הרשתות החברתיות געשו השבוע כאשר נשלפו להן לפתע תמונות עתיקות ומפתיעות של מנחי ערוץ הילדים מראשית שנות ה-90, שגררו באז היסטרי ברשת וגרמו לכל מי שדרך בבית ספר יסודי במהלך הנייניטיז לגל נוסטלגי מתרפק.
מי שאחראי להצפת הזיכרונות הוא לא אחר מאשר נתן ברנד, שהחליט לעלות את התמונות לפרופיל הפייסבוק שלו. זה בדיוק השלב שבו עוצרים לרגע ותוהים מי זה נתן ברנד ולמה השם שלו מצלצל מוכר, אז הנה הבריף שיחסוך לכם את החיפוש: מדובר באחד מהמנחים המיתולוגים של ערוץ הילדים בראשית דרכו, בימים שדנה פרידר סיימה לינוק וחצויה היה שם קוד לקושי נפשי ולא למזימות ערפדים.
לצידו של ברנד עמלה סוללת חלוצים שהשתלטה על המסך בימים שבו ערוץ 1 עדיין החזיק במלכות, ועל הדרך חוללו מהפכה שלמה ששינתה לעד את הרגלי הצפייה של עשרות אלפי מתבגרים. שמות כמו שי אביבי, יעל אבקסיס, גיליה שטרן, אביגיל אריאלי, עינת ארליך, עמוס שוב, שרון צור, נועה ירון, גיל ססובר, איתי שגב, דנה דבורין וכמובן מלכי הילדים מיכל ינאי ועודד מנשה, השלימו קאדר נוצץ ששלט בנישת שידורי הילדים, שבאותם ימים נקרא בפשטות "ערוץ 6".
"מדובר בתקופה אחרת ומאוד ייחודית שללא ספק תזכר כסוג של תור הזהב עבור המון אנשים", מספר ברנד שאחראי לבאז הוויראלי של השבוע ושבמשך 6 שנים שימש כתסריטאי וכמנחה בערוץ. "הגעתי לערוץ הילדים בשנת 1990. הערוץ עצמו התחיל את הפעילות שלו שנה קודם לכן ושידר שעתיים כל יום תוכניות רכש. ב-91' התחילו קטעי הגשה עם מנחים ולשם אני נכנסתי. המעבר לשידורים החיים בקיץ כעבור כמה שנים התחיל את ההיסטריה".
60 ימים שידור חם וישיר
ההיסטריה עליה מדבר ברנד החלה במאי 1993. שביתת מורים ארוכה תקעה אלפי ילדים משועממים בבית. קברניטי ערוץ 6 זיהו פוטנציאל מנצנץ והחליטו להרים את הכפפה. אלעד קופרמן, באותם ימים מפיק בערוץ ולימים בעל חברת הפקות שמחזיקה במותג "האח הגדול", החליט להפיק שבוע שידורים חיים, ובכך פתח את הסכר לתחילת ההשתלטות. "באותה תקופה המונח כוכב ילדים לא היה קיים בטרמינולוגיה של אף אחד, והחשיפה של הערוץ לא הייתה בכל מקום כי לקח זמן עד שהכבלים, או גוונים כמו שקראו לזה אז, הגיעו לכל אזור בארץ", נזכרת אביגיל אריאלי (46) מנחה ותסריטאית בערוץ משנת 91' עד 2001 וכיום מאמנת יוגה. "שביתת המורים באותה תקופה שינתה את הכול. בגלל התגובות העצומות שקיבלנו בשידורים החיים בשבוע הזה הוחלט להקים את 'הכדור פורח' בקיץ 93'. שם התחיל הטירוף, התגובות היו עצומות ולא היה לנו מושג למה אנחנו נכנסים. היינו חבורה של ילדים שעושים שטויות ונהנים".
ההצלחה הגדולה של "הכדור פורח" הפכה במהלך שנת הלימודים ל "הכיתה המעופפת" שהמשיכה את מסורת השידור החי. במסגרת הלהיט נוצר השעשועון "ששטוס" שמשודר עד היום, ובשנת 94' התחילה רצועת השידור " 6 פלוס" בשעות הערב ששידרה ערימות של סדרות מיובאות מארה"ב. ערוץ 6 הפך להיות להקלקה הכי פופולארית בשלט.
