מי נגד מי השבוע (עיצוב: סטודיו mako)
מי נגד מי השבוע בתקשורת | עיצוב: סטודיו mako
סיפור פנטסטי

האם יגאל סרנה איבד את זה? האם הפייסבוק דרדר את שיקול דעתו של מי שהיה אחד העיתונאים היותר מוערכים בסביבה? האם סרנה הפסיק להאמין בצורך הקטנוני והמנג'ס לבדוק באופן מוסמך עובדות לפני פרסומן? האם הוא חושב שבשם השנאה היוקדת למשפחת נתניהו מותר מדי פעם לחרטט ו/או לפרסם סיפורי מעשיות? למרבה הצער, התשובה לכל השאלות האלה חיובית. תשמעו סיפור.

ביום ראשון האחרון פירסם עיתונאי "ידיעות אחרונות", יגאל סרנה, את הפוסט המרעיש הבא:

מי נגד מי 174
הפוסט של יגאל סרנה. סוג של אגדה אורבנית

במשך ארבעה ימים, עד יום רביעי האחרון, שיתפו את הפוסט של סרנה לא פחות מ-1,370 אנשים, ביניהם עיתונאים מוכרים כמו עקיבא אלדר, סילבי קשת, אליעזר יערי, אורי משגב ושלומי אלדר ("אם זה אמיתי, אני משתגע. סרנה אתה לא ממציא שטויות, נכון?").

אז הפוסט זכה להצלחה מסחררת, ללא ספק. כעת נותרה רק השאלה (הפעוטה) האם הסיפור נכון, או שאולי מדובר בסוג של אגדה אורבנית. מצד אחד, סרנה כתב במפורש שזה "מעשה שהיה". מצד שני, אם סרנה משוכנע שמדובר באירוע אמיתי, ואם יש לו יכולת לעמוד מאחורי מה שתיאר, מדוע לא העביר את הסיפור הפנטסטי לעיתונו "ידיעות אחרונות"?

הרי אם האירוע הנטען אכן התרחש, מדובר בסקופ בינלאומי. "ידיעות", שאינו חשוד באהדה יתרה לראש הממשלה, היה כמובן שמח להקדיש לו את הכותרת הראשית. אפשר להניח שהסקופ המהדהד היה מצוטט במאות עיתונים, אתרים ורשתות טלוויזיה בכל העולם. אבל למה לקלקל סיפור עסיסי עם בדיקה רצינית של אמיתותו? הרי מדובר בשרה נתניהו, שדמה מותר, בטח בפייסבוק.

ומה זה אומר שעיתונאים רציניים משתפים את הבדותה הזו, שלא הייתה ולא נבראה? שום דבר טוב. או כמו שאמר פעם פנסיונר עיתונות מסוים: "יש מספיק דברים נכונים רעים לכתוב עליה, אז למה לכתוב דברים לא נכונים?״.

יגאל סרנה, אם יש לך שמץ של הוכחה ל״מעשה שהיה״, איך זה שלא פרסמת את הסיפור ככותרת ראשית ב״ידיעות״?

״אלך בדרכך, אביב. אביב הורביץ כתב קטע כה פרובוקטיבי, זול, מתגרה כדי למשוך אותי בלשוני, עד שבאמת כל תגובה תהיה מיותרת. אבל אנסה: לך תהיה עיתונאי כמה שנים ותבין דברים שהיום נסתרים ממך. לא כתבתי בלי שאהיה בטוח בדברים, מתוך ניסיון שצברתי במשך 30 שנים להבחין בין אמת לבדותה. אתה מאמין כי במדינה שבה קוראים ל׳שוברים שתיקה׳ בוגדים, יעזו אנשים מתוך המערכת לספק הוכחות לאביב הורביץ? יש לך כלים להגן עליהם? יש לך איזו אמת מידה עיתונאית שתחתיה הם יחסו ויוגנו? ההוכחה תבוא עם הזמן. ההוכחה באה מן ההצטברות ממני נפתלי. ממתאבדים שיעים אמיצים כמוהו. אני לא אשבור שתיקתו של אחר שאין בידי להעניק לו הגנה בארץ רודפת דוברי אמת. נתספק בזה. הקטע שלך באמת מביש. תפרסם את כל דברי. ובהזדמנות תספר לי מהי הוכחה״.

