אין תמונה
אני בת 25 ורוצה אהבה. אין לי מקום לחזור הביתה שיהיה מישהו שיעטוף אותי". ג'ולייטה

חודשיים אחרי השיר הקצבי "בא לי בא לי", שזכה לקליפ עם תלבושת רוקיסטית, מוציא ג'ולייטה את הבלדה "לשכוח", אותה יצר עבורה דודו אהרון כאשר הצטלמו יחד לסדרה "חי בלה לה לנד" בלוס אנג'לס. לעיבוד ולהפקה המוזיקלית, שמבליטים ביצוע קולי מצויין של ג'ולייטה, אחראי תמיר צור. כזכור, דודו אהרון לקח את ג'ולייטה תחת חסותו יחד עם מנהלו אייל מלכא, ואמור היה להוציא עם ג'ולייטה דואט. אבל הדואט יחכה, כי אין כמו שיר עצוב שנולד ב"לה לה לנד" כאשר מזג האויר בחוץ מאפיר והעונה השניה של התוכנית עומדת בפתח.

"דודו כתב לי את השיר החדש ב'לה לה לנד'. ישבתי שם בסלון ורציתי לכתוב, הוא הצטרף אלי וככה נולד השיר", משחזרת ג'ולייטה. "הסיפור הוא שהתאהבתי בבחור בארה"ב בתקופה שגרתי שם, בניו יורק. האהבה נגמרה אחרי שחזרתי לארץ והשהות באמריקה בצילומי 'לה לה לנד' הזכירה לי את אותו בחור. סיפרתי לדודו מה קרה ושזו היתה אהבה גדולה בחיים שלי. דודו עזר לי להוציא את הכאב דרך השיר. מי ששמע את הסינגל אמר לי שיש לי כאן הגשה אחרת, אני נשמעת ג'ולייטה אחרת, בוגרת, לא מה שכולם מכירים. אני מתחברת לשיר ממקומות אחרים. מאז עברו שנתיים, ורק ההוא למעלה קובע מתי דברים יקרו. ישבתי בהשקה של 'לה לה לנד' ביום חמישי והיה לי דה ז'ה וו. הבנתי שזה המומנטום להוציא את השיר רגע לפני ש'לה לה לנד 2' עולה על המסכים".

-את בחורה צעירה עם הרבה לבבות שבורים, גם עם אביהו שבת נשבר לך הלב.
"אני בחורה שעברה המון לגיל שלה. חוויתי דברים שבחורות בגילי לא חוותץ נכנסתי לשואו ביזנס בגיל צעיר, זה ביגר וחישל אותי ומצד שני גם הכאיב לי, גרם לי להרבה צער".

-אז אפשר להבין מאיפה בא העצב שלך.
"עם השנים שחלפו, היום אני יכולה להבין את זה. אני סוג של דמות טראגית. כל פעם קרה משהו בחיים שעצר אותי וגרם לי איפשהו לחכות או לכאוב. למשל המוות של רעות, הגיסה של אודליה, החברה הכי טובה שלי. היא מתה בגיל 25 עם תינוק בבטן וכתבנו לה את השיר 'את חסרה' שיצא רק ליו טיוב. זה סיפור שמאוד נגע לליבי, או הסיפור עם אבא, או הסיפור עם גילי מסאמי, או המנהל הראשון שלי. מלא סיפורים שעברתי בדרך. אני אמן שיוצר ממקום עצוב. כשיצא לי לכתוב שירים זה תמיד שירים עם דרמות, שירים מלודיים, שקטים. אני לא יכולה ליצור שיר שמח. למרות שאני לא אדם ממורמר או עצוב. אני הכי שמחה ואוהבת לתת אנרגיות טובות, לא מראה צדדים עצובים. את הכאבים שלי אני כואבת לבד, בלילה, עם הכרית, ואף אחד בחוץ לא יודע מה אני עוברת".

