בכל יום חמישי מגיע אבא של דניאל גרינברג לדירה שלה ברחובות, כדי לבלות עם שני נכדיו הצעירים, רון (2) ומיאל (3) גולן, ילדיה של בתו ושל הגרוש שלה, אייל גולן. "ביום חמישי אני יוצאת לבלות. אני חייבת את זה", אומרת גרינברג, "את לא יכולה להיות כל הזמן 'ביי דה בוק' – לקום, ילדים, עבודה. את חייבת שנייה לברוח. אז אבא שלי, קבוע, כפרה עליו, שיהיה בריא, בכל חמישי מגיע ונשאר איתי עד מוצאי שבת".
איפה אמא שלך?
"גם היא באה, יש להם חלוקה. אבל אמא שלי גידלה שישה ילדים, והיא אומרת, 'עכשיו תגדלו אתם'. היא עוזרת עם הכביסות, היא מסדרת, אבל אבא שלי עם הילדים, זו המתנה שלו. תני לו להיות איתם שעות".
ועזרה בתשלום יש לך?
"אני לא יוצאת באמצע שבוע, זה חריג מאוד. אבל אם אני צריכה או נתקעת, או כשהילד חולה ואני חייבת לעוף, יש בייביסיטר. עד ספטמבר מימנתי מטפלת שתעזור לי עם רון, כדי שאני אוכל להניע את העסק החדש שלי, לצאת לפגישות. זה לא דבר זול, זה 6,000 שקל בחודש".
ועכשיו, כשהוא כבר בגן, מה סדר היום שלך?
"אני פותחת את הבוקר עם שני הטרולים שלי, מארגנת ולוקחת אותם לגן. חוזרת הביתה, מתאפסת ויוצאת ליום עבודה: נסיעות, פגישות, מפעלים בחיפה, ובנוסף מפנה לאינסטגרם את הזמן שצריך. בארבע אני אוספת את הילדים מהגן, וכל מי שעובד איתי יודע שמארבע עד שמונה אסור לדבר איתי. זה הזמן שלי עם הילדים. מאוד חשוב לי לשמוע, 'איך הלך בגן, מה עשית?'".
את יושבת על השטיח ומשחקת איתם?
"יושבת. פורסים על השולחן את המשחקים. מביאה את הארגז של החיות, עושה קצת קולות. שמה להם טלוויזיה, פעילה איתם. בין לבין מכינה להם ארוחת ערב. יש להם תמיד אוכל חם. פסטה עם שניצלים, פתיתים. חברות שלי צוחקות עליי, 'למה את מכינה להם סיר כשהם אכלו בגן צהריים?'".
למה, באמת?
"אני מהאמהות האלה... אני לא יודעת אם הם אכלו טוב וקיבלו את המנה שהם צריכים. אחרי שמסיימים לאכול נכנסים ללופ של מקלחות, התארגנויות והרדמות. בשמונה אני מתפנה שוב. עשיתי לעצמי את הקפה, פותחת את הטלפון, חוזרת לאנשים, סוגרת, הולכת לישון. יש זמן לכל דבר. העבודה לא באה על חשבון הילדים, ובזמן שאני עובדת אני לא רוצה הסחת דעת של ילדים. אם יש לי זמן, אני עושה קצת שאלות-תשובות באינסטגרם".
וכשהילדים אצל אייל?
"כשהם פה בא לי קצת חופש, כשהם לא פה ריק לי. אבל מספיקות לי השעתיים–שלוש באמצע השבוע כשאייל אוסף אותם מהגן והם מגיעים אחרי מקלחות ואוכל. אני קוראת לזה 'הימים הארוכים שלי'".
מתי נגמר היום שלך?
"ב-23:00 אני לא מתפקדת. אין אצלי לראות סדרה, את כל הזמן שאני לא בעבודה או עם הילדים אני מייעדת לשינה".
