אין תמונה
יש עולם שלם בחוץ

הלילה כבר מזמן ירד, כולם הלכו לישון, ורק אתם יושבים על יד המחשב ומשחקים. אתם מבטיחים לעצמכם שעוד חמש דקות תקומו, רק תעברו את השלב הבא, ממש עוד רגע ואתם הולכים לישון - והנה חלפו להן עוד שעה ועוד שעתיים, ובבוקר בקושי הצלחתם לפקוח עיניים ולגרור את עצמכם לעבודה או ללימודים.

נשמע מוכר? אם אתם משחקים במשחקי מחשב באופן קבוע, סביר להניח שחוויתם את החוויה הזאת לפחות פעם אחת. וזה לא משנה אם מדובר במשחקים כמו קול אוף דיוטי, פארמוויל או שש-בש אונליין.

אז איפה עובר הגבול בין תחביב לגיטימי ומהנה לבין התמכרות מזיקה? השאלה הזאת עמדה במוקד דיון בכנס אייקון TLV למד"ב ופנטסיה, שנפתח אתמול בתל אביב.

פרופסור פנחס דנון, פסיכיאטר מומחה לטיפול בהתמכרויות ומנהל מחלקה בבית חולים לבריאות הנפש באר יעקב, הסביר בדיון כי התשובה לשאלה זו נעוצה בראש ובראשונה במידתיות. ובמלים אחרות – כמה זמן אתם מקדישים למשחק, והאם אתם מסוגלים להפסיק לשחק כשהעולם האמיתי "קורא" לכם, בלי לחוש דיכאון או כעס.

"העניין הוא לא משך הזמן שאתה משחק ביום" אמר פרופ' דנון. "השאלה היא מה קורה כשאתה צריך לעשות דברים אמיתיים, האם אתה יודע להפסיק בזמן, אפילו שזה לא כיף". לדבריו, "בני אדם לא נועדו להיות לבד. אם אתה מתעסק כל הזמן רק בדבר אחד, אתה מזניח את הסביבה הקרובה אליך".

דנון סבור, כי אנחנו חיים כיום ב"חברה מכורה", בה כל אחד מכור למשהו אחר. "עוד לא פגשתי מישהו שהתמכר למלפפונים, אבל חוץ מזה ראיתי התמכרות לכל דבר. לא מדובר רק במשחקים. זה יכול להיות טלוויזיה, וידאו, טלפון סלולרי ולפניו אפילו רדיו. אינטרנט הוא פשוט הילד הרע של התקופה הנוכחית". 

פסטיבל אייקון פוצל השנה לשני אירועים נפרדים, שכל אחד מהם מאורגן בנפרד. פסטיבל אייקון TLV מתקיים בסינמטק בתל אביב, ובמרחק כמה דקות הליכה – פסטיבל אייקון "מבעד למראה", המתקיים במתחם אשכול פיס ברחוב הארבעה.

>> "הצלחתי לעזוב את וורלד אוף וורקראפט אחרי התמכרות של 5 שנים"