ההערות הפוגעניות של רחמים הצטרפו לפרק לא פשוט עבור קרביץ, במהלכו היא חשפה את סיפור חייה הקשה. "היה לי מאוד קשה אתמול בזמן הצפייה בפרק", מספרת קרביץ יום אחרי, "היה לי קשה לחזור לסיפור של המשפחה שלי ולשמוע את זה שוב מהצד. לא היה לי ערב פשוט אתמול, המחשבות הלכו איתי כל הלילה".
ואני מניחה שהקטע עם אירית לא הוסיף.
"מילים לפעמים יותר חזקות מאלימות פיזית וזה הרבה יותר גדול מאירית, זה משהו שהוא בחברה שלנו. אנחנו צריכים כל אחד לעצמו, להסתכל ולראות איך הוא מתנהג לבחורה שלא יודעת את השפה שלו, לאדם שנראה לו שונה ולקופאית בסופר. אני הייתי מספיק חזקה כדי לא להיפגע ברמה האישית".
זה דווקא נראה כאילו כן נפגעת ברמה האישית.
"מה שנגע לי זה הסיפור האישי שלי. מה שאירית אמרה בצחוק הזכיר לי פשוט את מה שעברתי בגיל 10. חשבתי על החיים שלי, על הדברים שחוויתי על בשרי וזה גרם לי לבכות".
דיברת איתה על זה?
"היא מאוד מצטערת על זה. מאז ששודר הפרומו לפרק, בכל הזדמנות שיש לה היא אומרת כמה היא מצטערת ואוהבת אותי. אנשים לא מבינים מה הם אומרים ובסופו של דבר כל אחד משלם על הטעויות שלו, שכל אחד יתבייש במה שהוא עשה. אני, לדוגמא, ראיתי את עצמי כל הזמן בוכה אתמול וכבר אמרתי לעצמי דרך המסך 'תפסיקי לבכות, כמה את בוכה?'. אירית בחרה להגיד את זה כי זה נראה לה מצחיק, אף אחד לא הצמיד לה אקדח לרקה. הרבה פעמים אנשים עושים את דברים כדי לחזק את עצמם על חשבון אחרים ואני לא מאמינה בזה".
קיבלת את ההתנצלות שלה?
"מבחינתי זה כבר לגמרי עבר. אני הרגשתי צורך לנחם אותה. אני מרגישה שעכשיו אני צריכה לתת לה עזרה ולהושיט לה יד".
את בקשר איתה בימים אלו?
"אנחנו בקשר כשיש אירועים משותפים, פחות נפגשנו אחת על אחת".
אחרי תקופה של משחק, מערכות יחסים, בריתות וקשרים, דווקא כמה רגעים לפני שקרביץ סיימה את דרכה במשחק, היא החליטה לשתף בסיפור חייה הקשה והטרגי, עיתוי קצת מוזר ומפתיע, במיוחד לאור הסיפור הקשה שאולי יכול היה לתת לה כמה נקודות אצל השורדים האחרים.
"אני בדרך כלל לא נוהגת להצטער על דברים שעשיתי", היא אומרת, "אני מאמינה שכל דבר שאני עושה ייקח אותי לאיפה שצריך. אולי אני אפילו אקבל פרסומת של מאמא עוף בסוף ואז אירית עשתה לי טובה בעצם".
את מצטערת שלא סיפרת את סיפור חייך מוקדם יותר?
"להיפך, אני מצטערת שדיברתי על זה יותר מדי. היום, כשאני יושבת בבית עם כוס הקפה שלי והכל רגוע, אימא שלי אחרי הניתוח וההחלמה מהסרטן והכל בסדר, אני אומרת לעצמי, 'למה פתחת, למה אמרת?'. אני לא רוצה שכל המדינה תרחם עליי. אתמול עברתי חצי לילה תחקירים על ידי חברות שלי שפעם ראשונה שמעו על סיפור החיים שלי בתוכנית, הן היו בשוק שהן לא ידעו. תמיד הייתי עם שמחת חיים ולא הראיתי את מה שעבר עליי בבית. אם היו שואלים אותי על סיפור החיים שלי היום, לא הייתי מספרת בחיים".
אז למה החלטת דווקא במועצת השבט לפתוח את העניין?
"במועצת שבט הזו הרגשתי בקרקס, הרגשתי שאנשים עושים מעצמם צחוק ומכניסים אותי לזה. כולם שם התעסקו בשטויות, השתן עלה להם לראש והם הרגישו כאילו שהם על כס המלכות. אני הרגשתי צורך להכניס דברים לפרופורציות. עד אותה מועצת שבט הייתי מאופקת ושם זה כבר נמאס לי. כשאמרתי את זה, כבר לא הייתי במשחק כבר הייתי מעבר, פתאום הכל נראה לי מגוחך".
איך הגיבו במשפחה?
"אמא שלי לא ידעה מה לעשות עם עצמה. היא עורכת דין שעובדת היום במקצוע שלה ונורא חשוב למשפחות רוסיות לשמור מאוד הכל בתוך המשפחה, בקנאות. שלא ידברו יותר מדי, שלא תהיה בושה. פתאום אני פתחתי תיבת פנדורה והיא הייתה בשוק. היא שאלה למה, אז אמרתי לה שהיא צריכה להיות גאה ולהפסיק לחשוב שישפטו אותה על זה, היא סחבה את המשפחה כל השנים למרות כל הקשיים, אז די עם הבושה הזו".
וזה עזר?
"היא אוהבת איתי ובוכה איתי, אנחנו מאוד קרובות, אז היא הבינה אותי. גם אחותי אמרה שזו הבחירה שלי אם לפתוח או לא, כי זה הסיפור חיים גם שלי, לא רק שלה ושל אימא שלי. יכול להיות שעכשיו שזה נפתח, נעבור כולנו איזו חוויה מתקנת. המשפחה מאוד מפרגנת לי וגם החבר שלי בשלוש השנים האחרונות, ויטלי".
ומה הלאה, ממשיכה להיות בודקת ביטחונית בנתב"ג?
"אני עדיין עובדת בשדה, אבל אני מחכה ל'רוקדים עם כוכבים'. ועכשיו ברצינות, באוקטובר הקרוב אני מתחילה תואר ראשון במשפטים ובממשל והכל פתוח מבחינתי. זה חלום ילדות שלי להשתלב בשואו-ביז ואולי עכשיו הגיע הזמן שהחלומות שלי יתגשמו, לא?".