מי נגד מי השבוע
מי נגד מי השבוע | עיצוב: סטודיו mako

עפר קניספל VS ליאור שליין (סיבוב נוסף)

בעוד שישה ימים תמלא חצי שנה לפרסום התחקיר של יאנה פבזנר במגזין mako, על התנהלות בעייתית מאחורי הקלעים בתכנית "גב האומה" עם ליאור שליין. מאז שפורסמה הכתבה ההיא (שהשיגה יותר מ-200 אלף צפיות ושבעקבותיה אפילו "מי נגד מי" המדשדש גרף לא מעט כניסות), עודכן ערך הוויקיפדיה של שליין לא פחות מ-56 פעמים. על פי היסטוריית העריכה בוויקיפדיה, 22 מהעדכונים הללו (יותר משליש) בוצעו בחודש האחרון, מ-1 במאי 2018 ועד היום. חלק מהשכתובים התמקדו באופן הצגת הפרשה ההיא. הנה עיקרי השתלשלות העניינים:

אזכור הפרשה הוכנס לראשונה לערך של שליין ב-26 בדצמבר 2017, כמעט חודש לאחר פרסום הכתבה, על ידי אלעד פלאח, עורך רשום בוויקיפדיה, המכנה את עצמו E.F EDITS:

מי נגד מי
ויקיפדיה, 26.12.17. הפרשה מוזכרת לראשונה | צילום: מתוך-ויקיפדיה

אלא שבחלוף שלושה ימים בלבד, ב-29 בדצמבר בשעה 15:22, משתמש אנונימי שמספר ה-IP שלו הוא 37.142.16.147, העלים את הפיסקה הזו כלא הייתה:

מי נגד מי
ויקיפדיה, 29.12.17. פרשה? איזו פרשה? | צילום: מתוך-ויקיפדיה

בחלוף דקה בלבד, בשעה 15:23, משתמש אחר שכינויו "אשמדאי" החזיר את הפיסקה שנעלמה, אך כעבור עשר דקות נוספות, בשעה 15:33, שוב מחק המשתמש האנונימי העקשן את הפיסקה הסוררת. אשמדאי לא ויתר והחזיר אותה בשעה 15:35. המשתמש האנונימי נתן פייט ומחק אותה בשעה 15:38. בסופו של דבר, בסיבוב הזה, ידו של העורך פלאח הייתה על העליונה: למחרת, ב-30 בדצמבר, הוא החזיר את הפיסקה שניסח מלכתחילה ושהמשתמש האנונימי עם מספר ה-IP הַקָלִיט 37.142.16.147 ניסה בכל מאודו להעלים.

כמעט חודש של שקט חלף, וב-25 בינואר הוסיף "לויוני-YL", עורך אחר בוויקיפדיה עוד שורה לסוף הפיסקה הטעונה, לפיה "בעקבות הכתבה נטען ששליין ומפיקי התכנית החלו להחתים עובדים שנפרדים מהם על טופס שבו אישרו שאין להם טענות נגדו".

הפיסקה הזו שרדה עד תחילת החודש הנוכחי: ב-1 במאי צץ לו משתמש אנונימי אחר ושינה את הפיסקה מהיסוד לטובתו של שליין:

מי נגד מי
ויקיפדיה, 1.5.18. רבים מהעובדים הפריכו את הטענות | צילום: מתוך ויקיפדיה

השינוי הזה שרד שלושה שבועות בדיוק. שלשום, בשלישי, הוחלפה הפיסקה על ידי המשתמשת "הליתשמאור". הפעם הוזכר בה גם עפר קניספל – תסריטאי, מחזאי וסופר, שעבד לצד ליאור שליין במשך שנים ב"מצב האומה" וב"גב האומה" – ויזם את הכתבה על התנהלותו. בנוסף, נמחקה השורה שלפיה עובדיו של שליין הפריכו את הטענות נגדו:

מי נגד מי
ויקיפדיה, 22.5.18. עפר קניספל מבקש להבהיר | צילום: מתוך ויקיפדיה

עפר קניספל, איך זה שפתאום השם שלך הופיע בערך של שליין? פנית לוויקיפדיה בעקבות השכתובים?

