"מה שקורה ברשות השידור הוא לא פחות מאשר שערוריה פוליטית ראשונה במעלה", קובע בטון נחרץ חיים יבין, אולי אחד הסמלים המזוהים ביותר עם רשות השידור. לפחות מבחוץ, נותרה חזית בניין הרדיו של קול ישראל בירושלים אפורה ומנומנמת. אבל כבר בכניסה אליו מורגשים היטב ניצני המתח. "אסור לכם לצלם. למה אתם מצלמים פה? צריך לתאם לפני אם רוצים לצלם בפנים", הסבירו המאבטחים שבמבואות האולפנים – שכעבור שניות אחדות מיהרו להודיע גם: "לא לא לא, אסור לצלם מבחוץ".
"סכנה לדמוקרטיה", "סתימת פיות" ו"חורבן הבית" היו רק מקצת הביטויים שהיו שגורים במהלך השבוע החולף בפיותיהם של כתבים, עורכים ומגישים בכירים ברשות השידור – בדיוק אלה שאת קולם אנו שומעים מדי יום ברדיו. אלא שבמצב החדש שנוצר, כשהם לא מאחורי המיקרופון, הם חוששים לפרנסתם.
רובם הגדול לא העז להתראיין או לדבר על מה שמתחולל במסדרונות קול ישראל מירושלים. הדמות היחידה שנאותה לשפוך אור על מה שרבים אחרים מעדיפים למלא פיהם במים הסתתרה תחת פאה כשאמרה: "מדובר באנשים בעלי משפחות שצריכים לפרנס משפחות. אז הם יתנהגו בהתאם, אחרת יזיזו אותם בתואנה מקצועית כזו או אחרת מתפקידי המפתח שבהם הם נמצאים".
המינוי התברר כ"ניסיון הפיכה"
כבר שנים שמדברים על גסיסת רשות השידור. על הוועדים שמכשילים, לכאורה, כל מהלך לרפורמה והתייעלות. על אבטלה סמויה ועל חוסר רלוונטיות במרחב התקשורתי המתפתח. רק על דבר אחד מסכימים כולם: רשת ב' של קול ישראל נותרה ספינת הדגל. למרות התנאים הקשים, שומרים העיתונאים שם על רמה מקצועית גבוהה - ולא פחות חשוב, זוקפים לזכותם אחוזי האזנה מרשימים.
מה שהחל את התסיסה ברשות השידור הוא מכתב בן שלוש שורות, מנוסח בשפה פקידותית רזה. לכאורה משתקפת בו החלטה ניהולית לגיטימית של מנהל הרדיו החדש מיקי מירו. אלא שמאחורי ההנחיה הלקונית, לטענת קבוצה גדולה עיתונאים בכירים, מסתתר סיפור גדול בהרבה: השתלטות של לשכת ראש הממשלה על תחנת השידור, ולא פחות מזה.
הפרשנים הכלכליים, למשל, שמדברים על מחאת הקוטג' ועל יוקר הדיור, הצליחו כנראה להרגיז את האנשים שנמצאים אי שם למעלה. מישהו שם החליט שאין זה ראוי שדרך המיקרופון ניתן יהיה להרגיש את הרמת הגבה של קרן נויבך, ירון דקל או אריה גולן. השאלות שהם מציבים, גם הן אינן ראויות.
סיכומו של דבר: התקשורת הזאת, בתחנת הרדיו הציבורית, חופשית מדי לטעמם – ודורשת ריסון. מיקי מירו נבחר לפני פחות משבועיים לתפקיד מנהל הרדיו. הוא גבר על אריה שקד, מנהל קול ישראל בשלוש השנים האחרונות, במכרז ששאלת תקינותו מתבררת בימים אלה בבית הדין לעבודה.