-מתי התבגרת?
"בשנה האחרונה. מי שרואה אותי בטלוויזיה רואה שאני כל פעם בוכה ולפעמים אני שונאת את עצמי על זה. לפעמים זה מתפרש כחולשה ובכיינות ומה היא בוכה, מה היא רוצה תשומת לב? אבל זה מגיע מהמקומות הכי רגישים שלי וכואבים. אני משדרת כלפי חוץ שאני אשת קריירה חזקה שנופלת וקמה וממשיכה, אבל אני עדיין ילדה שחוותה המון לגילה וזה גורם לך להיות רגיש. כשמחטטים במקומות הרגישים הדמעות שלי מתחילות לנזול. זה מה שעשה אותי בוגרת, החשיבה על החיים, פרספקטיבה שונה, אני לוקחת דברים בפרופורציות. למדתי בדרך הקשה שלא כל מי שמחבק אותי ואומר לי שהוא אוהב אותי זה גם נכון. מי שאוהב אותי היה איתי ברגעים הכי קשים ולא ניתק לי את הטלפון".

אין תמונה
"ההתנהגות שלי דומיננטית, אולי מאיימת. גבר מסתכל עלי ורואה מישהי חזקה ונרתע". ג'ולייטה

-מי אוהב אותך באמת?
"למשל הקהל. אני עולה לבמה ונותנת לקהל הכל. הם אלה שמגיע להם. אני מקבלת הודעות בסמס, פייסבוק, טוויטר ואינסטגראם ושואלים אותי אם אני באמת ג'ולייטה. לא מאמינים, אבל אני נכנסת ועונה אישית לכולם ומשתדלת לתת תשומת לב. אני לא פליטת ריאליטי. חרשתי את השטח עשר שנים, עבדתי בשטח כדי להצליח עשר שנים והקהל הולך איתי. הרבה אמרו שאני בובת פלסטיק ולא מספיק זמרת ושאולי אני צריכה לעשות משהו אחר בחיים. אז אני עובדת קשה כדי להראות לכולם שאני באה מהמקום הכי אמיתי שזה אהבה למוזיקה".

-חשוב שיאמינו לך.
"תשמע, לעבור עשר שנים של קריירה עם כאלה מכשולים, אתה מרגיש שאתה שם ואתה לא אתה. אתה יוצא ומחייך וזו בעצם מסכה. לא יודעים מה עובר בלב שלך, בחיים, הפחדים, המכשולים, הפחד להישאר לבד. יש לי חברה אחת בחיים, אודליה, וחוץ ממנה אין לי אף אחד בחיים שלי. אני מדברת בטלפון ויוצאת לבלות, אני מחוברת לקרקע, אני שכונתית ועממית אבל מי נמצא שם בשבילי? אין הרבה כאלה וזו התמודדות של יום יום. הרבה יגידו לי לכי הביתה, כי אחרי עשר שנים וסינגל ואלבום וריאליטי ומה קורה איתך? לפעמים אני אומרת לעצמי בואי נפרוש, נלך למשהו אחר. אני לא מרוויחה המון כסף וגרה במגדל ונוסעת ב-BMW. אני חיה לא בשביל כסף אלא בשביל המוזיקה ולמענה עזבתי וויתרתי על הרבה דברים".

ג'ולייטה חוגגת יום הולדת דודו אהרון וג'ולייטה (צילום: ראובן שניידר )
"דודו משקיע בי זמן למרות הלחץ. אני לא רוצה שיגידו לי ויכתיבו לי מה לשיר". ג'ולייטה ודודו אהרון | צילום: ראובן שניידר

-דודו אהרון ואייל מלכא זה בית חדש.
"אין ספק, אבל לא התכוונתי לעבודה. אייל ודודו נכנסו לחיים שלי ומשקיעים בי. לדודו יש לו לחץ אדיר של הופעות ובכל זאת הוא מוצא זמן להרים טלפון, לשבת איתי על הרפטואר ועל מופע חדש, לחפש שירים, לעבוד על אלבום ומופע. זו עבודה שדורשת הרבה זמן, לנסות למצוא חומרים נכונים. אני לא רוצה לעלות לבמה עם כל מיני שירים שהוצאתי והקלטתי ולא הרגשתי שהם באים לי מהקרביים, מהנשמה. אני יכולה לעשות לשיר סתם, בכיף, אבל לא רוצה להגיע לזה. אני לא רוצה שיגידו לי ויכתיבו לי מה לשיר. אני רוצה להיות מעורבת, שעוד עשר שנים אני אגיד וואו איזה שירים הקלטתי. וזה לא קל. שולחים לי המון שירים".

