האינסטגרם נכנס לחיינו כמו טורנדו, כשהוא מעוות את המציאות בצורה עמוקה ויסודית ומציג מצג שווא של חיים מושלמים מדי. ואחרי שנים ארוכות של התמסרות, בחודשים האחרונים התחיל הטרנד ההפוך: אפים אדומים, מטליות רטובות ודמעות ענקיות נכנסו לפידים של המשפיעניות הכי גדולות ברשת. הן מטיפות לעוקבים שהאינסטגרם זה "לא החיים האמיתיים", מזכירות שיש גם חרדות, דיכאונות ובעיות אמיתיות להתמודד איתן, ושעות אחרי פוסט חשוף, טלטלה אינטרנטית או טקסטים עמוקים ומשני תודעה – הן חוזרות לסורן עם איזו תמונה מחופשה חלומית או מתכון לקערת אסאי.
אנחנו, אנשי העולם האמיתי, שמשלמים חשבונות, קמים בבוקר לעבודה ומתמודדים עם חרדות ודכאונות בעיקר עם עצמנו, נותרים בגדר קהל שבוי של פוסטים שוברי לב וסוחטי לייקים שעולים לרשתות על ידי הכוכבות. סביר להניח שאם אנחנו היינו מעלים איזה פוסט מנוזל לאינסטה היינו מקבלים במקסימום שיחת טלפון מודאגת מחברה, אבל כשהכוכבות חושפות את "האני האמיתי שלהן", מראות ש"לא הכל נוצץ" ומזכירות לנו, בלי שביקשנו, מה הם החיים האמיתיים באמת – הן ממשיכות לשמן את מקור ההכנסה המפנק והמתגמל ביותר בעולם הדיגיטלי.
אפים אדומים ודמעות ענקיות נכנסו לפידים של המשפיעניות הגדולות ברשת. הן מזכירות שהאינסטגרם זה "לא החיים האמיתיים", שיש גם חרדות, דיכאונות ובעיות אמיתיות, ואז חוזרות לסורן עם איזו תמונה מחופשה חלומית או מתכון לקערת אסאי
הדוגמנית שאתם מייצגים לא מוכנה לנהל מערכת יחסים סוחטת קליקים עם כוכב אחר? פוסט מייבב על החיים האמיתיים זה הפתרון. הכוכבת שמפרסמת את מוצר ההרזייה שלך שטחית מידי? אל דאגה, היא תבכה בפיד, תספר על בעיות דימוי גוף ותכניס לכם עוד כמה אלפים. החיוכים, החופשות והבילויים עם החברות כבר לא מוכרים? שום בעיה, פוסט אחד עם תמונה לא מחמיאה מרגע משבר – ואתם חוזרים למסלול.
השבוע סיפרנו לכם על הראיון האחרון של דוגמנית העל בת ה-25, בלה חדיד. ראיונות במגזינים בינלאומיים הם עניין שבשגרה עבור חדיד, אבל הפעם נכנסו לא מעט שאלות על פוסט סוחט דמעות שהעלתה בנובמבר האחרון. חדיד הצעירה גדלה עם האינסטגרם, שנכנס לחיינו כשהיא הייתה בת 13 בלבד, ולכן זה לא ממש היה מפתיע שהיא התחילה לשתף את העוקבים בהתמודדויות "החיים האמיתיים" שלה: זה התחיל מאקנה, עבר למחלת הליים, המשיך להזדהות עם המאבק הפלסטיני ומהר מאוד הגיע גם לדכאונות, חרדות, והפרייז החביב עליי: "אתם לא לבד".
בלה שיתפה סדרת תמונות של עצמה מעיצומם של סשנים בוכיים שוברי לב. לא יודעת מה קורה אצל בלה חדיד כשהיא בוכה, אבל כשאני ומרבית ממכריי בוכים אנחנו לא נוהגים להצטלם, אלא אם כן יש בפעולת הצילום כוונה מודעת לשתף את התיעוד עם חבר, חברה, או במקרה של חדיד - עם 50 מיליון עוקבים. גם הפוסט המדובר, שכלל תמונות כנות להחריד, היה עטוף בסרטון של ווילו סמית' ולא בסלפי בוכה (כדי שחלילה לא יהרס הפיד), וכלל לא מעט מילים עצובות, אבל באותה נשימה – ריקות לחלוטין.
