את הימים שאחרי זכייתה בעונה השלישית של "אייל גולן קורא לך" עדן אבוטבול לא תשכח. רק לפני רגע היא הופיעה מול אלפי אנשים בהיכל נוקיה והוכתרה כהבטחה על ידי האליל שלה. שבוע לאחר מכן, עדן מצאה עצמה צפונה בחדר הילדות שלה בקריית גת, לא מסוגלת לזוז. "הייתי צריכה להגיע להופעות שקבעו לי ולא הייתי מסוגלת. רק מהמחשבה על זה הידיים שלי רעדו, הפה התייבש והזעתי זיעה קרה. הרגשתי שאני עומדת להתעלף, התפללתי לכל הצדיקים, צדיק צדיק, אבל כלום לא עזר", היא משחזרת. "ניתקתי את הטלפון, זה היה קטסטרופה. אמרתי להורים שלי שאני לא מסוגלת להופיע והם ממש דאגו. הם חלמו שאני אצליח ופתאום אני מאכזבת אותם ככה".
לפחד הבמה הזה לא היו סימנים מקדימים?
"בטח שהיו, כבר באודישן השני ברחתי הביתה, לא רציתי להמשיך, אבל השתכנעתי שיהיה בסדר. ככה עברתי אודישן אחרי אודישן ואיכשהו זה התגלגל. בגמר עצמו ממש קשה לי להיזכר. לפני שעליתי על הבמה עישנתי סיגריות בלי סוף והתפללתי כל הזמן, לא חשבתי שאני אעמוד בזה. אבל אחרי חצי דקה שהתחלתי לשיר זה עבר לי".
בסיבוב החרדה הבא עדן לא זכתה לגאולה כמו בגמר. היא עשתה מעשה שיכתיב את העתיד שלה מכאן ואילך, וביטלה את כל ההופעות שנקבעו לה. נסרין קדרי עלתה לשיר במקומה ועדן התחילה לחפש דרכים לצאת מהחוזה עם ליאם הפקות. "הרגשתי שאני מאכזבת את כולם, את ההורים שלי, את אייל. אבל יותר מאשר אותם, אכזבתי את עצמי", היא מסכמת, "לא הייתי מוכנה לכל זה, חד משמעית. אם הייתי עושה את זה ונופלת, זה היה מרסק אותי. אני יודעת שהייתי יכולה להיות היום במקום אחר אם לא הייתי מוותרת על ההופעות האלה, אבל אני בסדר עם זה".
עברת טיפול כדי להתמודד עם מה שקרה בתקופה ההיא?
"לא טיפול, אבל עשיתי עבודה עצמית כדי לגלות מה היה לי חסר. אני חושבת שזה קשור לאיך שנראיתי. אם את לא שלמה עם הגוף שלך את לא יכולה לעמוד מול אנשים. היום אני יודעת שאני במשקל הנכון שלי ואני יכולה לעמוד מול אנשים כמו שאני, עם העדשות והקעקועים שלי וזה שלא התחתנתי ושאין לי ילדים והכל בסדר. ברגע ששחררתי, הבנתי שאני זו שעשיתי לעצמי את הנזק".
היום, ארבע שנים אחרי אותן הופעות שלא היו, עדן מוציאה סינגל חדש ומבטיחה שסוף סוף זה קורה. זה לא השיר הראשון שהיא מוציאה בניסיון לחזור לעניינים, היו כמה קליפים ביוטיוב ודואט עם עופר לוי, אבל את מה שבאמת חשוב, והפוטנציאל האמיתי לזמרת בתחום הזה, היא עדיין לא עשתה - לעלות על במה. אבל גם זה עומד להשתנות. ביום בו אנחנו נפגשות היא מקבלת תאריך להופעה בזאפה. "הפעם אני עושה את זה", היא מכריזה, "אם יהיה לי יובש בפה אני אשים לובלו ואבלע את הרוק, אני לא מוותרת על זה הפעם".