"בדיוק כך. פניתי לוויקיפדיה ושאלתי אותם מי קבע שהטענות נגדו הופרכו, וביקשתי מהם שלא יסייעו למעסיק אלים ומתעלל למחוק את עברו הקרוב".

עו"ד זאב ליאונד, בא כוחו של שליין, מסר בתגובה: "שמח לשמוע שעופר קניספל מצליח להביא לידי ביטוי את כשרון הכתיבה שלו בוויקיפדיה".

הפוך שלדי, הפוך: ירידה במחירי הדיור? לא סיפור

האם נתונים על ירידת מחירי הדיור לאורך תקופה ממושכת הם עילה מוצלחת לכותרות בולטות עם ארומה חגיגית, או דווקא סיבה מוצדקת לכותרות פושרות בטעם חמצמץ? תלוי את מי שואלים. בשלישי שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד חודש אפריל, ממנו עולה כי בששת החודשים האחרונים ירדו מחירי הדירות ב-2.7 אחוזים, לא פחות. חתן השמחה, שר האוצר משה כחלון, זכה לכותרות מפרגנות גם באתרי האינטרנט וגם בערוצי הטלוויזיה. למחרת כך נראתה הכותרת הראשית בשער מוסף "ממון" של "ידיעות":

מי נגד מי
"ידיעות אחרונות", 16.5.18. קרדיט לכחלון (1) | צילום: מתוך עיתון ידיעות אחרונות

כך נראתה הכותרת בעמוד הראשון של "הארץ":

מי נגד מי
"הארץ", 16.5.18. קרדיט לכחלון (2) | צילום: מתוך עיתון הארץ

כך נראתה הכותרת בעמוד הראשון של "מעריב":

מי נגד מי
"מעריב", 16.5.18. קרדיט לכחלון (3) | צילום: מתוך עיתון מעריב

ב"ישראל היום", לעומת זאת, נדחקה הידיעה החשובה לתחתית עמוד 26, שבו הופיעה הכותרת הפושרת הבאה:

מי נגד מי
"ישראל היום", 16.5.18. לאן נעלם כחלון? | צילום: מתוך עיתון ישראל היום

באייטם עצמו, שחציו הראשון עסק בכלל במדד הכללי (מחירי הפירות והירקות, ההלבשה והדלקים) כלל לא הוזכר שמו של כחלון (שלא לדבר על תמונתו, שהתנוססה בכל העיתונים האחרים). איזה שם כן הופיע? זה של יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי, שלא התרגש מירידת מחירי הדירות. בחלוף יממה נוספת, בחמישי שעבר, דווקא כן פורסם שמו של שר האוצר ב"ישראל היום", ואפילו בעמוד הראשון: תחת הכותרת "כחלון חגג מוקדם מדי: היעדים בדיור לא הושגו" קבע העורך הכלכלי ערן בר-טל כי "לכאורה מדובר בהצלחה של תכנית הדגל 'מחיר למשתכן', אך למרבה הצער מדובר רק בעצירת שוק". הפעם, אגב, תמונתו של שר האוצר בהחלט התפרסמה בעמודים הפנימיים.

מי נגד מי
"ישראל היום", 17.5.18. כחלון? תרגיעו עם החגיגות | צילום: מתוך ישראל היום

ארבעה ימים נוספים חלפו, ובשני האחרון קינח "ישראל היום" (בינתיים) את הסתייגותו מכחלון באמצעות הכותרת "ירידה במחירי הדיור – לא כל כך מהר" שהתנוססה בראש מאמר מאת הכתב הכלכלי אריאל ויטמן:

מי נגד מי
"ישראל היום", 21.5.18. שומרים על קו חמצמץ | צילום: מתוך עיתון ישראל היום

מי צודק: "ישראל היום" או כל השאר? ימים יגידו. דבר אחד (די) בטוח: אילו מחזיק תיק האוצר לא היה כחלון (שרק לפני חודשיים הודיע כי "נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן אם יוגש כתב אישום"), אלא הפוליטיקאי האהוב ביותר על "ישראל היום", לא מן הנמנע שייתכן שאולי הכותרות של "ישראל היום" על ירידת מחירי הדיור היו שונות במקצת.

