לפני חודש טסה ליהיא גרינר ללוס אנג'לס אחרי שהתבשרה שאחיה נפטר מהתקף לב. הבשורה תפסה אותה בהפתעה ובצער עמוק. המוות היה פתאומי. היא ובני משפחתה ארגנו במהירות טקס לוויה מרשים עם מוזיקה, נאומים מרגשים ועשרות חברים שבאו לחלוק כבוד אחרון. גם מי שלא הגיע לאירוע יכול היה לצפות בו באמצעות שידור לייב ביוטיוב. באמצעות מצלמת 360 קיבלו הצופים את האפשרות לראות את השמיים, האדמה והרב בזמן שגופתו של אבירם גרינר הוטמנה באדמה וכוסתה על ידי אהוביו.

"הלוויה הייתה כמו קוקטייל פארטי. שמנו מוזיקה צ'יל אאוט כי הוא היה די.ג'יי ואמא שלי עיצבה תמונה מהממת שלו על רקע של הברנינג מן כי הוא הלך לפסטיבל הזה כבר 13 שנה. נאמתי בפרי סטייל והייתי מצחיקה מאוד כי היו לי פאנצ'ים. גם בכיתי המון".

ליהיא גרינר- ליד (צילום: ערן לוי)
צילום: ערן לוי

אלה רגעים שאת רוצה לחזור עליהם, לחלוק עם כולם? זה לא מעציב אותך?
"אני מסתכלת על התמונות האלה עכשיו ואני בהלם. זה פשוט נראה לא אמיתי, תראי את הארון ואת כל החברים מסביב. מטורף לראות את זה. אח שלי הכיר המון אנשים מכל העולם וחלק לא יכלו לבוא וביקשו שנצלם. אמרנו אין בעיה, כי ככה גם המשפחה בארץ תוכל לראות את זה. גם היה צלם סטילס שבא וצילם אותנו נואמים ובוכים".

כבר שנים שליהיא גרינר בת ה-34 חושפת הכל. היא תיעדה את ההכנות לחתונה שלה בתוכנית ריאליטי אינטרנטית ואת החודש שלפני לידת בנה הבכור בסדרה דוקומנטרית ששודרה בהוט. היא מעלה לייבים נון סטופ ואין לה בעיה שתראו את הילדים שלה בוכים או את כל הטיפולים הקוסמטיים והדיאטות שהיא עושה. השנה היא הגיעה לשיא של שיתוף: בינואר שידרה בלייב מבית החולים בילינסון וחשפה כי עברה הפלה טבעית, ועכשיו גם את המוות של אחיה בגיל 39.

אחיך לא גר בארץ. איך הגיעה אלייך ההודעה שהוא מת?
"בבוקר הלכתי לעשות טיפול בריאותי, טיפול חוקן ועיטוף שמוציא את הנוזלים ועושה מיצוק לגוף. הרגשתי שכל הגוף מסתובב לי. הלכתי במסדרון ואמרתי 'אני מתעלפת, אני מתעלפת'. שנייה אחר זה מצאתי את עצמי על הרצפה. הייתי חלשה אבל התאוששתי. הלכתי לבקר את נופר מור, שבדיוק ילדה, ובערב הייתי בחתונה עם חברה. כשחזרתי הביתה באחת בלילה הוצאתי את הכלבים וקיבלתי הודעה מחבר של אחי שהוא מחפש את אבירם כבר כמה ימים והוא לא מצליח לתפוס אותו. הוא ביקש שאנסה ליצור איתו קשר. התקשרתי אליו אבל הוא לא ענה".

ליהיא גרינר- ליד (צילום: ערן לוי)
צילום: ערן לוי

אתם רגילים שהוא נעלם ככה?
"אחי הוא איש של מסיבות. הוא בהיי מטורף ותמיד שמח כל הזמן. המון פעמים קורה שהוא חוזר מאיזו מסיבה ויכול ללכת לישון יומיים ולקום רק לקקי, פיפי ולאוכל. אנחנו רגילים שהוא לא עונה. דאגנו מהלייף סטייל שלו כי הוא לא נשוי ואין לו ילדים. אבל תמיד כשהלכנו אליו כי חששנו, הוא ישן. יום לפני שגילינו שהוא נפטר, גיסי ניסה לתפוס אותו כי הוא ואחותי גרים לא רחוק ממנו. הוא לא הצליח, אבל אף אחד לא לקח את זה ברצינות כי חשבנו שזה כמו תמיד".

