בעלי מלאכה
במאית ותסריטאית- אן פונטיין ("ניקוי יבש”)
תסריטאית- קאמיל פונטיין (בהשראת הביוגרפיה על קוקו שאנל של אדמונד שארל-רו)
שחקנים- אודרי טוטו (“אמלי"), אלסנדרו ניבולה ("מנספילד פארק"), בנואה פולבורד ("איש נשך כלב").

על מה הסרט?
איך הפכה קוקו שאנל לקוקו "שאנל"?

על מה באמת הסרט?
לא היה קל להיות אשה בתחילת המאה הקודמת. ואף אחד לא אומר שקל גם היום.

הדבר הכי טוב בסרט
אודרי טוטו. מוכיחה שיש בה הרבה יותר מאמלי, הדמות המזוהה איתה ביותר. מציגה את דמותה של שאנל במלוא מורכבותה, ברגישות ובחוכמה- אך עדיין שומרת על צד אניגמטי ומסתורי באישיותה.

הדבר הכי גרוע בסרט
הנימה המלנכולית שלו. נורא לא סרט קיץ מצידו.

הסצנה שתלכו איתה הביתה
הסצנה בה נחשפת השמלה השחורה הראשונה שעיצבה שאנל, לכבוד בילוי יחד עם מאהבה, השחקן הכה סקסי, אלסנדרו ניבולה. הלב נעתק לרגע.

סקס
שאנל, כך מסתבר, הייתה מרדנית גם בתחום זה, ובתור מי שסירבה להתחתן, היא לא התביישה להשתמש בסקס כדי להתקיים. בסרט היא אומרת- "הדבר היחיד שטוב באהבה, הוא מעשה האהבה. רק חבל שצריך בשביל זה גבר”. וגם- "שבחושך זה לא ממש משנה אם את שוכבת עם גבר או אשה”. רק חבל שסצנות הסקס שלה עם מאהבה הבריטי הלוהט היו קצרות כל כך ולא מפורטות.

אלימות
לא בעולם האופנה.

סטיילינג
כראוי לסרט שעוסק במעצבת קלאסית ומלאת סגנון, כל פריים בסרט הזה נודף סטייל ואלגנטיות, וכיאה לסרט תקופתי- עיצוב התלבושות והשיער של תחילת המאה מרשים. הסרט מצליח להוכיח כמה שאנל הקדימה את זמנה, את החלוציות הגאונות והיצירתיות שלה, את העובדה שבעטה בכל המוסכמות האופנתיות של אותה תקופה, כמו שיכולה לעשות, כנראה, רק מי שהגיעה מלמטה. הקולקציה הראשונה שעיצבה שאנל, המוצגת בסוף הסרט, מוכיחה כמה היא על-זמנית. אוסקר לתלבושות (או לפחות סזאר) מובטח לסרט.

פסקול
רומנטי.

מה למדנו מהסרט?
הדבר הכי גרוע בחיי נישואים – הוא הזוגיות. משפט שאומרת שאנל למאהבה.

המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
איזו אשה!

המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
שאנל, שהייתה פמיניסטית בלי בכלל לדעת, והוכיחה שהצורה היא התוכן, מאפשרת לבמאית הסרט לדון בפמיניזם ובנשיות בדרך מרעננת ומחכימה. רק חבל שהיא לא למדה ממושא התעניינותה לשחק קצת עם הצורה והמבע והקולנועי.

המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
אני גם צריכה איזו שמלת שאנל בארון, לא?

מה ראתה הבמאית לפני הצילומים?
"אדית פיאף-החיים בוורוד”- גם שם הגיעה האייקון הצרפתי מאשפתות לצמרת.

שורה תחתונה
דיוקן מרתק של אחת הנשים החשובות בעולם האופנה, ושל תקופה בה היה מאתגר להיות אשה בכלל, ואשה מהמעמד הנמוך בפרט. אודרי טוטו נכנסת לנעליה של שאנל באלגנטיות, ועל כל הסרט שורה אווירה של סטייל אירופאי מעודן ומתוחכם.

זמן מסך
110 דקות.