"בלשכת רה"מ לא רוצים שאריה שקד יהיה מנהל קול ישראל"
העותרים טוענים שוועדת המכרזים הורכבה ממקורבי ראש הממשלה, ובראשם יו"ר רשות השידור אמיר גילת, דוברו לשעבר של נתניהו. יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים, אמר: "אמיר גילת אמר לי מפורשות שהם לא רוצים, בלשכת ראש הממשלה וראש הממשלה, שאריה שקד יהיה מנהל קול ישראל".
"באיזה מוסד אתה יודע שמכרז, כבר מראש, אתה יודע את תוצאותיו?", תהה בר-מוחא. ואכן, בשבועיים הראשונים שבהם כיהן מירו בתפקידו הצליח לגרוף הישג מרשים: הוא הורה על הרחקתם מעריכת והגשת יומנים של הכתב הפוליטי יואב קרקובסקי ושל כתב הכנסת רן בנימיני. גם כתב הרווחה המצטיין אלון שני הודח מתפקידו, לצד שני כתבים נוספים.
אמנון נדב, לשעבר מנהל "קול ישראל", אמר כי מנהלי מדיה לא אמורים להיות חשופים בכלל ללחצים ישירים". הוא יודע נדב יודע דבר או שניים על הלחצים הפוליטיים ברשות השידור. לחובתו תיזקף, בין היתר, ההוראה להצמיד למגישי תכניות הבוקר ברדיו את אורי דן המנוח, מקורבו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון. אבל כזאת - לא היה, הוא טוען.
כך ייעשה לאיש שלא חפץ בייקרו של נתניהו
הדמות העיתונאית שהתראיינה בחשאי סיפרה: "עכשיו לדוברו של ראש הממשלה אין שום בעיה לצלצל ישירות לעורך באולפן ואפילו להרים עליו את קולו. הוא יכול לדרוש לשדר אייטם מסוים ולהתרגז כשזה לא משודר. אחר כך, את המחיר משלם עורך אותו יומן שחשב שהאייטם לא ראוי".
אבל יכול להיות גם אייטם, למשל, שלדעת העורך לא היה לו מקום בליינאפ של יומן הבוקר. מדובר היה בסיקור ביקור פתע שערך נתניהו בהוסטל לניצולי שואה בבאר יעקב. אותו עורך - שלא הכניס את הידיעה - גילה כעבור יומיים ששמו נמחק מעריכת יומני הבוקר, המשבצת היוקרתית ביותר בתחנה. כ"עונש", הוא הוגלה לערוך יומני חצות זניחים.
רשות השידור החבוטה יוצאת בימים אלה לדרך חדשה, עם מנכ"ל חדש ומנהל רדיו חדש. אחד העיתונאים הוותיקים והמוכרים שם אמר השבוע במרירות כי נתניהו רוצה עוד כלי תקשורת
שייטיב עמו כמו חינמון ישראל היום. ובמילותיו של הבכיר: "נתניהו מבקש להפוך את קול ישראל - לקול ישראל היום".
תגובת הוועד המנהל של רשות השידור: "לאחרונה מתחולל מאבק על הניהול של רשות השידור בין הוועד המנהל, לבין קבוצת גורמים אינטרסנטים ובהם אגודת העיתונאים, שאנשיה אחזו בעבר בעמדות מפתח ברשות. דו"ח מבקר המדינה האחרון ביקר בחומרה את אי-קיומם של מכרזים, והפיכת המינויים ברשות לחוכא ואיטלולא ע"י הקבוצה שאחזה בעבר במוקדי הכוח. הליך המכרזים שביצענו אנחנו היה שקוף ועמד בכל כללי המנהל התקין, בעוד המתלוננים שכחו מהו מנהל תקין. אגודת העיתונאים נוקטת עמדה לא הוגנת, לא מקצועית ולא קולגיאלית כלפי מי שאינה רואה בו כמועמדיה לתפקידים. היא לא בוחלת בשום אמצעי לכפות את המעומדים מטעמה לתפקידים שונים, כולל מסע הכפשות ואיומים על חברי הוועד המנהל. השידור הציבורי נמצא במצב קשה בעיקר בשל תהליכי עבודה ותרבות ארגונית קלוקלים, הוועד המנהל נחוש לתקן את כל הקלקולים ולהעלות את השידור הציבורי לפסי מקצועיות ואיכות, על אפם וחמתם של כל המתנגדים, שמנסים לשים מקלות בגלגלים".
