טל ברמן (2,908 עוקבים) מאשר בטוויטר את השמועה על עזיבתו את רדיו תל אביב, ועל הדרך עושה אאוטינג לאביעד קיסוס: ברמן מפרסם תמונה של קיסוס מגיל חמש, בה הוא נראה בלונדיני באופן מסרס. ברמן אף חושף משתמש שקרא לעצמו בשמו של קיסוס אבל אינו באמת אביעד. יומיים לאחר מכן נסגר הטוויטר מזוייף. ברמן, כנראה, מתחיל להתגעגע עמוקות לקיסוס.
סמנכ"ל התוכן של יס, יונה ויזנטל, חושב שהחזאי לשעבר ירון ברובינסקי הוא בחירה גרועה להגשת "וואי בעשר", מגזין הבידור של החברה שלו עצמו. ויזנטל כותב בטוויטר שלו - "חבל שסוכנים עושים כזה נזק לטאלנטים שלהם על דברים שאין להם שחר", ברומזו שלברובינסקי אין שום נגיעה להנחיית תוכנית בידור.
הבלוגר עומרי חיון, שהתגייס בשבוע שעבר לצה"ל, ממשיך להפציץ ונוקב בשלושה בעלי מקצוע שייכנסו הערב לבית האח הגדול, והם: שוטרת דוגמן ומציל. כיוון שהדיירים נכנסים אחד אחד לבית בהליך לא קצר, רק באיזור 22:30 ניווכח סופית אם חיון הוא עיתונאי חוקר במסווה של בלוגר, או בלוגר במסווה של חייל.
רשמית: דנה וייס היא מגישת החדשות הכי מעניינת עם הטוויטר הכי משעמם. מידי יום שבת היא משתפת את קוראיה לגבי מי יתארח ב"פגוש את העיתונות" (זה לא נחשב ספוילר). פססט, דנה: כל הקטע בטוויטר זה לדווח מה קורה לך תוך כדי הצילומים ולחשוף כל מיני פרטים שלא רואים בתוכנית. כמו שעושה גיא זוהר ב"היום שהיה", שמצלם מדי פעם את הטלפרומטר ומעלה לטוויטר, או כותב שסוף סוף הבין למה שבוע שלם הסתירו ממנו את גיליון "רייטינג".
כותב הטור המוביל במוסף סופשבוע לשעבר, רון מיברג, הודיע במייל בתפוצה רחבה שהוא מעלה בדצמבר מגזין אינטרנט פרי עטו בשם "אחר", בשיטה לא שכיחה של גביית דמי מנוי מהגולשים. טוויטים רבים התייחסו לעניין בסקפטיות. כתב "רייטינג" מורן שריר ואחרים הודיעו במפתיע שהם מתכוונים לרכוש מנוי חצי שנתי למגזין של מיברג.
מגזין ביקורת התקשורת "העין השביעית" הפנה בטוויטר את קוראיו להתנצלות שפרסם עיתון העיר על המינוח "מזדיינת איתו בשביל כולנו". בכך, כנראה, תמה סופית פרשת דניאלה פיק וקוונטין טרנטינו (פיק, כידוע, חזרה לארץ בלי טבעת). חנוך מרמרי, עורך "הארץ" לשעבר, כתב שהוא מתנגד להתנצלות "העיר", ואינו נכלל באותו "חלק מן הקוראים" אשר נפגע מהכותרת.
טוויט השבוע שלי הוא שלי: "הסיבה היחידה להפסיק להטוויט היא כניסה לאח הגדול".
הסבר: כשחושבים על זה, אין שום צידוק חברתי להפסיק לעדכן את הטוויטר או הפייסבוק - לא פגישה חשובה, לא נסיעה למזרח, לא סיור בבונקר המטכ"ל, לא נסיעה לחלל, אפילו לא השתתפות ב"הישרדות" (כי זה לא לייב). הדבר היחיד שאנשים מבינים לגמרי למה לא עדכנת מתוכו זה בית "האח הגדול".
פינת הדילמה והפיתרון:
אנשים רבים שפתחו חשבון טוויטר תוהים האם הם טובים בזה. כמובן שאף אחד בארץ לא מגיע לעשרות אלפי עוקבים כמו בלוגר ממוצע באנגליה, וקשה לחשב כמותית עד כמה אתה מוצלח. מה שכן אפשר לעשות זה לחשב את יחס העוקבים\נעקבים שלך. ככל שעוקבים אחריך יותר ואתה עוקב אחר אחרים פחות - אתה בוודאות במצב איכותי יותר יחסית לאחרים. יחס העוקבים לנעקב של ציפי לבני למשל הוא 1.18, של עורך הארץ דב אלפון 2.30, של הבלוגר ניב קלדרון 5.08 ושל רוני דואני 18.52. תמיד יש דחף לעקוב אחר עוד ועוד אנשים, מבחינה תדמיתית חשוב לרסן ולעשות אנפולואו לכל מי שלא מעניין אותכם, לא משנה כמה זה יפגע בו.