 

בועז ביסמוט 3, אורלי אזולאי 0

אמנם נותרו לא פחות משבעה חודשים ו-15 ימים עד מועד הבחירות לנשיאות ארצות הברית, אבל כבר כעת קל להבחין כי "ישראל היום" מתאמץ להכשיר את לבבות רבבות קוראיו הישראלים לקראת זכייתו האפשרית של דונלד טראמפ במשרה הרמה. בדומה לרוח הגבית שהעניק "ישראל היום" בבחירות 2012 למועמד הרפובליקני הכושל מיט רומני, גם במערכת הבחירות הנוכחית נהנה המועמד הרפובליקני המוביל מכותרות מפרגנות עד מאוד בעיתונו של המיליארדר שלדון אדלסון. ביום שלישי האחרון, למשל, למחרת ועידת איפא"ק, אלה הכותרות שפורסמו בעמודים הראשונים של "ידיעות אחרונות", "הארץ", ו"מעריב":

מי נגד מי 174
"ידיעות" על טראמפ. ישראל צריכה לשלם (1)
מי נגד מי 174
"הארץ" על טראמפ. ישראל צריכה לשלם (2)
מי נגד מי 174
"מעריב" על טראמפ. ישראל צריכה לשלם (3)

רק ב"ישראל היום" בחרו להבליט בכותרת הראשית דברים אחרים שאמר טראמפ באותה ועידת איפא"ק:

מי נגד מי 174
"ישראל היום" על טראמפ. לא נורא, הכי חשוב זה איראן

ב-24 הגיליונות האחרונים של "ישראל היום" (מאז 26 בפברואר ועד 24 במרץ) העניק העיתון לדונלד טראמפ לא פחות משש (!) כותרות ראשיות חיוביות. מדובר בממוצע גבוה: כותרת ראשית אחת מדי ארבעה גיליונות. הנה חמש הכותרות הנוספות שקיבל המועמד הרפובליקני:

מי נגד מי 174
"ישראל היום" על טראמפ (1). ידיד גדול
מי נגד מי 174
"ישראל היום" על טראמפ (2). סופרמן
מי נגד מי 174
"ישראל היום" על טראמפ (3). לא מפחד
מי נגד מי 174
"ישראל היום" על טראמפ (4). קרוב קרוב
מי נגד מי 174
"ישראל היום" על טראמפ (5). המועמד המוביל

מה יש לומר? נדמה שטיפול יותר טוב מזה רק נתניהו יכול לקבל. לזכותו של "ישראל היום" ייאמר שבכל הנוגע לטראמפ הוא עושה בית ספר ל"ידיעות" המתחרה. מאז דצמבר האחרון ראיין עורך חדשות החוץ של העיתון, בועז ביסמוט, את המועמד הרפובליקני המוביל בשלוש הזדמנויות שונות, וכמובן גם הצטלם איתו. לעומת ביסמוט, אורלי אזולאי מ"ידיעות" טרם זכתה לפגישה אישית עם מי שעשוי להיות בקרוב נשיא ארה"ב. אלא שהמפגש הראשון בין ביסמוט לטראמפ במערכת הבחירות הנוכחית התקיים באותו שבוע שבו נועד המועמד המוביל עם שלדון אדלסון, בתום עימות של המועמדים הרפובליקנים שהתקיים במלונו של אדלסון בלאס-וגאס. הפגישה בין שני המיליארדרים, אגב, התנהלה ברוח טובה. האם יכול להיות שהשתייכותו של ביסמוט ליומון של בעל המאה אדלסון סייעה לו להגיע לטראמפ פעם אחר פעם ולהשאיר אבק למתחרים?

בועז ביסמוט, מה אתה אומר?   

"עבדך הנאמן במקצוע הזה מ-1983, ויצא לו כבר לראיין אי אלו אנשים בחיים. הראיונות הללו לא באו אאוט אוף דה בלו, וזה כל הסיפור. השאיפה של עיתונאי כאשר הוא יוצא לשטח זה להגיע לסיפור הכי מעניין. מה לעשות שבבחירות האלה יש הרבה מועמדים, חלקם מעניינים יותר וחלקם פחות, אבל יש אחד שהוא המעניין ביותר תקשורתית ושקוראים לו דונלד טראמפ. פשוט צריך להגיע לארצות הברית, להעז, להתקרב. בפעם הראשונה הייתי צריך מאוד מאוד לרצות, בפעם השנייה הייתי צריך להיות מאוד מאוד נודניק, ובפעם השלישית היה לי הרבה הרבה מזל. זה הכול".

