דודו וגל צילום רועי ברקוביץ (צילום: רועי ברקוביץ)
גל ודודו. חברות נולדה | צילום: רועי ברקוביץ

לא הכרתי את דודו אהרון לפני "אייל גולן קורא לך". כלומר פגשתי אותו, ראיינתי אותו בערוץ 24, אבל בעיקר הכרתי את הפולקלור מלה לה לנד, על זה שהוא לא יודע אנגלית. דודו אהרון האמיתי, זה שמכירים מאחורי הקלעים, הוא אדם שונה לגמרי. איש רציני, ילד טוב. לא טיפוס של שופוני, לא אחד של דאווין. אחד שאתה ישר קולט שאפשר לסמוך עליו.

בתוך חבורת השופטים של התכנית, דודו היה קצת הילד. אייל גולן שהופיע בבר מצווה שלו, מתייחס אליו כאל אחיו הקטן והאהוב. גם ירון אילן, יוסי גיספן ועדי לאון, מרגישים צורך לשמור עליו. ולא שהוא צריך שומרים. אהרון אולי צעיר אבל אמביציוזי, נחוש, ומוכן לעבוד קשה כדי לשמר את ההצלחה שאליה הגיע ואף להגדיל אותה.

הרבה שעות של מאחורי הקלעים יש בצילומי "אייל גולן קורא לך" ובמסגרת הזאת יצא לנו לדבר לא מעט. על מוזיקה, וגם על החיים. לכן כשביקשו ממאקו שאקיים איתו ראיון לכבוד סיום העונה, זה נראה לי רעיון נחמד, והזדמנות להאיר כמה צדדים שלו, שנדמה לי שהקהל לא מכיר. הבעיה היא שדודו מצלם עכשיו את "הרווק", ואין לו רגע פנוי. מהר מאוד התברר שהזמן היחיד שנצליח לתאם ביננו, זה שיחה במוצאי שבת, בטלפון. אז בשבת האחרונה, איך שיצאה השבת והוא התחבר לסלולרי, ישבנו כל אחד בביתו ודברנו בטלפון. הנה השיחה שלנו.

מה שלומך?
"מצוין, ברוך השם אחלה".

מה עשית בסוף השבוע?
"הייתי בקבוע, אצל ההורים שלי. שישי בית כנסת, שבת קצת חברים, כדורגל".

מנתק את הטלפון בשבת?
"ברור. אני לא מדליק אור בשבת. הטלפון ברור שהוא מושבת".

תמיד היית ככה?
"כן. תמיד. היו לאורך השנים שבתות שבהן מעדתי וחיללתי, אבל זה רק לעיתים רחוקות".

ככה זה בבית אצלכם?
"במשפחות המורחבות של שני ההורים שלי כולם דתיים. אבא שלי דווקא נוסע בשבת. אבל הוא נתן לי את חופש הבחירה. האמונה בקדוש ברוך הוא זה משהו שליווה אותי מאז שאני קטן. והייתי בבית ספר יסודי דתי".

באמת?
"כן. רשמו אותי לבית ספר דתי. מאלף עד ו' למדתי שם. ואז כל החברים שלי נרשמו לאורט רחובות, אז למרות שרציתי להמשיך בבית ספר דתי, הלכתי בעקבות החברים. ולמדתי באורט".

חבשת כיפה?
"בטח. גם באורט עוד הייתי עם כיפה, אבל היה לחץ חברתי. ועם השנים הורדתי את הכיפה. שמרתי שבת אבל הייתי טינאייג'ר ומושפע, אז בסוף הורדתי אותה. אבל הבטחתי לעצמי שכשאני ארגיש שלם עם עצמי אני אשים מחדש את הכיפה, ואז זה יהיה עד סוף החיים".

ומתי זה יקרה?
"אני מאמין שברגע שאני אתחתן".

באמת? מהחתונה שלך תלבש כיפה לתמיד?
"יש שתי אופציות. או מהרגע שאני אתחתן. או מהרגע שייוולד לי ילד. כי הייתי רוצה שהילד שלי כשיגדל יראה את אבא שלו חובש כיפה, ואני אשמש לו דוגמא. זה תהליך שמתבשל אצלי".

