הטרגדיה שעברה מעצבת האופנה אדר כהן בתחילת השנה במקסיקו שינתה את חייה מן הקצה אל הקצה. כהן איבדה את ידה לאחר תאונת טרקטורון, אבל עכשיו היא יוצאת לדרך חדשה כשתיפתח בשבוע הבא את ההופעה של אושר כהן בהיכל מנורה מבטחים (26.6) עם תצוגת אופנה בעיצובה.

רגע לפני, המעצבת מעוררת ההשראה סיפרה ב"שישי בבוקר" על התאונה שעברה, תהליך ההחלמה הפיזי והנפשי בו היא נמצאת והפרויקט ששימש גלגל ההצלה בחזרה לחיים. "התצוגה נרקמה יחד עם נשים מדהימות: שרון אדם, דקלה לוי ואורית שרף. כשחזרתי מבית החולים שרון, אמא של עומר אדם ואישה מדהימה בפני עצמה, הייתה איתי בקשר לכל תקופת השיקום", היא סיפרה.

"כשחזרתי הביתה הייתי במצב לא טוב ולא דיברתי עם אף אחד. הן שמעו מאמא שלי שאני לא במצב טוב, ואחרי יומיים כבר הגיעו אליי. הן אמרו שיש פרויקט שאוכל לעזור לבית הילדים 'נווה חנה' ושנגייס תרומות בעבורו. כשהן סיפרו לי את הרעיון, לא היה לי כוחות לכלום, אבל אז הבנתי שיש לי בשביל מה לקום בבוקר. המון אנשים טובים עוזרים בפרויקט, הרבה דוגמניות מוכרות ישתתפו בתצוגה והכל זה בתרומה".

בעבור אלו שלא מכירים, את יכולה לספר את הסיפור בקצרה?
"לפני מספר חודשים נקטעה לי היד בתאונת טרקטורון במקסיקו. לא עזרו לי שם, והייתי צריכה להציל את עצמי. הייתי תקועה באמצע ג'ונגל עם שוטרים שלא רצו לעזור. חיכיתי קרוב לשעה לאמבולנס, ושמונה שעות עד שטיפלו בי. הרופאים היו בהלם כשהגעתי ואמרו לי: 'אנחנו לא יודעים איך את חיה'".

גם אחותך ואמא שלך לא רצו שתיסעי למקסיקו.
"אמא אמרה לי: 'יש לי הרגשה לא טובה', אבל ראיתי הרבה אנשים שטיילו וחזרו. כשהגעתי לשם לא הבנתי למה אנשים נוסעים לשם - אין ערך לחיי אדם, יש שם מקומות יפים אבל זה לא מצדיק".

אדר היא אדם חזק ואופטימי, ואחרי תקופת התאבלות החליטה שהיא עושה כל שביכולתה להמשיך בחיים. היא התייחסה לקושי ולאופן בו היא מעודדת את עצמה. "יש הרבה רגעים קשים, נפילות וירידות. אני בוחרת להסתכל על הדברים הטובים, ויש הרבה כאלה כמו הפרויקט שאני עובדת עליו. זה כבר קרה, אני לא יכולה להחזיר את הגלגל לאחור".

עדיין יש אתגרים, בטח בתחום של עיצוב בגדים.
"נכון, יש כאבים שאני סובלת מהם כל הזמן אבל אני חושבת שברגע שקורה לנו משהו רע, ישר נשלחים אלינו כוחות".

איך עושים את הדברים הפיזיים בעבודה?
"יש בחור מדהים בשם יהודה נחמיאס שיש לו בית ספר לתפירה. ידעתי לתפור לפני כן, אבל הוא ממש הסביר לי מאפס איך תופרים ביד אחת".

איך מתמודדים ברמה הנפשית?
"עברתי הרבה התקפי חרדה, והיה לי מאוד קשה. בשיקום מאוד התרכזתי בעזרה שנתתי לאנשים אחרים, וכשהגעתי הביתה הייתי צריכה לעזור לעצמי, להתמודד עם הסיטואציה, וזה היה לי מאוד קשה. אנשים מדהימים מלווים אותי יד ביד".

את מקפידה לבלות?
"כשחזרתי מהשיקום זה בדיוק היה פורים, ואמרתי לחברים: 'תסגרו מקום, יוצאים'. ישבתי כבר בבית ובכיתי, אבל הבנתי שעכשיו צריך לחשוב מה הלאה".