ספר המתח החדש של הרלן קובן, "מעגל מכושף", מתאר את חייו של סוכן הספורטאים והבלש בעל-כורחו מיירון בוליטר, שעומד בפני שיא חדש בקריירה: שחקנית הגולף המדורגת ראשונה בעולם מעוניינת להצטרף לסוכנות הקטנה שלו. אלה החדשות הטובות בחייו.
החדשות הרעות: כדי לזכות בלקוחה המושלמת עליו לפתור תעלומת חטיפה מסובכת במיוחד, לפענח את פשר הגופות הנערמות בדרכו, להתגבר על אהבה נכזבת - והכל בסוף שבוע אחד מורט עצבים. ומה הוא בסך הכול רצה? להתחיל את השבוע ברגל ימין.
הספר מומלץ ביותר לחובבי ספרי המתח, לחובבי הרלן קובן, למי שאוהב סיפורים ספורטיביים ולמי שפשוט רוצה לשכוח קצת מהמציאות.
ענו שאלה אחת וזכו בספר "מעגל מכושף"
הצצה אל הפרק הראשון:
"מר בוליטר?"
מיירון הרחיק את משקפת הקרטון מעיניו. הוא רצה לצעוק איזו בדיחה, אבל חשש שהקהל של מועדון הגולף הסנובי והמפואר יראה בכך סימן לחוסר בגרות, ועוד בעיצומה של אליפות ארצות הברית הפתוחה. הוא הביט באיש סמוק הפנים, שנראה כבן שבעים.
"המכנסיים שלך," אמר מיירון.
"סליחה?"
"אתה פוחד להיפגע מעגלת גולף, נכון?"
המכנסיים המדוברים היו בצבע כתום‑צהוב, בגוון מעט יותר זרחני מזה של זיקוקי יום העצמאות. למען ההגינות, יש לציין שבגדיו של האיש לא בלטו במיוחד. רוב הנוכחים נראו כאילו התעוררו בבוקר ושאלו את עצמם איזה לבוש יוכלו ללבוש כך שיתנגש בשאר העולם החופשי. גוונים של כתום וירוק, שאפשר למצוא בדרך כלל רק בשלטי ניאון מחרידים במיוחד, שלטו בסביבה. צהוב וגוונים מוזרים של סגול התגלו אף הם כלהיטים - משולבים יחדיו לא אחת - ונראו כהצעה שנדחתה למדים של נבחרת מעודדות בתיכון שכוח אל. זה היה כאילו מישהו עשה ככל יכולתו לערער את היופי האנושי, מתנת האל, שהציף את המקום. או שאולי מדובר במשהו אחר. אולי לבגדים הכעורים היה הסבר היסטורי מעשי יותר. אולי אי אז בימי קדם, כשהטבע היה פראי וחופשי יותר, שחקני גולף התלבשו כך כדי להדוף מעליהם חיות בר מסוכנות.
תיאוריה יפה.
"אני צריך לדבר איתך," לחש האיש המבוגר. "זה דחוף."
הלחיים העגולות והעליזות הבליעו את העיניים המתחננות. "בבקשה," הוסיף.
"מה העניין?" שאל מיירון.
האיש החווה בצווארו, כאילו הצווארון שלו חונק אותו. "אתה סוכן ספורטאים, נכון?"
"כן."
"אתה כאן כדי למצוא לקוחות?"
מיירון צמצם את עיניו. "איך אתה יודע שלא באתי לפה כדי להתפעל מהחיזיון המרהיב של אנשים מבוגרים שהולכים ברגל?"
האיש המבוגר לא חייך, אבל שחקני גולף מעולם לא נודעו בחוש הומור מפותח. הוא עיקל שוב את צווארו והתקרב אל מיירון. לחישתו היתה צרודה.
"אתה מכיר את השם ג'ק קולדרן?" שאל.
"בטח," ענה מיירון.
אם האיש היה שואל את אותה שאלה אתמול, למיירון לא היה מושג. הוא לא התעניין בגולף עד כדי כך (או בכלל לא), וג'ק קולדרן לא היה אלא שכיר חרב בעשרים השנים האחרונות, בעל מלאכה אפור. אבל, לפתע פתאום ולמרבה הפלא, הוביל קולדרן ביומה הראשון של אליפות ארצות הברית הפתוחה ועמד לנצח בפער ניכר גם בסיבוב השני. "מה איתו?"
"ולינדה קולדרן?" שאל האיש. "אתה יודע מי היא?"
השאלה הזאת קלה יותר. לינדה קולדרן היא אשתו של ג'ק, ושחקנית הגולף המצליחה ביותר בעשור האחרון.
"כן, אני יודע מי היא," אמר מיירון.
האיש רכן קרוב יותר ועיוות שוב את צווארו. זה מתחיל לעצבן - וקיימת סכנה שזה גם מידבק. מיירון מצא עצמו נלחם בתשוקה לחקות את התנועה. "הם בצרות גדולות," לחש האיש המבוגר.
"אם תעזור להם, תרוויח שני לקוחות חדשים."
"איזה מין צרות?"
האיש הביט סביבו. "בבקשה," אמר. "יש פה יותר מדי אנשים. בוא איתי."
"מעגל מכושף", הוצאת ידיעות ספרים. 319 עמ'
תקנון למבצע הרלן קובן>> ידע הוא לא תמיד כוח: פרק מתוך הספר "בדידותו של קורא המחשבות"