ביום שני הורד חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה (מפלגת בל"ד) מדוכן הנאומים בכוח על ידי משמר הכנסת לאחר שכינה את חבר הכנסת משה פייגלין (הליכוד) "פאשיסט" מספר פעמים. גם בדרכו למטה לא חדל הח"כ המהולל להמשיך ולגדף את פייגלין, שניהל את הדיון, וכינה אותו "ניאו נאצי"/"יודו נאצי", תלוי את מי אתם שואלים.
אני תוהה איך יכול להיות שנותנים לבן אדם כזה לשבת בכנסת ישראל? בתור עונש חינוכי וכדי שיבין את משמעות המילים שלו כדאי לשלוח אותו ל"יד ושם". אולי אז הוא יבין שאם הוא היה יהודי בגרמניה בזמן שלטון הנאצים, הסיכוי שהוא יכול היה לשמש כחבר ממשלה שם שקול לסיכוי שלי להיבחר לראש הרשות הפלסטינאית. אבל אני לא מאשים אותו, אני מאשים את חברי הכנסת הנכבדים שלנו, שעסוקים בריבים על מיני חוקים שונים ומשונים במקום לחוקק כבר חוק שיימנע מח"כ זחאלקה ושכמותו להיבחר. חוק "חנין זועבי" זאת התחלה טובה, חבל רק שליבני מנסה לטרפד אותו, כי לי, ולעוד המון אנשים בארץ, נמאס כבר לשלם את המשכורות של אנשים כאלה. וזה לא בגלל שהוא ערבי, זה בגלל שלדעתי הוא חצוף וכפוי טובה.
מי שלא נאה לו, יכול לחפש יום עצמאות אחר
הסינמטק יארח בסופ"ש הקרוב את פסטיבל הסרטים "48 מ"מ", הפסטיבל הבינלאומי השני לסרטי שיבה ונכבה. שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, פנתה באמצעות היועצת המשפטית של משרד התרבות למשרד האוצר בבקשה לבדוק לשלול ממנו תמיכה. חוק יסודות התקציב מאפשר לשר הממונה על התקציב של אותו גוף, להפחית או לשלול כספים מגוף השולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או מערער על עקרונותיה של מדינת ישראל.
במילים אחרות, שר האוצר רשאי, בהסכמת השר הממונה על סעיף התקציב המדובר, לאחר ששמע את טיעוני הגוף שהפר אותו, להפחית מהסכומים שיש להעבירם מתקציב המדינה לאותו גוף. בפועל, כשלבנת ניסתה לממש את דבר החוק, מיד קמו עליה כל מיני יוצרים כאלו ואחרים וטענו שזה אקט אלים וככה לעולם לא נגיע להידברות ולדיאלוג. אתם נפלתם על השכל? למה לעזאזל שמדינת ישראל תעזור במימון של פסטיבל שמציין את יום הנכבה? שטוען שיום העצמאות שלנו הוא יום אבל לאומי? מעניין מה הם היו אומרים אם היו רוצים להציג פסטיבל שחוגג את יום עלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית? גם אז הם היו מגיבים כך? כנראה שלא, כך אני מקווה.
נמאס כבר מהצביעות של עאלק אנשי הרוח במדינה הזאת, אתם רואים רק צד אחד ועושים "איפה ואיפה" היכן שנוח לכם. רוצים הידברות ודיאלוג? תתחילו להופיע באריאל ומעבר לקו הירוק (מבחינתי אין הבדל), ותפסיקו לתמוך בחרם על מוצרים מההתיישבות (התנחלויות כלשונכם). תפנימו את המשפט "כל הפוסל, במומו פוסל" לפני שאתם מעזים לפתוח פה על שרת התרבות והספורט, שעשתה את הדבר הכי הגיוני והכי נכון לעשות.
לתת מכל הלב
השבוע השתתפתי בצילומים לאירוע ההתרמה של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) שיתקיים ביום שלישי הקרוב בתיאטרון הבימה. אם יש משהו נחמד בכל הדבר הזה שנקרא "סלבריטאות" (אני שונא את המילה הזאת), זאת האפשרות לתת קצת מעצמך בשביל מטרות קצת יותר חשובות. כל מי שלקח חלק ביום הצילומים עשה זאת בהתנדבות ובשמחה, ואני רוצה להודות דווקא לאלה שמאחורי הקלעים. לאלה שאתם לא רואים את תרומתם אבל בלעדיהם כל האירועים הללו לא היו יוצאים לפועל. למאפרות, לסטייליסטים, לצלמים, לספרים, למתאמות ולכל מי שנתן יד. איזה כיף לדעת שיש במדינה שלנו מספר לא מבוטל של אנשים, שמוכנים לתת מזמנם וממרצם למען האחר וללא תמורה. אז מכל הלב, תודה.