בבוקר השבעה באוקטובר מחבלי חמאס חדרו לשטח ישראל וביצעו טבח נוראי ומזעזע בתושבי עוטף עזה ובמאות מבלים בפסטיבל "NOVA" שנערך בקיבוץ רעים. בפרויקט מיוחד ומרגש, הסלבס פגשו את שורדי הטבח מהמסיבה ושמעו מהם ממקור ראשון את העדויות המצמררות מאותה שבת נוראית.
סקאזי פגש אצת דניאל בן גוזי ושמע ממנו את סיפר הגבורה הבלתי ייאמן שלו - כיצד הגיע למסיבה כשכבר נשמעו אזעקות צבע אדום, ברח יחד עם חברה טובה שלו, עמד פנים מול פנים עם מחבל חמאס שלא הצליח להרוג אותו, והגיע לטנק של צה"ל, נכנס אליו והרג מחבלים.
"באתי למסיבה, ליהנות, לשמוח, זו משפחה אחת גדולה, מחבקים אחד את השני, מחייכים אחד לשני, אנשים שאתה לא מכיר נותנים לך את החיבוק הזה של הדקה, של החום וכשאתה צמא ברחבה יגיע אליך בקבוק מים.
"בשישי בלילה סיימתי לעבוד ב-3 לפנות בוקר. חבר בא אליי, שתינו טיפה, והוא אמר לי 'יש לי חבר שרוצה לנסוע לנובה, רוצה לבוא? כמה שעות ונחזור'. אמרתי סבבה. לקחתי מונית ב-6 בבוקר, רציתי להפתיע את חברים שלי.
"עשר דקות לפני שהגעתי, החבר התקשר אליי ואמר לי 'בן גוזי, תסתובב ותחזור, יש צבע אדום'. נהג המונית הוריד אותי על הציר של כביש 232. הלכתי למאהל של החברים שלי, כולם הופתעו שבאתי, אמרו לי, 'מה אתה עושה פה, מה אתה גנוב?'. איך שהגענו לרכבים שמענו צרור יריות. הבנו שיש מחבלים וכל אחד רץ לכיוון אחר. רצתי במשך 10 דקות, ושמעתי את הכדורים שורקים לידי, פה אמרתי לעצמי 'זהו, אני הולך למות'.
"פתאום קלטתי את ידידה שלי, שהייתה עם אנשים שהיא לא מכירה. אמרה לי 'בוא נתחבא בתוך רכב'. התחבאנו 5-10 דקות ופתאום שמעתי קולות בערבית, שמעתי שהם מסתלבטים. רציתי לראות מה קורה סביבי. אמרתי לידידה שלי 'תורידי את הראש אני בודק'.
"כשהרמתי את הראש קלטתי שני מחבלים על מכסה המנוע. המחבל הסתובב וראה אותי. החלפנו מבט 2 שניות, הוא לא היה רעול פנים, אני זוכר את הפרצוף שלו. הוא לבש גופיה שחורה, וסט ירוק וקלצ' (רובה קלצ'ניקוב). ואז באותו שלב הוא כיוון עליי את הקלצ', ובא לירות. הוא כבר לחץ על ההדק והוא לא הצליח. ואז הגיע טנק לכיוון שלנו והוא ברח בגלל הטנק. היינו צריכים לשרוד. זו המילה, לשרוד.
"פתאום עבר רכב של ישראלים, ג'יפ שחור, אמרו לנו תעלו. נסענו 2 דקות קדימה וקלטנו מצד ימין את הטנק, סביבו 30 אזרחים, כמה שוטרים ואיש צבא אחד. כשיצאתי מהרכב, באוזן שלי שמעתי 'מי יודע לתפעל טנק ונשק?'. כל מה ששכחתי בצבא – חזר אליי.
"כשנכנסתי לטנק לצערי ראיתי חייל הרוג, שרוף. הזזתי אותו עם הידיים שלי, חיפשתי נשק ותחמושת. נזכרתי שיש מאג למעלה. מצד ימין של הטנק הייתה גבעה קטנה אז אני ואיש הצבא בנינו ממש מבצר, 360 מעלות, שגם אם יורים עלינו אז שיפגעו במכוניות, כי בסופו של דבר יש 30 אזרחים מתחת לטנק.
"40 דקות ראשונות היה ירי מאסיבי ואז פתאום היה לנו מעצור בנשק. ניסינו להוציא את השרשיר ולא הצלחנו, ניסינו לדרוך ולא הצלחנו וכבר ניסו לתקוף אותנו. כל דקה שעברה שם אתה אומר לעצמך 'אני יכול למות כל שנייה'. פתאום אחד האזרחים זרק לי וזלין. שמתי במכלול וזלין, בידית הדריכה ובכל מקום. דרכתי את הנשק, עליתי שוב על העמדה. איש הצבא ירה במחבל בראש, ואז סובבנו את המאג והורדנו מחבל שני. הביטחון היחידי שהיה לי זה איך אני שורד פה, איך אני מגיע למצב שאני מסיים את הסיוט הזה.
"אני עדיין לא בשלב שלהגיד שאני גיבור, אני מכיר מלא אנשים שנרצחו, אנשים שהיו קרובים אליי. את ההנצחה שלי חרטתי על הגוף שלי. קעקוע שמשקף את הסיטואציה, את האהבה לטראנס, את האהבה לחופש. אני אחזור למסיבות ביג טיים. אני ארקוד בשביל כל החברים ששומרים עלינו מלמעלה. לא נפסיק לרקוד, לא יורידו לנו את זה, זה חלק מאיתנו".
יצירה בימוי והפקה: סהר נווה
סטילס וסושיאל: תם ביקלס
צילום וידאו: יובל ווזניסנסקי
יונתן טירן
עורך: יואב גו
מפיק מוזיקלי: סקאזי