View this post on Instagram

A post shared by Corrina Gideon (@corringideon)

לילה לא פשוט עבר על תושבי מדינת ישראל בשיאו של סבב הלחימה מול החמאס והג'יהאד בעזה: מאות רקטות נורו לשטח ישראל במספר מטחים קטלניים, ולראשונה מתחילת סבב הלחימה הנוכחי גם אזור המרכז ובאר שבע נכנסו למעגל הלחימה. בזמן שאנחנו חיפשנו את מקומנו בממ"ד הביתי או בחדר המדרגות, הסלבס שלנו התעוררו איתנו והמתינו בציפייה עד יעבור זעם, וכשקורין גדעון נאלצה להתמגן לראשונה בתור אמא – היא הייתה חייבת לשתף את התחושות הקשות בפוסט ארוך ואישי.

"התמונה האחרונה שהעליתי הייתה תמונה שלי בוכה כשאלונה קיבלה חיסון לפני יומיים. הערב בכיתי מפחד על החיים שלה. פחדתי פחד מוות", כתבה האמא הטרייה. "בדיוק הרדמתי את התינוקת שלי כשנשמעה האזעקה. חילי לא היה בבית. אין לנו ממ"ד בדירה וגם לא בבניין. מרוב ההלם תפסתי את אלונה בידיים ורצתי החוצה בלי נעליים ובלי טלפון. זה רק אני והיא ואין שום מקום שיגן עלינו עכשיו, והאזעקה ממשיכה ואני יודעת שאין לנו הרבה זמן. ירדתי לקומה למטה ונדחסנו כל הדיירים לפינה בחדר מדרגות שנראתה לנו הכי פנימית. אלונה היא התינוקת היחידה בבניין וזה היה כל כך מרגש איך באופן טבעי השכנים הכניסו אותנו הכי הכי פנימה וגוננו על שתינו. לפתתי אותה חזק, אמרתי לה שוב ושוב הכל בסדר, אבל כולי רעדתי. שכנה שאני אפילו לא יודעת איך קוראים לה ליטפה לי את היד, ואז נשמעים הבומים שהיו ממש קרובים, כל בום מכווץ אותי עוד יותר על הילדה הקטנה שלי שלא מפסיקה לבכות ואני איתה. ואז מריחים ריח של אבק שריפה במדרגות ואני מבינה כמה זה אמיתי וקרוב".

View this post on Instagram

A post shared by Corrina Gideon (@corringideon)

"חילי הגיע בריצה לבניין ולקח ממני את אלונה ואז מיד עוד אזעקה, עוד מטח. ואני מתפרקת לגמרי ושמה ידיים על האוזניים רק כדי לא לשמוע את האזעקה המפחידה כל כך ואני לא מפסיקה להתפלל לאלוהים. בבקשה תגן עלינו, בבקשה תגן לפחות על הבת שלי. שלושה חודשים היא חיה בעולם הזה - מה היא עשתה שמגיע לה לעבור את זה?", היא שאלה. "בהפוגה הבאה, בלי לדעת כמה זמן היא תימשך, החלטנו לעבור למקלט ברחוב הסמוך כי בחדר המדרגות לא באמת בטוח. עליתי מהר הביתה ואספתי כמה חפצים, מה שראיתי. שמיכה לאלונה ובקבוק מים וכפכפים. רצנו באמוק למקלט- אני עם הדברים וחילי עם אלונה. ואז באמצע הדרך עוד אזעקה. אנשים רצים איתנו ברחוב ואני צורחת 'לאן? לאן הולכים?!'. קוראים לי לבוא ואני רצה אחריהם ומסתכלת על חילי רץ עם הקטנה שלנו, ולמרות שהוא צועק לי שהכל בסדר אני רואה בעיניים שלו שהוא מפחד. עכשיו אנחנו כאן במקלט. אין לנו כלום אבל יש לנו הכל. לפחות פה בטוח".