"הערצה והתהודה ברחוב הייתה משהו שבאמת אי אפשר לתאר", אריאלי מנסה להסביר, "זה היה פי מיליון ממה שרואים היום אצל כוכבי ריאליטי או כל כוכב אחר. צריך להבין שבקיץ 93' ערוץ 2 עוד לא עלה לשידור בכלל ובעצם לא היה לנו מתחרים בשום מקום. היה לנו קשה להסתובב ברחוב כי ההערצה מהילדים הייתה עצומה, אגב לא רק מילדים".
"לקח לזה זמן להתניע", מוסיף ברנד, "בהתחלה לא לכולם היו כבלים בארץ, ובמקומות כמו בת ים הייתי כוכב כי שם היו כבלים אבל היו מקומות בארץ שלא היו כבלים ואף אחד לא שמע עלינו".
את התמונות שהפיץ השבוע ברשת ושלא בדיוק מתכתבות עם התדמית השמרנית של הערוץ באותם הימים, הוא מסביר באווירה המשוחררת על הסט ובחברות הקרובה שנוצרה בין המנחים אז. "היה המון סתלבט מאחורי הקלעים כמו שאפשר לראות. אנשים כמו שי אביבי, עודד מנשה, ססובר, איתי שגב, אני, אביגיל ועינת ארליך, זה חברה מצחיקים אחד אחד. למרות שעבדנו המון שעות והיינו מאוד רציניים במה שעשינו, מצאנו את הזמן גם להמון הומור ואווירה טובה. היו חברויות בין המנחים, אבל בעיקר עבדנו קשה ולכל אחד היה את העניין שלו לעשות".
ברנד, 48, זנח את הערוץ לאחר שש שנים של עשיה, וכיום מתעסק בדברים אחרים לגמרי. "גם שהייתי בערוץ היו לי שני מסלולים של מגיש ושל מנהל", הוא מספר, "בסופו של דבר החלטתי ללכת לכיוון קצת אחר וחיפשתי דברים חדשים ואתגרים חדשים. כיום אני די. ג'י שעובד עם להקות ומועדונים, ובמקביל עושה גם סטאנד אפ בקאמל קומדי קלאב. הרבה מהקהל שבא להופעות שלי זה אנשים שגדלו עלי בערוץ הילדים וטוענים שהרסתי להם את הילדות".
"יעל בר זוהר חתמה על חוזה כספי עצום מבלי שעשתה דבר"
במקביל לעלייתו של הערוץ השני לאוויר, ערוץ הילדים הפך להיות לאלטרנטיבה המקובלת על המסך ונתן את האות לעדר חדש של כוכבי ילדים שזכו לתהילה יוצאת דופן. אחד מאותם המנחים הוא שרון צור, מכוכבי התקופה הבכירים בערוץ דאז וכיום מככב בקלטות ילדים בנוסף להופעה בפרסומות (האחרונה המוכרת היא למשחת שיניים). "אני הגעתי לערוץ הילדים ממש חצי שנה אחרי המעבר לשידור החי בשנת 93', בדיוק כשהתחילו את 'הכיתה המעופפת'", משחזר צור, "סיימתי את הלימודים שלי בבית ספר למשחק וחודש לאחר מכן כבר התקבלתי לערוץ יחד עם יעל אבקסיס. השידור הראשון שלי כבר היה שידור חי שזה היה מאוד מאוד מלחיץ, אבל מהר מאוד הבנתי לאיזו היסטריה אני נכנס וכמה עצומה היא ההערצה ברחוב. הייתי שם 6 שנים וזה הגיע למצב של לוחות זמנים שהתנגשו לי עם דברים אחרים שרציתי לעשות. עשיתי גם תיאטרון והשתתפתי ברחוב סומסום עד שהתפקיד שלי בערוץ נמוג לאט לאט".
ואולי הייתה סיבה נוספת, שדווחה אז רבות במדורי הטלוויזיה. את ההיסטריה הגדולה של הערוץ בשנות ה-90 אפשר לחלק לשתי תקופות- התקופה בה טיפח הערוץ שמות אנונימיים שהפכו לשמות גדולים, והתקופה בה הועדפו פרצופים יפים ומוכרים יותר שיחנכו את דור העתיד.