הייתי רואה את עצמי בטלוויזיה וחד משמעית מתבאסת
היא נולדה לפני 27 שנה בקרית גת, בתם של עובד עירייה ועקרת בית. את הילדות שלה היא מגדירה כתקופה מאושרת עם כוונה ברורה - להיות נינט הבאה. "עשיתי פוני ושרתי בבית ספר ובלהקה העירונית של אבי כוכבי. הייתי עם אחותה בכיתה וכל הילדות תמיד רצו לבוא אליה אחרי בית ספר כדי לראות את נינט שחזרה מצילומים של 'השיר שלנו' ואת יהודה לוי שהיה מגיע. התלהבנו וכרכרנו סביבה, כולם בקריית גת אהבו אותם. אנחנו אוהבים את אלו שמגיעים מאיתנו ולא עלה להם".
בצבא היא שירתה בתור שוטרת צבאית ואחרי השחרור החליטה לנסות לשיר במגרש של הגדולים, אבל החוויה הראשונה שלה מהאודישנים של "אייל גולן קורא לך" עימתה אותה עם חוסר הביטחון שליווה אותה מאז הילדות - המשקל שלה. "כילדה הגעתי ל-80 קילו, אחרי הצבא ירדתי קצת, אבל עדיין היה קשה לי לראות את עצמי במוניטור. אף אחד לא אמר לי שהטלוויזיה משמינה כל כך, ועוד כל העיניים עלי. הייתי מה שנקרא 'מלאה עד אפס מקום'".
את לא מגזימה? בכל זאת, זו תחרות שירה, לא יופי.
"תשמעי, אמרו לי שאני נראית טוב, אני גם גבוהה וזה נראה בסדר, זה לא שמישהו בהפקה אמר לי לעשות דיאטה. אבל לי זה הפריע. הייתי רואה את עצמי וחד משמעית מתבאסת. התחלתי בדיאטה חריפה מאוד של ארוחה אחת ביום, ובין האודישן הראשון לשני כבר הייתי 20 קילו פחות. זה היה אסון. פשוט רציתי להיות רזה כמו כולן. לשמחתי אני כבר לא שם, היום אני דואגת למינונים, אני אוכלת מה שאני רוצה בכמות נורמטיבית לאדם. יש המון חומר בגוגל וביוטיוב על תזונה, אני לומדת כל מה שאני יכולה על זה. הבעיה שאני עצלנית ולא עושה כושר, אז אני צריכה לדאוג לכל מה שאני אוכלת".
תסביכי דימוי הגוף, החרדות שהתעוררו והסחרחרת הכללית שעדן מצאה את עצמה בתוכה הפכו, כאמור, לתקופה ארוכה של הימנעות. עדן החרימה את הקריירה שלה, ובמקביל התחילה לספור בצער את הכסף, כל הכסף שהיא ויתרה עליו. "היו הצעות להופעות, בריתות, מועדונים. סירבתי לכולן. גם כשהוצאתי סינגלים לא הייתי עושה מספיק כדי לקדם אותם, להתראיין ברדיו היה עונש בשבילי. דוד שלי שמנהל אותי השקיע בי הרבה כסף מכיסו, אבל לא הכנסתי כלום מהמוזיקה כי סירבתי להופיע. זה הגיע למצב שהציעו לי 10,000 שקל לערב אחד ואני אומרת לא ועובדת בתור מלצרית באמריקן ברוסטר צ'יקן ועושה חמש וחצי בחודש, אבל לפחות קמה בבוקר בלי לחץ".
זה די חסר פאסון לספר שמלצרת שם.
"כן, ואפילו עד לא מזמן. רק לפני כמה חודשים עזבתי. למה לי להתבייש בזה? לא אכפת לי מה הקוראים יגידו, האוכל שם מעולה ואין לי במה להתבייש. גם כשזיהו אותי שם מהתכנית לא התביישתי. אגו זה לא משהו שמדבר אלי. גדלתי בבית של עמחה שבו אף אחד לא מורם מאף אחד אחר".
הצניעות הזו, היא מבטיחה, תמשיך ללוות אותה לאורך כל הקריירה שהיא עכשיו נחושה להזניק. "אני אף פעם לא אשכח מאיפה באתי. אני גם רוצה לפתוח מכון יופי בבית ואני אמשיך לאפר ולעשות ציפורניים גם אם אהיה זמרת מאוד מצליחה. אני כל כך אוהבת את זה שאני חייבת". עקב אכילס שלה, לטענתה, הוא רשתות חברתיות. "אני לא כל כך חזקה באינסטגרם", היא נאנחת, "לא מבינה איך עושים את זה. מה, אני אסתובב עם חברה ואכריח אותה לצלם אותי כל רגע? היחצ"נית שלי כועסת עלי שאני מעלה תמונות לא טובות, תמונות בלי ראש. אני לא כל כך מבינה מה היא רוצה".
