ממש כמו נינט שלנו, גם קלי קלארקסון הפכה לחלק בלתי נפרד מתעשיית הבידור עד שקל לשכוח שהיא החלה בתוכנית כישרונות.
הילדה הבלונדינית הקטנה מטקסס ידעה מה היא רוצה לעשות בחייה כבר בכיתה ז', אחרי ששרה מול כל בית הספר כחלק מהמקהלה הבית ספרית. כשהיתה בת שמונה עשרה הקליטה דמו וניסתה להשמיע אותו לחברות תקליטים, שטרקו בפניה את הדלת. גם המעבר המיוחל שלה ללוס אנג'לס, אחרי שחסכה מספיק כסף, השתבש כשהבית בו גרה שם נשרף עד היסוד, והיא החליטה לשוב הביתה.
הכל השתנה ב-2002. חברה שכנעה את קלארקסון להגיש מועמדות לתוכנית ריאליטי חדשה, "אמריקן איידול", וקלי עברה את האודישנים בקלילות. ארבעה חודשים לאחר מכן, בספטמבר, היא גרפה את התואר הנכסף מול מיליוני צופים, שראו אותה הופכת לכוכבת.
אלבומה הראשון, "Thankful", שיצא ב-2003, היה כצפוי הצלחה אדירה ומכר יותר מ-200 אלף עותקים בשבוע הראשון שלו. אבל לא כל מה שנגעה בו הפך לזהב: במסגרת התחייבויותיה כיכבה קלארקסון גם בסרטה הראשון, " From Justin to Kelly" (לצידו של מי שהגיע למקום השני בתוכנית, ג'סטין גווארינו). הסרט היה פלופ וקלי הודתה בדיעבד שלולא היתה מחויבת חוזית לפרויקט, לעולם לא היתה משתתפת בו.
הניסיון להפוך אותה לטאלנט מכל הבחינות נמשך, וקלי קיבלה גם תפקיד אורח בסדרה התקופתית "חלום אמריקני", שם גילמה כוכבת פופ בשם ברנדה לי. היא שבה לתפקיד הזה גם ב-2004, למרות שאמרה שוב ושוב שהיא לא רואה בעצמה שחקנית.
ב-2004 יצא גם האלבום השני של קלארקסון, "Breakaway". היא כתבה שישה שירים מתוכו, כולם הפכו ללהיטים מטורפים. האלבום מכר יותר מחמישה מיליון עותקים והפך לאלבום הנמכר ביותר ב-2005. מעמדה של קלי היה בלתי מעורער.
שם האלבום שלה הפך למשמעותי במיוחד ב-2005. קלי התארחה בתוכנית "סאטרדיי נייט לייב" ולראשונה הוצגה כ"קלי קלארקסון", ולא כ"קלי קלארקסון זוכת אמריקן איידול". האלבום שלה פרץ לה דרך לקהלים חדשים ובוגרים יותר, ואפילו קלי אוסבורן הרוקרית הבריטית הודתה שהיא מעריצה שרופה. באותה השנה היא אף הופיעה בטקס פרסי ה-MTV בהופעה בלתי נשכחת שכללה מים שנתזו עליה בעודה שרה.
ומה עם אהבה? כצפוי ממי שחיה בקצב חיים מטורף, קלארקסון מצאה את עצמה יוצאת דווקא עם הסולן של מופע החימום שלה, גרהאם קולטון. השניים יצאו ב-2005 ונפרדו כעבור חצי שנה, וקלי הודתה שהרומן גרם לה "להאמין שוב באהבה".
שנת 2006 היתה רצופה בהישגים מדהימים עבורה. היא גרפה שני פרסי גראמי ואת פרס MTV לקליפ הטוב ביותר, תוך שהיא עוקבת בסיבוב זמרות כמו מדונה, כריסטינה אגילרה ושאקירה. האלבום שלה כיכב במקום הראשון במצעד הבילבורד במשך 61 שבועות רצופים, הישג אותו חלקה עם זמרות כמו שאנייה טוויין וסלין דיון.
ב-2007 הוציאה קלארקסון את אלבומה השלישי, "My December", והמראה שלה החל להשתנות מנערת רוק לנערת גלאם. אחרי חילוקי דעות עם חברת התקליטים בה היתה חתומה, היא החליטה לפטר את המנהל האישי שלה – שלב אותו עוברת כמעט כל כוכבת בקליבר שלה, כנראה.
במקביל ליציאת הסינגל שלה "My Life Would Suck Without You" מתוך אלבומה הרביעי, מגזיני הבידור החלו להצביע על שינוי ניכר בגזרתה של הכוכבת. בהתחלה היה מדובר בתנודות קלות בלבד, אבל ב-2009 כבר היה ברור שקלארקסון היא לא אותה נערה צעירה שנבחנה ל"אמריקן איידול". היא, מצידה, חיבקה את השינוי הזה באהבה.
במקביל ליציאתו של האלבום החמישי שלה ב-2011, החלה קלארקסון לנהל רומן עם ברנדון בלקסטון – בנו של המנהל שלה, מארווין. היא צחקה על כך שהקשר הבריא הורס לה את המוטיבציה לכתוב שירים על אהבה נכזבת, אבל גם הודתה שהוא מדרבן אותה להיות פעילה יותר ולשמור על כושר.
למרות ההצהרות הללו, קלארקסון המשיכה להגיע לטקסים ולהופעות טלוויזיוניות בשמלות צמודות ונוצצות שהדגישו את גזרתה השופעת. כמו כריסטינה אגילרה לפניה, היא לא ממש השכילה לעשות את המעבר לתלבושות שיחמיאו לה ולמבנה גופה.
הביקורות על הסטיילינג המתדרדר שלה גרמו לה כנראה לעשות מהפך, כי ב-2012 היה נראה שהיא מצליחה לחזור לעצמה ולגזרה הישנה שלה. ההחלטה הזו לא החזיקה מעמד, ובחודשים לאחר מכן קלארקסון נכנסה ליו-יו רציני של עליות וירידות במשקל. "אני אוהבת את הגוף שלי. אני באמת בסדר איתו. אני חושבת שהאמנים הם אף פעם לא אלה שיש להם בעיה עם המשקל שלהם, אלה תמיד אנשים אחרים", אמרה.
בסוף אותה שנה הציע בלקסטון נישואין לחברתו, והיא הסכימה מיד. "רציתי שכולכם תדעו!" היא צייצה בהתלהבות בטוויטר, וחשפה את הטבעת הענקית שלה.
גם 2013 החלה באקורד חיובי עבור קלארקסון, שגרפה את פרס הגראמי השלישי שלה עבור אלבום הפופ הטוב ביותר והוכיחה שגם 11 שנים אחרי הזכייה שלה באותה תוכנית כישרונות, היא עדיין זמרת רלוונטית וכאן כדי להישאר. התמונה הבאה באלבום שלה כנראה תגיע אחרי החתונה המיוחלת, ואנחנו כבר לא יכולים לחכות לראות אותה.
