מי נגד מי השבוע (עיצוב: סטודיו mako)
מי נגד מי השבוע | עיצוב: סטודיו mako

חגי סגל VS אלוף בן

בראשון האחרון שיגר עורך "מקור ראשון", חגי סגל, אימייל לעורך "הארץ", אלוף בן. הסיבה: שני מאמרים שפורסמו בסוף השבוע ושעסקו בהרחבה בו ובבנו, הפרשן הפוליטי של "החדשות", עמית סגל. טור אחד, של רוגל אלפר, תיאר את ה"כהניזם הספוג בעמית סגל" אשר "מתחיל לבצבץ מבעד למעטה הפרשן המכובד". הטור האחר, של קרולינה לנדסמן, תיאר את האב, חגי סגל, כמי שנרתם לסייע לנתניהו לאחד את מפלגות הימין עם מפלגת "עוצמה יהודית" של אנשי מורשת כהנא. "לא נותרה לנתניהו ברירה, אלא לגייס לשורותיו את אספסוף הגבעות כצבא האמת שלו", כתבה. "חגי סגל התנדב ראשון למשימת הגיוס. עת להיות טרוריסט ועת לערוך עיתון. זה שבועות שעורך 'מקור ראשון' רותם את טוריו למטרה זו".

עד כאן מדובר באימייל תלונה, אחד מני רבים, הנוחתים חדשות לבקרים בתיבת הדוא"ל של כל עורך עיתון יומי. אלא שבפנייתו לעורך "הארץ" הביע סגל האב, בין השאר, מחאה על שימוש בכינוי "טרוריסט" בהקשר אליו, ואף הוסיף אזהרה מרומזת: הוא ציין כי התייעץ בנושא זה עם עורך דין, וכי לדעתו של הנ"ל ישנה עילה משפטית שבגינה יוכל לדרוש שלא לכנות אותו יותר במילה "טרוריסט".

סגל, לשעבר חבר "המחתרת היהודית", הורשע בשנת 1980 בעבירות של גרימת חבלה חמורה ובחברות בארגון טרור, ואף ריצה בשל כך עונש של שנתיים מאסר. לאור מסכת העובדות הזו – למה בעצם שלא להזכיר את עובדת היותו טרוריסט לשעבר? הסיבה לכך יכולה להיות רק אחת: התיישנות. חוק המרשם הפלילי קובע (כפי שכותב שורות אלה למד פעם על בשרו) כי בחלוף פרק זמן מסוים מאז שהורשע אדם בבית המשפט, אסור לכלי תקשורת לציין את עובדת הרשעתו. למרבה האירוניה, מי שחזר והזכיר את העבר של חגי סגל הוא סגל עצמו, כשהעלה יממה לאחר פנייתו לאלוף בן את הציוץ הסרקסטי הבא: 

מי נגד מי (צילום: טוויטר חגי סגל)
חגי סגל מצייץ. מסקנה נועזת וכואבת | צילום: טוויטר חגי סגל

בישיבת המערכת השבועית ב"הארץ", שמתקיימת מדי יום ראשון, עידכן אלוף בן את הנוכחים במכתבו של חגי סגל. בתשובה ששלח לו, דחה בן את פנייתו והודיע כי לא יצנזר את כותבי "הארץ" וכי סגל מוזמן לפעול כהבנתו. ההוכחה להיעדר הצנזור הגיעה למחרת, יום שני, בשני מאמרים נוספים שתקפו את עמית סגל. טור אחד, של עודה בשאראת, התנוסס בעמוד המאמרים הקדמי, ונחתם במילים "אשריך, סגל, שאתה בנו של טרוריסט יהודי". הטור האחר, מאת אורלי נוי (מספר 6 ברשימת בל"ד), הופיע בעמוד המאמרים האחורי, ופקד אף הוא עוון אב על בן, עם הכותרת "עמית סגל, מומחה לטרור" ועם אזכור מפורט לעברו הטרוריסטי של סגל האב. 

מי נגד מי (צילום: אתר הארץ)
המאמר של אורלי נוי. פוקד עוון | צילום: אתר הארץ
מי נגד מי (צילום: אתר הארץ)
המאמר של עודה בשאראת. אב על בן | צילום: אתר הארץ

הפנייה לעורך "הארץ", אגב, איננה הפעם הראשונה שבה מבקש חגי סגל להימנע מאזכור חברותו במחתרת היהודית. בפוסט ארוך שהעלה בדצמבר 2015, ביקש להניח לו משאלות בנושא, וכתב: "אני עיתונאי כבר ארבעה עשורים בקירוב, וטרוריסט רק ללילה אחד".