"אתם לא לבד", הן כותבות, אבל מה זה ה"אתם לא לבד הזה"? כשדוגמנית עם 50 מיליון עוקבים כותבת לי ממגדל השן שבבוורלי הילס שאני לא לבד - אני דווקא מרגישה הכי לבד שהרגשתי בחיים
"זו אני, כל יום וכל לילה בשנים האחרונות", היא כתבה והתייחסה לתמונות הבוכיות של עצמה. "הרשתות החברתיות לא אמיתיות. לכל מי שמתקשה, בבקשה תזכרו את זה. לפעמים כל מה שצריך לשמוע זה שאתם לא לבד. אז ממני אליכם – אתם לא לבד. אני אוהבת אתכם, אני רואה אתכם ואני שומעת אתכם. עזרה עצמית, התמודדויות נפשיות וחוסר איזון כימיקלי זה לא דבר ליניארי. זה יותר כמו רכבת הרים של מכשולים. יש עליות ויש מורדות, אבל אני רוצה שתדעו שתמיד יש אור בקצה המנהרה, והרכבת תמיד עוצרת בשלב מסוים. תמיד יש מקום להתחיל מחדש, אבל לי תמיד עזר לדעת שגם אם אני בזה ימים, שבועות או חודשים – זה משתפר".
אתמול אלכסה דול, מי שהשיקה את עצמה מחדש בשנה שעברה והפכה מדוגמנית לכוהנת עזרה עצמית, יצאה בפוסט דומה להחריד בעמוד האינסטגרם שלה. הנוסחה אותה נוסחה: תמונה בוכייה, תקריב שערורייתי, וכמה מילים על "העולם האמיתי". "זה לא נהוג פה בעולם האינסטה, אבל זה רגע אמיתי שלי שקשה לי, שהמחשבות על כישלון לא עוזבות, פחדים וחוסר ביטחון", היא כתבה. "רגע אמיתי שבא להזכיר לי שזה בסדר לא להיות תמיד בסדר. שולחת חיבוק ענק לכל מי שמתקשה, מפחד, חרד או סתם עובר עליו יום רע".
קודם כל, תודה רבה על החיבוקים, על העידודים, ועל המילים המחזקות. בתור מי שמתמודדת, התמודדה ותתמודד עם מצבים נפשיים משתנים, פוסטים שוברי לב מבית דוגמניות העל הגדולות בעולם נכנסים לי מאוזן אחת ויצאים מהשנייה. מה הם עושים בדרך? גורמים לי להיכנס לפידים של הגברות המדוברות, לגלול בשפע הפוסטים (שפתאום התגלו כלא-אמיתיים), ולהמשיך לצעוד לעומקו של התקף החרדה. מה הם בטח לא עושים? את כל מה שהם מתיימרים לעשות. וגם, מה לגבי ה"אתם לא לבד" הזה? אנחנו באמת לא לבד כשחברה אומרת לנו את זה. אנחנו לא לבד כשקרוב משפחה מחזיק לנו את היד, ואנחנו לא לבד כשאנחנו בטיפול. אבל כשבלה חדיד, דוגמנית על עם 50 מיליוני העוקבים, כותבת ממגדל השן שבבוורלי הילס שאני לא לבד - אני דווקא מרגישה הכי לבד שהרגשתי בחיים. אותו כנ"ל על אלכסה דול מהמגדל המפואר בצפון תל אביב, וכך לגבי שאר המשפיעניות הבוכיות בפיד שלי.
כשאת מכניסה מיליונים מעמוד האינסטגרם שלך, מפמפמת תמונות של חיים נוצצים, ואחת לחצי שנה מזכירה לכולנו שאלו לא "החיים האמיתיים", את לא עושה כלום. מה את כן עושה? ממשיכה לשמן את הכלי הכי רווחי באינטרנט
לבכות ברשתות החברתיות הפך להיות אחד הכלים השיווקים החזקים של התקופה בקרב המשפיעניות המובילות ברשת. כמובן שיש לא מעט משפיעניות ומשפיענים כאלו ואחרים שמקדמים אג'נדות אמיתיות וחשובות, חושפים באומץ קשיים והתמודדויות ומייצרים שינוי אמיתי בעולם, אבל כשזה אחת לשנה, בפרופיל שיווקי מן השורה, בתוך בליל פוסטים נוצצים ומועררי חרדה - קשה להתעלם מניחוח הניצול הניצי של הסיטואציה הרגישה והכואבת שרבים מתמודדים איתה כשגרת חיים.
כשאת מכניסה מיליונים מעמוד האינסטגרם שלך, מפמפמת תמונות של חיים נוצצים, משתפת כמה טוּב, אור ויופי יש לך בחיים, ואחת לחצי שנה מזכירה לכולנו (ובעיקר לעצמך) שאלו לא "החיים האמיתיים", את לא עושה כלום. מה כן את עושה? מקבלת קצת תשומת לב (שמכניסה אותך ואותנו למעגל לייקים-חרדה-פוסט נוסף), קוראת קצת תגובות ואפילו חושפת טיפה עומק, אבל שינוי אמיתי בחיים של העוקבים שלך? מהפך בדרך החשיבה שלהם? חמצן ברגע של קושי נפשי אמיתי? לא, לא ועוד פעם לא. מה את כן מקבלת? פרופיל מסקרן יותר עבור מפרסמים, תחושה שקרית ביותר של משמעות, ועוד המון שמן לכלי הכי רווחי באינטרנט.