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

הכול נשאר במשפחה

מה חדש בענייני (היעדר) גילוי נאות בשבועון "פנאי פלוס"? מתברר שלא מעט. רק לפני שבועיים חשף דוד ורטהיים ב"וואלה! ברנז'ה" שסגן העורכת, יוני בינרט, שיבח על פני כפולה חגיגית את פסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי "דוקאביב" שמיח"צנת אחותו, והנה מגיע עוד סיפור דומה למחצה: בשבוע שעבר, כמדי שנה בשבועות, פירסם השבועון "פנאי פלוס" פרויקט ביכורים שבו הציג את "התגליות שיפרצו השנה בגדול". בין התגליות הללו היו שתיים מעולם המוסיקה, אחד מהם הוא הזמר והשחקן ברק ביטון, שזכה לאייטם המפרגן הבא: 

מי נגד מי
"פנאי פלוס", מאי 2018. יש לו אחות | צילום: מתוך עיתון פנאי פלוס

נשמע מבטיח? בהחלט. אלא שפרט קטן אחד לא הופיע בטקסט: איש יחסי הציבור של ברק ביטון – שזכה להיכנס לפרויקט הביכורים של "פנאי פלוס" וגבר על עשרות זמרים מתחילים אחרים שהתחרו על המשבצת – הוא לא אחר מאשר אלון אמיר. ומיהו אלון אמיר? אחיו של גלעד ינאי, מי שמאז נובמבר 2017 מכהן כעורך המוסיקה והמדורים של "פנאי פלוס". בינואר האחרון, אגב, פירסם ינאי ב"פנאי פלוס" ראיון מפרגן של שלושה עמודים עם הזמרת המפורסמת מרב סימן טוב. מיהו איש יחסי הציבור של סימן טוב? בינגו. ומי שוב לא נתן גילוי נאות? בדיוק.

מי נגד מי
"פנאי פלוס", ינואר 2018. יש לו אח | צילום: מתוך עיתון פנאי פלוס

גלעד ינאי נמנע מלהגיב.

שמעון ריקלין VS מולי שגב, ינון מגל VS ניב הדס

זה הזמן לקדם בברכה את סכסוכון הטוויטר השבועי. בשלישי שעבר, לאחר חיקוי של עמית סגל ב"ארץ נהדרת", העלה שמעון ריקלין את הציוץ הזועם הבא:

מי נגד מי
שמעון ריקלין נגד מולי שגב. מה עם אברמוביץ' ודרוקר? | צילום: טוויטר- שמעון ריקלין

שמונה ימים חלפו וברביעי האחרון העלה עיתונאי "הארץ", ניב הדס, את הציוץ הבא כדי לקדם את "עין עצלה", טורו הקבוע במוסף "גלריה שישי" העוסק הפעם גם בסגל וגם בחיקוי שחטף מ"ארץ נהדרת":

מי נגד מי
ניב הדס נגד עמית סגל. חצה את הקו | צילום: טוויטר - ניב הדס

בין המגיבים הרבים לציוץ של הדס היה גם ינון מגל, שצייץ כך:

מי נגד מי
ינון מגל נגד ניב הדס. רשעים, נמאסתם | צילום: טוויטר- ינון מגל

מכאן והלאה התגלגל בין השניים הדיאלוג הנ"ל, שהגיע עד לכדי איום בתביעה (וכמובן שלא נגענו):

ניב הדס: "היי ינון, מה קורה גבר? יש לך הוכחות לתדרוך המדובר שיעמדו בבית משפט? דבר אליי ראסטה".

ינון מגל: "הא גבר, למדתי מכם, משפט בלי הוכחות".