הכל אצלי היה כבוי
גרינברג (28) עובדת היום על הקמתם של שני עסקים: Miel, מותג בגדי ילדים, וחברת בת בשם Me שתשווק מוצרים לטיפוח השיער. "הרעיון עלה כשמיאל הייתה בבטן. הייתי בתקופה מאוד חשוכה נפשית בחיים שלי, והרבה אנשים אמרו לי למצוא לעצמי עיסוק שימלא אותי".
למה היית בתקופה חשוכה?
"ההריונות שלי לא היו פשוטים והנישואים שלי לא היו תקינים, וזה גרם להרבה תסכול, כעס וכאב. את מוצאת את עצמך חסרת מוטיבציה כי הנפש שלך לא רגועה. כדי לקום ולעשות אנחנו צריכים להיות באנרגיה, במוזה, ואצלי הכל היה ממש כבוי".
איך עלה הרעיון לעסק?
"בזמן ההיריון התעסקתי באיך אלביש את התינוקת, וכשהיא נולדה הייתה לי ממש תשוקה לקטע של הביגוד וחשבתי שבא לי לפתוח עסק שקשור בבגדי תינוקות וילדים. ואז נכנסתי להיריון עוד פעם, וגם שם לא הייתי במיטבי. מהיום שהתגרשתי זה הפך להיות יותר ברבאק, ובשנה האחרונה הנעתי את זה ואני עובדת מאוד קשה. כשהנפש שלי השתחררה אז הכל נפתח, גם ההשראות והמוטיבציה, וזה יצא לפועל".
את מגדלת שני ילדים לבד, מה את צריכה על הראש שלך הקמה של עסק עכשיו?
"אחרי הגירושים פתאום עברתי לגור לבד עם שני ילדים קטנים, ואת אומרת לעצמך, 'או-קיי, מה אני עושה?'. לא בא לי להישען על עולם האינסטגרם והתעשייה, כי אני מאמינה שהכל זמני, שום דבר לא לנצח. היום אני משפיענית ומובילת דעת קהל, עושים כסף והכל נחמד, ומחר זה יכול להיפסק, ואז מה? הראייה שלי הייתה לעשות משהו משלי, שמחר-מחרתיים אני לא אהיה תלויה באף אחד. אחד הפחדים שלי בחיים זה להיות תלויה".
אייל עוזר לך עם העסקים החדשים?
"כשסיפרתי לו במהלך ההיריון שבא לי מהות ושאני מחפשת להתפתח, הוא הציע להיות המשקיע, שאני אעשה את כל מה שאני חולמת ויהיו לי גב ותמיכה. התשובה הראשונה שלי הייתה לא, שאני לא מערבבת שמחה בשמחה. לא הסכמתי, כמו שלא הסכמתי לאף שותף אחר, והיו הצעות".
זה בדיוק הפוך ממה שחושבים עליך. אומרים, "אייל נתן לה ארגז של כסף, היא מסודרת".
"בואו נעשה סדר עם הארגז והשטויות האלה. אם היום אני אצטרך משהו מהגרוש שלי, הוא יהיה שם בשבילי. אם הילדים שלי יצטרכו משהו, הוא יהיה שם בשבילי. אבל ביום שהחלטתי להתגרש, לא דרשתי ולא רציתי ולא דיברתי על כסף, למעט מה שהיה כתוב בהסכם הממון. לא פתחתי את הסכם הממון, לא ניסיתי לגעת בו ולא שיניתי אותו".
אז את מסתדרת לבד?
"הפרנסה העיקרית שלי היום מגיעה בעיקר מהאינסטגרם. בסופו של דבר אני מרימה עסק גדול לגמרי לבד, אין לי משקיע או שותף, זה נטו אני, אני סופגת את העלויות. אז כדי להרים את העסק אני צריכה להתפרנס ממשהו".
ואייל משלם מזונות? זה הכל?
"כשהחלטתי להתגרש היו לי כמה חוקים. החלטתי שאני לא מגיעה לבתי משפט עם האבא של הילדים שלי, ושאני לא רוצה ממנו כלום ושום דבר. רק שזה ייגמר יפה, מהר ולא דרמטי".
