אחרי ש"הישרדות" לימדה אותנו דבר אחד או שניים על החשיבות לומר אמת, לשמור על ערכים ולכבד את החברות שבין בני אדם, עכשיו היא מוסיפה גם שיעור קטן לחיים על זוגיות.
תעניק לבת זוגך (נטלי) את המתנה הכי קטנה (3 תפוחים), תכרות לך ברית קטנה עם איזו פרגית מהצד (שונית) ואם בת הזוג תעז להתלונן, פשוט תאיים שתזרוק אותה מהמשחק ("נטלי, את תמשיכי מכאן לבד"). ילדים אל תנסו את זה בבית, אפילו שלגב זה עובד מצוין.
אבל לפני הכל מגיע המון כבוד לגיורא על הדרך הארוכה שעשה במשחק הזה, על הנשמה שנתן במשימות, על המשחק המרתק בתחילת העונה ועל כך שהשתתף בהרפתקאה הענקית הזו בגיל 53 וקבע בכך שיא כגבר הכי מבוגר בתולדות הגרסה הישראלית. שאפו!
אך המזל מעולם לא חייך לגיורא במשחק הזה וזה מה שהפך אותו לאחד השחקנים הכי מרתקים העונה, בפרט עד לאיחוד. הוא התחיל במיעוט, מוקצה מחמת העדר ריבועים, תוך שכרת ברית יחידה נאמנה עם בן מלכא, התובע הקטן מטבריה, שמרוב תביעות שאיים להגיש טבע בעצמו והותיר את הזקן לבד במערכה.
לאחר מכן נזרק לגמרי לבדו לתוך שבט שטראוס המגובש, שם נאלץ להתחרות מול יולה בקוקוסים מוסיקליים על מקומו ליד המדורה והצליח לקחת חסינות ברגע הכי גורלי עבורו במשחק.
גם לאחר שצלח את כל התלאות חבול ותשוש, הוא נפגש באיחוד שוב עם יריביו מפעם שרק חיפשו להדיח אותו מהמשחק. אבל בניגוד לרבים אחרים העונה, גיורא ידע לקרוא היטב את המפה, חבר לגב שהיה השחקן היחידי שהצליח להערים עליו והרדים אותו עד שנפרד ממנו בכבוד רב.
עד להדחתו עמדו בפניו ובפני אירית, אתי ושונית שתי אפשרויות. מצד אחד, להישאר שקטים בתקווה שיהפכו במזל לשורד הרביעי שיצורף לרביעיית הגמר. מצד שני, הם יכלו להתאגד ולהדיח את ברית השלשה. הם לא עשו את זה מהסיבה שהם נמצאים בזוגיות הזו יותר מתוך פחד מאשר בזכות האהבה. אבל בכל זאת מישהו מתוכם הימר נכון ויהיה בגמר.
זה לא יהיה גיורא כמובן, שהזכיר לי את כל מה שיפה בתוכנית הזו. קחו כריש עסקים, תזרקו אותו לאי בודד ותגלו איך הוא אמנם הופך לסוג של היפי מזדקן, אך חושיו העסקיים וכישוריו האישיים לא מטשטשים אפילו לרגע אחד.
שינויי מזג האוויר
את הטעויות הכי גדולות עושים רגע לפני סוף המשחק ואכן המתח הרב נותן את אותותיו בשורדים שנותרו במגרש.
אין שום פסול בכך שגב העניק לנטלי, בת בריתו הנאמנה, ארוחת פרס של 3 תפוחים בלבד, בעוד העניק לאחרים ארוחה דשנה. כי בינינו, מוטב לו למלא את בטנם של אלה שהוא עומד להדיח, מאשר לפנק את אלה שעומדים להתחרות איתו בגמר. הבעיה היא שמחסן הסבלנות שלו כל כך ריק שבמקום להסביר לנטלי שפעל מתוך אסטרטגיה, הוא פשוט איים עליה שיעיף אותה מהמשחק. למזלו, פשוט אין לה מספיק אומץ להתלונן עליו באמת במועצת השבט.
נשים הן דבר מדהים. תלך איתן ראש בראש והן ידיחו לך את הצורה, לעומת זאת, זרוק להן איזו התנצלות וחיוך קטן והן יתרככו בידיך כמו חמאה. זה מה שקרה עם נטלי. כל עוד גב דיבר אליה בהתנשאות וזלזול היא כיוונה את המצ'טה אל עבר גרונה של שונית, בת בריתו החדשה. "מאמי" קטן ו-"כפרה" חמוד אחד שזרק לעברה הספיקו כדי לגרום לה לזרוק את המצ'טה על החול ולהצביע נגד גיורא במועצה.
היחיד שהלחץ דווקא עושה לו טוב זה ואן ואן שכל ההתנהגות שלו השתנתה לפתע לטובה. הוא נותן את כל כולו במשימת החסינות וזוכה בה, הוא נוהג באירית בג'נטלמניות בדו-קרב, גם מנצח וגם נותן לה לצאת בהרגשה מאד טובה שהשקיעה מעצמה, ובזמן שאחרים מתפלספים במועצת השבט על חברות וערכים, הוא כבש אותי בתשובה הכי כנה ששמעתי עד היום על הצלחת הברית שלו במשחק "הוא נראה לי טיפוס פלילי. היינו מסתדרים באותו תא".
דברי השורדים
"התפוחים לא החליקו לי חלק בגרון"- נטלי מתקשה לבלוע את העלבון.
"כל דקה פה עולה לנו כסף"- גיורא כבר חצי רגל בווילה.
"היו לך פה יותר הסכמים מסלטים באיציק הגדול"- גב מתאים את עצמו לגרסה הישראלית.
"חארטה בארטה אבל'ה לוקח אותך קלאץ"- מי קדם למי? הביצה של יניב או התרנגולת של ג'קי מהאח הגדול.
"עוד 20 שנה, בראד פיט אפס לידך"- יניב מפרגן לגיורא בחוסר פרופורציות.
"בחשבון אני אלוף. מאתיים ועוד מאתיים זה ארבע מאות"- יניב מבין שזה משחק של מספרים.
"אם היה לה עכשיו סכין, היא הייתה רוצחת אותה"- יניב מתכונן לעדות בגמר נגד נטלי.
"ואן ואן זה כמו ביצת הפתעה של קינדר"- אתי מחכה לפרס.