-איך אייל כמנהל?
"גם לאייל לא קל איתי. עד היום הוא עבד עם דודו אבל לנהל בחורה זה אחרת. בחורה צריכה איפור סטיילינג, שיער, להיראות טוב. בחורה צריכה השגחה. זה גבר שהולך לבד לאן שהוא רוצה. אני שומרת על הכבוד שלי שחשוב לי. אני חיה בעולם של גברים ובחוץ ההתנהגות שלי דומיננטית, אולי מאיימת. זה מזיק לי, זה גורם לי לא למצוא זוגיות. אין לי מקום לחזור הביתה שיהיה מישהו שיעטוף אותי. גבר מסתכל עלי ורואה מישהי דומיננטית וחזקה ונרתעים מזה. הגעתי למצב שנתתי הרבה תירוצים לתקשורת, שהמוזיקה לוקחת הרבה זמן. אבל אני בת 25 ורוצה אהבה. רוצה מישהו להישען עליו בלילה ושיקשיב לי. הכל זה עניין של טיימינג. כשצריך להגיע זה יגיע. אני חיה את היום יום ובינתיים מנסה ליהנות כמה שיותר".

ג'ולייטה קיסריה (צילום: שרון רביבו)
"קיסריה? אני מעדיפה לעבוד ולא לדבר". ג'ולייטה | צילום: שרון רביבו

-את גם לא יכולה לצאת עם מישהו נמוך.
"(צוחקת). עם זה אין לי בעיה. תמיד הייתי גבוהה יותר מאלה שיצאתי איתם. כבר ויתרתי על העניין של הגובה, העיקר שיהיה גבר עם חוש הומור, שיידע להכיל אותי ולא יפחד מהעוצמה שלי כלפי חוץ. כשאני חוזרת לבית הקטן שלי בדרום העיר אני הכי רגישה. אני סברס, דוקרנית מבחוץ ורכה מבפנים, אין מה לפחד ממני".

-שתי תוכניות טלוויזיה עשו ממך כוכבת, "לה לה לנד" ו"הסוכנים". יש מצב לעוד אחת כדי לשמר את המעמד?
"את 'האח הגדול VIP' לא הייתי עושה לעולם, גם לא 'הישרדות'. יש שם אסטרטגיה ומחשבה ענקית איך להזיז אחרים כדי להתקדם ואני לא שם. אני לא יכולה לשקר ולזמום מזימות. אם הייתי כזאת, עם מרפקים ופייטרית ברמה כזאת, מזמן הייתי במקום אחר אבל ויתרתי על כל זה. אני לפני הכל זמרת. הרבה אנשים, במיוחד במוזיקה המזרחית, צמחו מהשטח ולא מריאליטי. הפלטפורמה שלי זה 'לה לה לנד', שפרסמה אותי ורק אז הסתכלו עלי כזמרת. זה קרה לאנשים שלא ידעו מי אני. אני כמו מי שבא מהשטח רק לא היתה לי חשיפה. הופעתי באינספור מועדונים, אירועים וכנסים, גם בחו"ל. אנשים לא ידעו מי אני ופתאום הבינו שאני עובדת עשר שנים. היום יש לי שירים עם חצי מליון צפיות ביו טיוב וזה כיף".

-וחוץ מלהיות זמרת?
"אני יכולה לעשות עוד הרבה דברים. למדתי משחק שלוש שנים ואני ארצה בעתיד לשחק בסדרה או סרט. אמרתי לאייל מלכא שאני רוצה עוד הרבה דברים חוץ מזמרת. למה ביונסה יכולה לעשות גם משחק ולשיר וקמפיינים, למה פה לא? בארץ מסמנים אותך למשהו ולא תמיד יודעים לקבל את זה באהבה. למה לא? אני מתעסקת במוזיקה וזה העיקר ואני עדיין אהיה במוזיקה, אבל זה נלווה לעוד דברים שארצה לעשות. הציעו לי עכשיו תפקיד בסדרת ילדים גדולה ואני שוקלת לעשות אותה. אבל כל הדברים קשורים למוזיקה. הציעו לי סדרה מוזיקלית, וגם אם אהיה בסרט הוא יהיה קשור למוזיקה".