זה לא יכול היה להיגמר יפה ומהיר, ובנוסף שתקבלי משהו?
"לא. הגישה שלי כשהתגרשתי הייתה שאני צריכה לדעת שלילדים שלי לא יחסר אוכל, שתהיה להם קורת גג, ושתהיה חלוקה נכונה בעזרה ובגידול שלהם. לכל השאר אני אדאג. אני יודעת שיש לי כך וכך מזונות שמתוכם אני צריכה לדאוג לשכר דירה, שזה הבית של הילדים שלי. מתוכם אני צריכה לדאוג למזון שלא יחסר במקרר ומתוכם אני צריכה לדאוג לכסף לגן. כל השאר זה מבחינתי מותרות".
היום את שמחה שנקטת את הגישה הזו?
"היום, ברוך השם, לא חסר לי כלום וגם לילדים שלי לא חסר כלום. אני מצליחה להחזיק בית, לפרנס את עצמי וגם לבנות עסק. ידעתי שזה יקרה. אני מסתדרת, אני בן אדם ששורד".
תבקשו רשות לגעת בילדה שלי
גרינברג וגולן היו נשואים פחות משנתיים ונפרדו כשבנם הצעיר, רון, היה בן שלושה חודשים בלבד. בהסכם הגירושים שלהם היה סעיף אחד שעליו גרינברג התעקשה. "הכנסתי להסכם שהילדים שלי יישנו רק אצלי בבית עד גיל 3, ומנגד אייל הכניס שאני נשארת ברחובות שלוש שנים. זה הדיל היחיד, לא כסף", היא מבהירה.
את חושבת שתישארי לגור ברחובות?
"נראה לי שכן, טוב לי פה. אין לי פה חברות וכאלה, אבל שכרתי משרד, שיהיה לי קרוב לבית ולגנים, וגם חשוב לי שהילדים יהיו קרובים לאבא שלהם. מספיק שעכשיו נתקעתי ואני בפקק, ואני שנייה לא מספיקה, אני מתקשרת לאייל, 'חיים, אתה בבית? יש מצב שאתה לוקח את הילדים?'. זה מרגיע".
לא התחברת עם אמהות מהגן?
"יש כמה, אבל אני קוראת לזה 'עד הכניסה של הבית שלי'. תקשורת, חברים לתעשייה – עד הכניסה. מה שבבית שלי זה רק הילדים, המשפחה, החברות הכי קרובות".
את ואחותך קרובות, גרות באותו בניין, אבל כל הזמן יש שמועות על ריבים ביניכן.
"הכל שמועות. אני ואחותי חיות אחת את השנייה, המעגל שלנו הוא של אותן חברות, אנחנו יוצאות לבילויים ביחד, עושות בייביסיטר אחת לשנייה, טסות ביחד. אנחנו יכולות לריב על זה שהיא לא החזירה לי תיק או לקחה לי נעליים בלי לבקש. אין לי מה לריב עם אחותי".
את מבלה הרבה עם המשפחה שלך?
"אחי הקטן גר פה עם בת הזוג שלו. אחותי פה. ההורים באים. אנחנו כמו קומונה. שבתות תמיד ביחד".
ברחובות – כמו בכל מקום אחר בארץ – גרינברג לא אנונימית, וגם הילדים שלה לא. היא מרבה לצלם אותם ולהעלות לסרטונים ברשת, ולפעמים מרגישה שיש לזה מחיר. "אני נורא חשופה. אני פחות מעבירה ברשתות תוכן על מודל היופי ויותר תכנים על אמהוּת. הקהל שלי הוא אמהות, נשים בהיריון, והן חיות ונושמות את הילדים האלה. אני לא מצניעה, אני מראה את הכל".
אז מה מפריע לך?