מתי הבנת שזה לא כמו כל פעם?
"אחרי שאבירם לא ענה גם לטלפונים שלי, חבר שלו החליט לנסוע אליו. התקשרתי אליו לשאול מה קורה והוא אמר לי שהוא ליד הבית ושיש ריח לא טוב משם. הבנתי ישר. הוא אמר שאף אחד לא פותח את הדלת והמשטרה בדרך. ישר התקשרתי לאחותי ושלחתי אותה לשם והתקשרתי לאמא שלי. אמרתי לה שמשהו לא טוב, שאבירם לא בסדר והמשטרה בדרך. היא לא יכלה להישאר לבד, אז היא נכנסה למונית ונסעה אליי. התקשרתי שוב לחבר של אחי והוא אמר שאבירם מת. המשטרה באה והוציאה אותו".

לרגע חשבו שאולי זה קרה בגלל סמים?
"הלייף סטייל שלו לא היה טוב וברור שזה החליש לו את הלב, אבל לא היו סמים ברקע או בבית. עשו לו נתיחה כדי לבדוק את סיבת המוות. אנחנו יודעים בדיוק מה עבר עליו בזמן שזה קרה. הוא גלש במחשב ופתאום הרגיש חלש. אמא שלי אמרה לו ללכת לבדיקות ממזמן כי יש לנו גנטיקה לא טובה של לב בבית. אבא שלי נפטר מדום לב בגיל 45 ולדודה שלי הייתה גם בעיה בלב שממנה היא נפטרה בגיל 34".

ליהיא גרינר- ליד (צילום: ערן לוי)
צילום: ערן לוי

לאחר כמה שעות כבר היו גרינר ואמה בדרך לארצות הברית. "חיפשנו לו ספוט יפה בבית הקברות שבו קבור גם אבא שלי. זה ממש נדל"ן שם. אנשים קונים מלא חלקות כדי למכור אחר כך בהרבה יותר כסף. בלוויה אמא שלי התחילה לצרוח וזה היה קשה".

עצוב.
"כן. הוא היה הגרינר האחרון. הוא לא רצה אישה. הוא היה אומר, תסתכלו על כל החברים שנשואים וסובלים. הוא היה שומע מהם סיפורים על בגידות והכל. אמא שלי תמיד אמרה לו, 'תביא ילד ממישהי, לא משנה אם היא תהיה יהודיה, גויה, מקסיקנית או לא משנה מה'. אז כשהוא נפטר שאלנו את החברים אם הם יודעים אם אבירם הכניס מישהי להיריון כי נשמח לצרף את הילד שלו למשפחה. הוא היה מתרוצץ כל הזמן עם בנות מגיל צעיר. אבירם היה נגד חתונה, אבל אהב ורצה ילדים".

הפלה בלייב

ליהיא גרינר מדברת על החיים כפי שהם. בצורה הכי ארצית ונקייה, בלי קישוטים. היא לא תבכה כי "כך נהוג", כי אתם צריכים לראות אותה מתאבלת, אלא תתן לשצף של רגשות סותרים להתגלגל מתוכה כמו הד של מפולת. היא לא תהיה "אסופה" או "מאופקת" כי זו הנשיות הראויה, אלא תדבר על תשוקות והפרשות, כי מה לעשות, לכולנו יש. חופש הביטוי שלה לא מאולף. היא יכולה במשפט אחד לדבר על מוות ועל חוקן, על אובדן ילד ועל פוסט בפייסבוק, והכל קשור, ולכל רגש יש מקום.