אורלי אזולאי נמנעה מלהגיב.

 

הראל אורבך VS מתי גולן

בשבוע שעבר נחשפנו להראל אורבך, שסגר חשבון בטוויטר עם עיתונאים מ"הארץ" שכתבו נגד אשתו, אילנה דיין. אלא שאנשי "הארץ", מסתבר,  לא היו המטרות היחידות לחצים שלו. מתי גולן ("גלובס") פרסם עד היום לא פחות מ-23 מאמרים שונים שבהם הוא מתח ביקורת חריפה על מגישת "עובדה" ו/או על תכניתה הוותיקה. עד כדי כך. שלא כמו "הארץ", הרוב המכריע בביקורת של גולן נגע לטיפול של "עובדה" בפרשת סרן ר'. גם הוא, שלא במפתיע, לא נמלט משבט ציוציו של אורבך:

 

מי נגד מי 174
אורבך נגד גולן (1)
מי נגד מי 174
אורבך נגד גולן (2)
מי נגד מי 174
אורבך נגד גולן (3)

 

מי נגד מי 174
אורבך נגד גולן (4)

מתי גולן, תרצה להגיב לציוצים של אורבך?

"קשקשן".

הראל אורבך, תרצה להתייחס?

"כמעט שבת שלום לך אביב. חסד עשה עמדי היושן במרומים, ישתדרג שמו, שקידשני במצוותיו וזיכני לשוב ולככב במדור הפופולארי שלך שבוע שני ברציפות. ורק כדי לחסוך ממך ומהמסתכלים שלנו את המאמץ, אני מפנה אותך לתגובתי מן השבוע שעבר: אצלנו בבית כל אחד, קודם כל הוא בנאדם לחברו, וב"ה יש אצלנו הפרדת רשויות (סקופ!), כל אחד באשר הוא חפשי להביע דעתו, בלי שום התערבות של בן הזוג. אילנה, כמו שבטח ידוע לך, לא פעילה בטוויטר, והציוצים שלי הם על דעתי בלבד; לא תאמין – לא רק שהיא לא קוצפת עלי, היא אפילו לא רואה אותם לפני הפרסום. אני (עוד סקופ!) מעריץ נלהב של אשתי (מקווה שלא היחיד). מטבע הדברים זה בא לידי ביטוי בחשבון הטוויטר שלי, ולא רק בו. אני גם מפאר שמה בטוקבקים, עושה איתה סלפי מעת לעת, והכל למען קידוש השם, אתה יודע. מקווה שזה בסדר מבחינתך, צדיק. בכל מקרה, אם יחסר לך חומר לטור הבא שתכתוב בעזרת בונה עולם שהכול נהיה בגללו, אשמח לשתף אותך בציוצים שלי במגוון נושאים, החל מדעותיי על המועמדים לנשיאות בארה"ב, ועד טיפים לאפיית לחם מחמצת. רק תגיד. ועוד אחת קטנה לסיום, צדיק, אל תשכח להזיז את המחוגים של השעון בזמן, שלא תחמיץ כניסת שבת במועדה, חלילה, למען יאריכון חייך בתבונה". 

 

הציטוט מול המציאות (1): "ישראל היום" מוסיף פרטים

הציטוט: "זעזוע מקיר לקיר במערכת הפוליטית בעקבות תחקיר ערוץ 2 שחשף כי הארגון אוסף מידע מסווג על פעילות צה"ל ומוסר אותו לפלסטינים ולגורמים בחו"ל" (הפניה בעמוד הראשון של "ישראל היום", יום למחרת שידור כתבתו של עופר חדד בחדשות ערוץ 2 על התנהלות אנשי ארגון "שוברים שתיקה").

