רבע שעה לאחר כניסתי לדירה המתוקה של שני גולדשטיין, מגיע גם האינסטלטור. סתימה בצנרת. אינסידנט נפוץ ואולי גם סמלי עבור הרווקה הטרייה הממוצעת בתל אביב. אבל רגע אחרי שהוא שולף חשבונית, מזכיר לנו בעל המקצוע שגולדשטיין אינה הרווקה הממוצעת. "העניינים נרגעו?" הוא שואל אותה, מסגיר את העובדה שהוא יודע לפתוח גם סתימות וגם מדורי רכילות. גולדשטיין עונה "כן" מנומס, לא מייחסת לסיטואציה חשיבות. "הוא שאל מדאגה" היא מסבירה כשאני טוענת בפניה שמדובר באירוע ביזארי, "גם נהגי מוניות וגם אנשים ברחוב שואלים אותי מה שלומי בימים אלה, ואתמול כשעמדתי בתור לשירותים במועדון, בחורה לידי שאלה אם היא יכולה להכיר לי מישהו כי היא שמעה שאני רווקה".

ומה ענית?
"שאני לא אוהבת שמכירים לי. שלא תעשה את זה". 

זוגיות שנרקמת בתכנית ריאליטי היא עניין נפיץ. מצד אחד, היא משתלמת לא רק ללב אלא גם לחשבון האינסטגרם והבנק; ומצד שני - לרוב לא שורדת את החיים עצמם , בהם "משימה זוגית" כוללת תשלום ארנונה, ו"שיר הבוקר" הוא נאד תחת השמיכה. אבל שני גולדשטיין (28) ועומר גורדון (39), שהכירו והתאהבו לעיני המצלמות בבית "האח הגדול", הצליחו לנהל זוגיות יציבה ונטולת דרמות תקשורתיות במשך שנתיים וחצי עד שבמרץ האחרון פורסם כי גורדון עזב את דירתם המשותפת. גולדשטיין, במכנסי משי קצרים שחושפים רגליים שזופות, נראית די מאוששת. "התמודדנו עם הפרידה באופן פרטי לפני שזה יצא לתקשורת" היא מסבירה. "עיכלנו את זה, שיתפנו את המשפחות, ורק אחר כך אישרתי לסוכנת שלי לאשר את הפרידה לתקשורת. אז אנחנו בסדר".

שני גולדשטיין
צילום: סלי בן אריה

איך זה מרגיש לחזור לשוק הרווקות?
"אני לא חווה את עצמי כרווקה". 

מה זאת אומרת, את ישנה באלכסון, לא?
"יש לילות שבא לי לישון על הספה כי בא לי לראות טלוויזיה ולהירדם בלי להיות חייבת דין וחשבון לאף אחד. אני לא קוראת לזה רווקות כי אין דייטים, אין הוללות". 

את לא מנצלת את מעמדך הסלבי כדי לדוג כל מני גברים מעניינים?
"את חושבת שלפני שהתפרסמתי הייתי מסכנה בקטע הזה?" 

התכוונתי שאולי יותר קל להיות רווקה כשאת מפורסמת.
"נראה לך? הרבה יותר קשה לי עכשיו, המודעות העצמית שלי הרבה יותר גבוהה. אני לא מהאספניות, אני לא עושה סטוצים, לא יכולה להיות עם גבר שאני לא מכירה. אותי לימדו, כמו את כיפה אדומה, להיזהר מזאבים".

אז למה החלטת לחזור לשוק הזה, שהוא מלא בזאבים?
"כי זה נגמר. אני מופתעת מזה שאנשים כל כך מזועזעים מהפרידה. כותבים לי ׳יא פחדנית׳, ׳יא בכיינית׳, ׳לא מוותרים כל כך מהר׳. נשמות, אני בת 28, אין לי ילדים איתו, אין לנו משכנתא ביחד, אין לנו עסקים ביחד, נלחמנו מספיק. יאמר לזכותו שהוא היה הכי גבר, לא ויתר. חיפשנו דרכים לעבוד על התקשורת בינינו אבל אם זה לא עובד זה לא עובד. אני רוצה ליהנות בחיים האלה. בא לי לחזור הבית בחמש בבוקר ולשים את השיר שאני הכי אוהבת בפול ווליום ולהתקלח איתו. את יודעת מה החלק הכי כיפי ביום שלי עכשיו? כשאני מסיימת את היום, יושבת על הספה ולא צריכה לשמוע או לראות כדורגל".