מאחורי הקלעים של חצי הגמר (צילום: רועי ברקוביץ)
חושב על חזרה לכיפה | צילום: רועי ברקוביץ

ותופיע על במה עם כיפה?
"כן, לגמרי".

ומה, תחלק צ'ייסרים כמו שאתה עושה עכשיו בהופעות?
"אולי אני אחלק יין קידוש. סתם. אני דתי מודרני. זה לא קשור".

טיפוס אתה. 
"גל! אני בטוח בשם, שומר שבת. ובגיל 40, ככה אני רוצה לראות את עצמי. היו לי נפילות בחיים. נסעתי פעם בשבת, אבל ישר הרגשתי שלא הולך לי כלום, שאני מתרחק מהשם. ואני והקדוש ברוך הוא יש לנו עניין. אבל אני לא שומר שבת בשביל להצליח. אני שומר כי אני גם אוהב את הקדוש ברוך הוא וגם ירא ממנו. אבל יותר מחובר לאהבה ולדבקות".

אז איך כל זה יסתדר עכשיו עם הרווק?
"אני לא מהדתיים הקיצוניים. אני לא רואה בזה שום ניגוד. חוץ משבת אני עושה כל מה שכל חילוני יכול לעשות". 

אז אתה נהנה?
"זה בית ספר. אני לומד על עצמי מלא דברים תוך כדי הצילומים".

מה למשל?
"שאני יותר רגיש ממה שחשבתי. אני נקשר לבנות. מתרגש מהספורים שלהן".

ואיך הדת מתחברת לתרבות הבילויים שלכם?
"שמע, גם אני וגם אייל (גולן), אם לקחת אותו כדוגמא, חיים בהרבה מתח. יש הופעות, יש הקלטות. זה הרבה אדנרלין והכל. אז אחר כך יוצאים למועדון, שותים כמה דרינקים, זה לגמרי הגיוני".

אבל אייל יותר פרוע ממך. זה לא מקרה שהוא לא הולך לבית כנסת בשבת.
"אבל יש לו גם זיקה לדת. בשנה האחרונה היינו ביחד באומן. ממה שאני יודע הוא מניח כמוני תפילין כל יום. והוא אומר שזה מספיק לו".

דודו אהרון ואייל גולן (צילום: mako)
עם אייל. כמו אח גדול | צילום: mako

רגע, אני שאלתי בכלל על כמה אתה פרוע וכמה הוא פרוע.
"אני אוהב לשיר קריוקי. לצאת למועדונים עם חברים. אבל באמת שיש לי כל מיני גבולות. בגלל זה למשל אני לא עובר לתל אביב. כי אני לא רוצה לאבד את האני שלי".

אבל אייל כל הזמן מנסה לשכנע אותך לעבור לגור לידו.
"גם לאייל לקח 13 שנים עד שהוא עבר לתל אביב. אבל אני לא רוצה. אני אוהב את קרית עקרון. תשמע, לא מזמן זכיתי בתואר מלחין השנה. בא  ראש המועצה, עשו לי הפתעה, עשו לי מסיבה בבית הכנסת, ונתנו לי תעודת הוקרה. וזה היה הכי מרגש בחיים. אם הייתי גר בתל אביב, איפה היו עושים לי מסיבה כזאת?".

אולי רון חולדאי היה עושה לך אירוע.
"שמע, זה היה רגע מאוד מרגש מבחינתי. לקבל את כל החום הזה, בשכונה שגדלתי. וזה חידד לי את התמונה, שאני צריך להישאר בקרית עקרון. אני חבר קרוב של אייל, ויש לנו הרבה חברים משותפים שגרים בתל אביב. אבל אני לא רוצה לעבור לגור שם. נראה לי זה יפגע לי ביצירה".

למה שזה יפגע?
"אין לי הסבר. ככה אני מרגיש".