"הגישה. עמדתי בתור בסופר, ועומדת לידי מישהי והיא פשוט באה אל מיאל, 'וואי, מיאלי', פותחת את הטלפון, 'אני חייבת שאחותי תראה אותך'. היא הבהילה אותה. היא מכירה אותנו, אבל אנחנו לא מכירות אותה. הייתי אומרת שזה חריג, אבל זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. זו ילדה, לא צריך להרתיע אותה".
עשית משהו?
"לא. היו המון אנשים. אני צריכה להיזהר מאיזו כותרת תעלה, איך זה יצטייר מהצד, אם יצלמו. אז פשוט שתקתי. מיאל הסתכלה עליי ואמרה לי, 'אמא, אני רוצה ללכת הביתה'. זה טלטל אותי. הילדה שלי נבהלה ממישהי שלא ספרה אותי. את צריכה לשאול אותי אם את יכולה לצלם את הילדה שלי בכלל. זה שזו מיאל גולן לא נותן לך לגיטימציה. אבל יש נשים שלא מעניין אותן, הן מסוגלות להרים אותה ולתת לה נשיקה בלחי. או-קיי, אני מקבלת את האהבה והכל, אבל תבקשו רשות לגעת בילדה שלי".
בתגובה לאירוע המטלטל צילמה גרינברג סטורי ובו ביקשה מהעוקבות שלה לגלות יותר רגישות. היא הסבירה שהילדים שלה, שגדלים באור הזרקורים מגיל אפס ולא מבחירתם, לא מבינים איך אנשים זרים פונים אליהם בשמם. "היום בבוקר, בכניסה לגן, אחת האמהות באה למיאל ואמרה לה, 'וואי, את מהממת, איך קוראים לך?', ומיאל ענתה, 'מיאל'. ישר הבנתי שהאמא הזו קראה את הסטורי שלי, כי היא הרי יודעת איך קוראים לה, מיאל עם הילד שלה בגן".
זה שימח אותך?
"מאוד. אמרתי לה, 'איזה כיף, תודה'. לתת שנייה לילדה את התחושה, לתת לה לענות את השם".
הילדה גדלה לתוך עולם הבידור. איך את מרגישה עם זה?
"אם מיאל תבוא ותגיד לי בגיל 5, 'אני רוצה להיות מפורסמת ואני רוצה להופיע על במות', אני אתמוך בה. אבל לא הייתי רוצה את זה בשבילה. הם נולדו לזה, אבל חד-משמעית הייתי מעדיפה שהם לא ייכנסו לעולם הזה מבחינת תעסוקה".
למה?
"העולם הזה הוא אליה וקוץ בה. יש פה את כל הדברים הטובים, אין מה לדבר, אבל יש בזה גם דברים רעים. ביקורות, שיפוטיות של אנשים על כל מה שאת אומרת ועושה".
לא חלמתי להיות מפורסמת
היא התפרסמה כמתמודדת בבית "האח הגדול" ב-2018, ומיד אחרי שהודחה התחיל הרומן שלה עם גולן. "לא חלמתי להיות מפורסמת. פנו אליי פעמיים להיכנס ל'האח הגדול', ואני סירבתי. עבדתי שלוש שנים בעגלות בארצות הברית ובדיוק הייתי צריכה לחזור לשם, פיניתי את הדירה שלי בתל אביב והכל, והמלהקים של התוכנית אמרו לי, 'לא, את חייבת לבוא'. הגעתי לאודישן ובאותו היום הם אמרו לי, 'שלחי לנו את כרטיס הטיסה שלך, נבטל אותו'".
"כשיצאתי מ'האח' לא הייתי בלופ, חטפתי המון התקפי חרדה. את מחויבת מראש בהסכם להגיע לאירועים ולדבר בתוכניות בוקר, ולא התחברתי לזה. ואז התחיל כל עניין החיזור מצד אייל, ואחרי ארבעה חודשים נכנסתי לעולם הזה בגדול".
איך זה היה?
