בעלי מלאכה
במאי- ג'סי פרץ.
תסריטאים- איווגניה פרץ ודיוויד שיסגאל.
שחקנים- פול ראד (“אידיוט מושלם”), זואי דאשאנל (“500 ימים עם סאמר"), אליבת' באנקס (“זאק ומירי עושים פורנו”), אמילי מורטימר (“הפנתר הוורוד”).

על מה הסרט?
אח היפי משתחרר מהכלא אחרי שמכר גראס לשוטר ומשנה לשלוש אחיותיו- הקרייריסטית, הלחוצה והמולטי-סקסואלית- את החיים.

על מה באמת הסרט?
כנות, תמימות ואמון ילדותי מנצחים ציניות, צביעות וזיוף בוגר.

הדבר הכי טוב בסרט
פול ראד. מצליח שלא להפוך את הדמות לקריקטורה וכובש בקסם אותו הוא מחזיק עוד מימי “קלולס”. זה באמת יהיה מפתיע לגלות שהוא לא כזה מקסים גם בחיים.

הדבר הכי גרוע בסרט
הוא לא מספיק מצחיק, קיצוני או פרוע. היו יכולים להתאמץ קצת יותר עם הפאנצ'ליינים.

הסצנה שתלכו איתה הביתה
כיאה לסרט "פיל-גוד" הוא מלא ברגעים יפים וחמודים, מסצנת הפתיחה עם השוטר המבקש לקנות גראס, דרך פגישותיו עם קצין המבחן ועד מערכת היחסים שלו עם כלבו.

אין תמונה
לא מצחיק מספיק

הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
למרות שזו הייתה כנראה המטרה, האחות השמרנית ובן זוגה, עם שיטות החינוך הקפדניות שלהם, היו מעצבנים במיוחד.

הזווית היהודית
פול ראד מברך ב"שבת שלום" את הקונה הראשונה שלו בחנות לנרות ממוחזרים.

סקס
מצחיק. ראד מחלטר בדוגמנות עירום ומצטרף לשלישייה, רק כדי להרגיש לא נעים שהוא לא נמשך לגבר, וכדי להבין שזה שאתה סטרייט לא הופך אותך להומופוב. 

אלימות
כולם בסרט הזה פציפיסטיים, היפיים ורגועים להחשיד.

סטיילינג
בחירת התלבושות היצירתית עוזרת לאפיין את הדמויות במדויק (גופיה וקרוקס לאידיוט, מכנסי ברמודה ומשקפי היפסטרים ללסבית), יחד עם הארט ועיצוב הדירות הניו-יורקי המושלם לכל דמות- מהאחות בקומונה, לאחות הבורגנית, לחווה ההיפית ולבית המעיק בפרברים.

פסקול
ווילי נלסון, על שמו קרוי כלבו של הגיבור, מככב בפסקול קאנטרי, אינדי משמח במיוחד.

מה למדנו מהסרט?
לא למכור גראס לשוטרים. לא משנה כמה הם נואשים.

המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
היי, יש פספוסים. תחזרו לשבת, אתם מסתירים.

המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
הצוות המשפחתי של הסרט- התסריטאי נשוי לתסריטאית שהיא אחות של הבמאי- יצר אולי קומדיית סאנדנס משפחתית חביבה, אך בעידן של קומדיות מבית מדרשו של ג'אד אפטאו, החביבות הזו ממש לא מספקת.

אין תמונה
לא כל כך אידיוטי

המשפט הראשון שאימא שלי תגיד
מקסים ונהדר. בתחושה כזו צריך לצאת מכל הסרטים.

מה ראה הבימאי לפני הצילומים?
"אושר”- בשביל להתעלם מהחתרנות והסאטירה במבנה הקומדיה המשפחתית.

שורה תחתונה
"אחינו האידיוט" הוא סרט לא מספיק אדיוטי בכלל. למרות תפיסת העולם החיובית והליהוק המוצלח (בעיקר בחטיבת שחקני החיזוק- שניים מהקאסט של "מחלקת גנים ונוף" זו כבר התחלה טובה), הסרט די צפוי מהדקות הראשונות, הוא מבולגן מדי, יש בו יותר מדי דמויות ופחות מדי מאמץ לפתח אותן, והגרוע מכל הוא שסצנות רבות מדי עוברות בלי צחוק אחד לרפואה, שזו בערך הדרישה הבסיסית מסרט כזה.

זמן מסך
95 דקות.