7 שנים אחרי ששודרה לראשונה, חבורת "אחד העם 1" חוזרת. דמויות ישנות יתחלפו בחדשות, בניין המגורים הישן עם הביוב המוצף הפך לפנטהאוז במגדל יוקרה - אבל ההומור נשאר כמו שהיה.
הסיפור של "אחד העם 1" לא שגרתי כמעט כמו הסדרה עצמה. כששודרה לראשונה בטלוויזיה, היא נחשבה לבינונית - במקרה הטוב. אחרי 14 פרקים התכנית ירדה מהמסך והשחקנים הלכו כל אחד לדרכו. אז הם בכלל לא שיערו מה יקרה כעבור שנים.
"חשבנו שעשינו משהו ובזה זה נגמר", מספרת יעל פוליאקוב, שמשחקת את יפית, שולה נמירוביץ'-נמיר, ועוד מספר דמויות בסדרה. "וזהו זה. ופשוט, פתאום, כנראה שאנשים דיברו על זה, והיה על זה מין כזה דיבור, ופתאום זה נהיה".
היוזמה לחזור הגיעה מהאינטרנט
זה התחיל בעיקר בקרב הקהילה הגאה. ערבים המוניים בהם צופים יחד בפרקים, מצטטים כל שורה ומחקים כל דמות. התופעה התפשטה גם לקהלים אחרים, ובאינטרנט החלו לצוץ עשרות יוזמות להחזיר את "אחד העם 1" אל המסך.
היופי ב"אחד העם" הוא החברות. השחקנים, שמגלמים כל אחד כמה דמויות במקביל, הם חברים טובים גם במציאות, ולא פעם הצופים מרגישים איך ההווי של החבורה המיוחדת הזו מגיע גם למסך.
יעל פוליאקוב, אורי גוטליב, ענת מגן-שבו, ארז בן הרוש ומירי - סליחה - אילן פלד, מי שחלקכם אולי לא מכיר - אבל מצליח שוב לגנוב את ההצגה.
בודדה בדירת שיכון
במסגרת עונה החדשה ראובן, הבעל הנכה של מירי, נפטר והיא מקבלת סכום כסף גדול ועוברת למגדל יוקרה. אבל כנראה שהאמרה הישנה נכונה - אפשר להוציא את מירי פסקל מדירת השיכון, קשה יותר להוציא את דירת השיכון ממירי פסקל.
עכשיו נותר לראות איך מירי, שהיא אגב אישה מאוד מודרנית, תסתדר בסביבה החדשה ואיך "אחד העם" תסתדר עם הציפיות הגבוהות. המעריצים הוותיקים והחדשים מחכים כבר זמן רב ומה 'כפת להם - העיקר שיהיה גורמה-גורמה-גורמה.