"בשנת 98' כבר הרוח בערוץ השתנתה לגמרי", נזכר עמוס שוב, עוד אחד מחלוצי הערוץ שנדחק קצת הצידה עם בואם של יעל בר זוהר, גיל ססובר ואחרים. "אני זוכר שבדיוק החתימו את יעל בר זוהר לחוזה כספי עצום מבלי שהיא עשתה דבר או הנחתה משהו לפני, וזה היה מקומם. הזמינו אותי לשיחה ואמרו לי שאני כבר לא מתאים יותר לרוח הדברים החדשה שנושבת בערוץ, וחיפשו נישה חדשה שתתאים לי יותר. כשלא מצאו לי, אז פשוט קמתי והלכתי. הנוכחות שלי באותו זמן כבר הייתה מאוד ביקורתית על כל מה שקורה שם אז זה כבר התחיל להיות לא נוח, הרגשתי שהגיע הזמן לעזוב".
למרות, שלא זכה לרמות ההערצה של עודד מנשה ומיכל ינאי, נראה ששוב הוא אחד המנחים הזכורים בתולדות הערוץ. תשאלו את גיבורות "היפה והחנון", שבאחת התכניות האחרונות הודו שאין להן מושג מי זה עמוס עוז, אבל הן מכירות היטב את "עמוס שוב מערוץ הילדים".
"אף פעם לא הייתי מיכל ינאי או גיל ססובר, אבל כן אני זוכר שהיו כלפי גילוי הערצה מטורפים ברחוב ברמות שהיו רודפים אחרי בקניונים עד שהייתי צריך לברוח. הייתה תקופה שחלק מאתנו הבינו שאנחנו כוכבים גדולים אבל יש בנינו כוכבים יותר גדולים. היה קצת מרפקנות ומאבקי אגו כמו מי יעמוד במרכז של הפוסטר, אבל בסך הכל היינו ילדים מאוד טובים. לא היינו צריכים שיחייבו אותנו להתנהג בהתאם כמו שמכניסים להם היום בחוזה".
עמוס שוב משמש כיום כיבואן של תכנים דוקומנטריים לטלוויזיה וחוטא לפעמים במשחק בפיצ'רים או בהצגות. אם תגיע ההצעה הנכונה הוא בוודאי ישמח לשוב לפריים. "אם אקבל הצעה שאני אוהב אז אעזוב את הכול ואגיע בריצה. יש לי המון דברים להגיד לילדים של היום על כל מה שקורה בתרבות שלנו, והלוואי והייתה לי את הפלטפורמה כמו בזמנו בערוץ הילדים".
הטוב מוכרח לנצח
בקיץ 1994 נרשמו שיאים נוספים כאשר עלה לאוויר משחק טלוויזיה אינטראקטיבי בשם "הוגו", שבימים אלה זוכה לעדנה מחודשת כמשחק בסמארטפון, ואז היה ללהיט פופולארי בהנחייתו של כוכב "הקומדי סטור", גיל ססובר, שבאותן שנים היה תפוח האדמה הלוהט של התקופה.
"הגעתי לערוץ הילדים אחרי שהשתחררתי מלהקת הנח"ל וכבר הייתי בקומדי סטור", ססובר מספר, "כשהגעתי לערוץ חשבו מה לעשות איתי ואז התחלנו עם הוגו ומהר מאוד זה תפס. רן תלם היה התסריטאי המחונן וזה שגם הופיע איתי מדי פעם. הוגו הפך להיות ללהיט במונחים חסרי תקדים. היו חמישה תסריטאים שעבדו על הדבר הזה. אם תסתכל היום על מיטב האנשים שמאיישים את המשרות הכי בכירות בטלוויזיה כמו תלם וקופרמן, תראה שרובם הגדול הגיע מערוץ הילדים של אותן שנים. זה פשוט היה בית ספר מעולה עם תקציב גדול, תכנים מצוינים ובעיקר אנשים יצירתיים ומוכשרים".
ססובר (40) נטש את המסך לטובת קריירה מצליחה בעולם העסקים. הוא נשוי ומגדל ילד בן שנתיים וחצי וילדה בת שלושה שבועות, ועדיין מתכנן את שובו לתודעה.
"אני בחור מאוד נוסטלגי שאוהב להתרפק, ונורא מתגעגע לתקופה הקסומה ההיא בערוץ הילדים. יש לי רצון לחזור לעשייה בתחום ואני לא פוסל לעשות בעצמי איזו דרמה טובה או פיצ'ר עם ערך. יש עוד מקומות שלא ביקרתי בהם, כמו לעשות לייט נייט לדוגמה. בכל מקרה לא אקח סתם הצעה, זה צריך להיות משהו עם עומק ואיכויות בשביל שאעשה אותו".
