שופטת בימ"ש השלום בתל אביב, רחל ערקובי, הטילה עיקול בסך 5.9 מיליון שקל על כספים ונכסים של היזם עדי קייזמן. ההחלטה התקבלה במסגרת הסכסוך המשפטי שמתנהל בין קייזמן לשותפיו לשעבר: מולי ליטבק, שלפי כתב התביעה שהגיש נגד קייזמן אף החשיב את עצמו לחברו של קייזמן, ואחותו ד"ר ענת לוין.

באמצעות חברת טרגטמץ' שבבעלותם, תובעים האחים את קייזמן בטענה כי הוא הפר את חובתו לשלם להם כ-5.9 מיליון שקל מכוח כתב אופציה שנחתם ביניהם לפני שנתיים במסגרת עסקת נדל"ן בברלין והוארך מעת לעת. השופטת הסבירה את החלטתה לקבל את בקשת התובעים להטלת עיקול על נכסיו של קייזמן בכך שהאחרון אינו מכחיש את חובותיו כלפי התובעים אלא טוען כי אין בידו אפשרות להחזיר את הסכומים שהוא נדרש להחזיר להם.

בתביעה שהוגשה בתחילת החודש על ידי ליטבק ולוין טענו השניים כי בתגובה לבקשותיהם החוזרות ונשנות מקייזמן לכבד את ההסכם עליו חתם עמם, לפיו עליו להשיב להם את סכום השקעתם בפרויקט נדל"ן שיזם וקידם בברלין באמצעות כספם כתב להם קייזמן: "לצערי אני לא במצב שאני יכול לחלץ אותך מהעסקה. לא כי אני לא רוצה. כי אני לא יכול. אתה לא מבין את ההידרדרות העסקית שלי בשנתיים האחרונות, והניסיונות שלי להציל את העסק".

התביעה הוגשה שבועות ספורים לאחר תביעה שהגישו מספר משקיעים בפרויקטים אחרים של קייזמן בברלין.

אסתי גינזבורג ועדי קייזמן
אסתי גינזבורג ועדי קייזמן | צילום: אביב חופי

לפי כתב התביעה וכתב האופציה שצורף אליו, ליטבק ולוין השקיעו בפרויקט הנדל"ן בגרמניה "וורבנה" הכולל 1,200 דירות, אותו יזם וניהל קייזמן. כפי שעולה מכתב האופציה שנחתם עוד בטרם העבירו האחים את כספי השקעתם, ניתנה להם אופציית PUT למכירת כל אחזקותיהם בפרויקט לקייזמן באופן אישי, בתוך שנה ממועד עשיית העסקה. זאת, תמורת השבת מלוא סכום השקעתם הפרויקט. בסופו של יום, ולאור עיכובים בהשלמת הפרויקט, האריך קייזמן את תוקפו של כתב האופציה עד ל-31.12.2020.

שלשום פורסם בגלובס כי שופט בימ"ש השלום בת"א, עדי הדר, קיבל תביעה בסך 46.8 אלף אירו שהוגשה נגד קייזמן ונגד חברות בבעלותו, על ידי משקיע בשם שי אפרתי שניהל באמצעות קייזמן עסקאות של רכישה ומכירת דירות בגרמניה. פסק הדין ניתן בהעדר הגנה ולאחר שקייזמן לא הגיש תצהיר גילוי כללי, למרות שביהמ"ש הורה לו לעשות כן.

אסתי גינזבורג ועדי קייזמן
עזבו את הארץ | צילום: אביב חופי

בכתב התביעה טען התובע, אפרתי, כי הוא ניהל באמצעות קייזמן עסקאות של רכישת ומכירת דירות בגרמניה. לדבריו, לאחר ביטול העסקה השלישית, היה אמור לקבל כספו בחזרה ממכירת הדירה לאחר. אפרתי טען כי קיבל חלק מכספו, אך נותרה יתרה בסך של 46,800 יורו. לטענתו, נודע לו כי הדירה נמכרה בפברואר 2019 וכי הנתבעים "מאחזים עיניו" מאז ו"עושים ככספו כבשלהם".