ניב הדס: "אז נראה שכדאי שתמחוק את הציוץ. אני על הזין שלי, כן? אבל המחלקה המשפטית ששאלה אותי אם אכן עברתי תדרוך פחות בקטע".

ינון מגל: "חחח. ותגיד אחי, לא מפריע לך שכל שבוע אתה מבקר אנשים וכשיש עליך ציוץ ביקורתי אתה מאיים בתביעה?".

ניב הדס: "תבקר חופשי מאן, אבל בלי שקרים על תדרוכים מופרכים. זה שקראת לי רשע זה קול לגמרי, למשל".

ינון מגל: "אחי, בינינו, לא דיבר איתך מולי?".

ניב הדס: "לא יודע איך זה עבד בתקופה שלך ב'וואלה!' עם אילן, אבל פה זה לא ממש הולך ככה".

ינון מגל: "נשמה, א. לא ענית. ב. מאחל לך יושרה עיתונאית כמו שלי כולל תחת אילן. ואתה מבין שהחברים שלך כבר בדקו עליי הכול שתי וערב כן?".

ניב הדס: "אני אומר למה לבזבז את התשאול שלי לגבי התדרוך של מולי כאן, בוא ניקח את זה לשלב הבא. פיס".

מתי הצטלם בנט כשהוא מניח תפילין? בעמוד אחד של "ידיעות" תקבלו שתי גרסאות שונות

ואם כבר "ארץ נהדרת" וחיקויים – באותה תכנית ממש שובץ גם החיקוי מעורר המחלוקת של נפתלי בנט, כשלראשו תפילין המדמה את הקוקיות של נטע ברזילי. בנט, כזכור, פירסם בתגובה בדף הפייסבוק תמונה שלו כשהוא מניח תפילין ולא חסך את חוות דעתו הנחרצת:

מי נגד מי
הפוסט של בנט, מאי 2018. היכן צולמה התמונה? | צילום: טוויטר - נפתלי בנט

למחרת הקדיש "ידיעות אחרונות" עמוד שלם לסערה שפרצה. בצדו הימני של העמוד פורסם אייטם של רז שכניק, ובטור השמאלי הופיע טור דעה מאת חן ארצי-סרור. לנוחותם של הקוראים, כל אחד משני הכותבים סיפק גרסה שונה למועד שבו צילם בנט את תמונתו כשהוא מניח תפילין ונושא מבט מצועף ומלא חזון. נפתח בגרסת שכניק:

מי נגד מי
הגרסה של רז שכניק. הצילום מוושינגטון | צילום: מתוך עיתון ידיעות

וכעת לגרסת ארצי-סרור:

מי נגד מי
הגרסה של חן ארצי סרור. הצילום מהלילה | צילום: מתוך עיתון ידיעות

מי דייק? שכניק. הנה פוסט שהעלה נפתלי בנט ב-6 במרץ, בעת ביקורו בוושינגטון. לא קשה לזהות שהתמונה שהעלה בנט לדף הפייסבוק שלו לאחר שידור "ארץ נהדרת" משתייכת לאותה סידרה:

מי נגד מי
הפוסט של בנט, מרץ 2018. שכניק צדק | צילום: טוויטר - נפתלי בנט

ארצי-סרור, ייאמר לזכותה, מיהרה להתנצל על הטעות כבר בבוקר הפרסום:

מי נגד מי
הציוץ של חן ארצי-סרור. קצת יותר תשומת לב | צילום: טוויטר- חן שרור

דברים בשם אומרם: מדינת רייטינג בכל מחיר

מי האידיוט שהחליט שלחלאה שרצח את בתו והכניס את גופתה הקטנטנה למזוודה יש זכות לריאיון בטלוויזיה?

ומי חסר הבינה שאישר זאת?

מקומו של הרוצח בכוך אפל מלא עכברושים, בלי לראות אור שמש עד יום מותו!

מדינת רייטינג בכל מחיר.

זוועה.

(ניצב בדימוס אריה עמית בדף הפייסבוק שלו)

עורך mako, איתי ולדמן, למה אני לא מופתע?