ליהיא גרינר- ליד (צילום: ערן לוי)
צילום: ערן לוי

קל לקטלג אותה כדמות טלוויזיונית טראשית או סתם אדם חסר טאקט, אבל תיוג כזה חוטא למי שמצליחה כבר שמונה שנים לעורר עניין בעקביות ואינטנסיביות, ובעיקר - הוא חושף את מנגנוני ההגנה שלנו. אנחנו רוצים שתהיה לחיים משמעות, רוצים להתרחק מהטבעי אל עבר השמיימי. גרינר לעומת זאת מתנהלת כמי שיודעת שאין לשום דבר על פני האדמה הזאת משמעות - מלבד לאהבה.

יש לה שני ילדים, מייקל (4.5) וג'ולין (2.5), מנישואיה לאיש הנדל"ן יוסי צבר. לתא המשפחתי הזה היה אמור להצטרף בן נוסף, אך בינואר האחרון בישרה גרינר בדמעות בווידאו בפייסבוק כי עברה הפלה. "הייתי בשבוע 17, חודש רביעי. קיבלתי קמפיין היריון לבגדים. הצילומים התקרבו והייתה לי בדיקה שיצאה לא טוב. אמרתי שאם אני אהיה חייבת להפיל אז אני אעשה את זה. רציתי לדעת אם העובר באמת לא בריא ואמרתי לרופא שיש לי קמפיין אז אני חייבת לדעת אם הכל בסדר. עשיתי בדיקת סיסי שליה והיא יצאה תקינה. אפילו עשיתי מסיבה של גילוי מין העובר עם עוגה שכשחותכים אותה מגלים אם זה בן או בת".

מתי הבנת שמשהו לא בסדר?
"לא הרבה זמן אחרי. היה לילה שהתחלתי להרגיש כאבים. לא היו לי כאלה כאבים בחיים, אפילו כשעברתי לידה בלי אפידורל. הרגשתי נורא, הייתי על הרצפה והרגשתי שאני עומדת למות. הזמנתי אמבולנס אחרי שגיליתי שאני מדממת. זה היה אחת לפנות בוקר. נסעתי לבילינסון שקרוב מאוד לבית שלי. צרחתי מכאבים והיה איזה רגע שפתאום הרגשתי חוסר חיבור לעובר והכאב נעלם. הסתכלתי על יוסי ואמרתי לו שזה נגמר, שהתינוק הלך. אחרי זה הייתי בהיי. הכאב שלי נגמר. לא היה אכפת לי שזה נגמר כי רק רציתי שהכאב ילך. בעיקר שמחתי שאני כבר לא סובלת יותר. הסתכלתי וצילמתי אותו כי זה היה כל כך יפה".

האובדן לא היה קשה לך בשום צורה?
"התבאסתי כי אנחנו חבורה של בנות שיצא שכולנו היו יחד בהיריון. אני ונופר מור היינו ממש יחד, ועוד שתי חברות ופאק פספסתי את כל החבורה. זה מה שביאס אותי. אמרתי לעצמי שזה תינוק לא בריא אז הכל מלמעלה. הרגשתי שאני צריכה להגיד תודה לאלוהים שנתן לי לעבור את זה ככה, כי גם לא עברתי גרידה. הכל יצא בבת אחת בלי בעיה".

קברת את העובר? מה עושים איתו?
"אחרי שהוא יצא שאלו אותי מה אני רוצה לעשות עם הקבורה והתחלתי לצחוק. אחרי שאבא שלי נפטר דיברו איתנו על הקבורה. זו שיחה רצינית לנהל כשאבא שלי מת בחדר כושר בשנייה, אבל הדבר הקטן הזה עכשיו? זה נראה לי משוגע. אמרתי: 'קחו את זה, אולי תעשו עם זה משהו למדע? או סטודנטים יכולים לחקור את זה?'. אמרו שיש דברים אחרים שעושים כדי ללמוד על עוברים בגיל הזה ואמרתי חבל. לקחו אותו לקבר אחים. בכל הסיטואציה הזו לא בכיתי עד שעשיתי את הלייב בפייסבוק. כשהסברתי מה קרה ושמעתי את אמא שלי בוכה. בכיתי כי קשה לי לראות אותה ככה".

