אתה אוכל אתה שמן. אני אומר לך את זה ובא לי לבכות. בא לי לתפוס את הילד הזה עכשיו ולהגיד לו 'אחי תתעורר'".
איך זה התחיל?
"בגיל 12 אמרתי לאבא שלי שאני חייב לרדת במשקל והוא לקח אותי לתזונאית, ומשם זה התחיל. הייתי מרעיב את עצמי, חוזר מבית ספר, שם על הצלחת מה שמותר לאכול לפי התפריט - הייתי אוכל עד הגרגר האחרון ומלקק את הצלחת, כי הייתי מורעב אבל אז מתאפק ולא אוכל עד הערב. בגיל 18 זה הגיע לרמה שהייתי שוקל ירקות, ימי שישי עם המשפחה אין דבר כזה שאני אוכל עם כולם - אני אוכל רק חזה עוף, רק מה שאני מכין. הגעתי למצב שהידיים שלי הפכו להיות כתומות מרוב בטא-קרוטן, הדפתי כבר ריח של ירקות. ניסיתי לדחוף את עצמי לקצה, לאחוז שומן שרואים במגזינים. הרגשתי שאם אני לא מצליח לשמור על עצמי, אנשים יכולים לחדור פנימה. מספיק מבט אחד מהם ואני אפרש את זה כאילו צוחקים עליי, כאילו שונאים אותי. אבל זה מה שלמדתי בחיים, שכמו שילדים רעים וצוחקים עליך בגלל מי שאתה, זה מה שהפנמתי שאנשים רעים ויצחקו עליי. עם הזמן למדתי שלאנשים לא אכפת ממך, כל אחד בכלל עסוק בעצמו".
חשבתי שרק אני חריג
חיימוב, הבן הצעיר מתוך שניים, נולד לבית אמיד בהרצליה. כשהיה בן שבע הוריו התגרשו, ואביו נישא בשנית. "זה היה סיוט, אשתו החדשה של אבא שלי התעללה בי. לימים היא התנצלה והסבירה שהיא לא ידעה מה זה להיות אמא, היא הייתה רק בת 24".
מה זה התעללה בך?
"היא הייתה צועקת עליי ומקללת, אפילו על איך שהייתי אוכל. כשהיינו מטיילים ביחד, היא הייתה אומרת לי 'לך לא קונים היום שום דבר, רק לי קונים היום'. אני זוכר את השיחה האחרונה ביניהם. באנו אליו, ואז אשתו אמרה לו 'תחליט עכשיו או שאתה עם הבני זונות האלה או שאתה איתי', והיא עוד הייתה בהריון. לא אשכח את זה, אבא שלי מסתכל עליי, מסתכל עליה ואומר לה 'קחי את הדברים שלך ותעופי לי מהעיניים, תעשי הפלה ותביאי לי חשבונית'" כשתום היה בן 18 האב התחתן בשלישית ונשוי היום באושר.
אחרי שנים שבהן טיפח את המראה החיצוני באדיקות אובססיבית, לפני כשנתיים חיימוב נאלץ להתמודד עם התפרצות חריפה של מחלות עור. "התפרצו לי שלוש מחלות אוטואימוניות בבת אחת. דלקת חוליות מקשחת, טופלתי בתרופה ביולוגית אחת שגרמה להתפרצות של מחלות אחרות כמו פסוריאזיס ואלופציה".
איך זה קורה?
"בבת אחת. החזקתי את הראש מקלחת מעליי, ובבום כל הרצפה הייתה שחורה. כל השיער בבת אחת נושר. באותו רגע נקרעתי מצחוק, צחקתי צחוק של טירוף, 'תום תתעורר זה לא אמיתי'. זה המקום שהכי נשברתי בו. הרגשתי שכל השריון שלי, המגן שלי, נעלם. אני לא מכיר את עצמי. השיער שלי זה הכוח שלי, כמו שמשון, אני אוהב אותו. פתאום אני צריך לסדר אותו עם 'הלוואות בריבית' שלא יראו את הקרחות. לא יכולתי לדרוך על הרגליים, שלא לדבר על לרוץ. הכל נושר ומתפורר ואין סקס פתאום. נכנסתי לדיכאון".
יצאת מהבית?
