בעלי מלאכה
במאי- דיוויד פינצ'ר (“הרשת החברתית").
תסריטאי- סטיבן זיליאן (“מאניבול") מבוסס על רב המכר של סטיג לארסון.
שחקנים- דניאל קרייג (“ג'יימס בונד"), רוני מארה (“הרשת החברתית"). 

על מה הסרט?
האקרית גותית צעירה חוברת לעיתונאי כדי לחשוף את האמת מאחורי היעלמותה של נערה לפני שנים. 

על מה באמת הסרט?
כנראה שכבר בלתי אפשרי להסתיר סודות היום.

הדבר הכי טוב בסרט
רוני מארה. למרות שכמעט לא ניתן להתחרות בהופעתה הקיצונית של נומי ראפאס, השחקנית השוודית שגילמה את אותה הדמות בגרסה השוודית הקודמת והמבריקה של הסרט. מארה צוללת בטוטליות לתוך הדמות ועושה עבודה מרשימה ואניגמטית בגילום ליסבת' הקשוחה והמסקרנת.

הדבר הכי גרוע בסרט
המבטא השוודי שחלק מהדמויות מאמצות לעצמן חלק מהזמן.

הסצנה שתלכו איתה הביתה
התחושה שנשארת עם תום הסרט היא בעיקר של שלג ללא הפסקה, אפלה לבנה וקור. ממש מרגישים שהצוות צילם את הסרט באחד החורפים הקשים שידעה שוודיה מזה שנים.

אין תמונה
מארה. הדבר הטוב ביותר בסרט

הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
הסרט שכבר כונה ה-"פיל-בד מובי" של חג המולד הנוכחי מלא בדימויים אלימים וממש קשה לבחור בין סצנת האונס המפורטת, לסצנת ההתעללות, סיפורי גילוי העריות או דווקא לרגע בו המצלמה מתמקדת קצת יותר מדי בחתול חמוד מבותר.

הזווית היהודית
בלי לקלקל את חווית המסתורין, העלילה כוללת גם נאצים וניאו-נאצים שוודיים ושימוש ברמזים מהתנ"ך כדי לפתור את התעלומה.

סקס
לעומת סרט המקור השוודי, הרומן בין העיתונאי המזדקן להאקרית הנערית והבי-סקסואלית נוכח כאן הרבה יותר, כולל התאהבות וסצנת מין לוהטת במיוחד, כולל ערום פרונטלי מלא של מארה והצצה נונשלנטית לחריץ האינסטלטור של קרייג, בעל אחד הגופות השווים של הוליווד.

אלימות
כאמור, הסרט, המתעסק בין השאר גם ברוצח סדרתי אכזרי (שמו המקורי של הספר הוא “גברים ששונאים נשים”), לא חוסך גם בצד הזה וכולל גם שתי סצנות קשות במיוחד לצפייה. אפשר להתנחם בכך שהשחקן המגלם את אנסה של ליסבת, בילה את כל היום שאחרי הצילומים בוכה בחדרו בבית המלון.

סטיילינג
פאנק. מי שמכיר את רוני מארה, הברונטית הענוגה עד כה,  ממש לא יצליח לזהות אותה אחרי המייק-אובר הקיצוני שהיא עברה לצורך הסרט, כולל מוהוק שחור קצרצר, הבהרת גבות, פירסינגים בכל פינה ובגדי עור מחוררים שכבר גרמו לרשת אופנה שוודית אחת לצאת בקולקציה שלמה בהשראתה. 

פסקול
שימוש אגרסיבי בפסקול האגרסיבי של טרנט רזנור מ"ניין אינצ' ניילס", שגם זוכה לקריצה כאשר דמות אחת לובשת חולצה הנושאת את שם להקתו.

מה למדנו מהסרט?
חשבתם שלמשפחה שלכם יש שלדים בארון? תחשבו שוב.

המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
ממש קר לי.

אין תמונה
השוודים עשו את זה יותר טוב

המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
דיוויד פינצ'ר ממשיך לחקור את צדדיה השחורים של נפש האדם, כמו ב"שבעה חטאים", “מועדון קרב" ו"זודיאק", רק חבל שהגרסה שלו סינתטית לגמרי, והוא לא מוסיף דבר למקור השוודי.

המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
בהשוואה לגרסה השבדית, כולם כאן הרבה יותר יפים, מושכים וצעירים. אח, הוליווד.

מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"נערה עם קעקוע דרקון"- השוודי.

שורה תחתונה
הגרסה האמריקאית של "הנערה" היא בבחינת "הניתוח הצליח אך החולה מת". הכול טוב בסרט של פינצ'ר אך בסופו של דבר, משהו, בעיקר אם משווים אותו לגרסה השוודית, פשוט לא עובד בו. הסרט נאמן יותר למקור הספרותי, אך ללא ספק פחות טוב ואפקטיבי מהגרסה הקולנועית הקודמת. למרות שהסרט כנראה מציע חוויה מרתקת ומאתגרת לאלה שלא מכירים את המקור הספרותי/קולנועי, חוץ מהופעתה של רוני מארה המתאבדת על התפקיד בכל כוחה, כנראה שעדיף לצפות בגרסה המקורית.

זמן מסך
158 דקות.