היו לך לבטים אם לבוא ל"אייל גולן קורא לך"?
"לא היו לי שום לבטים. ההצטרפות הייתה טבעית כי בשנתיים הראשונות, הייתי מסמס לו כל הזמן. היינו מדברים על מועמדים ומחליפים דעות. גם איתו וגם עם ירון אילן. אז זה היה טבעי. כשהם הציעו ישר אמרתי כן. התחום המסולסל זה משהו שאני מאוד מקצועי בו. אני מכיר כמעט את כל השירים, מכל התקופות. תמיד הקשבתי להכל, כך שהידע שלי בתחום הזה הוא גם מאוד רחב. אז זה התאים. ואני גם מבין מה המתמודדים עוברים. אני מגיל 16 על במות. הייתי במקומות הכי חשוכים. הופעתי במקומות איומים. אז אני יודע מה עובר עליהם. זה לא שבאתי בגיל 24, הוצאתי את "הכל זה מלמעלה" ונהייתי דודו אהרון עם היכל התרבות וקיסריה. בתחילת הדרך ממנתי הופעות של עצמי. הייתי לוקח מאימא שלי כסף בשביל מונית הלוך חזור, ומופיע בחינם. אז הייתי מפסיד כסף בשביל להופיע".

מה ההופעה הכי משפילה שהיתה לך בחיים?
"הייתי חייל במשמר הגבול, והיתה לי הופעה עם הלהקה הצבאית. ואחרי זה סגרתי לעצמי חלטורה באיזה מועדון לפני עופר לוי. בעלת המועדון דברה איתי, אמרה לי, 'שמעתי שיש לך קול יפה. תבוא בחצות'. אז לא היה לי מה לעשות. הלכתי לישון שעתיים בבית הלוחם ולנוח שם. שמתי את המדים בשקית, והגעתי למועדון לבד. ואז לבשתי את בגדי ההופעה ועליתי. אחרי עשר דקות באה בעלת המועדון ואמרה לי, 'שמע זה לא מתחבר. אתה לא מתאים. אתה לא מקפיץ אותם'. והורידה אותי מהבמה. אני בניתי על ה-300 שקלים שהיא הבטיחה לי. אמרתי לעצמי 100 שקל למונית, ו200  ישאר לי. זה היה אז המון כסף מבחינתי. כי המשכורת בסיס שלי היתה 400 שקל, אז זה תוספת עצומה 200 שקל".

דודו אהרון בנוקיה (צילום: שרון רביבו)
בנוקיה. התחיל בקטן | צילום: שרון רביבו

והיא כמובן לא שילמה לך.
"כמובן. היא אמרה שלא מצא חן בעיניה, אז אין על מה לשלם. הלכתי מבואס וניסיתי לעצור טרמפים. אבל לא עצרו לי. אז הלכתי לאיזה מקום חשוך והחלפתי למדים. ורק אז עצרו לי. בקשתי מאיזה נהג שייקח אותי לרחובות. והוא לא היה בכיוון, אז הייתי צריך להמציא ספורים, שבאתי ממארבים. שאני חייל קרבי. ואני כולי בלהקה צבאית. אבל הוא היה בן אדם טוב, חנון כזה, אז הוא השתכנע ולקח אותי לרחובות".

וחוץ מהאירוע הזה, היה כיף בתקופת הלהקה הצבאית?
"כן היה מעולה. שם גם למדתי להכיר את כל המוזיקה הישראלית שלא הכרתי. שלמה ידוב, החלונות הגבוהים, שלמה ארצי, יהודה פוליקר. כי בילדות לא הכרתי את כל המוזיקה הזאת. אבא שלי היה לוקח אותי לחנות שבה היה רק חיים משה, זוהר ארגוב, אלי לוזון. וזה מה שהכרתי. ובלהקה הצבאית נחשפתי לכל המוזיקה הישראלית האחרת".

ושם גם פגשת את משה פרץ.
"אותו פגשתי יותר בסוף השרות. לא היינו באותה להקה. והקשר התהדק ממש כשהוא עבר לגור בקרית עקרון".