ג'ולייטה בבגד ים 2012 תגית (צילום: צ'ינו פפראצי)
"מחמיא לי שמצלמים אותי, אבל אני קודם כל זמרת". ג'ולייטה בים | צילום: צ'ינו פפראצי

-הפכת ליקירת צלמי הפפראצי.
"כל העניין של בגדי ים ורעיונות לקמפיינים זה מחמיא וכיף. מחמיאים לי שאני נראית טוב, אבל לפני הכל אני זמרת שיושבת כל היום ולא מחפשת ז'ורנלים, לא ווג ואיך להצטלם. אני מחפשת שירים ביו טיוב וכותבים וחושבת איך לעלות לבמה ולהעיף את המדינה באויר".

-הזמרות המזרחיות הצעירות נראות טוב.
"היום אנחנו טאלנטיות. אנחנו בדור אחר. במועדונים אני לפעמים מתביישת כי ילדות בנות 14 נראות פצצות יפהפיות. תדבר עם ילד במועדון ואתה לא תאמין שבן בגיל הזה מדבר ככה. המודעות היום מטורפת. ילדים חשופים להכל".

-נהיה צפוף בגזרת הזמרות המזרחיות הצעירות, יש תחרות.
"כן, נהיה צפוף ויש תחרות, אבל זה לא רע, זה מצוין. פעם אמרו שיש חוסר בזמרות והיום השוק מעבע מזמרות. אני מעריצה של נסרין. אמרתי לעצמי שאני חייבת לקחת כמה שיעורים אצלה. היא מדהימה ומקסימה עם יכולות ווקאליות מקסימות. או למשל רינת בר, שבפלייליסט שלי בטלפון יש את השיר 'התגעגעתי' שאני שומעת כל הזמן. זמרות מוציאות שירים מדהימים, עם יכולות וטקסטים מטורפים וחלקן מתבזבזות. סוף סוף יהיה שוק של זמרות ולא יהיה הסטיגמה הזאת, זה יפה".

שרית חדד פארק שרון (צילום: אולג חמלניץ)
"אין לה מה לחשוש מאף אחת, למה שהיא לא תפרגן? אני אשמח לדואט". שרית חדד | צילום: אולג חמלניץ

-עד מתי ימשיכו להשוות את כולכן לשרית חדד?
"הצורך בזמרות הוצר כי מאז שרית לא יצאה עוד זמרת שהוכיחה את עצמה. שרית הציבה רף מסוים, חצתה גבולות, עשתה דברים מדהימים ואחריה אף אחד לא הצליח לשחזר. בגלל זה על כל אחת יגידו וישוו לשרית, אבל אף פעם לא תהיה שרית חדד חדשה. היא במקום מסוים שאין לה מה לפחד מאף אחת. זה כמו אייל גולן שמרשה לעצמו לפרגן לאנשים כמו דודו. אני מעריצה את אייל על זה, את האישיות שלו. הוא מפרגן לו ולהמון זמרים, מזמין אליו הביתה ומפרגן לכולם. לפרגן זה זכות, זה פריבילגיה, זה לא ניתן לכל אחד. אייל נמצא ברף מסוים, המלך הבלתי מעורער, ויכולים לקום עוד מליון זמרים. יש כאלה שעושים דברים מדהימים, כמו דודו ומשה שהביאו משהו חדש ומרענן, אבל אייל יש רק אחד".

-היתה ציפיה ששרית חדד תפרגן יותר?
"למה לא? אני בטוחה שהיא תעשה את זה בהמשך. אולי זה לא קרה מסביבות כאלה ואחרות. אין מישהי שהיא צריכה להתערער ממנה, היא במקום של כבוד גדול ואני מאחלת לעצמי את הדרך שלה. אני בטוחה שאם יש משהו שהיה משמח אותי זה לעשות איתה משהו, להקליט איתה דואט. ועם הזמן זה עוד יבוא. אבל שיפסיקו להשוות כל זמרת לשרית. כל אחת במשבצת שלה, עם החומרים שלה והמקום שלה".

-נתראה בקיץ בקיסריה?
"(צוחקת) אני כבר לא רוצה לדבר על זה. אמרתי שאני לא מדברת, אני עובדת. אני לא הולכת להשקות ומעדיפה להקליט שירים. אחרי 'לשכוח' ייצא דואט עם דודו ואפשר לעשות מופע חדש. אז אני מעדיפה לעבוד במקום לדבר, שבטעות לא תצא לי עוד טרגדיה או דרמה".