שני גולדשטיין
צילום: סלי בן אריה

נשמע כאילו הזוגיות קצת כיבתה לך את האש.
"ממש לא. עומר דחף אותי יותר מכל גבר שאי פעם הכרתי. הוא היה אומר לי ׳למה מי יכול עליך?׳. היתה פעם שמלה חצי שקופה שלא ידעתי אם ללבוש לאירוע או לא. עומר אמר לי ׳את בת 28, את הבחורה הכי פצצה שאני מכיר, מה יכול לקרות? אני רוצה שתצאי ככה מהבית׳. אהבתי את הביטחון העצמי שלו, את הגבריות שלו, שכולם יכולים להסתכל עלי אבל אני חוזרת איתו הביתה".

אז הוא חגג אותך ואתכם, אבל שניכם בחרתם להיעלם תקשורתית, שזו החלטה מאוד לא אופיינית לאנשים שהפכו לזוג בריאליטי. למה לא מינפתם יותר את הזוגיות?
"עומר מינף את עומר ואני מינפתי את עצמי. אנחנו לא מפלצת דו ראשית, לכל אחד מאיתנו יש קריירה משלו. לא התחבאנו, אבל יש משהו מחליא בלהיות בני זוג שנראים כאילו תפרו את הכבדים שלהם אחד לשני. זה דבילי ואינפנטילי, ובתוך הזוגיות זה בטוח מעיק. שנינו עצמאיים, אז אנחנו המון שעות יחד בבית. אם אין לנו צילומים או פגישות או סידורים - אנחנו אחד בתחת של השנייה. ונהנינו, אבל צריך לתת חופש אחד מהשנייה".

את בחורה סופר תוססת, עמוקה. את יכולה להיות מאה אחוז עצמך כשאת בזוגיות?
"תמיד יש חמישה אחוז שאני משאירה לעצמי, וזה בסדר". 

מה זה אומר? את מסרסת את עצמך כדי להפוך ל"נוחה" יותר?
"ממש לא, אני פשוט חושבת שבן אדם יכול לשמור חלק מהשיט שלו ומהשדים שלו לעצמו. אבל שלא תביני לא נכון, אני כן מתמסרת בזוגיות. גם אני התמודדתי עם דברים בזוגיות עם עומר, שהוא לא טיול בפארק בואי נגיד ככה. ה׳אפס אנד דאונס׳ היו הדדיים מאוד. עומר שחקן במקצועו, את חושבת ששחקנים הם מאוזנים?". 

אתם בקשר היום?
"אנחנו סבבה. בחיים לא אתעלם ממנו, גם הוא לא ממני".

שני גולדשטיין
"אין לי מושג מה הכללים בשוק הזה עכשיו, חברות מסבירות לי" | צילום: סלי בן אריה

גולדשטיין עוד מתכרבלת עם הלבד שלה. נהנית מהעבודה שאין בבית עוד זוג עיניים בוחנות ושום דבר כרגע לא דוחק בה לצאת ולצוד ריבאונד. גם שוק הבשר שם בחוץ לא מלהיב אותה במיוחד. אמנם אי אפשר להגיד שהרבה השתנה במשחקי החיזור בשנתיים וחצי האחרונות, ובכל זאת היא מרגישה שהיא צריכה מורה נבוכים. "אין לי מושג מה הכללים בשוק הזה עכשיו, חברות מסבירות לי. אני ממש באפלה. שמעתי סיפורי זוועות על בחורים שלא טורחים לסמס לך אם הגעת הביתה ועד כאלו שנעלמים אחרי סקס. יש תופעה חדשה של טיפוסים 'מדווחים', כאלו ששולחים לך הודעות על כל סדר היום שלהם אבל בשום שלב לא מזמינים אותך או שואלים אותך מה איתך, לא עשו לי יותר מידי חשק בואי נגיד".

איזה בחורים מעניינים אותך עכשיו?
"אותם בחורים שתמיד עניינו אותי. מוצלח, צ׳ארמר, עם הומור כמו שלי, שאוהב את הדברים כמו שלי. אם הוא עכשיו אוהב אתגרים, חדרי בריחה, לא מתאים. הוא צריך להיות גבוה ממש כי אני 1.80 מ' עם עקבים, והוא צריך להיות מקסים אלי כי אני תמיד מקסימה".