ליהיא גרינר- ליד (צילום: ערן לוי)
צילום: ערן לוי

ההחלטה לעשות את הלייב הייתה משהו שחשבת עליו הרבה לפני?
"אני חולקת הכל בחיי. זה חלק ממני, זה חלק מהטיפול. אני מרגישה שהקהל שלי הוא כמו הפסיכולוג שלי. אם אני רוצה לדבר ולחלוק אני עושה את זה למצלמה ויש פידבק, אני מגיבה וזה נחמד. ככה אני פותרת דברים. אני לא חושבת על מה יהיה אחרי שאני אספר, אבל במקרה של הלייב זה היה מדהים. מלא נשים יצאו לאור ודיברו על המקרים שלהן ועל הפלות שהן עברו. הייתה מישהי שכתבה לי חצי שנה אחרי שהפלתי שהיא עברה לידה שקטה ושהיא לא מסוגלת להמשיך. היא ביקשה שאעודד אותה. העוזרת שלי ראתה את ההודעה והעבירה לי אותה אז והתקשרתי אליה. היא הייתה על הפנים. אני לא לקחתי את זה קשה כי יש לי שני ילדים בריאים בבית שממלאים לי את הכל. זה לא שאני מנסה מלא זמן להיכנס להיריון וזה הסתיים ככה".

איך הגיבו מסביבך ללייב הזה?
"כשבאתי לברית של התאומים של מיכל הקטנה, כל מיני מפורסמים שראו את הלייב או את הידיעות על ההפלה באו אליי ואמרו לי שזה קרה גם להם. ניסו לעודד אותי, אבל לא היתה סיבה. אני באמת בסדר. החיים שלי חזרו לשגרה מהר מאוד. זה קרה ארבעה ימים אחרי החתונה של נופר מור ואני זוכרת שאמרתי לעצמי: 'זה לא יכול היה לקרות לפני החתונה? יכולת לשתות אלכוהול וליהנות'. לגבי ההמשך, יוסי ואני החלטנו שננסה שוב באוקטובר כי יש לי פרויקטים שאני רוצה לסיים".

עדכונים מחדר השינה

הפרויקטים של גרינר כוללים סדנאות לאורח חיים בריא וניקוי רעלים שהיא מעבירה בביתה בפתח תקווה. בנוסף יש לה את "באני טאמי", חברה למחוכים ומחטבים. היא עברה לסוכנות של רוברטו, והיא עושה אודישנים לתפקידים שונים במשחק ומקווה להצליח אפילו שהיא יודעת שבארץ היא ממוקמת במשבצת מאוד מסוימת. "בארץ יש חוסר פרגון. זו מדינה קטנה ומתייחסים אלי שונה כי אני באה מריאליטי. אני בתעשייה כמעט שמונה שנים וממש פעילה ועדיין לא מוציאים אותי מהמשבצת הזו".

ליהיא גרינר- ליד (צילום: ערן לוי)
צילום: ערן לוי

היו מקרים ספציפיים שאמרו לך לא?
"כן. נניח צחי קומה. אמרתי לו, 'למה אתה לא מזמין אותי לתכנית שלך סלבריישן? אני המרואיינת הכי טובה שיש. אתה מביא כל מיני דוגמניות וכל מיני אנשים'. הוא אמר לי: 'אני לא מביא אנשים מריאליטי'. כאילו, גאד, אתה כזה טיפש. ריאליטי זה מה ששולט היום והרבה אנשים מעוניינים באנשים משם. רוצים לראות מה קורה איתם כל הזמן. כוכב ריאליטי צריך להיות עם אישיות חזקה. זה יותר מלהיות שחקן או טאלנט שכשהם מדברים הם סתומים ולא יודעים להתראיין. אישיות מריאליטי זה חזק יותר. ובכלל, מה זו הפרדה שיש בין איי ליסט לכל השאר? מה זה איי ליסט? אדם שגר בדירה קטנה בתל אביב עם רצפת פצפץ ושירותים שעושים רעש? אני יודעת שאני ברמה גבוהה יותר מאיי ליסטים עם זה שאני נשואה והקמתי משפחה, אני נוהגת במכונית יפה ויש לי דירה יפה. מי שלא מבין את זה הוא אידיוט, ואם לא יזמינו אותי לאירוע או להשקה בגלל זה אז אני חושבת שזה עושה אותם לוזרים".