עורך "מקור ראשון", חגי סגל, ועורך "הארץ", אלוף בן, נמנעו מלהגיב.

עמית סגל VS ברק רביד (בגיבוי שקט של עקיבא נוביק)

רוגל אלפר, קרולינה לנדסמן, עודה בשאראת ואורלי נוי אינם היחידים מבין כותבי "הארץ", בהווה או בעבר, שפתחו השבוע חזית מול תשלובת סגל. יצחק לאור העלה בדף הפייסבוק שלו פוסט מזעזע, שעליו ספג מעמית סגל תביעת דיבה מוצדקת וגם את הציוץ הבא: 

מי נגד מי (צילום: טוויטר עמית סגל)
עמית סגל נגד יצחק לאור. מי שישווה – ישלם | צילום: טוויטר עמית סגל

הפרשן הפוליטי של "חדשות 13", רביב דרוקר, התגרה קלות בסגל ג'וניור  בטורו ב"הארץ" שפורסם בשני. "בסוף השבוע שעבר פורסמה שורה של שיתופי פעולה לכאורה בין פוליטיקאים מהשמאל לחברי כנסת ערבים, המקבילים לכאורה לשיתוף הפעולה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם החבורה המתועבת של 'עוצמה יהודית'", כתב. "העיתונאי עמית סגל נקב באותם "שיתופי פעולה" ביום שישי ב"ידיעות אחרונות", ובשבת נתניהו חזר באופן מפליא על אותן דוגמאות".

סגל מיהר להגיב: 

מי נגד מי (צילום: טוויטר עמית סגל; פייסבוק בנימין נתניהו)
עמית סגל נגד רביב דרוקר. מה שמשונה זו הרמיזה | צילום: טוויטר עמית סגל; פייסבוק בנימין נתניהו

דרוקר לא לקח ללב, ואף הפגין קוליות מסוימת כשהעניק למתחרה רוח גבית: 

מי נגד מי (צילום: טוויטר עמית סגל)
עמית סגל ורביב דרוקר. שרבוב מכוער ולא ענייני | צילום: טוויטר עמית סגל

אבל קרב הטוויטר המר ביותר התנהל מול הכתב המדיני של "החדשות 13" (ולשעבר של "הארץ"), ברק רביד. בשישי האחרון העלה רביד צילום ממאמרו של סגל האב ב"מקור ראשון" והוסיף את הציוץ הבא: 

מי נגד מי (צילום: טוויטר ברק רביד)
ברק רביד נגד חגי סגל. טרוריסט שהפך לעורך | צילום: טוויטר ברק רביד

תשובתו של עמית סגל נחתה במוצאי שבת, עם שני הציוצים הבאים: 

מי נגד מי (צילום: טוויטר עמית סגל; טוויטר ברק רביד; ויקיפדיה)
עמית סגל נגד ברק רביד (1). תועמלן מערוץ מתחרה | צילום: טוויטר עמית סגל; טוויטר ברק רביד; ויקיפדיה
 
מי נגד מי (צילום: טוויטר עמית סגל)
עמית סגל נגד ברק רביד (2). עקיבא נוביק פיברט | צילום: טוויטר עמית סגל

שני הציוצים גם יחד זכו ללא פחות מ-4,169 פיברוטים. שניים מהם (אחד לכל ציוץ) היו של עקיבא נוביק, כתב "החדשות 13" בכנסת (וחברו של רביד לאותה מערכת), שגם הוא מכיר מהבית את מורשעי המחתרת היהודית.

בכך לא הסתיימה הסאגה: בשלישי האחרון פירסם עוזי ברעם מאמר על "הסגלים" בעמוד הדעות של "הארץ". "כל הסגלים למיניהם, על בני משפחותיהם, גלגלו את עיניהם לשמים באותם מגינים על התועבה, שלא נעשתה כמוה בישראל", כתב. "מי היה מעלה בדעתו לפני כמה שנים, שראש ממשלה ישראל ייזום חיבור בין הדתיים הלאומיים למורסה הפשיסטית". תגובתו של עמית סגל צויצה בערב: 

מי נגד מי (צילום: טוויטר עמית סגל)
עמית סגל נגד "הארץ". עיתונאי אוהב דגים? | צילום: טוויטר עמית סגל

רק למחרת, ברביעי, התפרסם ב"הארץ" סוג של עלה תאנה, בדמות מאמר של לימור לבנת. "אש ארטילרית מסיבית מופנית בימים האחרונים, בעיקר מעל דפי 'הארץ', נגד עיתונאי-פרשן, מטאור, חד, שנון, בעל זיכרון פנומנלי, יכולת ניתוח, חובש כיפה, ונחזה להיות ימני", שיבחה לבנת. "עמית סגל שובר שורות. הוא מעז לא ליישר שורות לשמאל כמו רוב הכותבים-פובליציסטים-פרשנים בתקשורת... זה מרגיז את השמאלנים. נו באמת. איך זה שכוכב אחד מעז?!".