"בהתחלה לא ידעתי איך להכיל את התקשורת והכתבות. היה את כל העניין הזה שאמרו, 'היא כישפה אותו'. הייתי במצב שלא יצאתי מהמיטה ובכיתי על מר גורלי, מה עשיתי ולאן נכנסתי. הבנתי כמה לא בוחלים באמצעים, איך יכולים לגמור אותך ברגע. אבל פיתחתי חוסן. היום אני לא קוראת טוקבקים. יש כתבות שאם לא שולחים לי, אני לא אראה".
למה את לא מגיעה להשקות?
"כי לא בא לי. אומרים שאני מחפשת פרסום, אבל אם הייתי רוצה פרסום לא הייתי עוזבת את המקום שבו הייתי, כי זו הייתה נקודת הפרסום הכי מטורפת, ועזבתי. לא בא לי להתערבב מדי בתעשייה, זה מרוקן אותי. לא מעניין אותי להגיע להשקה כדי לצאת עם מתנה, אני לא שם, אני לא מחפשת מתנות. אם אני מגיעה לאירועים מתוקשרים זו מבחינתי עבודה לכל דבר".
גרינברג אולי פיתחה עור של פיל, אבל יש דברים שבכל זאת חודרים, ובשבועות האחרונים סיקרו מדורי הרכילות חילופי עקיצות בינה לבין חברתו הטובה של גולן, אופירה אסייג. "ברוב הפעמים אני מדפדפת", אומרת גרינברג, "אבל כשזה עקבי לאורך זמן, אז אני אומרת, 'מה לי ולך? אנחנו לא יושבות על אותה משבצת. אני לא חייבת לך כלום, את לא חייבת לי כלום. למה ההתעסקות בי יותר מדי?', כי יש התעסקות. אז את מתעלמת ומתעלמת, פה עקיצה ושם עקיצה, אבל גם אני בן אדם, וגם אני יודעת להחזיר".
היית רוצה ליישר איתה את ההדורים?
"היא החליטה ליפול עליי חזק. עזבי, אני לא איכנס לזה. אייל והיא היו בנתק גדול בגלל הודעה מאוד חותכת שאני כתבתי לאופירה, היא חטפה ממני בראש ושם קיבלתי את החסימה. שנה וחצי הם לא דיברו, מבחירתו של אייל. אני זאת שביום שבו אבא של אייל נפטר ידעתי להגיד לה, 'שימי את הכל מאחור, השבעה תתקיים בתאריכים ככה וככה, זאת הכתובת, תגיעי, אני חושבת שזה יעשה לאייל טוב על הלב'. יכולתי שלא, אבל עשיתי. פה היית צריכה לשים הכל מאחור, לרדת מהשם דניאל גרינברג, להבין שדניאל גרינברג לא שומרת לך טינה. בואי, את נכנסת אליי הביתה, אני הזמנתי אותך, אז מה את ממשיכה להתלכלך? אז כן, בא לי להחזיר לה את העקיצה הזו. מה, לא נרגעת? את בתחרות איתי? את לא יכולה להתחרות איתי, אל תחמיאי לעצמך. דניאל גרינברג מכאיבה לה, מציקה לה איפשהו. סבבה, שתתמודד".
תום הוא הגבר המושלם
לפני שנה נכנסה גרינברג לזוגיות חדשה עם יזם הנדל"ן תום שקד, ובקיץ האחרון, אחרי כשבעה חודשים יחד, השניים נפרדו. "תומצ'וק זה משהו מיוחד, אני עד היום אוהבת אותו ברמות. התחלנו זוגיות מהר מאוד אחרי הגירושים. זה הרגיש לי הכי טבעי ונכון, כי מצאתי את הגבר האידאלי. הוא בן אדם מדהים, אוהב, תומך, מפרגן, אינטליגנט רגשית, כל מה שאני מאחלת לעצמי, אבל החיים והמציאות. מבחינתי תום הוא הגבר המושלם".
אז למה לוותר?