תגובת לשכת ראש הממשלה: "הטענות המובאות בכתבה אינן נכונות. ראש הממשלה, או אנשי לשכתו אינם מעורבים במינויים ברשות השידור, ואלה נעשו על פי חוק".
תגובת מיכאל (מיקי) מירו, מנהל "קול ישראל": "הטענות המובאות בכתבה הן שקרים, שאותם מפיצים 'כוכבי' דוח מבקר המדינה, החמור בתולדות רשות השידור, שמחפשים לעצמם עתה ג'ובים חדשים, לאחר שנאלצו לסיים את תפקידם בשל התרבות הניהולית הקלוקלת שהנהיגה ההנהלה הקודמת. מר מירו מעולם לא הורה על הפסקת שידורי הפובליציסטיקה ברשת ב'. השינויים בסידור העבודה של עורכים ומגישים ברשת נבעו מיציאה לחופשות-קיץ של כמה עיתונאים".
תגובת רשות השידור: יוני בן-מנחם הוא בעל ניסיון של שלושים שנה בשידור הציבורי ברדיו ובטלוויזיה בתפקידים עיתונאיים בכירים. הוא שימש כמנהל קול ישראל במשך חמש שנים, וזכה להערכה מקצועית רבה. אחוזי ההאזנה לרדיו בתקופתו היו גבוהים בהרבה מאלה שנרשמים היום. ככלל, מדובר בהפצת ספינים על ידי גורמים בעלי עניין, שחלקם מתוסכל מהמצב הקיים אינו מוכן להשלים עימו, ושמבקר המדינה קבע את דעתו עליהם. ועד עיתונות והפקה בטלוויזיה, המייצג מאות עובדים, שיבח את החלטת ועדת האיתור שהמליצה השבוע פה אחד על מינוי מר בן-מנחם לתפקיד מנכ"ל רשות השידור".
תגובתו של שעיה סגל: "אינני משמש דובר משרד ראש הממשלה, ובוודאי שאינני דוברו של מר אמיר גילת. אינני יודע דבר על עניינים הנטענים ע"י גורם מוטה אודות בקשה שמר גילת התבקש, לכאורה, בנושא. לגבי 'סיוע' שלי, לכאורה, למינויו של מר יוני בן-מנחם אצל ראש הממשלה, הרי שיש לי היכרות מקצועית ארוכת שנים עם מר בן-מנחם ולמדתי להכיר אותו כאיש מקצוע מהמעלה הראשונה, ישר, ערכי ובעל תכונות מנהיג.אין לי ספק כי בחירתו למנכ"ל רשות השידור תתרום רבות לחיזוק השידור הציבורי. כאיש העוסק בתקשורת, משני צדדיה, למעלה מ-30 שנה, יש לי היכרות עם רבים וטובים בכל כלי התקשורת, ומר בן-מנחם בהחלט כלול עם כל אלה. הטענה הממוחזרת, כאילו סייעתי למר בן-מנחם לזכות בתפקידו אצל ראש הממשלה כוזבת. מתברר כי הוא לא היה זקוק לסיועי כלל – כל חברי ועדת האיתור שבחנו את מועמדותו החליטו פה אחד כי הוא האיש הנכון והמקצועי ביותר לתפקיד. הטענה השקרית על התערבותי מופצת ע"י מספר קטן מאד של אינטרסנטים אשר ביקשו לבצע השתלטות כוחנית על רשות השידור ועל השידור הציבורי עם מינויים של עצמם או מטעמם. למרבה המזל הם נכשלו במזימתם – ובכך ניצלו רשות השידור ועובדיה מתקופה אפלה שאיימה עליהם".