חודש אחרי תחילת המלחמה אליאנה תדהר ולי בירן הביאו מעט אור בתוך התקופה האפלה כשבישרו שהם מצפים יחד לילד ראשון. כעת פגשנו את אליאנה על סט הצילומים לקולקציית הקיץ של דלתא, כשהיא כבר בחודש השמיני להיריונה - ושאלנו אותה איך היא עוברת את התקופה המורכבת הזו כשבתוכה מתחילים חיים חדשים.

צילום: נויה חסון

איך לצלם קמפיין בהיריון מתקדם? יש דרישות מסוימות על הסט?
"היום באתי למפיק ואמרתי לו, 'שמע, יש מצב שאצטרך לשבת בין לבין, כי מתחילים כיווצים של הגוף אבל לא, ממש רגיל. ברוך השם. עובר נעים וטוב ואיזה כיף שאפשר לעבור תוך כדי".

אליאנה תדהר (צילום: שי פרנקו, יח"צ)
צילום: שי פרנקו, יח"צ

אפשר לשאול באיזה חודש את?
"כן, שמיני. בכללי עכשיו אני בתקופה הזו של הקינון ואני מרגישה את המוח שלי מתמקד בדברים כל כך ספציפיים. אני מרגישה את האונות שלי במוח מתווכחות אחת עם השנייה – האחת אומרת שמהות החיים היא להחליט אם עושים משטח החתלה כזה או כזה, והאונה השנייה אומרת שזה לא משנה, תביאי איזה משהו עם גומי ותעבירי ניגוב".

סיפרת ללי מיד או שעשית הפתעה?
"הוא ישן וזאת הייתה הפתעה. היה לי את הרגע עם עצמי שהייתי מאושרת ומהר מאוד הלכתי אליו והערתי אותו עם המקל. זה היה רגע מבולבל, הוא רק התעורר ושאל, 'מה, אני בחלום?'. היינו מאושרים. חיכינו לזה".

אליאנה תדהר (צילום: שי פרנקו, יח"צ)
צילום: שי פרנקו, יח"צ

בעל כורחך נוצר מצב שאת בהיריון בזמן מלחמה. איך זה משפיע?
"האמת שזה מעניין, זו תקופה לכל מי שנמצא במדינה, שמעלה הרבה שאלות, אבל אני חייבת להגיד שלמזלי הוא שומר עליי בפנים כי את רואה את החיים ממשיכים כל יום, למרות הכל. יש משהו בזה שזו גם המציאות שלי, אני לא יכולה להתעלם ממנו. אני לא יכולה להיות בחדשות, אני חייבת להתעסק גם בו וזה נותן לי את התירוץ לא להרגיש את האשמה שהרגשתי אותה מאוד. לפעמים אני אומרת, 'איזה מטורף שאני קמה בבוקר, זה לא מובן מאליו', וזה נותן לי איזה רגע נשימה שזו גם המציאות שלי".

כמה לי הוא בן זוג תומך? מביא לך גלידה מהמקרר באמצע הלילה?
"הוא נראה לי היה ממש רוצה אבל אין לי כל כך חשקים. אני לא יודעת על מה מדברים, אני די רגילה. הייתה איזו פעם אחת די מאוחרת שהוא אמר לי, 'את רוצה שאלך להביא לך קורנפלקס?', אמרתי לו, 'אם אתה רוצה, סבבה'. לא בא לי נוטלה עם מלפפון חמוץ, לא קרה לי".

אליאנה תדהר (צילום: דור דימנט, יח"צ)
צילום: דור דימנט, יח"צ

איזו אמא תהיי? חרדתית?
"לא חרדתית, אני לא בן אדם חרדתי. אעשה את מיטב יכולתי, אוהב אותו הכי הרבה בעולם".

לי יקום בלילה להחליף חיתול?
"בוודאי. ברור, איזו שאלה".

ואת מתכננת להמשיך לעבוד לצד הגידול של התינוק?
"באופן מתמשך כן. להגיד לך מה יהיה בהתחלה, אין לי מושג. משאירה מקום לחיים להיות מה שהם. אני לא מחליטה על הכל".

חשבתם כבר על שם? ישראלי או בינלאומי?
"יש לנו כמה אופציות. קודם כל נצטרך לראות אותו כדי להבין. הוא יביא את השם איתו".

אי אפשר להתעלם מזה שפעם ראשונה את לא משתתפת בפסטיגל ומשום מה הוא מתבטל
"לצערי, כולם יודעים למה הוא התבטל. אבל יהיה שנה הבאה ויהיה בסדר. זה עצוב, כשדיברו לדחות אותו קיוויתי בעולם כי הרגשתי שפסטיגל זה משהו שיכול לשמח ילדים בתקופה הזו אבל פסטיגל זו לא הפקה קטנה שאפשר להחליט יום לפני אם עושים או לא, אבל ברור שאם החליטו לדחות אז כנראה שזוהי ההחלטה הנכונה".

_OBJ

אז לא עשית עין?
"לא, לא עשיתי, לא נראה שלעין שלי יש כוח".

שנה הבאה יש סיכוי שתחזרי?
"אין לי מושג. אני אומרת את האמת – לא רוצה להגיד כן ואז לשבור לבבות, ולא רוצה להגיד לא – ואז לא לשבור לבבות. ילד זה הדבר שהכי משנה את החיים ואני נותנת לו לעשות את זה".

אז מה תאחלי לעצמך לקראת הלידה?
"כמו תרנגולת, איך אומרים? שיהיה מה שצריך להיות. בידיים מלאות ושמנמנות, אמן".

_OBJ