"אני מאוד ממוקדת מטרה, עסקים וילדים. הרגשתי שזה שואב ממני את המקסימום שלי, וכשאני מגיעה לערב וצריכה לפנות זמן לזוגיות, אני כבר מרוקנת. לקום בבוקר ולהיות בלופ, כל היום לעבוד, טלפונים, אחרי זה ילדים, מקלחות, הרדמות. את מגיעה לשעה שמונה בערב ואין לך כוחות. גם החברות שלי יודעות, אל תקבעו דברים ביום, רק בערב, ושזה יהיה ביום חמישי. אין לי זמן, אין לי מקום להכניס".
"כיף לקום בבוקר עם נשיקה ולסגור את הערב שלך עם מישהו שמחבק אותך, אין ספק. כל בן אדם צריך זוגיות, וגם אני. אבל כשהרגשתי שזה כבר פוגע בצד השני, שמאוד מנסה להכיל את העולם של דניאל, ודניאל לא יכולה להכיל את עולם הזוגיות כרגע – אז החלטתי שלא פייר למשוך את זה".
את מאחלת לעצמך לחזור אליו?
"תום זה עניין לא סגור, אני לא יודעת מה לגביו. אנחנו סיימנו את זה בצורה מאוד מכבדת ואוהבת, ואנחנו עדיין בקשר. אולי בזמן אחר, אולי בסיטואציה אחרת. אבל כן, תום. חד-משמעית".
את בכלל פנויה רגשית למערכת יחסים?
"מבחינה רגשית, אמרתי לך, אני עוד אוהבת את תום".
אוהבת-אוהבת? לא כחבר?
"זו אהבה עם פוטנציאל. אהבה שאת רוצה להגדיל אותה, אבל את יודעת שזה לא הזמן".
גם עם תום וגם בפרידה מאייל נשמע שעשית החלטות מאוד שכלתניות.
"בתקופה שהייתי למטה עבדתי על עצמי, התחזקתי והגעתי למצב שאני מחליטה משהו בראש ואז מתמודדת עם הלב. ברגע שקיבלתי את ההחלטה, הרבה יותר קל לי להתמודד עם הרגשות. כשהחלטתי להתגרש זה היה בלי בכי, בלי כאב, זה היה אוקיי, זהו, הדבר הזה שעברתי במשך שנתיים לא יכול לחזור על עצמו".
מה זאת אומרת?
"במשך השנתיים עם אייל פעלתי מהלב. 'אבל אני אוהבת אותו, איך אני אעזוב, אני עם ילד'. לא התחתנתי כדי להתגרש, לא הבאתי ילדים כדי שיגדלו עם הורים גרושים, רציתי בית חם עם הורים נשואים. התחתנתי כי אהבתי, לא התחתנתי בשביל פרסום, כי די, אחרי חצי שנה, זה לא אייל גולן של הבמה, זה אייל שלי, של הבית. לא ריגש אותי שהוא מפורסם, ההפך, זה עצבן אותי. אם הייתי יכולה היית שמה איקס על הפרסום. אבל חוויתי המון כאב, ואמרתי שאני לא רוצה את זה יותר, שזה לא יכול לבוא על חשבון הילדים שלי. דניאל לא יכולה להיות יותר בדיכאון, לדניאל יש שני תינוקות לגדל. דניאל לא יכולה להיות זרוקה במיטה ולהתמרמר. דניאל צריכה אנרגיות, דניאל צריכה לשדר לילדים שלה טוב ושמחה".
אז החלטת לעזוב.
"הבנתי שזה מה שאני צריכה לעשות, שאני צריכה את החיים שלנו בנפרד. בשורה התחתונה אייל ואני הרבה יותר יעילים היום, אחד לשנייה, לילדים. אנחנו מצליחים להיות חברים טובים. אנחנו מצליחים לא לריב, כי אין לנו על מה. אנחנו מצליחים לעשות דברים שבתוך הזוגיות לא הצלחנו. גם לבלות ביחד כמשפחה, שזה לא טריוויאלי לזוגות שמתגרשים".