את עוד הולכת להשקות?
"מזמינים אותי מלא, אבל אין לי את הזמן. אני גם לא הולכת סתם. אם רוצים אותי שישלמו. זה כבר נהיה ביזנס. אני לא אלך לפתיחה של מסעדה נניח. למה לי? למה שקבוצה של מפורסמים ילכו? בקושי נותנים אוכל בדברים האלו, זה לא שווה את זה, זה לא איזה אמריקה כאן. אני הולכת רק לאירועים מסוימים ומקבלת על זה כסף בסדר גודל של 3,000-5,000 שקלים. זה לא קורה כל הזמן, כל כמה חודשים. מפוסטים ממומנים ברשתות החברתיות אני לא יכולה לחיות כמו אחרות. עוד אין לי מיליון עוקבים".

ליהיא גרינר- ליד (צילום: ערן לוי)
צילום: ערן לוי

את חושבת שיש לך כישרון טבעי לייצר באזז?
"זה לא כישרון, זה האדם שאני. אני לא יכולה ללמד מישהו לעשות זה. כל החיים שלי הייתי פתוחה. סיפרתי מה קורה בחיים שלי, בחדר השינה שלי, כל הזמן דיברתי על הכל עם חברים. אם אני נמצאת בחברה עם אנשים חדשים אני בשנייה מדברת חופשי. אבל יש מלא דברים שאני לא משתפת. כל מיני דברים אישיים שלי שאני חווה. בזמנים הכי טובים אין סטורי. אני מנסה להיזכר באיזה למשל היו: דברים יותר משפחתיים. לא יודעת. ביום הולדת של חברה למשל שאני שרה קריוקי. אני עפה על זה ועושה שואו גדול. אבל לא הראיתי את הרגע הזה. אני לא חולקת הכל. אנשים חושבים שאני כל היום עושה טיפולים אסתטיים ותוספות וואט אבר, אבל כל מה שקורה בין לבין הדברים האלה זה החיים האמיתיים".

מה המדיניות שלך לגבי חשיפת ילדים?
"אני מעלה את הריל לייף שלהם. את הבכי שלהם למשל כי כשהם בוכים על דברים מטופשים זה מצחיק בעיניי. אני אוהבת להראות גם את הקושי שיש לי איתם ואנשים אומרים לי שזה מזכיר להם את החיים שלהם. נניח, מייקל עדיין עם מוצץ בגיל ארבע וחצי ואנשים נותנים לי עצות איך לגמול אותו מזה. הוא אוהב שאני מצלמת דברים שלו. לפעמים שהוא עושה משהו ואני לא מרימה את הטלפון לצלם, אז הוא אומר לי 'אמא צלמי' ואחרי זה הוא רוצה לראות. כשאני עושה לייבים בבית הוא אומר 'היי לכולם'. הוא יודע שיש קהל מאחורה. הוא יודע בדיוק מה קורה".

מזהים אותם כשאת יוצאת לרחוב?
"הרבה אנשים באים אליהם ואומרים להם, 'איזה כיף לראות אתכם במציאות'. הם שואלים אם הם יודעים שהם מפורסמים. הם אומרים שלום ומשוויצים. פעם היינו בשרונה ומייקל הלך לי לאיבוד. לא הייתי בסטרס כי ידעתי שהוא איפשהו בסביבה, שלא חטפו אותו. אמא שלי שהייתה איתי נלחצה ואמרתי לה, 'תירגעי, הוא יחזור'. פתאום אני מקבלת טלפון ומישהי שואלת אם זו ליהיא. אמרתי שכן והיא אמרה שמייקל איתה. שאלתי איך היא יודעת שזה הבן שלי, אז היא אמרה שהיא שאלה אותו מי זו אמא שלו והוא אמר ליהיא גרינר. את הטלפון שלי היא השיגה דרך חברה משותפת. אני לא מאלה שמסתירים את הילדים שלה כמו בר רפאלי".