אתה יודע מה מדהים אותי? שנראה שאין בינכם תחרות. אין מתח.
"לא. כי התחלנו את הקריירה ביחד. כתבנו שירים ביחד. כתבנו אחד לשני. יש אולי תחרות בריאה. אבל אין מתח".

מה זה תחרות בריאה?
"אנחנו לא חוששים אחד מהשני. אם אחד מוציא שיר טוב זה מדרבן את השני. אבל זה לא מעכיר. אין מתח. יש אמנים שחוששים להשמיע שירים לאמנים אחרים. אנחנו משמיעים אחד לשני הכל. מתאמנים אצל אותו מאמן בחדר כושר. אנחנו רצים לפעמים בערב ביחד. אחרי הריצה משמיעים אחד לשני שירים חדשים. אז זה מנטרל את המתח".

משה פרץ ודודו אהרון בכדור פורח (צילום: שרון רביבו)
עם פרץ. תחרות בריאה | צילום: שרון רביבו

וגם עם אייל אין שום מתח.
"טוב, כי אייל הוא מורה הדרך שלי. גדלתי עליו. הוא חבר ואח גדול. להופעה שלי הראשונה בהיכל נוקיה, הוא הגיע לפני. היה חשוב לו לחזק אותי. נכנסתי לחדר הלבשה ומצאתי אותו שם". 

אז הוא יותר אח גדול או חבר?
"הוא היה בבר מצווה שלי, אז כנראה הוא תמיד יהיה יותר אח גדול".

מה השיר שלו שאתה הכי אוהב לשיר בקריוקי
"מציאות אחרת".

ואיזה שיר שלך הוא הכי אוהב לשיר בקריוקי?
"אל תדאגי לגורלנו".

למה דווקא?
"לא יודע. תמיד שפותחים אצלו את הקריוקי הוא מתחיל בשיר הזה. ואז אומר לי, למה לא צלצלת אלי כשכתבת את השיר הזה, ואני עונה. צלצלתי, לא היית זמין".

מה בכלל כל הקטע עם הקריוקי.
"אנחנו אוהבים לשיר. ובקריוקי או בחפלות זה שירה אחרת. שירה זרקנית. בוחנים את הגרון יותר. עושים כל מיני שטויות. גם אני וגם אייל על במה פחות עושים שטיקים. פחות מסלסלים, פחות משנים את השיר. בהופעות אתה חייב לשמור על האופי של השיר , בקריוקי אתה יכול לעשות מה שבא לך. על הבמה אתה צריך לכבד את הבמה. לכבד את הקהל".

מה זה נקרא לכבד את הקהל?
"לתת את השיר באופן שקרוב לאלבום. גם אם אתה עושה עיבוד אחר לשמור על איזה רוח של השיר".

ומשה (פרץ) גם בא לקריוקי?
"משה יותר אוהב את הבית. יש לו חברה, הוא אוהב להיות בבית. הוא מוזמן כמובן, אבל הוא לא אוהב לצאת כל כך".  

דודו אהרון הרווק, אקום (צילום: ענבל צח)
עם בנות "הרווק". דתי מודרני | צילום: ענבל צח

ואיזה שיר לא מזרחי אתה אוהב לשיר בקריוקי?
"הרבה דברים. 'אינך יכולה', שלמה ארצי, עידן רייכל. גם פוליקר וקרולינה, 'אף אחד לא בא לי'".

מה הפתיע אותך בתור משתתף "אייל גולן קורא לך"?
"שלא היה פייבוריט. גם לא מאחורי הקלעים. שלא היה ברור מהתחלה מי זוכה. הפתיע אותי שהכל היה מותח, ושכל שבוע שיניתי את דעתי לגבי המועמדים. זה היה הרבה יותר מותח מה שחשבתי".

ונהנית?
"כן. היה ממש כיף. ואני אגיד לך איך אני יודע את זה? כי היה לי כיף לבוא לעבודה".