מי נגד מי 174
ההפניה של "ישראל היום". טוב שלא נסחפנו

המציאות: הכתבה בחדשות 2 אמנם הראתה כיצד אנשי "שוברים שתיקה" אוספים מידע מסווג על פעילות צה"ל, אך כלל לא טענה – ובוודאי שלא הוכיחה – כי המידע הנ"ל נמסר לפלסטינים ו/או לגורמים כלשהם בחו"ל. בתום הכתבה שאלה מגישת המהדורה, קרן מרציאנו, את מנכ"לית "שוברים שתיקה", יולי נובק, "איפה נמצאים החומרים המסווגים האלה". תשובתה של נובק הייתה "כל החומרים נמצאים אצלנו". מנכ"לית "שוברים שתיקה" אף חזרה והדגישה כי הם עובדים בצמוד עם הצנזורה. למרות זאת, ידיעת הפולו-אפ שפורסמה למחרת ב"ישראל היום" הלכה צעד גדול ומיותר קדימה ואפשר להניח שלא תרמה לריסון גילויי ההסתה כלפי אנשי הארגון.

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

 

גילוי נאות? אין צורך, תודה

פחות משעה לאחר שידור הכתבה על "שוברים שתיקה" בחדשות ערוץ 2, פרסם הכתב לענייני שטחים של "וואלה!", שבתי בנדט, את האייטם הבא נגד  עמותת הימין "עד כאן", שפעיליה הסתננו, בין היתר, ל"שוברים שתיקה".

מי נגד מי 174
האייטם ב"וואלה!". פרט אחד היה חסר

אלא שגם באייטם הזה, כמו באייטמים קודמים אחרים בנושא שעליהם בנדט חתום, הוא לא ממש טרח לתת גילוי נאות כי בת הזוג שלו, יועצת התקשורת רעות מור, מייעצת ל"שוברים שתיקה".

שבתי בנדט נמנע מלהגיב. מ"וואלה!" נמסר בתגובה: "אטריות קרות אביב, אין כוח כבר. לא טעים".

 

שמח ב"מעריב": נתן זהבי VS דורון כהן, בן כספית VS אבי בניהו, רון קופמן VS קלמן ליבסקינד

יש מערכות עיתונים (מישהו אמר "ידיעות" ו/או "ישראל היום"?) שהעובדים בהם משתדלים לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית. על "מעריב" אי אפשר לומר את זה. חילוקי דעות, לעיתים חילופי מהלומות, בין כותבים שונים בעיתון, זולגים לא פעם לרשתות החברתיות ואפילו ל"מעריב" עצמו. אחרי שכבר נכתב כאן על המתקפה המשולבת של קלמן ליבסקינד, גם ברדיו וגם בעיתון, נגד בן כספית, התרחשו עוד שלושה עימותים פומביים בין אנשי "מעריב" – שניים מהם ספק בצחוק ספק ברצינות, והשלישי רציני לגמרי. שנתחיל? יאללה.

לפני שלושה שבועות, אחרי שנשיא טורקיה ארדואן השתלט על העיתון "זמאן", העלה עורך "מעריב", דורון כהן, את הפוסט הבא: "גם אני הייתי פעם העורך של העיתון הטורקי זמאן (תל אביב). איפה היה ארדואן אז – כשארי שמאי, נתן זהבי, אראל סג"ל ומנחם שיזף ז"ל היו מגיעים יחד למערכת לפני שהומצא האי-מייל ואני בגופי הייתי צריך להפריד ביניהם?". מכאן והלאה התנהלו חילופי הדברים הבאים (לא נגענו):

נתן זהבי: "מעולם לא היה מפגש במערכת בין ארבעת השמות שהזכרת. תתעסק בעכשיו, ותבדוק למה בעמוד 21 ו-23 מופיעות אותן מודעות אבל באותו מיקום. מישהו צריך לעוף בדרג האחראי. בוקר טוב. הלוואי שתקבל עוד 30 שנים את הפנים של שמעון מזרחי אתמול. חמסה".

דורון כהן: "נתן, אחרי שאורי אבנרי כתב שרימית את מכונת האמת, אני לא מתווכח איתך. אבל היה גם היה".

נתן זהבי: "מעולם לא שיקרתי בחיי, חינוך מהבית. מכונת אמת לא נחשבת בבית המשפט כי היא אינה אמינה. כנראה הוקסמה מהמראה המצודד שלי והתבלבלה. מעולם לא היה מפגש מרובע כזה".