"איזה? אתה קם בבוקר והדבר הראשון שאתה רוצה זה לחזור לישון. אני זוכר את המבט של אמא שלי, את ההיסטריה שהיא מאבדת את הבן שלה. כבר לא הייתי אני, בכיתי המון, איבדתי את עצמי. את שמחת החיים שלי, את החיוך שלי. אחרי חצי שנה של גיהנום, מצאנו את התרופות שאיזנו אותי".
זה נשמע כמו סיפור עם מוסר השכל. הנסיך שהתעסק יותר מדי במראה החיצוני שלו קיבל עונש כדי להבין שהמראה החיצוני הוא לא הכל בחיים.
"לגמרי. אלוהים נתן לי בבום, אולי באמת כדי להבין שהמגן הזה הוא לא בהכרח נכון לי, וזה בדיוק מה שבאתי להראות בריאליטי, שאני הרבה מעבר לזה".
שרדת שם 108 ימים. האמנת שתגיע לגמר?
"לא! אין לי סיפור סוחט דמעות, אני עם הסיפור של כל אחד שיושב מול המראה. לא עברתי דברים מהותיים, הדברים שלי הם סטנדרטיים. אבל כשיצאתי הבנתי שיש גם הרבה גברים שבוכים. כל החיים חשבתי שרק אני חריג".
מי נשאר חבר?
"אורן אסידו הוא אח. דרור קונטנטו ורמי ורד שחוזר לעצמו לאט לאט, יוצא בקרוב עם הופעה חדשה, מהרגע שהוא יצא הוא רק כותב. וכמובן לינור (סביניק) שהיא אחות. יש לנו חיבור שמספיק מבט בעיניים ואנחנו מבינים הכל. אומר שלום ליהודה וקארין, וואלה אני וג'וזי נראה לי התפספסנו".
מרגע היציאה, אתה מכתת רגליים באירועים מתוקשרים. בתור אחד שהיה לו חוסר בטחון, זה לא מקום "מסוכן" להיכנס אליו כשאתה מגיע לאירועים וכל אחד יותר נוצץ מהשני?
"בהתחלה היה לי את זה המון, עד שהבנתי שאני לא יכול בכל פעם לבוא ולכעוס על העולם כי אני לא מרגיש שייך. החלטתי לזרוק את זה הצידה ולהתחיל לשחות. בדברים האלו גל מלמדת אותי המון, זה עולם חדש בשבילי".
איך ההתמודדות עם טוקבקים?
"אני לא מתמודד. לפייסבוק אני לא נכנס, ובאינסטגרם אני ישר חוסם".
יש גם לא מעט מגיבים שמתעקשים שאתה הומו.
"אני רגיל לזה. מהתיכון צוחקים עליי שאני הומו, הייתי ילד רגיש ותיאטרלי, הייתי מדריך שירה וריקודים בצופים, ובצבא בגלל שהייתה לי חברה אמריקאית, לא הייתי מתחיל עם אף אחת מ-400 החיילות שלי, אז תמיד השמועה עליי הייתה שאני גיי. וואלה, גם אני הייתי חושב ככה – הנורמה החברתית לימדה אותי שככה גבר לא צריך להתנהג אבל מה אני אעשה? זה אני, אני לא אשנה את עצמי".
את הסרטון שלך ממצעד הגאווה שתדלק את השמועות יצא לך לראות?
"ברור. אבל נו באמת, מי לא הולך למסיבות של עופר ניסים? בואי ניקח את המצלמה נסיט אותה על כל הקהל ותראו את כולם שם. תעשי לי טובה, ועוד הלכתי לשם עם האקסית שלי. זה לא מעניין אותי, זה מצחיק אותי. זה יותר מזה, יש גם כאלה שטוענים שהם שכבו איתי. אני רוצה בן אדם אחד מול העיניים, אחד, אני שם לך 10 אלף שקל ככה מזומן על השולחן, שימי לי בן אדם מול העיניים שיגיד ששכבתי איתו ושיפרט בפרוטרוט איך זה היה מה קרה באיזה נקודה באיזו סיטואציה. זה לא קיים, כי זה לא קרה".