את עדיין אוהבת את אייל?
"אני אוהבת אותו כבן אדם, זה האבא של הילדים שלי, והוא חשוב ויקר לי. עברנו מהמורות, זה לא שהתגרשנו ואמרנו 'יאללה ביי', גם עניין הזוגיות שלי הכניס קשיים. הכנסתי לילדים הביתה גבר שהוא לא הוא, וזה מעקצץ בלב. אני יכולה להבין מאיפה נבע הקושי של רוסלנה לאכול אותי בתחילת הזוגיות שלי עם אייל, כי היא ידעה שהבן שלה נמצא קרוב אליי. אני בטוחה שעם הזמן היא הבינה שהבן שלה היה בידיים הכי עוטפות ואוהבות, כאילו שהוא הילד שלי".
את בקשר עם אילנית ורוסלנה?
"לא. אין פה מכנה משותף ואין פה קשר. הקשר צריך להתקיים אצל האבא של הילדים שמאחד בין כל האחים. שתיהן בחורות מדהימות, נשים מהממות ואמהות טובות. הן האמהות של האחים של הילדים שלי, אני מכבדת אותן ומעריכה אותן, זה פור לייף. אני רוצה שהילדים שלי יגדלו בידיעה שאמא אוהבת את אמא של יאן, ואת אמא של ליאם ואלין, וזה הדדי. אבל אין לנו שום דבר משותף חוץ מהקודקוד, שנקרא לו אייל. אנחנו לא צריכות להיות חברות".
חשוב לך שהילדים שלך יהיו בקשר עם האחים שלהם?
"בטח, מאוד חשוב לי. גם לאייל. בכל פעם שהילדים שלי אצל אייל, גם ליאם, אלין ויאן שם".
אם לאייל תהיה זוגיות, זה יפריע לך?
"אני מאחלת לו זוגיות. אחד הדברים שהכי כאבו לי כשהתגרשנו היה הידיעה שהוא לבד. באחד מימי השישי פשוט התחלתי לבכות, כי עלתה לי תמונה שלו בראש מכין לעצמו לאכול, ומה, הוא לבד?".
אתם מבלים הרבה ביחד עם הילדים.
"אני יושבת על אייל, 'בוא נעשה איתם משהו'. חשוב לי. היום אני יכולה להרשות לעצמי, בגלל שהוא לא בזוגיות ואני לא בזוגיות. אבל מחר או מחרתיים, אני לא אשקר, אם אני אהיה בזוגיות, אני לא אגרום לגבר שלצדי להרגיש כמו גלגל ספייר".
מה את מאחלת לעצמך בעוד עשור?
"שהעסקים שלי יצליחו. שיהיו לי עוד עסקים, בעזרת השם. שיהיו לי מינימום עוד שני ילדים, שאני אהיה בזוגיות של נחלה ואהבה ושקט ורוגע".
את רוצה שהטייטל שלך יהיה דניאל גרינברג, אשת עסקים?
"אשת עסקים מצליחה".
יש לך טיפים לאמהות חד-הוריות?
"ברגע שידעתי שאני לבד הייתה לי הרבה יותר מוטיבציה להצליח. כשהאחריות עלייך, את הרבה יותר אפקטיבית. הרבה בנות פונות אליי ומספרות שהן רוצות להתגרש אבל מה יהיה איתן, ואיך הן יצליחו להתמודד ולגדל שני ילדים. בא לי להגיד להן, 'אתן תצליחו לגדל גם חמישה ילדים'. אנחנו לא מבינות כמה כוח יכול לצאת מאיתנו".
אופירה אסייג מסרה בתגובה: "אני מאחלת לכל עם ישראל סוף שבוע חורפי, כיפי ונעים, ואם מישהו רוצה מתכון לחמין הוא מוזמן להיכנס לאינסטגרם שלי".
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: נטלי ומיטל ארביב | שיער: לירז אגם | איפור: חן אלקבץ | הפקה: אור-אל רבינוביץ