48 שעות לפני שהוא נכנס לבית "האח הגדול" איתי וולך מצא את עצמו הבוקר בלב סערה תקשורתית גדולה, כאשר תמונה שלו מימי הצבא מחייך ליד פלסטינים כפותים דלפה לרשת. וולך, שנמצא בימים אלה בנווה אילן לקראת כניסתו לבית, הופתע לראות את התמונה המדוברת, שהייתה לדבריו טעות ילדותית שהוא מצטער עליה כיום.
"אני לא ממש זוכר על מה הם היו מבוקשים, אבל כמובן שהם עשו משהו שהצדיק את המעצר", הוא מנסה להסביר, "מה שקרה באותו לילה הוא שיצאנו לעצור שני מבוקשים באזור חברון ואחר כך חזרנו איתם לבסיס האם שלנו. בזמן שאנחנו חיכינו שהשב"כ יבוא לאסוף אותם, הצטלמתי איתם. חשוב לי להבהיר, שבזמן הזה דאגנו להם כל הזמן לאוכל, למים וכל מה שצריך".
אז למה עשית את זה בעצם?
"זה לפעמים מה שקורה במדינה שלנו שלצערי שולחת ילדים בני 18 למשימות מהסוג הזה, וילדים בגיל הזה עושים טעויות עם כל הצער שבדבר".
היו עוד מקרים דומים בשירות שלך?
"אף פעם בחיים לא נהגתי באלימות כלפי אף עצור או אזרח פלסטיני, אפילו עם כאלה שידעתי שיש להם דם על הידיים. מעצרים של מבוקשים זה משהו שהיינו עושים באופן יומיומי. התמונה המדוברת היא יחידה. זה משהו שכן עשיתי ואני עד היום מתבייש בה ומאוד מתחרט עליה. זה היה רגע של חוסר בשיקול דעת, כי מעולם לא התנהגתי בחוסר כבוד כלפי אף פלסטיני או אדם שנתקלתי בו בשירות הצבאי".
וולך, בן למשפחה שכולה, לקח קשה את הביקורת שמוטחת בו מהבוקר מאז פרסום התמונה, בעיקר נוכח העובדה כי הוא מגיע ממשפחה שכולה לאחר שאמו איבדה את אחיה הטייס במלחמת יום כיפור. מאחר והוא גם בן יחיד, השתלבותו בצנחנים הייתה מותנת בחתימת אמו. "כילד גדלתי כל השנים בידיעה שאני לעולם לא יכול להיות לוחם", הוא אומר, "כאשר הגיע הגיל שקיבלתי צו ראשון הבנתי שאין מצב שאני אהיה ג'ובניק. באתי אל אימא שלי ואמרתי לה שאני חייב להיות לוחם ולשרת את המדינה בצורה הכי טובה שאפשר. בהתחלה היא לקחה את זה קשה אבל לבסוף חתמה".
איך היא השתכנעה?
"עשינו הסכם שאם תתחיל מלחמה אז נממש את החוק שאומר שהיא יכולה לבטל את החתימה שלה. ואז הגיעה שנת 2006, מלחמת לבנון השנייה, וכבר הייתי שנה בצבא. יומיים לפני המלחמה דיברתי איתה בטלפון וסיפרתי לה שאני נכנס ללבנון. ביקשתי שלא תבטל את החתימה למרות שזה היה ההסכם הראשוני בינינו. היא הסכימה. כתבתי לה מכתב פרידה למקרה שמשהו יקרה לי. למזלי אף אחד לא קרא את המכתב הזה חוץ ממני".
היא בטח גם לקחה קשה את כל העניין.
"כואב לי על אימא שלי שלא ישנה בלילות בזמן השירות הצבאי שלי ובסוף זה מה שיוצא. זה מעשה שלא הייתי צריך לעשות, בטח שלא להתגאות בו ושממש לא משקף את מי שאני, מה שאני, את מה שהמשפחה שלי והשירות הצבאי שלי".
זה עדיין לא מצדיק את צילום התמונה.
"אני רק יכול להגיע שפגע בי מאוד לראות את התמונה הזאת ואני מאוד מתבייש במה שעשיתי. זאת הייתה טעות של ילד. היום בחיים לא הייתי מעז לעשות משהו טיפשי שכזה. בחיים שלי לא נהגתי באלימות, אפילו לא מילולית, תמיד נהגתי בכבוד כלפי כולם. אני פשוט מרגיש פגוע אחרי כל מה שעשיתי למדינה בהתנדבות. מכאן אני רוצה לבקש סליחה ולהתנצל בפני כל מי שהתמונה הזאת פגעה בו.