נתחיל בטיזר: פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה והמדוברת ביותר בעולם, המתחרה של ענקית החיפוש גוגל, שהפכה את כולנו לקרובים הרבה יותר לטוב או לרע, התחילה – כמו הרבה סיפורים גדולים – בגלל בחורה.
2003: מארק צוקרברג פורץ למחשבי האוניברסיטה
שנה לפני שפייסבוק התחיל, עוד לפני שמישהו בכלל חשב או דמיין את מה שהולך לקרות, צוקרברג כבר הוציא לפועל ניסיונות ראשונים בהקמת אתרים שהמוקד העיקרי שלהם היה בני האדם עצמם; לא זהות אלטרנטיבית או כינויים ערטילאיים – אלא אנשים אמיתיים עם תמונות אמיתיות. הטריגר לכל העניין הזה היה בחורה: לאחר שנזרק על ידי חברתו, צוקרברג המתוסכל חשב על דרך להוציא את העצבים והקים את אתר Facemash עבור חבריו לאוניברסיטת הרווארד, שהעמיד בפני המשתמש שתי תמונות של אנשים וביקש ממנו לקבוע מי מהם יותר שווה.
בגלל שבתקופה ההיא אף אחד עדיין לא חלם להעלות תמונות פרופיל לאינטרנט מיוזמתו, צוקרברג החליט לפרוץ למחשבי האוניברסיטה ולדלות מתוכם את תמונות הזהות של חבריו. האתר אמנם הפך ללהיט – אך נסגר במהירות אחרי שהנהלת הרווארד עלתה על צוקרברג, ורק במזל לא השעו אותו. האם כאן נשתלו לראשונה זרעי הפורענות?
2004: צוקרברג מקים את TheFacebook ומעורר סימני שאלה
הפרוייקט הבא של צוקרברג כבר היה "מעט" יותר מוצלח. בפברואר 2004 הוא הקים לראשונה אתר בשם TheFacebook.com – רשת חברתית סטודנטיאלית אינטימית שבה הסטודנטים יכולים לשתף זה עם זה את כל מה שעובר עליהם. ההצלחה היתה מסחררת: בתוך 24 שעות 1,200 סטודנטים הצטרפו לאתר, ואחרי חודש לחצי מהסטודנטים בהרווארד כבר היה פרופיל למהדרין.
על פי פרסומים, זה היה המועד בו שוחח צוקרברג עם חבר קרוב ואמר לו: "אם אתה צריך מידע על מישהו בהרווארד, פשוט תבקש. יש לי 4,000 אימיילים, תמונות וכתובות של אנשים, שהם פשוט שלחו לי. לא יודע למה, הם סומכים עליי, המטומטמים (Dumb Fucks)". האם זו סתם התבטאות מטופשת של ילד, או הצהרה שתעיד על יחסו של צוקרברג לגולשיו גם בעתיד?
אבל זה לא הכל: על פי תביעה שהוגשה נגד צוקרברג מספר שנים אחר כך – פייסבוק כלל לא היה רעיון שלו. באותם ימים שכרו את שירותיו מספר סטודנטים, שסיכמו עמו כי יקים עבורם רשת חברתית קטנה באוניברסיטה; אך על פי טענתם, צוקרברג מעולם לא התכוון לממש את ההסכם. הוא הבריז להם, גנב את הרעיון ואת קוד התוכנה והקים רשת חברתית משלו.
2005: פייסבוק יוצא מהרווארד, העולם משתנה לעד
אם זה נכון וגם אם לא – זה כבר לא משנה. לצוקרברג היה סטארטאפ ששווה מיליארדים ביד, והוא התכוון לנצל אותו בדיוק כמו שצריך. האתר החל התפשט לאוניברסיטאות נוספות, ומעט לאחר שנרכש הדומיין facebook.com ב-200 אלף דולר באוגוסט 2005, הרשת החברתית נפתחה לראשונה לכולם.
בשלב זה העתיד של פייסבוק כבר היה די מובטח, גם בזכות העובדה שענקיות אינטרנט החלו להביע עניין ברכישתה; מנהלי גוגל קפצו למשרד השכור של צוקרברג וחבריו בפאלו-אלטו, קליפורניה, ויאהו אף הציעה 850 מיליון דולר במהלך הקיץ. אך צוקרברג סירב לכולם, במה שיתברר כצעד חכם למדי. אחרי הכל, פייסבוק שווה היום לפי ההערכות מעל 11 מיליארד דולר.
2006-2010: מי לקח לנו את הפרטיות?
בספטמבר 2006 הציגה פייסבוק למשתמשים מאפיין חדש ולא מוכר: ה-News Feed, פיד העדכונים. משתמשי פייסבוק, שעד היום לא ממש מצטיינים בקבלת שינויים באופן סבלני, הזדעקו עד השמיים על הפרת הפרטיות ה"מזעזעת": עד אז, כל הפרטים שלהם, כמו תחביבים, עדכונים ומצב היחסים נשמרו עמוק בתוך הפרופיל – וכעת התגלו לעיניהם הבוחנות של כל חבריהם. התרעומת הרבה שהתעוררה בגלל הרעיון יוצא הדופן – שהיום, אגב, נראה לנו מובן מאליו – דחף את פייסבוק להכניס לראשונה הגדרות פרטיות לרשת החברתית. עד היום, אגב, ממשיכים פייסבוק וצוקרברג לספוג הרבה אש בגלל סוגיית הפרטיות, כך שאולי לא הרבה השתנה מאז. אולי רק קצת אנחנו.
והעתיד? אין לנו מושג. תשאלו את צוקרברג
בחודשים הקרובים עומד לצאת לאקרנים הסרט The Social Network שיבוסס על סיפור הקמת פייסבוק, בכיכובו של ג'סי אייזנברג בתפקיד צוקרברג, ובבימויו של דיוויד פינצ'ר. הסרט מבוסס על ספרו של בן מזריך: "מיליארדרים במקרה: הקמת פייסבוק, סיפור של סקס, כסף, גאוניות ובגידה". חלק מהסיפורים – שאמינותם מוטלת בספק – מדברים על לא פחות מאורגיות בחדרי שירותים עם "מעריצות". לא מפתיע, אם כן, שצוקרברג קיבל תדמית שלילית, כ"חנון מרושע" שלא מהסס לדפוק גם את חבריו, להפר את הפרטיות לכל העולם ואשתו ואז לצחוק עליהם כל הדרך אל הבנק.
אולי זה נכון. אבל מצד שני, צריך לזכור שעם ההצלחה, באה תמיד גם הקנאה העזה. לא בטוח כמה מהסיפורים והשמועות שנרקמו סביב סיפור הקמת פייסבוק אכן נכונים. בשורה התחתונה, ייתכן שצוקרברג הוא בסך הכל בחור אמביציוזי ובעל שאיפות גדולות, שהצליח להבין באופן מבריק מה אנשים אוהבים ומה תופס אותם. כך – ולא בזכות דקירות בגב, רמאויות והונאות – הוא הצליח לבסוף לסחוף עמו כמעט חצי מיליארד אנשים עד היום – וכנראה שגם אתכם.