בעלי מלאכה
במאי- סטיבן שפילברג.
תסריטאים- לי הול (“בילי אליוט") ריצרד קורטיס ("יומנה של ברידג'יט ג'ונס") מבוסס על ספר הילדים של מייקל מורפוגו.
שחקנים- אמילי ווטסון, דיוויד תיוליס (“הארי פוטר”), פיטר מולן ("טריינספוטינג”), ג'רמי אירווין. 

על מה הסרט?
קורותיהם של סוס ובעליו במלחמת העולם הראשונה.

על מה באמת הסרט?
כמו תמיד אצל שפילברג- על יחסי אב ובנו וכוחה של המשפחה.

הדבר הכי טוב בסרט
בחירת הלוקיישנים והצילומים המרהיבים. נופי הממלכה הבריטית (בה צולם הסרט) מעולם לא נראו כל כך טוב.

הדבר הכי גרוע בסרט
הוא ילדותי מדי. האנשת היתר לה זוכה הסוס, חוץ מזה שהיא מרגישה ממש מוגזמת ועל-טבעית לפעמים, מרגישה כאילו ילדים רכים כתבו את התסריט.

אין תמונה
תתכוננו להזיל דמעה

הסצנה שתלכו איתה הביתה
זו שבה הסוס מתחיל לדהור ברחבי המלחמה, בין התעלות, הפצצות וחוטי התייל. רגע קולנועי יחיד במינו.

הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
מספר דיאלוגים שאמורים לרגש ורק מעלים גיחוך.

סקס
כפי שאמר סער ב"אח הגדול"- הצבא הוא כור היתוך הומוסקסואלי מובהק, וגם במלחמה כאן ההומו-אירוטיות חוגגת בין החיילים לבין עצמם, בין הגרמנים לבריטים, בין הקצינים לזוטרים, ואפילו המשיכה החייתית בין הסוסים לבין עצמם ובין סוס לבעליו לא חסרה.

אלימות
וכדי לאזן את כל המשיכה המטורפת הזו, סצנות המלחמה כאן מרשימות בגודלן והיקפן, ומזכירות את ניסיונו המלחמתי של שפילברג ב"להציל את טוראי ראיין".

סטיילינג
תקופתי. פער בולט בין תחילתו הפסטורלית והארוכה של הסרט ובין האפוס המלחמתי האפור והבוצי שבא לאחריו.

פסקול
כזה שיודע לסחוט כל טיפה מרגע מרגש כלשהו.

מה למדנו מהסרט?
איך האינדיאנים נהגו לקרוא לסוסיהם.

המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
רק שפילברג יכול לגרום לי לדמוע בגלל סוס כשברקע מיליוני בני אדם הרוגים.

אין תמונה
סוס עם כוחות מוגזמים

המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
הסרט המוגזם הזה מרגיש ממש כמו מחווה של שפילברג לעצמו- קצת "אי.טי”,  מעט "רשימת שינדלר" והרבה "להציל את טוראי ראיין", באיזשהו שלב חשבתי שעוד רגע הסוס יתחיל לעוף באוויר עם הירח מאחוריו.

המשפט הראשון שאימא שלי תגיד
איך אני אוהבת את שפילברג האופטימי הנצחי, אחרי שאפילו סרט שואה הוא סיים עם סוף טוב, גם בזוועות מלחמת העולם הראשונה הוא מצליח למצוא זווית חיובית וסיום מרגש.

מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
מ"הסייח השחור" ועד "סיביסקיט"- בגלל הכוכב הסוסי.
"פורסט גאמפ"- בגלל ההרפתקאות בכל פינה.

שורה תחתונה
"סוס מלחמה" מרגיש כמו איזה סרט ילדים מלפני חמישים שנה, עם הנאיביות, השמאלץ, הסכריניות ואפילו עם הדמעה או שתיים שנסחטות ללא קושי לקראת סיום. הצד הויזואלי וההפקתי של הסרט מרשימים, אך חוץ מהם יש תחושה כי לשפילברג אין יותר באמת מה להגיד, והוא בוחר לברוח לסנטימנטליות קולנועית לגיל הנעורים.

זמן מסך
146 דקות.