משחק האמת והסקר

איך מחליטים שני היומונים הגדולים בישראל עד כמה דחוף להם להזמין סקר מנדטים?

לפעמים זה תלוי גם במצבו של בנימין נתניהו. כל עוד ראש הממשלה מוביל בסקרים בבטחה – ישמח "ישראל היום" לפרסם זאת, אך "ידיעות אחרונות" טיפה'לה פחות. לעומת זאת, אם ראש הממשלה לפתע מפגר במדגמים בהשוואה למתמודדים מולו – ישמח "ידיעות אחרונות" לפרסם זאת, אך "ישראל היום" טיפה'לה פחות. ממצאים? בבקשה:

ב-24 בדצמבר 2018 הכריעו ראשי הקואליציה על בחירות. בחלוף שלושה ימים, ב-27 בדצמבר, פירסם "ישראל היום" את סקר הבחירות הראשון שלו, שבו ראש הממשלה הוביל בגדול (נתניהו: 31 מנדטים, גנץ: 15 מנדטים). סקרים נוספים של העיתון, שבהם נתניהו שלט לבדו בצמרת, פורסמו גם ב-4 בינואר (נתניהו: 28 מנדטים, גנץ: 13 מנדטים), ב-1 בפברואר (נתניהו: 28 מנדטים, גנץ: 19 מנדטים), ב-8 בפברואר (נתניהו: 29 מנדטים, גנץ: 17 מנדטים) וב-15 בפברואר (נתניהו: 32 מנדטים, גנץ: 19 מנדטים). בסך הכול, במשך 43 ימים, פירסם "ישראל היום" לא פחות מחמישה סקרים. 

מי נגד מי (צילום: מתוך ישראל היום)
"ישראל היום", 8.2.2019. סקר סקר תרדוף | צילום: מתוך ישראל היום

אלא שאור ליום חמישי האחרון, 21 בפברואר, התחולל המפץ הגדול עם איחוד מפלגותיהם של גנץ ולפיד. בעוד שכמעט כל מערכות התקשורת ("החדשות", "החדשות 13", "כאן", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב") מיהרו לפרסם בשעות שאחרי סקרים חדשים, שהראו כי הפעם גנץ ולפיד (בתגבורת גבי אשכנזי) גוברים על נתניהו, שמר "ישראל היום" לפתע על שתיקה רועמת. רק ארבעה ימים לאחר מכן, בשני האחרון, 25 בפברואר, נזכר העיתון לפרסם סקר נוסף, עם הכותרת הראשית החמצמצה הבאה: 

מי נגד מי (צילום: מתוך ישראל היום)
"ישראל היום", 25.2.2019. סקר כלשהו | צילום: מתוך ישראל היום

ומה לגבי "ידיעות אחרונות"? שם הספירה פשוטה יותר: בתקופת ההובלה של נתניהו, כלומר בין 24 בדצמבר 2018 (מועד ההכרזה על הבחירות) ועד 21 בפברואר 2019 (היום שבו גנץ ולפיד התאחדו) נמנע העיתון מלפרסם סקרים. לעומת זאת, בשישי האחרון, 22 בפברואר, למחרת המפץ הגדול, כאשר קערת המדגמים התהפכה, פירסם העיתון את הסקר הראשון שלו למערכת הבחירות הנוכחית, "סקר ענק שנערך אמש לאחר מדגמי הטלוויזיה" (גנץ: 36 מנדטים, נתניהו: 30 מנדטים). כעבור יומיים בלבד (!), בראשון האחרון, מיהר "ידיעות" לפרסם סקר חדש נוסף, שנערך בסוף השבוע (גנץ: 35 מנדטים, נתניהו: 29 מנדטים). האם שני הסקרים הללו פורסמו רק מפני שנתניהו נמצא לפתע בעמדת נחיתות? לא בהכרח. גורמים בעיתון טוענים כי מלכתחילה התקבלה החלטה שלא לפרסם סקרים עד למועד סגירת הרשימות (חמישי האחרון), וזאת משום שאין לדעת (כפי שאכן הוכח) איזה מפלגות עשויות להתאחד. שנאמר: כל עיתון והסקרים שלו. 