ומי המתמודד שהכי חבל לך שהוא לא בגמר?
"מיכאל צידון".

אז איך באמת הוא לא בגמר?
"אני מאוד אהבתי אותו כל העונה. אבל כשזה הגיע בגמר למצב שזה היה בינו לבין דניאל כהן, אני אמרתי לעצמי ככה: מיכאל יהיה זמר בכל מקרה. הוא כבר זמר. הוא יהיה בסדר. דניאל חייב את הגמר. אם הוא יעוף עכשיו, רגע לפני, זה פשוט יתפספס. והוא זה שצריך את הגמר יותר. ואתה זוכר ששנינו דברנו על זה. שמיכאל יסתדר, הוא יהיה בסדר בכל מקרה. אבל זה כאב לי שהוא לא הגיע לגמר".

אתה חושב שלמתמודדים בתכנית תהיה קריירה?
"זה תלוי. השוק שלנו מאוד משתנה. ובסוף זה תלוי בשירים, בחומרים טובים. במנהלים. אבל קשה להגיע לשירים טובים. כי יוצרים מעדיפים לשלוח את השירים שלהם לאייל גולן, לא לתת שירים לזמר צעיר".

מה חושבים החברים שלך בבית על זה שאני משתתף בתכנית.
"דווקא מפרגנים מאוד. מדי פעם אפילו אומרים לי אחרי התכנית על איזה ביצוע, תדע לך, גל צדק יותר ממך".

ומה הדבר הכי טוב שקרה לך בעונה הזאת?
"שפגשתי אותך לא?".

דה וויס אביב גפן (צילום: ינאי יחיאל,  יחסי ציבור )
גפן. לא היה שורד את דודו | צילום: ינאי יחיאל, יחסי ציבור

די. תמשיך.
"שמע זאת היתה חוויה מעולה. לעשות טלוויזיה אמיתית, כמו שצריך. להיות ממש חלק מעונה שלמה של תכנית, לא סתם להתארח כמה דקות. העורך אורי סלעי לימד אותי המון דברים. אייל לימד אותי הרבה. זה היה שעור גדול מבחינתי".

אז אתה רוצה עוד עונה של אייל גולן או ללכת לבית ספר למוזיקה? כוכב נולד? לאקס פקטור?
"אני נאמן ל'קורא לך'. זה יותר כיף. זה מוזיקה שאני הכי אוהב. וגם הסגנון של התכנית מתאים לי".

ואם היה אצלנו שופט כמו אביב גפן? אחד כזה שמעליב את השופטים האחרים, זה היה עובר?
"הקהל הים תכוני הוא רגיש יותר. זה לא היה עובר טוב. אם מישהו אצלנו היה מדבר כמו אביב גפן, הוא היה מהר מאוד מוצא את עצמו למטה. אפשר להגיד את הדברים האלה אבל יותר בעדינות".

אני מדבר על היחס שלו לשופטים האחרים. אם היית במקום שלומי שבת או שרית חדד מה היית עושה?
"הייתי עונה לו. אולי לא בגסות, אבל הייתי עונה לו כהוגן".

מה היית אומר?
"עזוב גל, אל תגרור אותי. אבל הייתי עונה לו ככה שהוא היה נזהר. הוא לא היה מדבר אלי ככה עוד פעם".

ומה תעשה אחרי הרווק?
"אני חולם לעשות אלבום עם עידן רייכל. הוא יוצר ענק בעיני. אני רוצה שנסתגר שנינו באולפן לחצי שנה ונעשה אלבום".

הוא יודע מזה?
"כן. בטח. ואני גם רוצה שאתה ואני נעשה ביחד אלבום קברים של שירים ישראלים כמו שדברנו מאחורי הקלעים בתכנית. מותר לחשוף את זה, נכון?".

תחשוף.
"אז בחורף הבא נעשה את זה".

דודו אהרון מתראיין לגל אוחובסקי צילום רועי ברקוביץ (צילום: רועי ברקוביץ)
התאהב בעשייה הטלוויזיונית | צילום: רועי ברקוביץ