הלב ניצח
את הבמה שחיימוב קיבל הוא מנצל היטב, חתום בסוכנות הדוגמנות אלינור שחר ועכשיו מגשים חלום ויוצא עם שני עסקים שעליהם חלם זמן רב. האחד כבר הושק – ליין בגדים עבור גברים הנקרא base. "אני אוהב את הבסיסי, לא אוהב מקושקש. חיפשתי חולצה שתשב עליי כמו שצריך, שתבליט לי את הגוף במקומות הנכונים ותחליק במקומות אחרים, מתוך המקום שלי יצרתי את המותג שלי ביחד עם שותף. היה לי חשוב שזה יהיה איכותי, כשהתחלנו לחפש, פשוט התאהבתי בגזרה הראשונה ואני לובש את זה לכל מקום. בהמשך ייצאו עוד דגמים ועוד פריטים".
הוא לא עוצר רק באופנה, וביחד עם לינור סביניק הוא מתכנן להשיק ליין איפור ופתרונות קוסמטיים. סביניק כבר דיברה בפתיחות על בעיית האקנה שמלווה אותה מילדות, חיימוב דיבר על הפסוריאזיס. הרעיון הגיע מתוך רצון לעזור לאנשים שמתמודדים עם בעיות דומות. "לינור תמיד חיפשה איפור שיעזור לה עם האקנה, שגם יהיה טיפולי והעור ינשום, ואני זוכר את עצמי מנסה כל מיני דברים ומוצרים, מייק אפ כדי להסתיר ולטשטש".
אז לא מדובר במסקרה וסומק לגבר?
"לא. ממש לא. לא שיש בעיה גם עם זה, גברים עושים היום בוטוקס, שכל אחד יעשה מה שגורם לו להרגיש טוב. אבל בגדול זו תהיה מטריה של פתרונות קוסמטיים לכל מה שמפריע לנו, בזמנו אני חיפשתי איך למלא את הקרחות בשיער ובזקן, שלא ארגיש מצורע, שאם אני יוצא החוצה, או יושב עם חברים. שיהיה לי ביטחון עצמי. בראיון עבודה, להתחיל עם מישהי. המראה שלנו זה כרטיס הביקור, והרבה פעמים אנחנו יכולים להיפסל רק בגלל רושם ראשוני. אני חיפשתי את זה, אני יודע מה זה, באתי מהצורך שלי".
כאמור מהבית יצא עם שותפה עסקית, מיזמים חדשים, קבלה עצמית, אבל מעל כל אלה, בבית הכיר את גל גברעם, שנכנסה על תקן דוגמנית ואושיית אינסטגרם, הדיירת הכי צעירה, ועם זאת, השניים מתחזקים זוגיות כבר שבעה חודשים, חולקים קורת גג משותפת בדירתו בתל אביב וקוראים אחד לשנייה בכינוי החיבה "קוף". חיוך רחב מתפשט על פניו כשהוא מסביר את הבחירה. "אני נראה כמו קוף, אבל זה בכלל התחיל מזה שהיא כזו קופצנית כל הזמן ומשם התחלתי לקרוא לה קוף".
איך התחיל הקשר?
"זה היה מהרגע הראשון שראיתי אותה. ניסיתי להתאפק, להכיר, לתת מקום לאנשים אחרים, אבל זה היה חזק ממני. היא משכה לי את העין כל הזמן, רציתי להיות לידה, ברמה שהרמתי ידיים, הלב ניצח. אין לי מה לשחק אותה שאני לא רוצה".
ומתי אתה מבין שגם היא רוצה?
"היה איזה רגע שסתם שכבנו במיטה, כמו שכולם שורצים במיטה אחד על השני שם, ואז התחלנו להתחכך ברגליים, ואז כבר הבנתי. פחדתי שזה לא אמיתי, וכשהיא הודחה פחדתי שזה נגמר, אבל כשיצאתי החוצה, גיליתי שזה כל כך הרבה מעבר".
תיארת לעצמך?
"לא לא לא. לא ברמה, לא בעצימות, אני באמת מרגיש שאנחנו משלימים אחד את השנייה, אני מאוד שקט והיא מאוד בולטת, ואנחנו מוצאים את החיבורים. אני לומד ממנה המון, על זוגיות, השקפת עולם. לפעמים אני שומע אותה מדברת ואני משנן טקסטים שלה כדי לדעת איך להתמודד עם סיטואציות, להבין איך היא שוברת את הקרח, היא יכולה לפתח שיחה מכלום".
