במאי ותסריטאי: רומן פולנסקי ("הפסנתרן").
תסריטאי: רוברט האריס, מבוסס על ספרו.
שחקנים: יואן מקרגור, פירס ברוסנן (ג'יימס בונד"), קים קטרל ("סקס והעיר הגדולה").
על מה הסרט?
על מזימות בינלאומיות. סופר צללים נשכר כדי לכתוב את הביוגרפיה של נשיא בריטניה לשעבר ומגלה אמיתות מזעזעות.
על מה באמת הסרט?
האמת היא מקום מסוכן ביותר.
הדבר הכי טוב בסרט
התסריט. מסוג התסריטים הבאמת מותחים שתמיד משאירים אותך עם סימן שאלה וסקרנות, מלא טוויסטים ומיסתורין.
הדבר הכי גרוע בסרט
המבטא "הבריטי" של קים קטרל, שלעד תישאר סמנת'ה מ"סקס והעיר הגדולה". אם היא הייתה שותקת משחקה היה מושלם, משום שהיא פשוט מגדירה כאן מחדש ענטוז מהו.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
סצינת המרדף במעבורת. בלי לגלות יותר מדי, המתח כאן היה בלתי נסבל, וההומאז' להיצ'קוק הגיע לשיאו.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
כל סצינה שבה מסבירים לנו את העלילה קצת יותר מדי.
סקס
כמו שמגדיר אותו הגיבור: "רעיון רע". תודה לפולנסקי שנותן לנו הצצה נוספת בעכוזו הנאה של מקרגור, שלמרות שאנו מכירים אותו היטב, תמיד טוב לראות אותו מחדש. את סצינת הסקס עצמה הוא מעדיף משום מה לקטוע בתחילתה, למרות שאנו כבר יודעים מ"ירח מר" שפולנסקי יודע לביים סצינות סקס.
פוליטית. התחושה והמועקה המתלווה לאורך כל הצפייה היא של אלימות שרק מחכה לפרוץ, אנחנו כל הזמן מחכים לה ויודעים גם שהמוות עוד יגיע. לא תמיד ברור מי אחראי לאלימות, אך הסרט טוען שגם על אלימות צריך לשלם.
זווית ישראלית
מדינתנו הנאורה הוזכרה לשמצה כאחת מהמדינות שאינן מכירות בחוק הבינלאומי, מה שיכול לאפשר לפושעי מלחמה לברוח אליה ללא חשש.
סטיילינג
קודר. הבית על חוף הים בו מתרחש רובו של הסרט יצא ממיטב ירחוני העיצוב ומגלם בסרט תפקיד חשוב בעיצוב האווירה והמתח, ראויות לציון גם השמלות הצמודות והמוצלחות שלובשת גברת קטרל.
פסקול
מלחיץ ביותר. המלחין של היצ'קוק לא היה יכול לכתוב אותו טוב יותר.
מה למדנו מהסרט?
אמריקה מושכת בחוטים של בריטניה. לכל מי שהתפלא למה טוני בלייר בחר להשתתף במלחמת עירק.
רגע, אז מי הרוצח בסוף?
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
לא הסרט הטוב ביותר של אוטר המתח והאימה, אך אין ספק שגם בסרט זה, בו הוא מתייחס הן להיסטוריה הקולנועית והן לביוגרפיה של עצמו, הוא מוכיח כי הוא מקודרי הבמאים העובדים היום, ולבטח הפסימיסט שבהם.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
כמו שאני תמיד אומרת - מאחורי כל גבר מצליח, עומדת אשה חזקה הרבה יותר.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
היצ'קוקים למיניהם - כדי לעשות להם מחווה ראויה.
סרטי קונספירציות פוליטיות - כדי להראות להם איך עושים זאת כראוי.
שורה תחתונה
פולנסקי במיטבו. הסרט לא ייכנס לרשימת סרטי המופת שלו, אך אין ספק שמדובר באחד מהסרטים הטובים המוצגים כרגע. מותח, מורכב, בוגר, חד, אינטיליגנטי, אלגנטי, לא מתפשר או מתחנף ומגובה בצילום מסוגנן ומשחק משובח.
זמן מסך
128 דקות.