ארבע קופסאות ובתוכן טקסטים, ציורים ומכתבים של הסופר הצ'כי פרנץ קפקא, הופקדו בבנק בציריך לפני 50 שנה. אמש, בעקבות מאבק משפטי על עזבנו של מקס ברוד - חברו של קפקא שהוציא את כתביו לאור, נפתחו הקופסאות. קופסאות נוספות של הסופר טרם נפתחו בכספת בתל אביב.
הכתבים והציורים של הסופר היהודי שכתב בשפה הגרמנית הוסתרו מעיני הציבור במשך יובל. מומחים ומעריצים מרחבי העולם ייתנו הרבה מאוד כדי לראות ולקרוא את התכנים הנדירים, אך שתי אחיות מתל אביב הטוענות לבעלות על הקופסאות אחרי שירשו אותן מאמן, בולמות את הניסיונות לפרסם את הדברים. בישראל טוענים שהכתבים שייכים למדינה.
מה הקשר הישראלי לסופר הצ'כי?
זמן קצר לפני מותו ב-1924, ביקש קפקא מחברו מקס ברוד, להשמיד את כל יצירותיו. "מקס היקר, הבקשה האחרונה שלי היא שכל מה שהותרתי אחרי, היומנים, הטקסטים והמכתבים, אני מבקש שהכול יישרף מבלי שאיש יקרא אותם", כתב הסופר. אבל ברוד לא הגשים את משאלתו האחרונה של קפקא וערב הפלישה של הנאצים לצ'כיה, הוא הבריח את המסמכים לפלסטינה. חלקם הגיעו לכספת בשוויץ.
עם מותו של מקס ברוד, העיזבון של קפקא עבר לידיה של אסתר הופה - מזכירתו של ברוד ומי שהפכה למאהבת שלו. הופה שחיה בתל אביב, סירבה להעביר את תוכן הקופסאות לידיה של מדינת ישראל למרות הלחץ שהפעיל עליה משרד המשפטים. הופה, שנפטרה לפני שלוש שנים, אף נעצרה פעם אחת בחשד שניסתה להבריח מסמכים מחוץ למדינה.
בנותיה של הופה - אווה הופה ורותי וויסלר טענו לבעלות על המסמכים של קפקא אחרי מות אמן. הן אפילו מכרו חלק מהכתבים של הסופר לארכיון הספרות הגרמני.
לאחר שמכרו בסתר חלק מהכתבים, בית המשפט חסם את גישתן של האחיות הופה וויסלר לכל העיזבון של אימן, כולל תכשיטים וכספים שהותירה אחריה. האחיות טוענות שהמדינה מונעת מהן את הזכות להחזיק ברכוש פרטי ושלישראל ולקפקא אין בכלל קשר אמיתי. "הוא לא התגורר בישראל ולא הראה שום כוונה להתגורר בה".
פתיחת הקופסאות בציריך
במעמד פתיחת הקופסאות המסתוריות אמש בבנק UBS שבציריך, נכחו עורכי דין שייצגו את האחיות מישראל, נציג מהארכיון הגרמני הספרותי ונציגים של מדינת ישראל מהספרייה הלאומית ומשרד המשפטים.
איש מלבד אלו הנוכחים בפתיחת הקופסאות לא יודע בדיוק מה הן תכולתן, אבל על פי ההערכות בין הכתבים ניתן למצוא מכתב שכתב קפקא לאביו ב-1919 שבעזרתו ניתן ללמוד על אופן חשיבתו של הסופר ומצבו הנפשי. בנוסף נמצאו בין הקופסאות עוד תסריטים ומכתבים מרתקים.
מאיר הלר, עורך הדין המייצג את הספרייה הלאומית בישראל אמר שהכתבים שייכים למדינה. "המסמכים מוכרחים להיות זמינים לציבור בישראל", הוא טען. עודד כהן, עורך דינם של האחיות אמר ל"גארדיאן" שפתיחת הקופסאות תפר את הפרטיות של הלקוחות שלו. האחיות מצידן מדגישות שישראל הנאבקת כעת על הכתבים אפילו לא העניקה לסופר הנערץ רחוב על שמו.
בית המשפט יידרש להכריע למי שייכים כתבי היד הנדירים. האם ימשיכו להיות מוחזקים בידיים פרטיות, יימכרו לארכיון ספרות בגרמניה או יועברו לספרייה הלאומית בירושלים.