מתחילים איתך באינסטגרם?
"לא יותר מדי. מי שיודע שאני זמרת קצת נרתע, בטח חושב שאני כל הזמן מצטלמת, שאני לא אדם רגיל. או שרואים את השיער השחור וחושבים שאני איזו מרוקו מפחידה. כשמתחילים איתי אנשים מבוגרים ממני בני 31, 32, הם לחוצים לבית וחתונה ואני עדיין אוהבת להיות רווקה, אני רוצה את החופש שלי. בכל פעם שאני חוזרת לסוף שבוע בקריית גת שואלים אותי מתי אני אתחתן, איפה הבן זוג שלי, למי אני מחכה. אני לא אשקר, יש לי עקצוצים שאני רוצה להתמסד, אבל עוד לא. אמרתי לאמא שלי שיש לי עד גיל 32, לא עכשיו".
לפני שנתיים עזבה אבוטבול את בית הוריה בקריית גת ועברה לתל אביב עם בן זוגה באותה התקופה. "הסתכלתי מסביב ולא האמנתי למה שאני רואה. אנשים משוחררים לגמרי, הולכים לים ביום כיפור, נראים איך שבא להם. אם בקריית גת הייתי חושבת כל הזמן מה יגידו על איך שאני נראית או על הקעקועים שלי, היום שחררתי את זה לגמרי. כאן אני עושה וחושבת מה שאני רוצה". היום היא גרה לבד בראשון לציון, אחרי פרידה מאותה זוגיות. "עברנו לראשון אחרי תל אביב, ובאוגוסט האחרון נפרדנו", היא מדווחת, "ידעתי שהוא עומד להציע לי נישואים ומנעתי את זה ברגע האחרון. הבנתי שאני לא מרגישה שלמה עם עצמי והקריירה שלי, שהכל לא מיושב. אז סיימתי את הקשר, עברתי לדירה חדשה. זו פעם ראשונה שאני חיה לבד, לא עם ההורים ולא עם החבר".
תקופה מעניינת.
"מאוד. אני עושה המון דברים. חוץ מהמוזיקה אני לומדת ביוטי ב'נייל סטודיו', וגם התחלתי להשלים בגרויות. אני לומדת אזרחות, גאוגרפיה, מחשבים, מתמטיקה, הבנת הנקרא וחיבור. בתור ילדה לא ממש אהבתי את ספסל הלימודים, ולפני כמה שנים התקשרתי למשרד החינוך לשאול הכי בתמימות כמה שנות לימוד יש לי והם אמרו שיש לי רק תשע. פרצתי בבכי. לא האמנתי שכל כך מעט".
למה זה קרה בעצם? נפלת בין הכסאות?
"לא יודעת, זה פשוט יצא ככה. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת חמש, איכשהו זה הלך לאיבוד. היה לי יותר מדי חופש. הייתי יוצאת בבוקר, שמה בתיק בגדים רגילים ומורידה את חולצת בית ספר והולכת להסתובב עם חברות, או משחקת אותה חולה כדי לא לבוא לבית ספר, ואם כבר מגיעה, אז מעשנת במחששה מגיל 16. אבל לא סמים! רק סיגריות".
לא הלכתי לכבוש במות, עזבתי כדי לשבת בבית
את השיר החדש שלה "בוקר טוב למציאות שלי", זה שאמור להזניק את הקריירה המחודשת, כתב חגי אוזן ויועד במקור לשם שמלווה את שיחתנו, ואולי את הקריירה של עדן כולה - נסרין קדרי. אותה נסרין שזכתה גם היא ב"אייל גולן קורא לך", אותה נסרין שהוזעקה על ידי "ליאם הפקות" להחליף את עדן כשהחרדה גברה עליה, אותה נסרין שעדן מעריצה, למרות שמעולם לא פגשה אותה.
בואי נעשה שנייה סדר: חגי, שניהל את הקריירה של נסרין והיה עד לא מזמן עובד של ליאם הפקות נתן לך את השיר שייעד לנסרין. גם את אקסית של ליאם הפקות. יש כאן מחנות?
