נדמה שתעשיית הספרים העוסקים בבית המלוכה מזוויות "פנימיות" וצהבהבות נמצאת בפריחה רצינית בימים אלה, ואחרי הביוגרפיה של הנסיך צ'ארלס, שסיפקה כמה אנקדוטות מושלמות לאחרונה, מגיעים כעת המטעמים הנהדרים של "ארוחת ערב בארמון בקינגהאם", ספר שנכתב על ידי צ'ארלס אוליבר, משרת מלכותי בדימוס.
כך, למשל, מספר אוליבר על הפעם ההיא שבה המלכה אליזבת מצאה חילזון במנה שלה. כל מלצר ממוצע ודאי מסוגל לדמיין את האימה והזעזוע שייגרמו אם דבר כזה יקרה למנה של לקוח בבית הקפה ההיפסטרי השכונתי, אז נגיד את זה שוב - זה קרה למלכת אנגליה. חלזונות אולי נחשבים למעדן אצל השכנה צרפת, אבל הבריטים לא נוטים לחבב שום דבר שמגיע מכיוונה, וכך גם במקרה הזה.
על פי הסיפור של אוליבר, גם כאן ליזוש הוכיחה שוב שהיא בעצם הביונסה של עולם המלוכה, והגיבה בשובבות הארסית המזוהה איתה: היא שלחה את גוויית החילזון בחזרה לשף, בצירוף פתק שבו נכתב - "מצאתי את זה בסלט שלי. תרצה לאכול את זה?".
למקרה שתהיתם, מבהיר אוליבר, עם כל ארוחה מקבלים המלכה והנסיך פיליפ גם פנקס, שבאמצעותו הם יכולים להעביר למטבח פידבק על הארוחה בזמן אמת. ממש חיים כהן ורותי ברודו.
"לרוב הפנקס נשאר ריק", הוא הוסיף. "המלכה לא עושה בלאגנים על אוכל. אבל כשהיא מזמינה אורחים לארוחה והם מגלים העדפות מסוימות, היא רושמת ומעבירה למטבח, שם מתייקים את הפתקים לקראת ביקורים עתידיים". פירוט מדוקדק של ההעדפות הקולינריות שלנו כבר בדרך אלייך, יא מלכה.