את גם אש ובערה. לא כל גבר יכול להכיל את הדבר הזה.
"מה זה להכיל את הדבר הזה? להכיל אישה שקראה ספר? שהיא גם מדברת וחושבת? אם הוא לא בקו הזה אז אני לא מעוניינת. וסליחה, אש ובערה זה גם דברים טובים, זה גם לקום לפני הגבר שלי ולהכין ארוחת בוקר ולתלות כביסה. אני יכולה להיות אישה עצמאית שמנהלת קריירה וחוזרת הביתה להכין ארוחת ערב הום מייד. זו האש! מה רע בזה?".

תפתחי טינדר?
"אל תצחיקי אותי. את יודעת כמה ׳דיקפיקס׳ אני מקבלת? למה אנשים חושבים שזה לגיטימי? אני לא מבינה את זה. קיבלתי כמה ולמדתי לא לפתוח הודעות מאנשים שאני לא מכירה".

היתה דיקפיק שגרמה לך לרצות להכיר את בעל הדיק?
"ממש לא (צוחקת). בן אדם ששולח דיקפיק הוא דיק מהלך. אני לא רוצה להכיר אותו, זה ממש מחליא. גם בחורה עשתה לי את זה".

וואלה? פות פיק?
"תמונת ציצים. זה הבהיל אותי".

שני גולדשטיין
צילום: סלי בן אריה

"סליחה שאני לא סיפור סינדרלה"

גולדשטיין היא לא באמת הטיפוס הנבהל. בניגוד לנטייתם של חלק מיוצאי הרילאיטי והטאלנטים להימנע מהבעת דעות שנויות במחלוקת כדי לא להרגיז את העוקבים וחשוב מכך, את המפרסמים, גולדשטיין לא מעבירה את האישיות שלה דרך פילטרים. בבית האח היא היתה עוף מוזר שצבעי נוצותיו הרגיזו את הדיירים, אך הקהל הביא אותה לגמר. היא אמנם לא זכתה בדירה, אבל יצאה עם אהבה, עומר גורדון, דוגמן ושחקן שנכנס באמצע העונה במטרה להכיר את יח"צנית חיי הלילה שניחנה באנרגיות של מסיבת טראנס.

עם היציאה מהריאליטי היא נרשמה לסוכנויות של זוהר יעקובסון ואלינור שחר, והחלה להפציע בהפקות דוגמנות במקביל לשידור תכנית שבועית ברדיו ירושלים ולכתיבת טור יחסים במאקו נשים. כיום היא הפרזנטורית של מותג האופנה אריסטו שמט (לצד אחווה סיטבון וג׳ני צ׳רוואני), ובחשבון האינסטגרם שלה, לצד קמפיינים דיגיטלים, היא מתעדת חיים של איט גירל תל אביבית. אחת שיודעת לשבת בבר היפסטרי עם תיק של קלואה מחד, ולהקפיץ צ׳ייסרים במסעדת יוקרה לצד חברות יפות ונכונות כמו נועם פרוסט וטייטי איינאו מאידך. ולמרות שהיא מציגה חזות של ריץ׳-אנד-פאביולס, כשלסטורי שלה עולות מדי פעם גם תמונות מארוחות השישי בווילה של אמה ואביה החורג בנווה צדק, התואר "מפונקת" מוציא אותה משלוותה.

"נולדתי כשאמא שלי היתה בת 21 ולפני תואר, אבא שעבד כמאבטח אישים וגרנו בדירה קטנה בארלוזרוב. אז בואו נרגיע את האנשים שחושבים שנולדתי עם כפית של זהב בפה", היא מתחממת. "ההורים שלי צמחו לאט ובכוחות עצמם, ובגיל מאוחר יותר עברנו לרמות צהלה, שזה העניים של צהלה. שמעי, אני לא מסכנה, לא הייתי צריכה לעזור בבית, היתה פיליפינית שטיפלה בנו בזמן שההורים שלי עבדו מאוד קשה, החיים שלי היו פריבילגים אבל לא מלכותיים".

שני גולדשטיין
צילום: סלי בן אריה
שני גולדשטיין ועומר גורדון
גולדשטיין עם גורדון. גמרו את זה יפה | צילום: רונן פדידה

נשמע שמעצבן אותך שחושבים שאת ילדת שמנת.
"יכול להיות שאני ילדת שמנת. אני רוצה לראות ילדות שמנת שעובדות מגיל 15. יצאתי מהבית בגיל 20, הייתי סטודנטית שחיה בדירת סטודיו שעבדה וישנה מעט, וכן, ההורים שלי ואבא שלי החורג מימנו לי את הלימודים. אני צריכה להתנצל על זה שההורים שלי עבדו קשה כדי שהבת שלהם תקבל השכלה? לא מימנו לי ניתוח פלסטי אלא תואר!".