חילופי מהלומות בין מגישי הרדיו (צילום: מאקו)
נתן זהבי. "מעולם לא היה מפגש" | צילום: מאקו

העימות הדחקאי השני התרחש ביום רביעי שעבר, מיד לאחר לחיצת היד ההיסטורית בין אהוד ברק לבין גבי אשכנזי. "ברק משבח כעת בדבריו את גבי אשכנזי על הניהול הצבאי של היציאה מלבנון בעת שהיה אלוף פיקוד צפון", צייץ בניהו שנכח במקום. "אני באמת נרגש אחרי אירוע הזוי ומטורלל". מכאן והלאה התנהלו חילופי הציוצים הבאים (לא נגענו):

בן כספית: "אתה אדריכל הטרלול הזה. זו נראית סולחה מבית מדרשך".

אבי בניהו: "אתה מאשים אותי כעת בפוטש נגד העיתונות?".

בן כספית: "בהחלט. אתה מנהיג חבורה של עבריינים שפועלת נגד הדמוקרטיה".

אבי בניהו: "מסגיר עצמי למשטרת עירון".

בן כספית באולפן חדשות (צילום: אלוני מור)
בן כספית. "אתה אדריכל הטרלול הזה" | צילום: אלוני מור

העימות השלישי היה רציני ועצבני הרבה יותר: ביום שישי לפני שבועיים יצא קלמן ליבסקינד, בטורו ב"מעריב", נגד תוקפיה של מירי רגב. "כמה שפל היה צריך להיות עיתונאי אחד, שקרא לרגב 'פרחה' ו'מירי רפש'", כתב בין השאר. כעבור שבוע, בשישי האחרון, השיב לו רון קופמן, שטורו ב"מעריב" ממוקם 30 עמודים אחרי זה של ליבסקינד, במילים הבאות: "קלמן ליבסקינד הגדיר אותי 'עיתונאי שפל' במאמר בשבוע שעבר, רק כי העזתי למחות על פעילותה של מירי רגב, כשרה וכדיירת באגם הדרעק. איני יודע מדוע הוא חשש לכתוב את שמי, אבל אני מניח שבניגוד לערבים שאותם הוא מתעב, אני מסוגל לענות, כי איני חושש ממדור סילוק החשבונות שלו (לדעתי) עם עיתונאים שחושבים שגם לערבים מותר לחיות טוב. לא ברור לי מי בדיוק מינה אותו למבקר תקשורת, אבל מומלץ בחום (בכל זאת אני ותיק ממנו בתחום ב-15 שנה לפחות) שילמד לא להוציא דברים מהקשרם, לא לפחד כלל, לא להיות דובר מטעם – ובעיקר לא לעשות הון פוליטי לעצמו על חשבון קולגות בתקשורת. כי כפי שהבטחתי לו, אני לא ערבי, איני פוחד ממנו, ואני גם יודע לענות, בעיקר לפחדנים שנוהגים להסתתר מאחורי המילים".

קלמן ליבסקינד, צפויה תגובה בטור הבא?

"אני מתחיל להיות מודאג מתהליך ההתמתנות שעובר על קופמן. זו כבר הפעם השנייה בזמן האחרון שהוא מצליח לנסח שורה שמתחילה ב'קלמן ליבסקינד' ולא מסתיימת בגרמניה הנאצית".

ואם זה לא מספיק: בעל הטור דורון ברוש, שפרסם בשישי האחרון ב"מעריב" טור עם אמירות מעליבות על תושבי באר שבע ("מה הכיף למעוך את הפועל באר שבע? לבאר שבע אתה רוצה לעזור. בסופו של דבר הם אנשים מסכנים, עצובים, הם גרים בבאר שבע") נאלץ לספוג, התנערות חד משמעית מצד "מעריב", בעקבות תגובות זועמות של קוראים מבירת הנגב. "במהדורה המודפסת של 'מעריב ספורט' פורסם היום (שישי) טור אישי של דורון ברוש לקראת משחק העונה בין הפועל באר שבע למכבי תל אביב, אשר כלל כמה אמירות חסרות בסיס וסרות טעם בעניין תושבי העיר באר שבע", נכתב בהבהרה יוצאת דופן. "הדברים אמנם נכתבו בהומור (אכן, הומור גרוע במיוחד) ובמסגרת טור אישי של אוהד מכבי תל אביב ותו לא, אך מערכת 'מעריב ספורט' והעיתון מבהירה בזאת כי הם אינם על דעתה, אינם מקובלים עליה וכי היא מתנערת מהם מכל וכל ומתנצלת בפני כל מי שנפגע מהדברים". המשך יבוא? יש לשער שכן.