במה קשר שמתחיל על המסך שונה מקשר רגיל?
"אין מגע, זה מטורף. אני חייב את האקט המיני בשביל הקשר, זה כל כך חשוב למערכת זוגית, להראות את הרגש. מישהו העיר לי שמה שיש לי ולה זה לא אהבה, זה תשוקה. אז זה לא נכון, זה אהבה עם תשוקה והחיבור הזה, זה מתכון מדויק לקשר יציב".
גל קיבלה ביקורת על אובר מיניות, גם לך היה קשה עם זה.
"כן, היה לי. אין לי בעיה עם זה שהיא תדבר על זה באופן כללי, פשוט יש דברים שאני לא רוצה לשמוע. לא רוצה לשמוע איך היה לך עם האקסים שלך, זה עושה לי קווץ' בבטן".
זה לא מתוך שמרנות, אלא מתוך קנאה?
"בול. אין לך מושג כמה את צודקת. ואני גם ילד של אמא, הראש כל היום מאכיל אותך סרטים, כי אין לך משהו אחר לעשות חוץ מלטחון את השכל, אתה מתחיל לחשוב מה אמא שלך תחשוב. אבל זה ממש לא אכפת לי, ולא אכפת לי איך היא מתלבשת".
ועכשיו כשאתם באמת ביחד אתה יכול לקרוא על מערכות יחסים קודמות שלה.
"אני מברך על כל קשר קודם שלה, אומר להם תודה רבה ומנשק אותם באהבה, עם איך שהם התנהגו הם שמו אותה אצלי בידיים. אז תודה רבה".
איך חיים עם זוגיות מתוקשרת?
"גל לוקחת את זה בקלות, היא מכירה. לי זה מציק, יש דברים שזה לא פייר, פעמים שלא העלינו איזה סטורי יומיים ביחד וזהו כבר שמועות ומיליון הודעות. וואלה לא כל החיים הם אינסטגרם, וגם נגיד ולא העלינו כי התווכחנו כמו כל זוג ויש ימים של ריבים, אז למה ללבות ולהתסיס? אי אפשר ככה. אנחנו צריכים מקום לבניית הקשר שלנו. זה תקוע לי בגרון. אבל היא חיה את זה כבר שנים".
איך מתמודדים עם פער הגילים?
"מת, לא קיים. לא מורגש בכלל. זה בחורה בת 20 עם מוח של בת 40, אפילו ההורים שלי אומרים את זה. יש פער עובדתי של יותר שנים שחייתי, אבל בדברים המהותיים של לכבד, לחבק, לעטוף, לתמוך, אין שום פער. פעם חבר שאמר לי 'יום אחד תהיה לך מישהי שתאהב אותך, שתתפור לך את כל הפצעים ושתדאג לך, וכשתהיה לידה אתה תרגיש שלם, ותהיה במקום הכי נכון והכי אתה'. ותמיד צחקתי עליו וחשבתי שאין כזה, עכשיו כשאני מסתכל עליה. לא רק שאני יודע שיש כזה, אני גם מרגיש את זה, היא עוטפת אותי. יצאתי עם נשים בוגרות יותר, ואף אחת לא נתנה לי את ההרגשה הזו מעולם. מה שיש לי איתה זה מושלם".
אתה רואה איתה משפחה?
"חד משמעית. אני אפילו לא מגמגם בזה. אני בן 33, ומעולם לא הרגשתי ככה. אני לא מחפש הרפתקאות, אני רוצה משפחה, והיא מאוד בוגרת לגילה, ואני גם נותן לה את הזמן שלה, אני לא אומר לה שזה יקרה מחר, אבל עוד שנתיים שלוש, בגיל 23 היא כבר תהיה אמא, גם היא רוצה את זה".
אז זו אהבה גדולה?
"הכי גדולה, חד משמעית. אין צל של ספק. שנה הבאה כבר תהיה טבעת".
סייעה בהכנת הכתבה: יפעת הללי אברהם
צילום: שי כהן ארבל | סטיילינג: דניאלה קפלוטו ל-Artbook | איפור: מורן אילנברג ל-Artbook | שיער: שרון שלום ל- Artbook | הפקה: רותם פנחס