אז למה את מתעצבנת?
"כי זה נכון שיש לי עזרה, אבל אני עובדת. סליחה שאני לא סיפור סינדרלה. אם זה עוזר למישהו, אז כשעשיתי את התואר גם ניקיתי משרדים". 

באמת?
"כן, זו לא בושה. אבא שלי סידר לי כמה משרדים בבניין שבו הוא עבד. היה לי חשוב לפרנס את עצמי". 

והיום את מצליחה להתפרנס מהשואו ביזנס?
"הדוגמנות מכניסה כסף. זה לא שאני באיזו קריירת דוגמנות, אני יותר טאלנט, אי אפשר לשלוח אותי למילאנו כי אני לא מאוד צעירה".

ובכל זאת נראה שיש לך יותר עבודה לאחרונה.
"כן, אני חושבת שזה גם כי הגוף שלי בתקופה הכי טובה שלו". 

זה מספיק כדי להחזיק לבד דירה במרכז תל אביב?
"לגמרי". 

ההורים לא עוזרים כלכלית?
"ההורים עזרו לי בתואר. חוץ מזה אני מפרנסת את עצמי, את השטויות שלי אני קונה לעצמי".

שני גולדשטיין
צילום: סלי בן אריה

יש מחשבות על היום שאחרי הדוגמנות? אולי ללכת לכיוון עסקי כמו עומר קינן, יוצאת ריאליטי שפתחה עסק?
"קודם כל, כל הכבוד לעומר. שיקפצו לה כולם. היא גם חרוצה, גם מוצלחת וגם יפה. שיתפוצצו. וכן, אני חושבת על כיוונים אחרים, אם יהיה לי סכום כסף נזיל וגדול ויהיה בר מגניב שארצה להכנס שותפה בו, אז למה לא? אחרי הכל אני יכולה להיות גם ביזנס וומן". 

עוד חמש שנים תהי אשת עסקים?
"אין לי מושג מה יהיה בעוד חמש שנים, ואני אוהבת את זה. די, נגמרה האובססיה, אני לומדת לשחרר".

"כולם מליאנים, מפצוצים, מותגים מהלכים. את מרגישה  לא שייכת"

סיפור סינדרלה אחד שכן אפשר להדביק לה זה המעבר מילדה דחויה ומוחרמת, לברבור יפיפה. כשהיתה בת 12 הוריה התגרשו, מהלך שתפס אותה ואת אחותה דנה, הצעירה ממנה בשלוש שנים, בהפתעה גמורה ("גדלתי עם מודל בריא של זוגיות בבית. המשבר היחידי סביב הגירושין היה שהסתירו מאחותי וממני את הפרידה, ההורים המשיכו להתנהל בבית כמו זוג נורמטיבי, ורק ביום שנחתם מסמך הגירושין ושניהם מצאו דירות הם סיפרו לנו. יום אחרי זה הבית נארז"). שנה אחרי הגירושין הכירה אמה, אלה, את ערן וולף (כיום מנכ"ל מימון ישיר), ולשניים ילדה משותפת, נינה, בת 5.

למרות שההורים השתדלו לרפד את חייה של גולדשטיין בכל טוב, ואף שלחו אותה ללמוד בית הספר היוקרתי לאומנויות קמפוס אריסון, הנערה הגבוהה עם העיניים הגדולות למדה רוע מהו. במשך שנים היא חוותה אלימות נפשית ופיזית מצד חבריה לספסל הלימודים. כשהיא מספרת לי על זה, 15 שנה לאחר מכן, היא עדיין מתקשה לעצור את הדמעות.

"הייתי במגמת תיאטרון מכיתה ד' ועד ט׳, וזה היה קשה", היא משחזרת. "מדובר בילדים שנכנסים לבית ספר על סמך זה שהם באחוזון העליון של אינטליגנציה וכישרון, וזה מצד אחד מגניב כי את מבינה שאת בחברה מדהימה, ומצד שני יש מלחמת פוקוס חולנית. וככה את גדלה, את צריכה בכיתה ד׳ לצטט את שייקספיר ולהסביר את הסכם ריבנטרופ מולוטוב. כולם יודעים הכל ואת חייבת להיות הכי חכמה, ויש באטלים של ריקודים בהפסקות, סרט אמריקאי. וכולם מליאנים, מפצוצים, מותגים מהלכים. אבל כשאת בתוך הכור היתוך הזה, את מרגישה בקן צרעות של אינטלקטואלים. ולא הרגשתי שייכת".