 

רגב נגד קופמן: דברים מבישים
רון קופמן. "פחדנים שמסתתרים מאחורי מילים" | צילום:

 

דברים בשם אומרם: בטח סתם צירוף מקרים

לפני זמן לא רב פרסמנו ב"חדשות השבת" תחקיר על הטרדות מיניות במד"א ועל התנהלות לקויה של ההנהלה באשר לטיפול בהן. אתמול, עם היוודע דבר הפיגוע באיסטנבול, יצא מטוס של מד"א ועליו כתבים מכל כלי התקשורת. אבל... לכתבי ערוץ 1 לא היה מקום על המטוס. בטח סתם צירוף מקרים.

ועוד משהו אישי:

לא קל בימים אלה להיות עיתונאי. בטח שלא ברשות השידור, שעוברת כל כך הרבה טלטלות. ודווקא כעת גאה להיות חלק משידור ציבורי המשדר תחקירים ללא מורא. כן, גם על מד"א.

אפרופו מד"א, שמתי לב שלמנכ"ל אלי בין דווקא יש הרבה מה לומר לתקשורת ביממה האחרונה. מעניין איפה הוא היה כששודר חלק א' של התחקיר. ואז חלק ב'.

(כתבת ערוץ 1, יפעת גליק, בדף הפייסבוק שלה, 20.3.2016)

דובר מד"א, זכי הלר, תרצה להגיב?

"מדובר בטענות חסרות בסיס. מד"א והערוץ הראשון עובדים וימשיכו לעבוד בשיתוף פעולה מלא. יודגש כי גם במקרה המדובר הוצע לכתבי הערוץ הראשון להצטרף למשלחת".

 

אור, חושך ומה שביניהם

איך סיקרה בתחילת השבוע קבוצת "ידיעות" את קריסתה של אשת הנדל"ן השנויה במחלוקת ענבל אור? תלוי איזה עיתון בקבוצה קראתם. ביום ראשון פרסם מוסף "ממון" של "ידיעות" את הכותרות הבולטות הבאות:

מי נגד מי 174
"ממון" על ענבל אור. לא תנהל יותר?

על האייטם היו חתומים עורך הנדל"ן של "ידיעות", עופר פטרסבורג, והכתבת ליטל דוברוביצקי. פטרסבורג, נזכיר, הגיש עד לא מזמן תכנית רדיו שבועית עם אותה ענבל אור. הכותרת שידרה אופטימיות זהירה. "מישהו אמר לי פעם שאת השערים הכי יפים בכדורגל מבקיעים בדקה ה-90, וזה בדיוק מה שענבל אור מנסה לעשות", התפייטה דוברוביצקי בבוקסת הפרשנות. אלא שבמקביל, פרסם באותו יום אמיתי גזית ב"כלכליסט" את הכותרות הפסימיות הבאות:

מי נגד מי 174
"כלכליסט" על ענבל אור. חייבת מיליונים

למחרת, יום שני, המשיך "ממון" לחגוג את האייטם שפרסם יום קודם, עם כותרת בלתי פסימית נוספת:

מי נגד מי 174
"ממון" על ענבל אור. מינתה צוות

"כלכליסט", לעומת זאת, חשף באותו יום הקלטות של לקוחות מודאגים של ענבל אור, הדורשים את כספם בחזרה. בתחתית העמוד הופיעה בוקסה שתיארה את הכותרות ב"ידיעות" כ"ספין שיחלוף בתוך 24 שעות".

מי נגד מי 174
"כלכליסט" על ענבל אור. מדובר בספין

איך זה נגמר בסוף – כולם יודעים. כבר ביום רביעי בבוקר התפטר מתפקידו דורון אלחנני, ראש צוות הניהול המיוחד שמינתה אור, בטענה שהיא לא עמדה בסיכומים איתו. ואם זה לא מספיק, באותו יום נאלצה ענבל אור להסכים להקפאת הליכים זמנית. אגב, לאורך קריסתה של אור פרסם "ממון" כמה וכמה כותרות בולטות נגדה. פטרסבורג לא היה חתום עליהן.

עופר פטרסבורג, לאור העובדה ששידרת יחד עם ענבל אור, יכול להיות שאולי עדיף שפשוט לא תכתוב עליה?