היא סיפרה לאחרונה שהיא הולכת לאמהות שמצלמות את הילדות שלה בגן ציבורי ודורשת שהן ימחקו את התמונות. מה דעתך?
"איזה חצופים אנשים. היא באמת מסכנה, אבל זה בגלל מה שאת עושה במקצוע שלך. את שגרירה שלנו, כולנו רוצים לראות אותך. זה המקצוע שאת בחרת. אני גאה בילדים שלי. אולי יש לה פחד מעין הרע. אני אוהבת לשחרר ולא לחשוב על עין הרע. רק אנשים שמכירים אותך באמת יכולים לעשות לך עין, בעיקר חברים. אולי מזה היא פוחדת".

ליהיא גרינר- ליד (צילום: ערן לוי)
צילום: ערן לוי

בשנים האחרונות הורדת מעל ל-30 קילו.
"כיף להיות רזה. אני חושבת ששמנות לומדות לחיות עם עצמן באושר רק כי הן ויתרו לעצמן. הן לא הצליחו לעבור את הסם הזה של אוכל. זה נרקומני. אני עדיין נרקומנית. יש לי פיתויים, אבל אני אומרת לעצמי, למה עשיתי את זה? זה לא היה כזה טוב. לאכול את המוס הזה או השוקולד הזה. את מתענה כל כך הרבה יותר זמן  אחרי מאשר הרגע הזה שלקחת את הביס. כשאת רוצה להתלבש ולא מוצאת מה ללבוש זו הרגשה מחורבנת".

בעבר סיפרת שאת לוקחת ציפרלקס. את עדיין ממשיכה?
"כן, לא הפסקתי גם בהיריון. הציפרלקס הציל אותי מהתמודדות עם המוות של אחי. בלעדיו בטח הייתי גמורה ברמות. היה לי קשה, אבל תפקדתי. הציפרלקס עשה אותי יותר שפויה ויותר מפוקסת. היום אני חושבת על מוות אחרת. אני כבר לא מפחדת כמו שפחדתי מזה בעבר. אני מנסה לזכור שבחיים שלו אחי נהנה מכל רגע לא עניין אותו כלום".

הביקור בלוס אנג'לס עשה לך חשק לחזור לשם?
"חשבתי על זה, אבל טוב לי ולמשפחה שלי פה. כל מי שיכול להרשות לעצמו לגור בישראל ולהצליח בישראל, אז זה המקום להיות בו. אנשים בדרך כלל הולכים מכאן כי אין להם יכולת לחיות פה. זו מדינה יקרה מאוד, אני לא יודעת איך אנשים חיים פה. מה הם עושים? אני יודעת מה אני ובעלי עושים ואומרת שאין מצב שמרוויחים כמו בעלי. לפני שהכרתי אותו ולפני 'האח הגדול' מלצרתי בלנדוור ומרחתי לק בדוכנים. היה קשה ואני לא מבינה איך חיים פה. אני עוד עברתי לפתח תקווה כדי שיהיה לי בית ענק, אבל אנשים גרים בתל אביב"._OBJ

איך באמת החיים בפתח תקווה? את אוהבת לגור שם?
"רוב הזמן אני נוהגת וזה רק עוד עשר דקות מתל אביב בסך הכל. זה לא כזה רחוק. אנחנו גרים בשכונה שנקראת נווה גן והיא למשפחות. לרווקים או זוגות אין מה לעשות שם. טוב לי מאוד. זו אחלה אוכלוסייה והם מאוד מקבלים. זה לא כמו בתל אביב שרואים אותי ומעקמים את הפרצוף. כל כך רגילים לראות אנשים מפורסמים, כל אחד מרים את האף למעלה. בפתח תקווה כולם שווים. זה נחמד, אבל כמובן שהייתי שמחה לגור יותר קרוב לתל אביב אם יכולתי". 

צילום: ערן לוי | סטיילינג: דניאל בית-און | איפור ושיער: לי ברכר | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: בגד גוף: Zara מכנסיים: Zara עגילים: H&M, לוק 2: מכופתרת לבנה : H&M, אוברול שחור: Zara  בלייזר : Top shop עגילים: אוסף פרטי, לוק 3: בגד גוף: Zara בלייזר: H&M עגילים: H&M, לוק 4:חולצה: Zara מכנסיים: REPLAY עגילים: ALDO טבעות: אוסף פרטי