שני גולדשטיין
"כל סטיגמה וסטריאוטיפ שיש על העליה הרוסית קיבלתי" | צילום: סלי בן אריה

מתי התחילו החרמות?
"בכיתה ו׳, סמוך לגירושין של ההורים, וזה נמשך עד כיתה ט׳. כל השנים האלה הייתי ילדה מוחרמת. היתה לי מורה בכיתה ז׳ שאמרה ׳אני מבינה למה עשו עליך חרם, את ילדה מעצבנת וגם אני הייתי עושה עליך חרם׳. שם הרמתי ידיים, הבנתי שאין לי על מי לסמוך". 

למה לא עברת בית ספר?
"כי התביישתי להגיד להורים שלי למה אני רוצה לעבור בית ספר, אז הם לא הסכימו". 

לא שיתפת אף אחד?
"לא. אף אחד לא ידע מה אני עוברת, רק אני והילדים שעשו לי את זה".

איך החרמות האלה באו לידי ביטוי? לא דיברו איתך?
"אם לא היו מדברים איתי עוד הייתי יכולה להתמודד עם זה. אבל הייתי שק חבטות, היו מקשקשים עלי, הדביקו לי מסטיק על השיער, מישהי הורידה לי פעם אחת את המכנסיים. קראו לי במלא שמות גנאי גזענים מהרגע שעשינו עבודת שורשים וגילו שאמא שלי רוסיה. כל סטיגמה וסטריאוטיפ שיש על העליה הרוסית קיבלתי. זה העציב אותי. קראו לי רוסיה זונה". 

מה זה עושה להיות שנים בסיטואציה כזאת?
"זה גרם לי לא להאמין באנשים במאה אחוז אף פעם, עד היום, ובמשך המון שנים החוויה הזו הפכה להיות המנוע שלי להצליח. זה יצר אצלי דרייב".

ופתאום את מפורסמת, ויש עליך כתבות ושערים. זו היתה נקמתה של הילדה המוחרמת? את חושבת על הילדים האלה?
"לא רק עליהם אני חושבת, אלא גם על הסוכנים שהגעתי אליהם בגיל 15 והם צחקו לי בפנים, אמרו לי שהגבות שלי מוזרות ושהאף שלי לא עובר מצלמה, ואחרי הריאליטי הם התקשרו לשאול אם אני יכולה לבוא לפגישה".

שחררת את הכעס על המחרימים?
"רק לפני חודש. את מאמינה? נתקלתי במישהו מהילדים המחרימים לפני פסח. נפגשנו בחתונה, ואני תמיד אומרת שלום כי אני מנומסת. הוא חיבק אותי ואמר לי ׳איך את נראית טוב ומצליחה׳ ונפלט לי ׳איזה כיף לגלות שגדלת להיות גבר הורס, כי היית ילד ממש חרא׳. ישבנו שעתיים בחוץ והוא ריגש אותי ברמות. ההתנצלות העמוקה והטהורה שהוא העניק לי שיחררה אותי מזה, הוא היה הקול של כל המחרימים והוא הפך להיות גבר מדהים. יום אחרי זה נכנס לי לדירה פרפר ענק והתיישב לי על היד. הרגשתי שזה סימן לכך שכל הכעס שלי מהתקופה ההיא יצא מהמערכת. וחוצמזה, מהמקומות הכי אפלים וקשים לפעמים צומחים הדברים הכי יפים".

צילום: סלי בן אריה | סטיילינג: ליאת מורשת | איפור: ורד ספיבק | שיער: נועה מלכה | ע' סטיילינג: לינוי פלח | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: חצאית כסופה, חולצה לבנה וג'קט- גליתה, נעליים- ALDO, חגורה- מוסקינו אוסף פרטי, משקפי שמש- אוסף פרטי | לוק 2: שמלה אדומה- Factory54 | לוק 3: חליפה- BO-E, עגילים- אוסף פרטי | לוק 4: שמלה ירוקה- Victoria Beckham for Factory54, נעליים- ALDO , תיק, עגילים ונעליים- אוסף פרטי | לוק 5: מכנס צהוב וג'קט לבן- ZARA, נעליים: ALDO |