"אני בחו"ל. עורך 'ממון' יעביר לך תגובה מסודרת".

עורך "ממון", עידן מוטולה, מסר בתגובה: "מערכת 'ממון' מביאה את העובדות לקוראים, ולא פעם היא עושה זאת לפני כולם. כך היה גם בפרסום על מינוי צוות חיצוני לניהול החברה של ענבל אור. זו הייתה המציאות, וזו הייתה הידיעה שפורסמה באופן בלעדי ב'ממון'. אין לנו דבר בעד או נגד מישהו. עובדה היא ש'ממון' פירסם את הידיעות והכתבות הנוקבות ביותר על ענבל אור, יותר מכל אמצעי תקשורת אחר. כך, למשל, התחקיר על הדירות הכפולות שמכרה והחובות האדירים ללקוחות שביטלו עסקאות, והידיעה על ההשקעה בסך 7.5 מיליון שקל שביצע שלי נרקיס, שעליה נאלצה אור לשלם ריבית אסטרונומית, והכול לפני כולם. מנגד, ל'ממון' אין שום בעיה לפרסם מהלכים גם אם הן נתפסים ככאלה שמשרתים לכאורה את ענבל אור, כל עוד העובדות אמינות ומדויקות. העיקר בעינינו הן העובדות. כך אנחנו עובדים, וכך נעבוד גם בעתיד. לגבי עופר פטרסבורג, מדובר בעיתונאי מקצועי ועתיר הישגים שמטפל בכל סיפור, ובכלל זה בפרשת ענבל אור, בכלים עיתונאיים נטו. לעובדה שהגיש בעבר תכנית רדיו עם ענבל אור לא הייתה השפעה על אופן הסיקור".

 

הציטוט מול המציאות: 60 זה ה-50 החדש

הציטוט: "אלי טביב כבר בן 50 וכדי לחגוג את המאורע ארגנה לו אשתו, דנה אשכנזי, מסיבת הפתעה בביתם בכפר שמריהו" (צחי קומה, "העלוקה", 20.3.2016).

המציאות: אלי טביב כבר בן 60.

נסיבות מקלות: בהזמנה למסיבה, ששלחה דנה אשכנזי, היא עצמה הפחיתה עשר שנים מגילו של בן זוגה וכתבה שהוא חוגג 50. הומור שכזה.

מי נגד מי 174
ההזמנה ליומולדת. פחות עשור

צחי קומה, תרצה להגיב?

"60 הוא ה-50 החדש".

 

מניין הימים: איפה הבונוס? (13)

חלפו כבר 105 ימים מאז שכל עובדי mako זומנו בחגיגיות לאסיפה מרגשת שבה התבשרו בהתלהבות שיקבלו בונוס של 2,000 שקל כ"א לרגל העובדה המשמחת שהאתר השנוי במחלוקת עבר סוף סוף לרווחיות. רק עובד אחד לא הוזמן ליטול חלק במעמד ההיסטורי. אותו עובד בודד גם לא קיבל עד לרגע זה אפילו שקל. לפני שלושה שבועות אמנם חלה התקדמות מסוימת כאשר יצאה הודעה רשמית מטעמו של העורך הראשי של mako כי הבונוס בדרך, אולם עד כה הצ'ק המיוחל טרם נחת בתיבת הדואר הסטנדרטית בדרום חולון.

בינתיים, למרות אי אלה מהלכים משמחים המתחוללים מתחת לפני השטח למען תיקון העוול המתמשך, יש מי שמנסה לחפש מניעים סמויים כאלה ואחרים מאחורי פרשת הבונוס העגומה. אחד מהם הוא לא אחר מאשר יאיר טרצ'יצקי, עוד פרי הילולים של דרום חולון ויו"ר ארגון העיתונאים, שייסד באחרונה את הניוזלטר החינמי "העיתון" יחד עם יואב ריבק, שהוא אמנם צפון חולוני אבל עדיין מומלץ בזכות עצמו (ובנה של המורה המיתולוגית לתנ"ך, לילי ריבק, שלימדה אצלנו במיטרני).

