אתם חושבים שלכם קשה להתחיל איתנו? אתם לא מבינים כמה זה קשה להיות בצד שלנו. אתם לא מבינים מה זה ללכת ברחוב, כששואלים אתכם כל 10 דקות "תגידו, מה השעה?". כנראה שגם אתם הייתם מפסיקים לענות מתישהו, בגיל 17 אולי, מקסימום כשהייתם על מדים. כן, אולי היום אני קצת קשוחה כשאתם מתחילים איתי, אבל זה לא בגללכם. זה בגלל השלושה שקדמו לכם, שלא הרפו גם כשאמרתי שאני לא מעוניינת, ובעיקר בגלל התמונות האינטימיות ששלחו לי בפייס שלושה אחרים, בלי שביקשתי. אבל כשאני מתחילה איתכם ומשנה את "כללי המשחק", כי אני מאמינה שכך מייצרים חברה שוויונית, הו, כאן זה כבר נהיה מעניין. הכדור בידיים שלכם ואתם מפסיקים לכבד אותי. ברור לכם שאני כרוכה אחריכם ויהי מה. לרוב קשר שהתחיל ככה נגמר איפשהו בין הבחורה המגניבה שיוצאים איתה לדייט שני אבל היא לא מספיק עדינה בשביל השלישי, לבין הפמיניסטית המלומדת ממסדרונות האוניברסיטה, שתצעד על עקבים באו"ם בעוד חמש שנים וחוזרת לדירה ריקה עם שני חתולים, כי מי יסכים להיות עם אישה כזו?
אבל אתם יודעים מה, נגיד שכבר הגענו לדייט. אולי לוקח לי קצת יותר זמן להיפתח, כי הפחד הכי גדול שלי הוא שאני לא אחזור הביתה. מעניין מה הפחד שלכם. אולי שאני שמנה מדי בשבילכם? שהחברים יעירו על המשקל שלי כשאפגוש אותם בעתיד? אולי שאני מאופרת מדי? לא מאופרת מספיק? המבט הבוחן שלכם סורק אותי מכף רגל ועד ראש, וכמעט תמיד נתקע במחשוף, גם אם אני לובשת גולף.
תגידו, אתם בכלל יכולים לדמיין שיחה בה לא אסתכל עליכם ואנסה לפענח כל דבר שאתם עושים? שיחה בה אנחנו מתמקדים אחד בדברים של השני, בלי הסחות דעת? אני יכולה, למרות שזה קשה. התרגלתי שכשאני מדברת איתכם אתם מתעסקים במראה החיצוני שלי יותר מאשר במה שאני אומרת. חשבתי שכדי להמחיש לכם את זה, אולי אתחיל לבהות לכם במפשעה באותה תדירות שאתם מסתכלים על האיברים האינטימיים שלי. אבל היי, זה מטריד, וסביר להניח שלא תענו לי להודעות בבוקר שלמחרת, אז עדיף להימנע.
אתם יודעים, הרי מה אני הקטנה יכולה לעשות בלעדיכם, הגברים החזקים שיפרשו עלי חסותם ויזמינו אותי גם לדרינק הבא? חשבתם על זה שאולי פשוט יותר נעים לי לשלם על הבירה של עצמי. ואני יודעת שאחרי שאעשה זאת תחשבו שאני "גברית", אבל כבר לא אכפת לי. אולי אני גבוהה מכם, חכמה מכם ואולי אפילו מרוויחה יותר מכם למרות שאני מופלית כאישה בעולם העבודה. בכל מקרה, זה לא אמור לאיים עליכם. כמו שאתם דורשים ממני לא לשפוט אתכם, אל תשפטו אותי ותצפו ממני להנמיך את עצמי כדי להתאים לציפיות שלכם. אם אתם חזקים באמת, אתם לא צריכים מדרגה לדרוך עליה.
ונקפוץ לסוף הערב. סביר להניח שאצלכם או אצלי, או בחיבוק קר מחוץ לבר. גם אם אתם לא תמיד חושבים על סקס כשאנחנו נפגשים, אני תמיד חושבת שאתם חושבים על זה. אתם תמיד שופטים אותי על מה שעשיתי או לא עשיתי ומצפים ממני להיות נטולת אקסים ועבר מיני. בו בעת כמובן, אני מחוייבת להיות "מלכה בין הסדינים" ולהביא אתכם לגבהים שלא הכרתם. לדחפים המיניים שלי אין מקום, אבל על הסקס המיוחד לכבוד יום ההולדת שלכם אסור לוותר. ההיסטוריה המינית שלכם אגב, היא לא אישיו. מעולם. אין לי זכות לשפוט אתכם על המקומות שהייתם בהם ומעשי העבר שלכם, לא מה עשיתם בקולומוביה ואפילו בצבא. כשהתמונות שלכם מהטיול בתאילנד מרוחות על כל העמוד שלך בפייס, אבל התמונה שלי עם הבירה והידיד היא עילה לשיחת "יחסינו לאן".
מבולבלים? לא מבינים מה אני אומרת? הדברים פשוטים. תתייחסו אלי כמו שהייתם רוצים שאתייחס אליכם. בשוויון, בכנות וכאדם שלם. אני לא רק פרטנרית למין או לשעות שאחרי השקיעה, אני עולם ומלואו שרוצה להיות חלק מהעולם שלכם. גם לי יש הצלחות וכשלונות, גם לי יש ימים קשים, ולקשר כל דבר למחזור שלי זה כבר ממש לא מצחיק. תבינו, אני לא צריכה לשנות את עצמי כדי להתאים לתבנית שבניתם לעצמכם. אני יודעת שהתרגלתם וחונכתם לקבל אישה מסוג מסויים, סוג שמנותק מהמציאות. וגם כשאני שוברת את התבנית ומנסה פשוט להיות אני, אתם עדיין רוצים לתייג אותי כבחורה המגניבה ששוכבים איתה, או הבחורה הרצינית שיוצאים אתה. אז פלאש ניוז, אני הכל. בקיצור, אם אנחנו מעניינות אתכם, אתם פשוט יכולים להתחיל לנהל שיחה, ועדיף שלא תתחיל ב"מה השעה". ואם אני זו שהתחילה איתכם, אל תפחדו. זה לא כל כך קשה להתחיל איתנו.
עוד ב-mako דייטינג: