מי נגד מי השבוע (עיצוב: סטודיו mako)
מי נגד מי השבוע | עיצוב: סטודיו mako

עלילות הפריימריז (1): איילה חסון VS רינה מצליח

לעיתים נדירות פורצים סכסוכי ברנז'ה בשידור חי, על המסך הקטן. זה מה שקרה בסוף השבוע, כאשר שני המתמודדים על ראשות מפלגת העבודה, אבי גבאי ועמיר פרץ, התייצבו באולפן "שישי" של איילה חסון בערוץ 10. עוד לפני כן סוכם כי השניים יתראיינו זה אחרי זה, ולא יתעמתו ראש בראש. הסיבה: רינה מצליח כבר קבעה מראש לקיים ביניהם עימות למחרת, ב"פגוש את העיתונות" של חדשות 2. כאשר גבאי ופרץ נכנסו לאולפן, הושיבו אותם זה לצד זה, בנימוק שהדבר נעשה לצורך צילומי ההבטחות בלבד, עד למועד הפסקת הפרסומות שלפני הראיונות עצמם. אלא שהסידור החזיק מעמד לשניות ספורות. בשעה 20:03 יכלו עדיין צופי "שישי" לראות את הפריים הזה:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
"שישי" בשעה 20:03. גבאי ופרץ יחד באולפן | צילום: צילום מסך

לעומת זאת, בהבטחה ששודרה בשעה 20:08 כבר נאלצו הצופים להסתפק בסרטוני ארכיון של השניים:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
"שישי" בשעה 20:08. פרץ נטש, גבאי נשאר | צילום: צילום מסך

מה קרה באמצע? ובכן, מתברר שלא מעט. "תוך כדי שידור, בזמן שאיילה מקריאה את החדשות, התחיל הדובר של עמיר, טל הריס, לצעוק ולסמן לו בלחץ שייצא", מספר עד ראייה שנכח באולפן. "הריס ממש התפרץ, עד שאחד מאנשי הצוות באולפן הגיב לכך באופן פיזי. כשפרץ ראה את זה הוא מיד קם ועזב את השולחן, ממש בזמן השידור, כשאיילה מנסה לסמן לו להמשיך לשבת. זה היה פשוט הזוי".

את החשבון עם פרץ סגרה חסון כשהגיע תורו להתראיין. "אין לך בעיות של אומץ אישי. אתה לא פוחד מאיומים. רק מאיומים של עיתונאים אתה דואג", סנטה בו. "המועמדים בארצות הברית עושים עימותים בכל אולפני הטלוויזיה. מאולפן לאולפן הם נעים. בלי חשבון לעיתונאי או עיתונאית או לערוץ כזה או אחר. למה לא ישבתם פה לעשות עימות?". פרץ לא נשאר חייב. "איילה, עם כל הכבוד, אל תנהלי לי את הקמפיין", ענה. "היה סיכום עם העורכים שלך ולא באתי הנה כדי לנהל משא ומתן עם ערוץ 10". חסון לא ויתרה והמשיכה לצלוף במועמד. "חלק מהמסרים, עמיר פרץ, זה שאם אני מנהיג אמיתי ולא פוחד ולא חושש, אני לא חושש גם מאיומים של עיתונאים", הוסיפה. פרץ, השיב לה כי "עם כל הכבוד, אף אחד לא איים עליי".

רבע שעה לאחר מכן הגיעה תגובתה של מצליח שישבה באותה עת בפאנל "אולפן שישי". מיד לאחר שהמגיש, דני קושמרו, הבטיח את העימות למחרת ב"פגוש את העיתונות", הדגישה מצליח כי "בלי איומים ובלי פחדים – הם מתייצבים מרצונם, שני המועמדים, כי הם הבטיחו והם באים". כמה דקות אחר כך העלתה את הציוץ הבא:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
הציוץ של מצליח. תודה על הפרומו | צילום: צילום מסך

חסון, מצידה, הגיבה למחרת בציוץ הבא:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
הציוץ של חסון. תכתיבים של עיתונאים | צילום: צילום מסך

דוברו של עמיר פרץ, טל הריס, תרצו להגיב?

"אחד הדברים שמאפיינים את עמיר פרץ היא אמינותו ועמידתו במילה. שום לחץ שיופעל עליו לא יביא להפרת הבטחה שניתנה מצדו. בהתאם לזאת יש חשיבות גדולה לעמידה בסיכומים מול כלי התקשורת השונים ועל כך אנו מקפידים תמיד, גם כאשר ההתחייבות שניתנה מראש היא לכלי תקשורת עם אחוזי צפייה נמוכים יותר.

"להלן השתלשלות הדברים מול ערוץ 10: מלכתחילה התבקשנו וסיכמנו מול ערוץ 2 כי העימות הראשון שיעשו המועמדים בסיבוב השני בבחירות לראשות מפלגת העבודה ייערך ב'פגוש את העיתונות'. לאור סיכום זה הודענו לערוץ 10 כי השתתפותו של עמיר פרץ ב'שישי' עם איילה חסון תתאפשר אך ורק במתכונת של ראיון יחיד. סדר הדוברים, לפיו פרץ יתראיין אחרי גבאי, נקבע מראש ובכתב מול גילי ברוש, עורכת התכנית.

"לאחר הצגת שני הדוברים זה לצד זה בשידור הם נתבקשו להישאר להשיב על שאלות נוספות. מאחר שזה היה עלול להפר את הסיכום מול ערוץ 2 (שהיה ידוע, כאמור, גם לערוץ 10) עזב עמיר פרץ את האולפן עד לזמן הריאיון שלו".

 

עלילות הפריימריז (2): והרי התחזית

ויש המשך: בזמן שאיילה חסון צלבה ב"שישי" את עמיר פרץ, העתירה עליו רינה מצליח ב"אולפן שישי" פינוק יוקרתי: רמיזה עבה במיוחד כי לדעתה פרץ יהיה האיש שייבחר בסופו של דבר לראשות מפלגת העבודה. "אני חושבת שהתמיכה של הרצוג עושה את ההבדל לטובת עמיר פרץ", ניתחה מצליח. "כמו שאני רואה את זה – יש שני קלפים לעמיר פרץ: התמיכה של הרצוג בו, והתמיכה של שלי יחימוביץ' בגבאי. למה אני אומרת את זה? כי התמיכה של שלי יחימוביץ' באבי גבאי כאילו מביאה לו קולות של הצעירים התומכים של שלי, אבל שלי היא אישיות פוליטית עם הרבה מאוד שונאים... אני אומרת: הרצוג הוא איש מאוד אהוב במפלגה, הוא איש מאוד מוערך במפלגה, הוא עשה טוב למפלגה בשנים שהוא ניהל אותה. התמיכה שלו בעמיר פרץ היא משמעותית מאוד – היא תמיכה שבעיניי עושה את ההבדל ביחסי הכוחות המאוד צמודים בין שני האישים האלה".

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
רינה מצליח ב"אולפן שישי". הניתוח הצליח, המועמד הפסיד | צילום: צילום מסך

בהמשך פרגנה מצליח גם לבוז'י הרצוג, על כך שלא נענה להצעתו הקוסמת של גבאי. "הוא עמד בפיתוי, ולמרות שניתן לו הפיתוי הזה להמשיך להיות יו"ר אופוזיציה ממי שאמר שהוא מנהל פוליטיקה חדשה, הוא היה הראשון לנסות ולקנות את קולו של הרצוג – והרצוג עמד בפיתוי וויתר על התפקיד של יו"ר האופוזיציה", ציינה. "אני חושבת שהוא הבין שהוא יכול להגיע לשיתוף פעולה נכון יותר, טוב יותר ועמוק יותר עם עמיר פרץ מאשר עם אבי גבאי".

איך זה נגמר בסוף – כולם יודעים: תמיכתו של הרצוג לא עשתה את ההבדל ולא סייעה לפרץ להיבחר לראשות העבודה. ואם זה לא מספיק: ביום רביעי נעתר הרצוג להצעתו של גבאי להמשיך לשמש כיו"ר האופוזיציה.

רינה מצליח, תרצי להגיב?

"זו הפרשנות שלי, ואני עומדת מאחוריה. בשום מצב לא ניבאתי את התוצאות".

 

עלילות הפריימריז (3): פעמיים פייק ניוז

החלק האחרון בטרילוגיה התרחש במוצ"ש ובשני, כאשר בתוך 48 שעות הואשמה מצליח פעמיים בהפצת פייק-ניוז. נתחיל במוצ"ש: חמש דקות לפני סיום העימות ב"פגוש את העיתונות", פנתה מצליח לשני המועמדים. "אתם שניכם אומרים שאתם לא נכנסים לממשלה", ביקשה לוודא, וגבאי השיב לה: "חד משמעית". בתגובה הציגה מצליח קטע מהתכנית "שישי בחמש" ששודרה ב"כאן" ב-19 במאי. בקטע נראה המגיש, אורי לוי, כשהוא מפנה לגבאי את השאלה: "נניח שנתניהו מבקש ואומר: אני כדי להתמודד עם כל מה שעומד לפניי צריך אתכם. באים או לא באים?". וגבאי משיב: "אז אנחנו צריכים לומר לו: 'אדוני, אם נפתלי בנט קם והולך – אנחנו מצטרפים כדי לחזק אותך". לכאורה נתפס כאן גבאי עם המכנסיים למטה, כשהוא סותר את עצמו.

מיד עם סיום שידור קטע הווידאו הקצר ביקש גבאי ממצליח להמשיך ולהראות אותו עד הסוף. "מה היה הסוף?", היתממה מצליח. גבאי ניסה להסביר כי גם בראיון ההוא התנגד לכניסה לממשלה, אבל מצליח העדיפה להראות את הסרטון שוב. שעה קלה לאחר מכן העלו בחדשות 2 את הציוץ הסרקסטי הבא, עם ההתקלה לגבאי באולפן "פגוש את העיתונות":


(חדשות 2 מתקילים את אבי גבאי עם קטע ארכיון חלקי ומסולף)

אלא שבהמשך הערב העלה אבישי מתיה פוסט זועם שבו כינה את מה שעשתה מצליח "פייק ניוז". מתיה הראה את הקטע המלא מהריאיון שהעניק גבאי לפני חודשיים ל"כאן", ואף תמלל אותו מילה במילה: 

אורי לוי: "המחנה הציוני צריך או לא צריך להצטרף לממשלה?".

אבי גבאי: "חד משמעית לא. המחנה הציוני צריך לתמוך בממשלה מבחוץ. לתת גיבוי מוחלט לממשלה לעשות מהלכים מדיניים. אבל אין שום צורך להיות שר הכלכלה או שר התיירות בממשלת נתניהו כדי שהוא יוכל לעשות שלום. אני לא מאמין שנתניהו רוצה בכלל ללכת על הסדרים מדיניים, ולכן להיכנס לתוך הממשלה שלו זה בסך הכל לעזור לו להמשיך את הכהונה שלו".

אורי לוי: "ונניח שנתניהו מבקש. הוא אומר: אני, כדי להתמודד עם כל מה שעומד לפניי, צריך אתכם".

אבי גבאי: "אז אנחנו צריכים לומר לו: אדוני, אם נפתלי בנט קם הולך, אנחנו מצטרפים כדי לחזק אותך. נפתלי בנט לא יילך, כי נפתלי בנט צריך לדאוג לתקציבי החינוך וההדתה שלו, ולכן הוא לא יילך, עד הרגע האחרון. עד שלא יגידו לו 'הנה, הרגע חותמים', בנט לא ייצא מהממשלה. הם לא שם לא בשביל התנחלויות ולא בשביל יהודה ושומרון, הם שם בשביל תקציבי החינוך וצריך להבין את זה. לכן, כל התסריט הזה הוא לא ריאלי בעיניי".

(אבישי מתיה מציג בדף הפייסבוק שלו את הקטע המלא והנכון)

כעבור יומיים, בשני בלילה, אחרי פיאסקו "רק רוצים לרקוד", הגישה מצליח משדר מיוחד ומאוחר בעקבות ניצחונו של גבאי. כאשר הפרשן אמנון אברמוביץ' הניח כי ברק, שהביע תמיכה אינטנסיבית בגבאי, עשוי להיות מועמד לשר ביטחון, אמרה מצליח: "הוא כבר הציע את עצמו כשר ביטחון לחלק מהמועמדים לפי מה שאני יודעת, עוד לפני כמה חודשים". בתגובה העלה ברק את הציוץ הבא:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
הציוץ של ברק. להד"ם | צילום: צילום מסך

רינה מצליח, תרצי להגיב?

"לגבי אהוד ברק: אני עומדת לגמרי מאחורי הידיעה שלי, ומקווה שבימים הקרובים המועמד שעליו מדובר יאשר לי לציין את שמו. אני חושבת שגם הציטוט המלא של אבי גבאי לא משנה את העובדה שהוא אמר שאם בנט ייצא הם ייכנסו. כל השאר לא ביטל את האמירה הזו, ותשובה לשאלת המשך יש לה אותו תוקף. לגבי אבישי מתיה: באמת? כל השנה הוא מאשים אותי שאני ליכודניקית שעובדת בשביל ביבי. אני ממש מאושרת שהוא מגוון את הטענות שלו".

 

פרסמתם לפנינו? לא נורא, נציג את הסיפור כאילו אנחנו חשפנו ראשונים (1)

איך מבצעים השתלטות עוינת על סיפורים של חדשות 2? תלמדו מ"ידיעות אחרונות". שנתחיל? יאללה:

ביום חמישי האחרון, בצמוד ללוגו "חשיפה", פרסמה תמר טרבלסי-חדד ב"ידיעות" את הכותרת הראשית הבאה:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
"ידיעות", 6.7.17. קרדיט זה לחלשים (1) | צילום: צילום מסך

באותו ערב שודרה כתבה בנושא גם בחדשות 2:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
המהדורה המרכזית, 6.7.17. קרדיט זה לחלשים (2) | צילום: צילום מסך

זמן קצרצר לאחר מכן החלו לבקוע ציוצים מכיוונה של ישות הטוויטר העצבנית-משהו, "ידיעות אחרונות" (שכולם כבר יודעים מי עומד מאחוריה). עורך המהדורה המרכזית, גיא סודרי, לא נותר חייב (לא נגענו):

"ידיעות אחרונות": "קרדיט זה לחלשים, ובכל זאת רק נזכיר לצופי חדשות 2 שתמר טרבלסי-חדד היא זו שחשפה הבוקר ב"ידיעות" את קיצור החופשות".

גיא סודרי: "רון, אתה ממש מצחיק. יש כתבת בחדשות 2 בשם יעל אודם. היא עשתה קמפיין על זה, הציעה את המתווה, בנט וכחלון והכנסת אימצו אותו. הבוקר הגיע גם 'ידיעות'".

"ידיעות אחרונות": יש הבדל גדול בין הקמפיין המבורך שלכם לבין חשיפת ההחלטה אצלנו. וקשה להאמין שאחרי חודש שלא עסקתם בזה נזכרתם בו בדיוק ביום ש'ידיעות' עושה ראשית".

גיא סודרי: "אם מבורך אז נותנים קרדיט, רון. ואגב, זה יהיה יותר מ- 7 ימי חופש".

בהמשך הציג סודרי את הפרסומים הקודמים של חדשות 2 בנושא, והותיר את "ידיעות" ללא מענה:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
גיא סודרי מציג פרסומים קודמים. קרדיט זה לחלשים (3) | צילום: צילום מסך

זו לא הייתה הפעם היחידה בשבוע החולף שבה "ידיעות" תבע לעצמו אבהות על אייטמים שפורסמו לראשונה בחדשות 2, אולי כי קרדיט זה לחלשים. ביום שלישי פרסמה הכתבת לענייני רווחה, נעם ברקן, את הכותרת הבאה:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
"ידיעות אחרונות", 11.7.17. בעקבות הפרסום אצלנו | צילום: צילום מסך

באייטם טפח לעצמו "ידיעות" על השכם בשל כתבה שפירסם יום קודם על סגירת שני מעונות לנשים מוכות. אלא שבחדשות 2 שידרה יונה לייבזון עוד בסוף החודש שעבר שני אייטמים בנושא:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
חדשות 2, בחודש שעבר. אנחנו היינו קודם | צילום: צילום מסך

באותו יום שלישי פירסם יורם ירקוני ב"ממון" כי אסף יסעור, הילד ששתי ידיו נקטעו לאחר שהתחשמל בחדר חשמל במושב אלוני הבשן שברמת הגולן, תובע מיליוני שקלים מחברת החשמל ומהמועצה האזורית גולן. בפיסקה הפותחת הוצג יסעור כ"ילד שסיפורו ריגש את המדינה כשנחשף ב'ידיעות אחרונות' וב'עובדה'".

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
"ידיעות אחרונות", 11.7.17. אנחנו חשפנו בזמנו | צילום: צילום מסך

אלא ש"ידיעות" פירסם את סיפורו של הנער בספטמבר 2015, כמעט חודשיים אחרי שבחדשות 2 שודרה עליו כתבה.

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
המהדורה המרכזית, 20.7.15. כן, אבל כמעט חודשיים אחרינו | צילום: צילום מסך

למחרת, ברביעי, התגאה "ידיעות" בכותרתו הראשית ב"גילויים חדשים" בפרשת הצוללות. ליבת הסקופ: מסמך של חברת הצוללות עם הסעיף "הוצאות שימושיות", שיועדו, לפי החשד, לתשלום שוחד למעורבים:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
"ידיעות אחרונות", 12.7.17. גילויים חדשים | צילום: צילום מסך

אלא שהכתב הצבאי של חדשות 2, ניר דבורי, חשף את המסמך עם המונח "הוצאות שימושיות" עוד בינואר האחרון.

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
המהדורה המרכזית, 30.1.17. גילינו כבר לפני חצי שנה | צילום: צילום מסך

מ"ידיעות" נמסר בתגובה: "ב'ידיעות אחרונות', על שלל מוספיו, מתפרסמים מדי יום עשרות סיפורים בלעדיים. כזאת גם הייתה הכותרת הראשית על קיצור שבעה ימי חופשה. חדשות 2 סיקרו בהרחבה את הנושא אבל 'ידיעות אחרונות' טיפל בו לא פחות (ולמען ההגינות ראוי היה אם היית מביא את כל הפרסומים שלנו בנדון), ובעיקר: ההחלטה הסופית של משרד החינוך לקצר בשבעה ימים את החופשות השנה לא פורסמה בשום מקום אחר. אגב, מן הטעם הפשוט שהיא התקבלה רק סמוך לפרסום שלנו, בעוד שהפעם האחרונה שערוץ 2 טיפל בנושא הייתה ב-13 ביוני. ובמלים אחרות: ביום חמישי בבוקר 'ידיעות אחרונות' מפרסם את הכותרת הראשית שלו. ביום חמישי בערב, כמעט חודש אחרי שעסקו בנושא בפעם האחרונה, חדשות 2 מפרסם את אותה כותרת. איך היה אומר הקונספירטור, כנראה שמדובר בצירוף מקרים".

 

פרסמתם לפנינו? לא נורא, נציג את הסיפור כאילו אנחנו חשפנו ראשונים (2)

איך מבצעים השתלטות עוינת על סקופ של חדשות 10? תלמדו מ"ישראל היום". בשני בבוקר פירסם העיתון בעמוד הראשון את ההפניה הבאה:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
"ישראל היום", 10.7.17. דרמה בעקבות הפרסומים שלנו | צילום: צילום מסך

באייטם עצמו, שעליו חתום הכתב לענייני משטרה, איציק סבן, התגאה העיתון בפרסומיו משבוע שעבר על הסכסוך שפרץ בין המפכ"ל לבין השר לביטחון פנים, בשל ההצעה להעביר את תקציב המשטרה לידי המשרד לביטחון פנים. "סערה בעקבות הפרסומים ב'ישראל היום'", נכתב בכותרת המשנה לאייטם, שבתחתיתו הוצגו כותרות "ישראל היום" מימים שלישי עד חמישי שעבר, 4 עד 6 ביולי:

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
"ישראל היום", 10.7.17. סערה בעקבות הפרסומים שלנו | צילום: צילום מסך

אלא שבדיוק שבוע לפני "ישראל היום", ב-27 ביוני, פירסם לראשונה רביב דרוקר בתחילת המהדורה המרכזית של חדשות 10 ידיעה על הצעתם של משה גפני ושל יו"ר ועדת הפנים, דוד אמסלם, להוציא את ניהול התקציב מידי המשטרה ולהעבירו לידי גלעד ארדן. "על ההצעה הזו אולי יתפוצצו היחסים בין המפכ"ל רוני אלשייך לשר ארדן, שגם כך הם לא יחסים משופרים במיוחד", עידכן דרוקר. ב"ישראל היום", שבו דרוקר נחשב עדיין סדין אדום, נמנעו מלתת לו קרדיט.

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
חדשות 10, המהדורה המרכזית, 27.6.17. פרסום ראשון | צילום: צילום מסך

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

 

איתן אבריאל VS איתן אבריאל

האם ציבור החוסכים לפנסיה נפגע מהפסדיו העצומים ומפשיטת הרגל של איש העסקים אליעזר פישמן? תלוי את מי שואלים: את איתן אבריאל, או את איתן אבריאל. מבולבלים? גם אנחנו. נתחיל, כרגיל, מהאמצע:

בשבוע שעבר פירסם אבריאל במגזין "דה מרקר" כתבה נרחבת על אליעזר פישמן. בפתח הכתבה הציג "כמה מיתוסים שגויים" שנקשרו בפרשת איש העסקים שהוכרז פושט רגל. "מיתוס שני: ההפסדים של פישמן פגעו בפנסיות בעבר. לא מדויק", כתב אבריאל בין השאר והסביר: "ההפסדים, ההסדרים והתספורות של פישמן לא השפיעו גם בעבר באופן מהותי על הפנסיות והחסכונות של הציבור. מאחר שהציבור מחזיק ניירות ערך סחירים בהיקף של 1.4 טריליון שקל, הפסד של שני מיליארד שקל שנרשם על פני עשור, ונמחק בהדרגה, לא באמת הזיז את התשואות של הציבור".

אז לפי אבריאל כיום, הפסדיו של פישמן לא פגעו בציבור. אלא שלפני שנה וחצי, בנובמבר 2015, לאחר שבנק לאומי ביקש למנות כונס נכסים לחברה הכלכלית ירושלים, התראיין אבריאל לקרן נויבך ברשת ב'. "האם אנחנו נפסיד משהו מהתהליך שקורה עכשיו בין לאומי לבין פישמן? האם אנחנו כלקוחות של הבנקים האלה נפסיד משהו?", שאלה נויבך, ואבריאל השיב כדלקמן (כאן, החל מדקה 6:55): "מה זאת אומרת נפסיד? אנחנו כבר הפסדנו הרבה מאוד. תראי, סך החובות שאנחנו מדברים עליהם: 4.5 או 5 מיליארד שקלים – טכנית הם כבר נרשמו כחובות אבודים בספרי הבנק, אבל אלה מספרים שירדו מהרווחים של הבנק. הבנקים האלה לא שייכים לאיזה מישהו בוואדוז. אלה כולם בנקים ציבוריים. בנק לאומי הוא בוודאי בנק ציבורי. כל המניות שלו מפוזרות בתיקים של הפנסיונרים ושל החוסכים הישראליים. בנק הפועלים אותו דבר – 80 אחוז מהמניות שלו נמצאות בידי הציבור. זאת אומרת, מניות של הבנקים שנמצאות בפנסיות של הציבור הישראלי נפגעו בצורה משמעותית".

איתן אבריאל, למי להאמין? לאבריאל מ-2015 שטוען שהציבור הפסיד בגלל פישמן? או לאבריאל מהיום שמתעקש שהציבור לא הפסיד בגלל פישמן?

"שני ההסברים זהים. אין חולק, וכך כתבתי גם 2017 וגם אמרתי ב- 2015, שהפסדי פישמן הם בעיקר של הציבור, כי מדובר בהלוואות שניתנו מכספי הבנקים – ורוב מניות הבנקים מוחזקים על ידי הציבור. בשני המועדים הבהרתי שהנזק כבר נרשם בעבר, מאחר והבנקים רשמו את החובות כמסופקים או אבודים, והסכומים נגרעו מרווחי הבנקים בהתאם לכללי החשבונאות. במסגרת כתבת עומק בת 3,000 מילה, כתבת השער של המגזין האחרון, ביולי 2017, ביקשתי להבהיר כי בקונטקסט של התמונה הגדולה, בהשוואה לסך הפנסיות של הציבור ולסך הנכסים הפיננסים שבהם הציבור מחזיק, מדובר בסכום שלא שינה מהותית את התשואות של החוסכים.

"אסביר מדוע בחרתי לעשות כך. בשבועות האחרונים נוכחתי שחלק מכלי התקשורת, פרשנים ואף חברי כנסת, הגיבו לפרשת פישמן בניסוחים פשטניים, לעתים פופוליסטיים, אשר יתכן והבהילו חלק מהציבור והשאירו בקרבו רושם שהפסדי פישמן יבואו לידי ביטוי בחיתוך מפלצתי בסכומי החסכונות שלהם בעתיד, או בהפסדי ענק שנגרמו להם בעבר. כאמור, זה אינו מדויק: הפסדי פישמן נרשמו בעבר, ולמרות הסכום הגדול, כמה מיליארדים, הרי שביחס לסך חסכונות הציבור ובחלוקה בין מיליוני החוסכים – הם לא גרמו ולא יגרמו להתקף לב לאף חוסך בודד. זה חשוב.

"לאור רושם זה, אני חושב שחובתי המקצועית הייתה להבהיר את הדברים, כבר בפתיחת המאמר, כדי למקד את הכתבה ואת הדיון הציבורי בשאלות כמו מדוע פישמן קיבל את הכסף מהבנקים, מדוע דווקא הוא הפך ללווה הגדול בישראל, ומדוע הבנקים טיפלו בו ובחובותיו כפי שטיפלו. את הניתוח המלא, ואת התשובות שאני מציע, ניתן למצוא במגזין 'דה מרקר' ובאתר בלינק הזה.

"אני מאמין שהסבר זה מבהיר לקוראיך מדוע טענתך על שתי גרסאות סותרות לדברי, לכאורה, פשוט לא נכונה. אם תקרא שוב את הדברים בעיון, תראה שאני מבהיר כי ההפסדים "לא השפיעו גם בעבר באופן מהותי" – והדגש הוא על ה"מהותי". לכן זהו ניסיון מאולץ, ואולי לא לחלוטין בתום לב, ליצור בדל של מראית עין של חוסר עקביות – שכאמור אינו מעוגן במציאות".

 

רגע אחד, אבו מאזן ומחמוד עבאס הם אותו בן אדם?

רק לפני שלושה שבועות ויומיים תקפה מירי רגב את תאגיד השידור "כאן" על פיטוריה של שדרנית המוסיקה הים תיכונית, ורד יפתחי-גרין. "בתאגיד מפטרים אנשים שהם לא חלק מה-DNA האליטיסטי והמנותק שלהם", אמרה רגב במהלך נאום שנשאה במליאת הכנסת. מלים כדורבנות. אלא שעד מהרה התברר כי יפתחי-גרין כלל לא פוטרה מ"כאן". להיפך: היא מגישה בשעה 23:00 את "כל היום", תכנית אקטואליה יומית של תחנת 'כאן' רשת ב'. האם יפתחי-גרין היא הליהוק המתבקש לתכנית מסוג זה? הסכיתו ושמעו.

ביום רביעי שעבר נשא איסמעיל הנייה את נאום הבכורה שלו כיו"ר הלשכה המדינית של חמאס. באופן טבעי, מערכת "כל היום" בחרה לעסוק בנושא. המגישה יפתחי-גרין שוחחה על כך עם דנה בן-שמעון, הכתבת לענייני פלסטינים של התאגיד. אלא שכבר בתחילת הראיון התברר כי המראיינת לא ממש שולטת בחומר, ואינה יודעת שאבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינית ומנהיג הפתח היושב ברמאללה, אינו שולט בנעשה ברצועת עזה המוחזקת על ידי חמאס. קבלו את הדיאלוג הבא (לא נגענו):

ורד יפתחי-גרין: "אני רק רוצה להבין, כאילו תסבירי להדיוטה שכמותי, איפה איסמעיל הנייה נמצא ביחס לאבו מאזן? אבו מאזן הוא יו"ר הרשות הפלסטינית, נכון?".

דנה בן-שמעון: "נכון".

ורד יפתחי-גרין: "אז איפה הוא במדרג של מה שנקרא... בהיררכיה הפלסטינית שם בעזה?".

דנה בן-שמעון: "תראי, יש משבר חריף מאוד, שרק הולך ומעמיק, ממש קרע פוליטי, והייתי אומרת אפילו גם קרע אישי בין איסמעיל הניה לבין יו"ר הרשות הפלסטינית".

ורד יפתחי-גרין: "מי קובע? או כמו ששואלים הילדים: מי מנצח?".

דנה בן-שמעון: "תראי, מרגע שהתחוללה ההפיכה ברצועת עזה, לפני כעשור, נוצרו בעצם שתי ישויות שונות לחלוטין: ברמאללה יש את אבו מאזן והממשלה ברמאללה, שנותנים ומכתיבים את הטון ברמאללה ובגדה, ובעזה יש ישות עצמאית עם חוק משלה, עם משפט משלה, כך שבאמת יש פה שתי ישויות נפרדות לחלוטין".

בהמשך השיחה הלך המצב והחמיר. יפתחי-גרין ניסתה להבין כיצד נאומו של הנייה מתקבל אצל מחמוד עבאס, שנפגש באותו ערב בפריז עם נשיא צרפת. ניסיונותיה של בן-שמעון להסביר בעדינות למראיינת כי אבו מאזן ומחמוד עבאס הם בעצם אותו אדם, ולא שני אנשים שונים, לא כל כך הועילו (ושוב, לא נגענו):

ורד יפתחי-גרין: "כתבתנו דנה בן-שמעון, תגידי, איך איסמעיל הנייה ביחס למחמוד עבאס? זאת אומרת: הנייה ועבאס זה כמו הנייה ואבו מאזן מבחינת היחסים ביניהם?".

דנה בן-שמעון: "הנייה ועבאס, עבאס יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן במילים אחרות, הם במשבר חריף מאוד, ובהקשר הזה...".

ורד יפתחי-גרין: "הם צ'ילבות באותה מידה כמו עם אבו מאזן".

דנה בן-שמעון: "כן...".

ורד יפתחי-גרין: "כי מחמוד עבאס נמצא עכשיו בפריז. אנחנו תיכף נשמע מגדעון קוץ על הפגישה שלו עם עמנואל מקרון. חשבתי אולי יש איזה סוג של תיאום, אבל שום דבר. אלה מדברים משמה וההוא מדבר מפריז. תיכף נשמע מה היה שם בפריז".

את הקלטת של השיחה הדי הזויה הזו העלתה לימור לבנת לחשבון הטוויטר שלה. עד מהרה זרמו התגובות:

לימור לבנת: "בום: חדשות הלילה ב'כאן'. למגישה אין מושג מיהו עבאס ומיהו אבו מאזן ומופתעת ששניהם בפריז".

מוריה פרידמן: "'נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים' (חז"ל איפשהו)".

הראל אורבך: "את יודעת, עמוק בלב, שאת מה זה טועה, שכן לא מדובר בפליטת פה או טעות סופר תמימה. מדובר בבורות במקרה הטוב. אגב, תגיע התנצלות מתישהו?".

מוריה פרידמן: "איך זה מצדיק שיימינג?".

הראל אורבך: "המוחל על כבודו, כבודו מחול, את בטח יודעת. במילים אחרות, היא הביאה את זה על עצמה. שתתמודד. ובינתיים הייתי מצפה לסוג של התנצלות/הסבר".

אסתי סגל: "זו שיטה שהמציא אהוד ברק וקובלנץ משכלל – לקחת מומחה לנושא מסוים ולשבץ אותו במה שהוא לא מבין. וכאן: מגישת מוסיקה מונחתת באקטואליה. בדיוק כמו ששמים צעיר יוצא גל"צ לערוך מוזיקלית ד"ר למוזיקולוגיה ועורך מוזיקלי לשעבר בבי.בי.סי".

דרור רפאל: "בהמשך, עדכונים על החקירה של נוני מוזס עם ביבי וגם על השיחות בין ארנון מוזס לבנימין נתניהו. ארבעה אנשים מרתקים".

לימור לבנת: "לכל הצדקנים: מי שמגיש תכנית אקטואליה לסיכום חדשות היום, חייב להתמצא בנעשה במקומותינו. לתשומת לב מנהלי 'כאן' והמאזינים".

הראל אורבך: "לגמרי".

מנהל 'כאן' רשת ב', עומר בן-רובי, שנחשף לציוץ של לבנת, ערך בירור עם יפתחי-גרין, ושיגר לה מכתב נזיפה שבו כתב כי מדובר בטעות מביכה. יפתחי-גרין נמנעה מלהגיב. ב"כאן" אישרו את הפרטים.

 

גאולה, אוי גאולה

גאולה אבן-סער היא אשת טלוויזיה מצוינת, אבל ממש לא כדאי (האמת? גם לא ראוי) שהיא תגיש מהדורת חדשות (וזה עוד לפני שתצטרך לדווח, במהרה בימינו, על פריימריז בליכוד ו/או בחירות כלליות). במקום שאנמק ואטרחן, רוגל אלפר עשה את זה קצר יותר וחד יותר ב"הארץ"

 

חיים, מה ההימור שלך?

ידענו אש, ידענו רעם, ואז הטלפון צלצל. על הקו הקונספירטור.

"תגיד הורביץ, מה עם ריקלין?", הוא שאל. "הרבה זמן לא כתבת עליו".

"כי כנראה שלא היה לי מה לכתוב", הפטרתי.

"למה שלא תהנהן בראשך ותפרגן לשמעון על הציוץ המושחז שלו נגד אורלי וגיא וזר הפרחים שערוץ 10 שלח לאבי גבאי?", נדנד הקונספירטור.

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
ריקלין נגד אורלי וגיא. הנהונים וזר פרחים | צילום: צילום מסך

"כי אם אהנהן שמעון עוד עלול לחשוב, חלילה, שאני אובססיבי בקשר לשידור המיוחל של הריאיון הבלעדי שלו עם שרה נתניהו במסגרת סרט הדוקו החושפני שהבטיחו בערוץ 20, אבל עדיין לא קיימו", אמרתי.

"אל תהיה קטנוני", המליץ הקונספירטור. "בטח לא בשבוע כזה שבו המשטרה מעכבת לחקירה שישה מהמעורבים בפרשת 3000. אתה זוכר את הציוץ של שמעון מנובמבר האחרון:".

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
ריקלין בנובמבר 2016. לא היה כלום, כי אין כלום | צילום: צילום מסך

"האמת שהיה מי שהזכיר לי", הגבתי. "אבל ריקלין צייץ להגנתו שהוא בסך הכול התכוון לכך שאין פרשת 3000 בקשר לביבי".

"למה יש לי תחושה שבעתיד שוב נידרש לציוץ הישן הזה?", תמה הקונספירטור.

"אין לי מושג", פיהקתי. "ובכלל, אני מציע לך לא להמר, לא בנושא הזה ולא בעניינים אחרים".

"למה לא בעצם?", הקשה הקונספירטור. "הנה, לחיים לוינסון זה דווקא הצליח. תסתכל בעצמך:".

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
ההימור הראשון של לוינסון. לא הסתייע | צילום: צילום מסך

"אתה צוחק עליי, נכון?", וידאתי.

"מה? אה, לא, פשוט התבלבלתי", גיחך הקונספירטור. "שלחתי בטעות את ההימור של לוינסון מלפני הסיבוב הראשון בפריימריז. אבל הנה, תראה מה היה ההימור שלו לפני הסיבוב השני:".

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
ההימור השני של לוינסון. כן הסתייע | צילום: צילום מסך

"זה כבר הימור הרבה יותר מוצלח", הסכמתי.

"אתה רואה, הורביץ? לפעמים משתלם להמר", הטיח הקונספירטור. "מי יודע, אם תעשה את זה, אולי גם אתה תוכל פעם להצטלם בפוזה הנדירה והמיוחדת הזו:".

מי נגד מי 231 חדש (צילום: צילום מסך)
לוינסון במטה העבודה. חוגג את נצחונו | צילום: צילום מסך

"אני מעדיף לוותר", מלמלתי.

"כי אתה לוזר", ענה הקונספירטור. "עם גישה כזו, מה הפלא שאפילו בענף שהכי הצטיינת בו בשנים האחרונות לוינסון כבר מצליח להביס אותך?".

"איזה ענף?", התפלאתי.

"ענף הכתיבה הארוכה והמייגעת על פני אלפי מילים טרחניות, שאם רק היה ספורט אולימפי, היית יכול להביא לישראל מדליית זהב", ירה הקונספירטור. "תסתכל איך לוינסון חגג השבוע את ניצחונו גם בענף הזה, אחרי שפירסם ב'הארץ' כתבת פרופיל על אבי גבאי:".

מי נגד מי 231 (צילום: צילום מסך)
לוינסון בשגיאת כתיב קשה. הורביץ ולא הורוביץ | צילום: צילום מסך

"רגע אחד", פלטתי. "יש טעות חמורה בציוץ הזה".

"מה הטעות?", התעצבן הקונספירטור. "גילית שהטור המנג'ס שלך בכל זאת יותר ארוך מהכתבה האינסופית של לוינסון?".

"גם זה", אמרתי. "אבל השגיאה הקשה יותר היא שבציוץ כתוב 'הורוביץ', בעוד ששם המשפחה שלי הוא בכלל 'הורביץ' עם ו' אחת בלבד, שאותה יש לנקד בשורוק".

"מה אני אגיד לך, הורוביץ, כנראה שבאמת נועדת לקטנות", פסק הקונספירטור וניתק.

ואם כבר קטנות, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20 וש-mako מתחרה באתר "וואלה". 

 

לטור משבוע שעבר: מה עולל עמית סגל לנכד של רבין?

כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il

mako תרבות בפייסבוק