לפני שבע שנים לוהק איתי טיראן, אז תלמיד מצטיין בשנה ג' בבית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי", לתפקיד המלחין הגאון וולפגנג אמדאוס מוצרט במחזה "אמדאוס" מאת פיטר שאפר. את ההפקה, שהועלתה בתיאטרון הספרייה ברמת גן, ביים אלון אופיר. בעצמו בוגר "בית צבי" שגילם את התפקיד כתלמיד שנה ג', ומאוחר יותר גם בהפקה שהועלתה בתיאטרון הלאומי הבימה.
בין אלו שהגיעו לצפות בטיראן היה הבמאי והמנהל האמנותי של התיאטרון הקאמרי עמרי ניצן, שגייס את הכישרון העולה לשורותיו. טיראן סיים את לימודיו והחל לגלם תפקידים מבריקים בשרשרת בהצגות "אמא קוראז'", "עד ראייה", "קוויאר ועדשים", "יתוש בראש", "החגיגה" וכמובן "המלט".
אחרי שביסס את מעמדו כחוד החנית של שחקני התיאטרון הצעירים בארץ, חוזר טיראן פעם נוספת לגלם את מוצארט בגרסה החדשה ל"אמדאוס" בבימויו של עמרי ניצן. בסוף השבוע עלתה לבמת התיאטרון הקאמרי ההפקה היוקרתית, בהשתתפות תשעה שחקנים ועשרה רקדנים. את קונסטנצה, אשתו של מוצרט, מגלמת חני פירסטנברג, אך ברוב הסצנות במחזה עומד מולו יצחק חזקיה, המגלם את המלחין אנטוניו סאליירי. מערכת היחסים הסבוכה בין השניים, האחד צעיר מפונק, גאוותן, רודף נשים כפייתי וגס רוח אך מוזיקאי בחסד עליון והשני מבוגר, נוצרי אדוק, חמור סבר ובעל כישרון זניח, עומדת בלב מחזהו של שאפר, שזכה גם לגרסה קולנועית מצליחה שביים מילוש פורמן.
"כשעמרי הציע לי לגלם שוב את מוצרט הסכמתי מיד", אומר טיראן, "בשבע השנים האחרונות למדתי המון, כאדם וכשחקן. חוויתי, התבגרתי, השתכללי ביכולות לעבד דמות ולהיכנס לעורה. מעטים השחקנים שלא מביטים לאחור בתפקידים שגילמו, ומאמינים שהיו מבצעים את העבודה טוב יותר אם היו מקבלים הזדמנות נוספת. גם העבודה על אותו מחזה עם במאי אחר, במקרה זה עמרי, הבטיחה שלמרות שזכרתי את הקווים הבסיסיים לדמות העבודה עצמה תיקח אותי למקומות שונים לחלוטין".
המחזה נפתח בשנת 1781 בה הגיע מוצרט, ילד פלא לשעבר שהפך מלחין מחונן אך מקדים את זמנו, לחצרו של קיסר אוסטריה יוזף השני. סאליירי, מלחין חצר פופולארי ורב ההשפעה, הוא היחיד הקולט מיד את גאונותו של מוצרט ורואה בה מתת אלוה לה כמה כל חייו אך מעולם לא זכה בה. הקנאה הבוערת הופכת את מוצרט כלי משחק במלחמה אותה מכריז סאליירי נגד אלוהים. מאדם אדוק, ישר ונאמן הוא הופך לכלי משחית הנחוש להשמיד את חביבו של האל עלי אדמות: מוצרט.
"אני וחזקי (יצחק חזקיה, ט.פ) עבדנו יחד כמעט בכל ההפקות בהשתתפותי בקאמרי", אומר טיראן, "אני מכיר אותו, אוהב אותו, והוא חבר ומקור השראה. זה נתון קריטי, כי אם הכימיה בינינו לא הייתה עובדת המחזה כולו היה קורס".