"לא לא, ממש לא. זה הכל במקרה. מבחינתי, הסיפור שלי עם ליאם הסתכם במכתב ששלחנו וטופל על ידי עורך דין. אני לא חושבת שיש שם מישהו שכועס עלי, כי הרי זה לא שהלכתי לכבוש במות, עזבתי כדי לשבת בבית. אם הייתי עוזבת אותם וקורעת את ישראל בהופעות ובקמפיינים אז זה היה נגמר אחרת. הם לא הקשו עלי בכלל".
תזמיני את אייל גולן להופעה שלך?
"המעגל עם אייל גולן לא נשאר פתוח, אבל זה גם לא נגמר מכוער מבחינתי. לא נראה לי שיש לו זמן לבוא להופעה שלי, אבל אני אשמח אם הוא יהיה שם".
למרות שלא נכתב לה, "בוקר טוב למציאות שלי", על מילותיו בעברית וערבית, מתלבש על עדן מודל 2019 כמו כפפה, גם אם בתזמון מאתגר. אנחנו נפגשות בשבוע מבצע "חגורה שחורה" והאזעקות, רגע לפני שביבי מכריז כי המפלגות הערביות הן איום קיומי. "לא הייתי אומרת שזה שיר על דו קיום, זה שיר אישי, אבל רציתי את השורות בערבית כי אני מאוד מחוברת למוזיקה ערבית, נטו מהצד התרבותי והמוזיקלי", היא אומרת, "בפוליטיקה אני לא מתעסקת, ואני לא חכמה גדולה. אני יודעת שכשיש אזעקה יורדים למקלט, ובבחירות לא הצבעתי אף פעם. אבל אני יודעת שאני לא גזענית, איך אני יכולה להיות? באנו ממרוקו".
זו בעיה לשחרר שיר כזה בשבוע של מבצע בעזה?
"האמת שלא חשבתי על זה עד שלא שאלת אותי. זה בכלל לא עבר לי בראש".
יש לך חברים ערבים?
"לא. בעצם כן, פשוט לא חשבתי על זה. יש לי חברות ערביות מיפו ורמלה שהכרתי בעולם הביוטי, הן מגיבות לי בפייסבוק ואני מרגישה שאנחנו אותו דבר. ורופא האסתטיקה שלי ערבי, מחמוד ג'רושי, הוא מזריק לי ברמלה. אני לא אחת שמתייחסת לזה בכלל. אם אני מגיעה לסופר פארם והרוקח ערבי, אני לא אומרת אוי ואבוי".
בלי להתכוון, עדן אולי מספקת את הנוסחה האמיתית לשותפות ערבית יהודית. כזו שלא מעודכנת באג'נדות פוליטיות או ממשלות מיעוט, אבל כן מקפידה לעקוב אחר כל הבלוגריות הנכונות בעולם ולשים גלוס כמו בביירות. "ביוטי הוא עולם שמאוד חשוב לי, וכל ההשראות שלי בלוקים ואיפור מגיעות מלבנון", היא מספרת, "אני אוהבת את איך שהן נראות ומה הן לובשות, אני רוצה להיות השגרירה של זה בארץ. גם כאן נסרין היא מודל מבחינתי. היא מציירת איך נשים אמורות להיות פה: חזקות, יפות ומזריקות, שעושות מה שהן רוצות וכמה שהן רוצות. אני אעשה מה שאני רוצה ואזריק כמה שאני רוצה".
בגיל 27?
"בטח, זה הגיל הכי נכון להתחיל, למה שאחכה שמשהו ייפול כדי להתחיל? פעם היינו מסתירות את זה, כל אחת הייתה אומרת 'לא עשיתי כלום אוי ואבוי', כי אם תגידי שהזרקת זה הופך אותך לבובת פלסטיק. אבל זה ממש לא ככה. יש היום חומצה היאלורונית, עשיתי שפתיים ומצח ולא צריך כבר לשים סיליקון בכל מקום. למרות שגם חזה עשיתי. אבל את לא תדעי, הוא נראה באמת טבעי".
צילום: אור דנון | סטיילינג: מתן רפאל ל"סולו" | איפור ושיער: אסף מלמד