גם בזמנים קשים, אין צורך לקפוץ מהצוק (ילדים, צבעו את משחק המילים בצבעים עליזים ושלחו אלינו)
רשימת רבי המכר השבוע עמוסה בכניסות מחודשות של ספרים מצליחים כמו "עאידה" של סמי מיכאל, "אשת חיל" של ליהיא לפיד, ו"מלכים ג'" של יוכי ברנדס שככל הנראה מוצאים את מקומם מחדש ברשימה בעקבות מבצעי סוף השנה.
אבל בין כל הספרים הוותיקים יותר ופחות את מרב תשומת הלב תופס "בלי לומר שלום", ספר הביכורים של לינווד ברקלי החי בטורונטו, שנכנס היישר לראש רשימת רבי המכר.
במרכז עלילת "בלי לומר שלום" נמצאת סינתיה ביג בת ה-14 שקמה בוקר אחד עם כאב ראש נוראי לאחר שבליל אמש היא רבה עם אביה. היא חוששת שזה מה שמחכה לה גם היום, אבל הבית דומם לגמרי. הוריה ואחיה אינם נמצאים בשום מקום. גם מכוניותיהם נעלמו. סינתיה תוהה אם הוריה החליטו להעניש אותה בגלל התנהגותה הסוררת, וממשיכה לחפש אחריהם. לאחר כמה ימים, כשאנשי המשטרה המקומית מרימים ידיים ומודים שאין להם מושג מה קרה לבני משפחתה, היא עוברת לגור בבית דודתה וממשיכה בחייה, ללא שמץ של מושג מדוע נטשה אותה משפחתה בלי לומר שלום.
עשרים וחמש שנים לאחר מכן סינתיה, בעלה המורה טרנס ארצ’ר ובתם בת השמונה מתגוררים במילפורד, קונטיקט, לא הרחק מבית ילדותה. על אף הזמן הרב שחלף היא רדופה עדיין על ידי אותה תעלומה מוזרה. למרות התנגדותו של בעלה, היא מחליטה להשתתף בתכנית תחקירים טלוויזיונית, בתקווה שמישהו מצופי התוכנית יוכל למסור מידע שישפוך אור על היעלמותם המסתורית של בני משפחתה.
שיחת טלפון חד פעמית גורמת לה להאמין שייתכן שאביה עדיין בחיים, אבל טרנס, שהתנגד להשתתפותה בתכנית מלכתחילה, מודאג. התנהגותה של סינתיה משתנה, ודברים משונים מתרחשים בביתם. נדמה שמישהו משחק באכזריות ברגשותיה של אשתו, ונדמה גם שלבני המשפחה שנעלמו היו סודות אפלים, שעליהם לא ידעה דבר.
בלי לומר שלום בוחן את אחד הפחדים האנושיים הבסיסיים ביותר: מה אם אתעורר יום אחד ואגלה שהכול השתנה? שכל מי שאהב אותי אי פעם נעלם, ולי לא ניתנה אפילו ההזדמנות לשאול למה?
גם בזמנים קשים, אין צורך לקפוץ מהצוק (ילדים, צבעו את משחק המילים בצבעים עליזים ושלחו אלינו)
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