כוכבת נוספת מאותה תקופה היא עינת ארליך, שהייתה חלק מצוות המנחים הראשי משנת 93' ועד שנת 96' ושנשארה בעשייה טלוויזיוניות גם הרבה אחרי שעזבה את ערוץ הילדים. בחודש הבא היא תפציע ברשת עם ארבעה סרטים דוקומנטריים בהגשתה שיעסקו במגוון תכנים. לתחום הילדים היא כנראה כבר לא תשוב. "אני לא חושבת שיש לי יותר את הדרישה בתחום. נראה לי שהם יעדיפו פנים קצת יותר צעירות וקוליות ממני. זכיתי לעשות טלוויזיה לילדים וזה תמיד היה מרתק ואני תמיד אהיה אסירת תודה על כך".
לצד ססובר וארליך הכוכב הגדול ואולי האיש המזוהה ביותר עם המותג הוא כמובן עודד מנשה, שתרם מכישרונו במשך 15 שנה ונשאר חלק מהמיתולוגיה הגדולה של הערוץ.
"אני זוכר שעשיתי אודישן והתקבלתי לעבוד תמורת סכום מצחיק", אומר מנשה, "הטירוף הגיע בהדרגה אבל בשלב מסוים אני ומיכל ינאי הפכנו להיות למשהו שגם אם תיקח את נינט, אלירז שדה או כל כוכב אחר היום ותכפיל פי 10 לא תבין מה הלך שם. לא ישנו כמעט בלילה, כל יום שידורים חיים, הצגות, מופעים ובעיקר המון חדוות יצירה והנאה בעבודה. זו באמת הייתה תקופה שרק מי שהיה שם היה יכול להבין במה מדובר".
לאורך כל העשור המשיכה מגמת התחזקות הערוץ, שהפך לתופעה תרבותית משפיעה וחצה את הטיטל של ברודקאסט שמשדר לילדים בלבד. ההאצה המשיכה גם אחרי המילניום אבל לקראת אמצע העשור הקודם כבר החלו לצוץ עוד ועוד ערוצים שנותנים מענה לילדים, וכנראה שערוץ הילדים איבד קצת מהקסם שכל כך אפיין אותו בשנות ה-90.
ערוץ 6 המיתולוגי ממוקם כיום בממיר בספרה שמעטים מאתנו יודעים בכלל, וגם התכנים הפכו להיות קצת יותר מנוכרים ממה שהיה פה פעם. "הערוץ הזה השתנה לחלוטין מהתקופה שאנחנו היינו שם", מאשרת ארליך. "היום ההתנהלות אולפן של המנחים היא אחרת, זה קצת כמו לדפוק כרטיס, לקבל את השכר וללכת הביתה. אנחנו התרגשנו על אמת, ההנחיה באה מהנשמה ומאוד אהבנו את מה שעשינו. כל כך רצינו לשנות ולהוות דוגמה לדור שלם של ילדים. לא היה פעם שלא חזרתי הביתה והייתי צריכה ללמוד משהו חדש בשביל לדבר עליו לאחר מכן בתוכנית. בהחלט הרגשנו את האחריות על הכתפיים שלנו, ועשינו את זה בשמחה".
גם אביגיל אריאלי מסכימה שמה שקורה היום על המסך של ערוץ הילדים לא יכול להשתוות לתקופת דור החלוצים. "היום הכול נראה אוטומטי, אין את התשוקה הייתה אז", היא חורצת, "זה לא פורץ דרך ומחדש כמו שזה היה אצלנו. היום גם יש כל כך הרבה יותר אופציות לצופה, בעוד שאצלנו אנחנו היינו היחידים בזירה אבל הצדקנו כל צופה. היינו חבורה של אנשים מוכשרים שמאוד נהנתה לעשות את מה שהיא עשתה".
19 שנים אחרי קיץ 93' פורץ הדרך אפשר לומר שהחבורה שמרה על קשר רופף בלבד, ולמרות העבודה האינטנסיבית ביחד, לא סיפקה באותם ימים רומנים סוערים מלבד זה של יעל בר זוהר וססובר.
רשימת המנחים הארוכה של שנות התשעים הצטמצמה מעשרות מגישים מתחלפים לארבעה מרכזיים בלבד כיום (טל מוסרי, דנה פרידר, רוני דואני ועודד פז) ולהיות מנחה בערוץ הילדים הוא כבר מזמן לא חלומו של כל מתבגר. אולי כי הערוץ הרחיק ממספר 6 בשלט ל-80 ו-46 בכבלים ובלווין, ואולי פשוט כוכב הריאליטי הרג את כוכב הילדים.