וזה מה שכתב הקונספירטור הדרום חולוני החובב טרצ'יצקי לפני שלושה שבועות בדף הפייסבק של הורביץ: "אני לא אתפלא אם זה דיל מול אורי רוזן, שביקש מאביב להזכיר בכל טור שלו ש-mako רווחי". הורביץ, בתגובה, נתן לייק לטרצ'יצקי, במחווה דרום חולונית אופיינית. אלא שטרצ'יצקי הנחוש לא הרפה מעיסוק בסוגיה הבוערת וכתב לי בשבוע שעבר: "הופתעתי שלא הזכרת בטור את העובדה שרמזתי שעניין הבונוס זאת מזימה משותפת שלך ושל אורי רוזן כדי להשוויץ מדי שבוע ש-mako רווחי. לא נותר לי אלא להסיק שיש דברים בגו".

אביב הורביץ, יש דברים בגו?

"אתה שוב מדבר גם לעצמך וגם על עצמך בגוף שלישי. אשתדל להשיג לך מרשם לכדורים המתאימים".

אפשר לבקש ממך התייחסות עניינית?

"מבחינה עניינית, אני עדיין מחכה לצ'ק. חשבונית מס נשלחה לנוגעים בדבר ב-29 בפברואר. מכיוון שהחבר'ה הטובים ב-mako נוהגים לשלם בשוטף פלוס 45, רק בעוד 22 ימים יתברר האם הבונוס המובטח סוף סוף ישולם. מבטיח לטרצ'יצקי שאשמח לחדול מהעיסוק המשעמם בנושא החבוט, ברגע שהעוול החמור והמקומם יתוקן".

ומה יקרה אם לא תקבל את הבונוס?

"יש לי יסוד להניח שהמאבק המוצדק יימשך, ואולי אף יסלים, אבל אני לא נוהג להגיב למדורי תקשורת".

עורך mako, אורי רוזן, יכול להיות שאתה מעכב את הבונוס רק כדי שהורביץ ימשיך להזכיר מדי שבוע שאתר mako עבר לרווחיות?

"ההפך, הפינה המנדנדת שלך רק עוררה התקוממות מיותרת בקרב יתר בעלי הטורים החיצוניים וחייבה אותי להסביר להם מדוע הבונוס ניתן רק לעובדי mako. אגב, היה מעניין לראות כמה שבועות לקח לכל אחד מהם לשים לב לעניין, מה שמלמד עד כמה קטן הוא קומץ הקוראים ששורדים עד סוף הטור שלך". 

 

מי העתיק ממי?

יודע חקלאי פיקח, והוא הנחיל זאת לצבא, שכאשר הקונספירטור מתקשר יש לענות, אז זה בדיוק מה שעשיתי.

"קראת את 'המוסף לשבת' בגליון האחרון של 'ידיעות'?", הוא פתח בשאלה.

"כל מילה", שיקרתי.

 "ולא הרגשת כאילו אתה בשידור חוזר?", הוא תהה.

"למה אתה שואל?", הקשיתי.

"כדי לבדוק עד כמה אתה ערני, הורביץ", נבח הקונספירטור. "אני שולח לך פיסקה מכתבת הפרופיל המעמיקה של רונן ברגמן על מאיר דגן, שפורסמה בעמודים 10-11".

מי נגד מי 174
רונן ברגמן על מאיר דגן. עסק בשני נושאים בלבד (1)

"מעניין", החנקתי פיהוק.

"מעניין מאוד", תיקן אותי הקונספירטור. "עד כדי כך מעניין, שבדפדוף אחד יכולת לקרוא בדיוק את אותן שורות גם בכתבת הפרופיל המחכימה של איתמר אייכנר על מאיר דגן, שפורסמה באותו 'מוסף לשבת', בעמודים 12-13".

מי נגד מי 174
איתמר אייכנר על מאיר דגן. עסק בשני נושאים בלבד (2)

"נו, הורביץ, מה דעתך?", שאל הקונספירטור בסיפוק. "אתה חושב שאיתמר העתיק מרונן או שרונן העתיק מאיתמר?".

"יתכן ששניהם התבססו על אותו ארכיון", שיערתי. "אבל בהחלט יכול להיות שבכלל מדובר בצירוף מקרים".

ואם כבר צירופי מקרים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, ש-mako מתחרה באתר "וואלה" ושלכותב הטור יש אינטרס אישי מובהק בקבלת הבונוס. 

 

הטור של שבוע שעבר: אני פה בגלל אשתי

כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il

רוצים לקבל את "מי נגד מי" ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר

ויו״ר ארגון העיתונאים