רומי אברג'יל בת ה-18 משתפת בשנים האחרונות את המסע שלה לשינוי מגדרי. מגיל צעיר מאוד הבינה שנולדה בגוף הלא נכון ופתחה בהליך לשינוי המגדר, אותו היא מתעדת וחולקת עם עוקביה הרבים ברשתות החברתיות.

באחרונה עברה אברג'יל ניתוח להשתלת סיליקון בחזה. ב"גלית ואילנית" הטרנסג'נדרית הצעירה סיפרה בהרחבה על ניתוח "נישוי הפנים" שעברה באחרונה וכן על התגובות שהיא מקבלת ברחוב ובאינסטגרם.

"זה ניתוח שהוא חלק הכרחי מאוד בתהליך ההתאמה המגדרית", מספרת אברג'יל, "לא נולדתי בגוף שרציתי להיוולד בו, אז אין מה לעשות - יש כל מיני דברים שאני צריכה לעשות כדי להתאים את הזהות הנפשית שלי לגוף".

"אף אחד מבחוץ לא יבין את הצורך של בן אדם להיראות ולהרגיש כמו שהוא רוצה", המשיכה הדוגמנית וכוכבת הרשת, "בניתוח שייפנו עצם בולטת באיזור הלסת והקטנו את המצח שלי שהיה טיפה גבוה".

רומי אברג'יל אחרי ניתוח החזה. פברואר 2021 (צילום: מתוך instagram)
רומי אברג'יל אחרי ניתוח החזה | צילום: מתוך instagram

אין לך חשש להתמכר לניתוחים האלה, שלא תדעי מתי לעצור?
"היו לי ניתוחים ספציפיים שרציתי לעשות, ואחרי שעשיתי אותם אני לא מרגישה באמת צורך לשנות יותר מדי. עשיתי את הדברים שהרגשתי שהם בסיסיים לתהליך, כמו ניתוח חזה ואף ונישוי הפנים. אני יודעת לשים לעצמי את הגבולות".

אילנית אברג'יל, אמה של רומי, שליוותה אותה לניתוחים ואף עשתה הגדלת חזה בעצמה, סיפרה: "זה היה תהליך מאוד קשה וכואב. בהתחלה כאמא שאלתי אותה, 'בשביל מה את צריכה לעשות את זה?'. ניסיתי לשכנע אותה לא לעשות וזה לא עבד. קילחתי אותה בבית החולים וטיפלתי בה. בסופו של דבר זה הגוף שלה והחיים שלה".

רומי, במסע שאת עוברת - איפה את עדיין מרגישה שיש בעיה?
"יש לנו המון לאן להתקדם ביחס למדינות אחרות בעולם. עדיין יש במדינה אנשים עם דעות חשוכות ויש המון אפליות. לי יש טיפה פריבילגיה מבחינת המראה שלי, אני כן מצליחה ללכת ברחוב ולא מתייגים אותי ישר כטרנסית. אני מצליחה להשתלב בחברה בתור אישה, אבל ניסיתי להתקבל לעשרה מקומות עבודה ולא קיבלו אותי לאף מקום".

כי מה אומרים לך?
"רואים את מה שכתוב בתעודת הזהות ואומרים, 'נחזור אלייך אחרי זה, פחות מתאים'. כשהייתי הולכת עם חברות מבית הספר את כולן היו מקבלים ורק אותי לא".

View this post on Instagram

A post shared by ROMY ABERGEL (@romyabergel)

איך מערכת החינוך קיבלה אותך כשהיית תלמידה?
"בהתחלה זה היה מאוד קשה. לא יכולתי ללכת לשירותי הבנות, אז הייתי הולכת לשירותי המורים. על טיולים שנתיים אין מה לדבר כי זה לישון עם בנות באוהל, לא יצאתי. בשיעורי ספורט גם, זה בנים-בנות, ועוד הייתי בת באותה תקופה. זה היה אינטנסיבי ממש, לקח זמן עד שנתנו לי אישור לבוא עם לק".

מה עם זוגיות?
"אחד הקשיים הכי גדולים בלהיות טרנסית זה למצוא זוגיות. אסור לנו אפילו להתחתן כאן, פונדקאות, ילדים - עדיין יש לנו לאן להתקדם מבחינת החוקים. אני מקבלת המון הודעות באינסטגרם מכל מיני גברים שהמטרה העיקרית שלהם זה נטו לעשות דברים שהם דיסקרטיים ושאף אחד לא יידע או יישמע. שולחים לי הודעות כמו 'אני אשלם לך, תבואי'".

אילנית, עד כמה את רוצה לראות אותה כבר אוהבת ונאהבת?
"כאמא, מה אני יכולה לרצות יותר? קודם כל שתהיה מאושרת וברור שתמצא גם אהבה אמיתית ולא בחור שיתבייש בה. עדיף להיות לבד אם זה המצב".