מי נגד מי (צילום: מתוך ידיעות אחרונות)
"ידיעות אחרונות" בשישי ובראשון האחרונים. שני סקרים ביומיים | צילום: מתוך ידיעות אחרונות

ב"ישראל היום" וב"ידיעות אחרונות" נמנעו מלהגיב.

קמתי מופרע, אפי. להסתכן בהימור?

עצה שחוקה אך אפקטיבית גורסת כי מוטב להימנע מתחזיות, בעיקר בנוגע לעתיד. אף לא אחד מהכתבים ומהפרשנים הפוליטיים הצליח לחזות את איחוד מפלגות-גנץ לפיד. יתרה מזו: רובם ככולם העריכו שזה לא יקרה. דוגמה מובהקת: ברביעי שעבר, בשעה 6:55 בבוקר, ראיין אפי טריגר, מגיש "בוקר טוב ישראל" בגל"צ, את כתבת "החדשות" בכנסת, דפנה ליאל, ואת הכתב בכנסת של "ידיעות", עמיחי אתאלי. אחד הנושאים שעלו היה סיכויי האיחוד של "חוסן לישראל", מפלגתו של בני גנץ, עם "יש עתיד" של יאיר לפיד או "גשר" של אורלי לוי, ופגישתם של גנץ ולפיד שתוכננה לאותו יום:

אפי טריגר: "האם באמת הפגישה היום היא רק כדי שגנץ ולפיד יאמרו ניסינו הכול, או שיש עדיין איזשהו סיכוי לחיבור?".

דפנה ליאל: "בוא נאמר שיש לזה סיכוי, לאורלי לוי הרבה יותר מלפיד בשלב הזה, אבל עד שזה לא נגמר זה לא נגמר".

עמיחי אתאלי: "אם יורשה לי להמר, אז אני חושב שלפיד וגנץ – וזה באמת החיבור הגדול והמשמעותי יותר, אורלי לוי זה תרומה של כמה עשרות אלפי קולות – אם יורשה לי להמר על לפיד-גנץ... להסתכן בהימור, אפי?".

אפי טריגר: "בוודאי".

עמיחי אתאלי: "לא חושב שזה ייסגר".

אפי טריגר: "וואו, איזה הימור מסוכן לקחת".

דפנה ליאל: "אתה נועז, אל תהיה כל כך נועז".

עמיחי אתאלי: "תודה, תודה חברים. כן, קמתי מופרע. אני חושב שהם בסוף יילכו לבד".

איך זה נגמר בסוף – כולם יודעים. בחלוף יממה פחות חמש דקות, בחמישי ב-6:50, יצאה הבשורה מהווילה של הלל קוברינסקי בסביון: יש איחוד בין לפיד לגנץ.

עמיחי אתאלי, תרצה להגיב?

"הנה הוכחה מובהקת עד כמה בעייתי לסמוך על המילה שלי".

הציטוט מול המציאות (1): סגולה לאריכות ימים

הציטוט: "אתמול התקשרה אליי שלומית רביצקי טור-פז, בתו של פרופ' אבי רביצקי המנוח, מהוגי הדעות הבולטים של הציונות הדתית" (נחום ברנע, "ידיעות אחרונות", 22.2.2019).

מי נגד מי (צילום: מתוך ידיעות אחרונות)
הפיסקה של נחום ברנע. טל"ח (1) | צילום: מתוך ידיעות אחרונות

המציאות: אבי רביצקי חי וקיים. באותו בוקר פירסם ברנע התנצלות בעמודי החדשות.

הציטוט מול המציאות (2): קשה לעזוב את הבית

הציטוט: בחמישי האחרון, לאחר איחוד גנץ-לפיד, הציג עמית סגל סקר מנדטים של "החדשות" בעזרת טכנולוגיית מציאות רבודה. תמונתו של נפתלי בנט התנוססה בעמודה האמצעית, במפלגת "הבית היהודי":

מי נגד מי (צילום: החדשות 12)
הסקר של עמית סגל. טל"ח (2) | צילום: החדשות 12

המציאות: ב-29 בדצמבר בנט עזב את "הבית היהודי" ומאז הוא עומד בראש "הימין החדש".