יש אלמנט "אמנות המחקה את המציאות" ב"אמדאוס". סאליירי הוא אמנם התפקיד הראשי, אבל מוצרט הוא גונב ההצגה. אירוני, בהתחשב בעובדה שמה שמפחיד את סאליירי יותר מכל זה להישכח.
"אני לא רואה את זה ככה. כשראיתי בזמנו את הסרט זכרתי בעיקר את ההופעה המדהימה של אף מוריי אברהם, שגילם את סאליירי. סצנת הסיום, בה הוא מחבק את עצמו ומוחל לכל האנשים הבינוניים בעולם, נחרטה בזיכרוני לשנים. הרבה יותר קל לצופה להזדהות עם סאליירי, כי זה אחד הפחדים הבסיסיים בנפש האדם: לחיות חיים בינוניים ונטולי חשיבות, בסופן אתה נשכח".
"כל מחזה, גם אם הכותב הוא גאון כמו פיטר שאפר, מאפשר לשחקן להכניס פרשנות אישית בדמות. אני לא האדם שהייתי לפני שבע שנים, ובאופן טבעי הפרשנות השתנתה. רציתי, למשל, להבליט יותר את הפן הדרמטי-טרגי באופיו של מוצרט. פחות את התנהגותו הדבילית-אינפנטילית, כשהוא מתנהג כמו ילד סורר ומפונק ומנבל את פיו. במערכה השנייה התפקיד הופך טרגי לכל דבר, ככל שמוצרט מדרדר פיזית ונפשית, ובעיקר בסצנות האלה אני מרגיש שהבאתי לידי ביטוי את הכלים הרבים שרכשתי כשחקן".
- "המלט", "החגיגה" ועכשיו "אמדאוס". לדמויות שאתה מגלם במחזות אלה יש מכנה אחד משותף: יחסים בעיתיים עם דמות האב
"אין לי מושג למה התפקידים האלה ממשיכים להגיע אלי. 'אמדאוס' הוא אכן מחזה בו אחת הדמויות המרכזיות, אביו של מוצרט, מוזכרת בטקסט אך לא מופיעה על הבמה. זה מדהים, בהתחשב בעובדה שהאב הוא ציר מרכזי בעלילה. המפתח להבנת אופיו של מוצרט ובסופו של דבר גם מקור אובדנו".
- אתה עצמך פסנתרן מחונן, ובעבר גם כתבת והלחנת שירים. מה הסיכויים שבעקבות התפקיד תשיק רשמית קריירה מוזיקלית?
"אין לי קריירה מוזיקלית להשיק, יש לי קריירה. אני רואה באהבת המוזיקה, בנגינה, ביכולות הקוליות שלי, עוד כלי להשתמש בו על הבמה. אין בעיני הפרדה בין התחומים. גם ב'המלט' אני מנגן בפסנתר. אין לי תוכניות כרגע לעבוד על דיסק, אם זו השאלה. אם זה יקרה בעתיד? אין לדעת".
- תהליך החזרות ל"אמדאוס" היה ממושך במיוחד ומאד אינטנסיבי, ואתה ידוע ממילא כשחקן הנטמע עד תום בדמות שהוא מגלם. עדיין החלטת להתחתן בשיא הלחץ של החזרות האחרונות (עם בח"ל הדוגמנית-שחקנית מלאני פרס, ט.פ).
"לא מצאנו סיבה לדחות. אני תמיד עסוק, ורואה בזה ברכה גדולה כי אני אוהב את עבודתי. בעיני, החיים הם ערבוב תמידי של האלמנטים, אישי ומקצועי. לחלק את סדר היום לבלוקים, מפה עד פה אני עובד ומפה עד שם אני חי, זה לא רלבנטי בעיני. התחתנו וחזרתי לחדר החזרות".
- זמן לירח דבש יהיה לכם?
"לא בעתיד הקרוב. בגלל זה יצאנו לירח דבש מקדים לפני הטקס".