"ראשית, לא היה ראיון בטלוויזיה. ניצב בדימוס עמית מוזמן בלינק הזה לקרוא את הריאיון של מגזין mako עם רוני רון. שנית, השקענו מחשבה רבה לפני קבלת ההחלטה לפרסם את הריאיון. מערכת mako לא שותפה לדוגמה העיתונאית העתיקה שלא מראיינים רוצחים. לתפיסתנו, בנסיבות מסוימות – בהן עניין גדול לציבור, זמן שעבר והבעת חרטה של הרוצח – כמעט כל אדם כשיר לראיון. אם יגאל עמיר היה מכה על חטא ומוכן להתנצל פומבית על מעשיו, יש גוף תקשורת בישראל שהיה מסרב לראיין אותו? אני סבור שלא".

ודייק

האם יכול להיות שבמוסף "הארץ" הלא בלתי שמאלני למחצה קידמו את מנחם בגין על חשבון יצחק רבין? לא צריך להגזים, אבל הנה סיפור שמקורו (כרגיל) בשילוב קסום של שעמום קל והפרעת אישיות מתונה:

חמישה ימים לפני ערב יום העצמאות האחרון, ב-13 באפריל, פרסמה נטע אחיטוב במוסף "הארץ" את דירוג ראשי הממשלה של ישראל. לצורך כך התייעצה אחיטוב עם 16 מומחים – מפרופ' אניטה שפירא עד חיים יבין, מאפרים הלוי עד רונית ורדי – שהעניקו ציון לכל אחד מראשי הממשלה בעשרה קריטריונים: חזון, אומץ, כריזמה, עמידה בהבטחות, חברה, יושר, ביטחון, כלכלה, יחסי חוץ וקשב לעם. כל אחד מראשי הממשלה זכה לציון כללי שהוא ממוצע הציונים בקריטריונים הללו. שני ציונים נוספים, שלא שוקללו לממוצע, היו בקטגוריות "מזל" ו"מקום בהיסטוריה". על פי הממוצע דירג מוסף "הארץ" את ראשי הממשלה בסדר הבא (מהטוב ביותר לגרוע ביותר): דוד בן-גוריון, מנחם בגין, יצחק רבין, לוי אשכול, שמעון פרס, אריאל שרון, משה שרת, אהוד ברק, יצחק שמיר, אהוד אולמרט, גולדה מאיר ובנימין נתניהו.

מי נגד מי
הציונים של מנחם בגין. זה לא מסתדר | צילום: מתוך עיתון הארץ
מי נגד מי
הציונים של יצחק רבין. זה לא מתכנס | צילום: מתוך עיתון הארץ

ברם אולם, בחישובי הממוצעים של 11 מתוך 12 ראשי הממשלה התגלתה אי התאמה בין ממוצע ציוני הקריטריונים לבין הציון הכללי שנכתב (קוראים משועממים במיוחד מוזמנים להיכנס לכאן, לחשב ולהיווכח בעצמם). כך קרה למשל אצל בגין (שקיבל מהמוסף את הציון הכללי 8.04, למרות שממוצע ציוני הקריטריונים שלו, כפי שפורסמו במוסף, עומד על 7.98) ואצל רבין (שקיבל מהמוסף את הציון 8.03, למרות שממוצע ציוני הקריטריונים שלו יצא 8.06). הפער בין תוצאות האמת לאלה שפורסמו במוסף רלוונטי במקרה הזה, מכיוון שעל פי ממוצעי הקריטריונים – רבין צריך היה לחלוף על פני בגין ולכבוש את המקום השני, בעוד שבגין אמור היה להדרדר למקום השלישי המכובד. ראש הממשלה היחיד, אגב, שאצלו הציון הכללי אכן חופף את ממוצע ציוני הקריטריונים הוא בנימין נתניהו, שהתמקם אחרון בדירוג וזכה לציון 6.5.

נטע אחיטוב, איך נפלו כל כך הרבה טעויות חישוב בפרויקט אחד?

"לא נפל רבב בחישובי הממוצעים של הפרויקט. בדירוג התכונות של ראשי הממשלה לא רצינו להעיק על הקוראים ולכן לא פירטנו בעיתון מעבר לספרה אחת אחרי הנקודה. אבל כשמחשבים את ציוני הקריטריונים עם ארבע ספרות אחרי הנקודה, כפי שנעשה בגיליון האקסל שלנו, מגיעים לממוצעים הנכונים המופיעים בעיתון. באמת מעניין שרק אצל בנימין נתניהו הממוצע ללא כל הספרות אחרי הנקודה זהה לזה עם הספרות. אני מעריכה את עבודת החישוב היסודית שלך. כמי שעשתה את החישובים האלה בעצמה אני יודעת כמה ריכוז וסבלנות זה דורש".

היא לא רק אשתו של. היא גם בתו של

בהרים כבר השמש מלהטת ובעמק עוד נוצץ הטל, אבל אז הטלפון הפר את הפסטורליה של דרום חולון. על הקו היה הקונספירטור.

"שמנת, הורביץ?", הוא פתח בשאלה.

"לא חושב", נעלבתי. "ובכלל מוטב שתמשיך לעסוק במשקלו של הטור ולא במשקלו של הכותב".

"אל דאגה, שניכם במשקל נוצה של יונה חולה", פסק הקונספירטור. "וחוץ מזה, התכוונתי למגזין הלייף סטייל הפרסומי 'שמנת', שמצורף ל'הארץ' מדי חודש. יצא לך לעלעל בו במקרה?".

"האמת שלא", הודיתי. "בדרך כלל יש בו כתבות על עיצוב, אופנה ואדריכלות, לא? אלה נושאים ש'מי נגד מי' פחות עוסק בהם. למה אתה שואל? מצאת בו משהו מעניין?".

"תמיד יש ב'שמנת' דברים מעניינים, הורביץ", הטעים הקונספירטור. "השאלה היא רק האם אתה יודע איפה לחפש".

"נשמע בהחלט מעניין למחצה", עניתי. "אתה מוכן לפרט קצת?".

"בוודאי", הכריז הקונספירטור. "שים לב, למשל, לראיון הקטיפתי והמלטף הבא:".

מי נגד מי
"שמנת", מאי 2018. ריאיון מלטף | צילום: מתוך מוסף שמנת עיתון הארץ

"נו, אז מה הבעיה?", השתוממתי. "שים לב שבניגוד לנהוג ב'פנאי פלוס', ב'שמנת' דווקא דאגו לתת גילוי נאות ולציין שאירינה היא הבת של ליאוניד, שמחזיק 20 אחוזים ממניות 'הארץ'".

"וזה אכן לא מובן מאליו", הסכים הקונספירטור. "בעיקר לאור העובדה שלפני שנה ושלושה חודשים, בפברואר 2017, אותה אירינה ממש זכתה לקבל את הטור הפותח במוסף 'שמנת', ושם לא הופיע אפילו בדל של גילוי נאות אחד לרפואה. הנה, שולח לך:".

מי נגד מי
"שמנת", פברואר 2017. טור מפנק | צילום: מתוך מוסף שמנת עיתון הארץ

"מה בעצם אתה מנסה לומר לי?", התקשיתי להבין.

"כרגיל, הורביץ, זה אף פעם לא נגמר עד שלא מאכילים אותך בכפית", נאנח הקונספירטור. "מה שאני רוצה לומר הוא שיש ב'שמנת' עקומת שיפור, ובסך הכול אלה חדשות משמחות".

"תסביר", ביקשתי.

"אם יש עקומת שיפור אולי היא תגרום בעתיד לנוגעים בדבר ב'הארץ' להבין שבין אם הם נותנים גילוי נאות ובין אם לא – זה לא הדבר הכי קולי לפרגן שוב ושוב לבת של בעל המניות, ולכן אולי מוטב להשאיר את זה לעיתונים אחרים", אמר הקונספירטור וניתק.

ואם כבר עיתונים אחרים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".

לטור מהשבוע שעבר: איזו פשלה התרחשה מיד אחרי האירוויזיון?

כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il