הציטוט מול המציאות (3): הבדל של יום ולילה

הציטוט: בשלישי בבוקר, למחרת הזכייה באוסקר של הבמאי הישראלי גיא נתיב, פירסם "מעריב" (במרכאות) את הציטוט הבא לכאורה מפיו:

מי נגד מי (צילום: מתוך מעריב)
הכותרת הראשית של "מעריב". טל"ח (3) | צילום: מתוך מעריב

המציאות: בנאום הזכייה שלו אמר נתיב: "לילה טוב ישראל".

והרי החדשות, ועיקרן תחילה

יום אחד הוא התעורר, וראה שהוא מחזיק את הפרח הכי יפה שהוא אי פעם ראה. הוא עצם את העיניים, כי הוא לא האמין. הוא פקח אותן שוב, אבל אז הטלפון צילצל. על הקו חיכה הקונספירטור.

"מה הכותרת שלך, הורביץ?", הוא נבח.

"אין לי", נאלצתי להודות.

"ממש מפתיע", גיחך הקונספירטור. "בכל מקרה, אם תהיה לך אחת מתישהו, אני מקווה שהיא לא תחזור על עצמה?".

"מה זאת אומרת?", חקרתי.

"זאת אומרת, הורביץ, שאני ממליץ לך להיות מקורי, ולא לחזור שוב ושוב על אותה הכותרת, תהיה מוצלחת ככל שתהיה", הדגיש הקונספירטור. "אחרת חלילה תהפוך לקלישאה אפילו עוד יותר גדולה ממה שאתה היום".

"דוגמה ספציפית?", שאלתי.

"בוודאי", הטעים הקונספירטור. "קבל את כותרת השער לראיון של רז שכניק עם דוריה למפל ממוסף '7 לילות' האחרון:". 

מי נגד מי (צילום: מתוך ידיעות אחרונות)
"7 לילות", 22.2.2019. והרי החדשה – עם כותרת ישנה | צילום: מתוך ידיעות אחרונות

"כותרת מעולה!", התפעלתי.

"נכון מאוד", הסכים הקונספירטור. "הבעיה שהיא נשחקה עד דק בידי עורכי 'ידיעות' לדורותיהם. שולח לך רק מקצת דוגמאות מהשנים האחרונות:".

מי נגד מי (צילום: מתוך ידיעות אחרונות)
"ידיעות אחרונות", 18.10.2004. והרי | צילום: מתוך ידיעות אחרונות
מי נגד מי (צילום: מתוך ידיעות אחרונות)
"ידיעות אחרונות", 7.11.2010. החדשות | צילום: מתוך ידיעות אחרונות
מי נגד מי (צילום: מתוך ידיעות אחרונות)
"ידיעות אחרונות", 3.6.2011. ועיקרן | צילום: מתוך ידיעות אחרונות
מי נגד מי (צילום: מתוך ידיעות אחרונות)
"ידיעות אחרונות", 2.9.2012. תחילה: | צילום: מתוך ידיעות אחרונות
מי נגד מי (צילום: מתוך ידיעות אחרונות)
"ידיעות אחרונות", 7.11.2013. הקץ | צילום: מתוך ידיעות אחרונות
מי נגד מי (צילום: מתוך ידיעות אחרונות)
"ידיעות אחרונות", 21.12.2015. לכותרות | צילום: מתוך ידיעות אחרונות
מי נגד מי (צילום: מתוך ידיעות אחרונות)
"ידיעות אחרונות", 17.11.2016. משומשות | צילום: מתוך ידיעות אחרונות

"נו, הורביץ, קיבלת הכול?", חקר הקונספירטור. "מה אתה אומר?".

"כותרת מצוינת היא כותרת מצוינת", משכתי בכתפיי. "ואם זה עובד – אז למה לשנות?".

"אז אם כך יש לי כותרת שתיטיב לתאר אותך ואת פועלך", סינן הקונספירטור. "רוצה לשמוע?".

"כולי אוזן", אמרתי בפיזור דעת.

"הכותרת שמתאימה לך היא 'אין חדש תחת השמש', הורביץ", אמר הקונספירטור, "ובדיוק בגלל זה ועדת השחרורים החליטה לדחות את בקשתך החצי שנתית לפרוש מכתיבת הטור".

"מצטער לשמוע", עניתי.

"משתתף בצערך", ניחם הקונספירטור. "אתה מוזמן לפנות שוב אחרי השימוע. אולי נוריד לך שליש על התנהגות טובה".

ואם כבר התנהגות טובה, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".

לטור מהשבוע שעבר: האם בן אל תבורי ואורטל עמר התחתנו בסתר?

כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il