את צודקת. נזכרתי מאוחר מידי לחפש אותך. הייתי צריך להשקיע את מיטב האנרגיה שלי בך כבר לפני עשור, אבל אני מקווה שתוכלי להבין למה התמהמהתי כל כך. לפני 13 שנה החתול האהוב שלי מת באופן פתאומי. אני לא יודע למה, אבל בעקבות מותו הרגשתי שאני חייב לעשות משהו למען בעלי חיים, משהו הרואי שלא היה כאן קודם ושישנה מהיסוד את יחסם של האנשים והרשויות כלפיהם. האמונה שהובילה אותי היא שלכל יצור חי מגיעים חיים טובים ומוגנים.
יצאתי לדרך. הקמתי את עמותת 'משמר בעלי החיים' וביחד עם חברים לדרך יצאנו ללחום את מלחמתם של אלה שאין להם קול ושאת זעקתם חייבים להשמיע. כל אותם מסכנים שעוברים התעללות או הזנחה ושאינם יכולים לברוח או להינצל ושהדרך היחידה שלהם לחיים נורמליים היא המתנדבים המלאכים של משמר בעלי החיים שיוצאים לשטח, דופקים בדלתות ומצילים אותם מהתעללות.
ואני, במקום לשבת בברים, להסתובב בשדרה או לשאול חברים אם הם מכירים אותך, את יודעת, כדי שתכירי אותי, נלחמתי במנגנונים ביורוקרטיים מעייפים, התמודדתי עם מראות קשים של יצורים חיים סובלים והזמן הפנוי שלי כבר לא היה כל כך פנוי. אפילו לעצמי לא היה לי זמן והאהבה שהייתה צריכה להיות שלך, הופנתה לבעלי החיים.
כך חלפו להן 13 שנים שבהן לא חיפשתי אותך ולא חיפשתי אף אחת אחרת. כל סדרי העדיפויות שלי השתנו. מה שעבור אדם מן השורה הוא מסלול החיים הרגיל של לימודים-עבודה-חתונה-ילדים, הפך אצלי ללוח זמנים צפוף של הצלת בעלי חיים מהתעללות אכזרית.
ואולי, לפעמים אני חושב לעצמי, העמותה הזו שהקמתי, היא כמו ילד עבורי. ככל שעוברות השנים, הוא הולך וגדל, עושה את צעדיו הראשונים בעולם, ועכשיו כשהוא עוזב את הקן והופך לעצמאי, אני מרגיש שמתפנה לי מקום בלבד. כן, את יכולה לכעוס. הזנחתי את החיפוש אחרייך ובמשך שנים לא התאמצתי מספיק. אבל היום אני רוצה לשנות את המצב, אני לוקח אחריות. עכשיו המקום שלך בלב שלי כבר פתוח, ואני מחפש ומבקש למצוא אותך.
אבל איפה את? את לא באתרי ההיכרויות וגם לא ברשתות החברתיות. לא מצאתי אותך דרך חברים וגם לא סתם ככה ברחוב. האמיני לי, אני לא מפסיק לחפש. אני עדיין לא מכיר אותך אבל יודע איך ייראו חיינו יחד. את ואני, בבית מבודד משלנו, מגדלים יחד את ילדינו ואת בעלי החיים שלנו, חיים את חיינו הרחק מהמולת היום יום, בתוך העולם השקט והרגוע שלנו.
אני מאמין שאת עדיין שם, מחפשת אותי כי לא היית מוכנה להתפשר על אף אחד אחר ועכשיו זה רק עניין של זמן עד שנמצא זה את זו. אולי ברגע זה את קוראת את המילים שלי כי גם את מחפשת מישהו שהקול הפנימי שלו קצת שונה משל אחרים. האם אני מצטער שהקדשתי את "השנים הכי יפות" שלי למען בעלי החיים ולא למען יצירת עתידי איתך? לא. זה לא יעזור לי להצטער. אבל לכם, אלה שעוד לא לגמרי מחפשים את האחת או האחד שלהם כי הם עסוקים בדברים אחרים מאוד חשובים, כמו עבודה או רדיפת צדק ותיקון חברתי, אני כותב עכשיו.
אני מבין אתכם ויודע כמה זה חשוב להגשים את עצמכם מבחינה מקצועית וכלכלית. אני יודע כמה העיסוק הזה ממלא באושר וסיפוק, תחושת משמעות והשפעה. אבל, תזכרו גם להשאיר מקום לאהבה. כמו שאני חווה את זה עכשיו, זה לא הופך קל יותר ככל שמתבגרים, וזה גם לא קורה מיד כשמחליטים שהגיע הזמן. תשתתפו במרוץ החיים אבל אל תשכחו בדרך את עצמכם.
עוד ב-mako דייטינג: