מי נגד מי השבוע (עיצוב: סטודיו mako)
מי נגד מי השבוע | עיצוב: סטודיו mako

קרב רב

קנאת סופרים תרבה חוכמה? לא תמיד. לעיתים היא סתם תרבה קנאה. דוגמה מובהקת לכך היא גלגולו של הסקופ הלוהט ששידרו עמית סגל ויאיר שרקי לפני שבועיים – אותה הקלטה דרמטית שבה הרב עובדיה מסתייג ומתנער בחריפות מאריה דרעי ומדגיש שלא יבגוד באלי ישי. אבל נתחיל, כרגיל, מהאמצע:

זמן קצר לאחר שההקלטה שודרה לראשונה בחדשות ערוץ 2 היא הועלתה בכמה וכמה כלי תקשורת, תוך מתן קרדיט כמובן. יממה לאחר הסקופ שודרו קטעים מההקלטה גם ב"מבט" של ערוץ 1, אבל דווקא בערוץ הטלוויזיה הנוסף, חדשות 10, החליטו הקודקודים שלא להראות אותה לצופים. למה, בעצם? השאלה המסקרנת למחצה נפתרה בחלקה ביום ראשון האחרון. באותו יום הודיעה ש"ס – הפתעה הפתעה – כי למרות התפטרותו הרועשת של אריה דרעי מהכנסת הוא האיש שיעמוד בראש התנועה בבחירות הקרובות. בתגובה פרסם יאיר שרקי סטטוס בדף הפייסבוק שלו, שבו תיאר כיצד "בעליבות, עם סולם עץ פשוט בדמות מכתב מוזמן מהרב שלום כהן, 'המרן החדש', נאלץ דרעי לחזור לתפקידו".

הסטטוס של שרקי הקפיץ את אבישי בן-חיים, הכתב לענייני חרדים של חדשות 10, שמתח ביקורת על האופן שבו נערכה ההקלטה בפרומואים של חדשות 2. "מה, לא אכפת לך שגרמתם לרוב אזרחי ישראל לחשוב שהרב עובדיה אמר על דרעי שהוא גנב ולוקח שוחד למרות שהוא לא אמר זאת, אלא אמר ש-30, 40 אחוז חושבים שהוא לא צודק, כלומר לא זכאי ולכן הם יגידו למה לקחת גנב, למה לקחת לוקח שוחד?", כתב בן-חיים לשרקי. "לא הפריע לך שפרומואים בערוץ שלך חתכו את ההקדמה על ה-30, 40 אחוז ופשוט שידרו את הקטע של הרב עובדיה אומר 'למה לקחת גנב', כאילו הוא אומר את זה?". שרקי, מנגד, השיב כי "מעולם לא אמרתי שמרן כינה את דרעי גנב ולוקח שוחד, אלא בדיוק כפי שכתבת: ש-30-40 אחוז יחשבו זאת. כל הבנה אחרת היא עוול לדרעי. מרן אומר שם דברים חמורים מספיק: 'הוא עצמאי מדי. לא ישמע לי. רשע וכו'". בהמשך עקץ שרקי את בן-חיים (שחשף בחדשות 10 את מכתב ההתפטרות של דרעי), כשציין כי "כשעושים סיבוב על הציבור אני מעדיף להיות מאלה שמספרים לו את האמת, ולא לשתף פעולה עם הספין". בשלב הזה התערב עמית סגל, ומכאן ואילך התפתח בינו לבין בן-חיים הדיאלוג הבא (שמובא כאן תוך קיצורים הכרחיים):

אבישי בן-חיים: "נמשיך בפרטי, יקר לי. לא הייתי צריך להגיב פה. ברח לי מהתסכול מול העוול".

עמית סגל: "אבישי יקירי, עיתונות הגונה פירושה, למשל, לשדר את הקלטת המקורית. יש לך הסבר הגיוני מדוע עד לרגע זה לא שודר ולו פריים אחד ממנה בערוצך? צופי ערוץ 10 לא זכאים לדעת איך הגיב הרב זצ"ל לכתבה (שלך!) על דרעי?".

אבישי בן-חיים: "עמית, נו די. אתה לא באמת חושב שזו החלטה שלי. זה לא הגון, כי אתה סתם מסבך אותי עם הבוסים ומחייב אותי לענות. אלה שיקולי יוקרה של הערוץ. תראה בכתבות שלי כמה פעמים אמרתי 'הקלטת שנחשפה בערוץ 2', 'הקלטת שנחשפה בערוץ 2'. יש קטע כזה של מהדורות שלא אוהבים לשים את הערוץ המתחרה... ואם כבר אתה פה, איך למען ה' אמרת אצל ניב רסקין שהרב אמר על דרעי שהוא גנב ולוקח שוחד, כשאתה יודע שהרב לא אמר את זה על דרעי? ולא מפריע לך שזה מה ש-99 אחוז מאזרחי ישראל חושבים בעקבות הפרסום שלך? שהרב אמר שדרעי גנב ולוקח שוחד? למרות שהוא לא אמר. זה לא הורג אותך? אני לא מצליח להבין את זה. ברשותך אשמח להמשיך גם איתך בפרטי. לא בטוח שזה טוב בציבורי".

עמית סגל: "העובדה שהסרט לא שודר בערוץ 10 על אף הקרדיטים הנדיבים לערוץ 2 (ועל כך תודתי) מעידה שהיה כאן ניסיון לגונן בכל מחיר על אדם שמקור סמכותו הבלעדי תועד נכנס בו בחריפות. לצערי כי רב אין שום קשר בין המציאות לבין האופן שבו היא סוקרה בחלק מכלי התקשורת, וערוץ 10 בתוכם".

אבישי בן-חיים: "אתה בטוח מבין שלא כתב מחליט אם לשדר קלטת שנחשפה בערוץ מתחרה אלא זו החלטה מלמעלה. זה לא פייר שאתה מעלה את זה כאן כי אתה מחייב אותי לענות ומסבך אותי עם הבוסים שלי. אז אני אומר בהן צדק: אני ביקשתי לשדר אותה, בין היתר כי הרגשתי שאני לא יכול לעשות כתבה על משהו בלי להראות אותו. ביקשתי ולא אושר לי".

מי נגד מי 114
הקלטת של הרב עובדיה. אבישי בן-חיים ביקש לשדר אותה גם בערוץ 10, אבל הבוסים לא אישרו
בחדשות 10 נמנעו מלהגיב, אולם גורם בחברה מסר: "מוזר שיש כתבים בחדשות 2 שמתלוננים על חומרים בלעדיים שלהם שלא שודרו בחדשות 10. לא זכור לנו שחדשות 2 שידרו חומרים משמעותיים כמו הקלטות אלון חסן ורונאל פישר, הקלטת עד המדינה בפרשת הבר-נוער, סרטון הווידאו שבעקבותיו נפתחה חקירה פלילית נגד ח"כ חנין זועבי, שיחת הטלפון האחרונה של שלי דדון ז"ל ועוד חומרים רבים נוספים שנחשפו בחדשות 10".

אטילה שומפלבי VS עקיבא נוביק

והנה חילופי דברים קצת פחות מנומסים: מתקפת הטרור הרצחנית על מערכת השבועון הסאטירי "שרלי הבדו" חילצה ביום רביעי שעבר מאטילה שומפלבי, הכתב הפוליטי של ynet, מקבץ של ציוצים נחושים נגד האיסלאם המטורף מחד, ונגד האירופאים העלובים והחלשלושים מאידך. אחרי שניסיון הרגעה מצדו של עיתונאי "הארץ", ספי הנדלר, לא צלח, הצטרף למערכה גם כתב "ידיעות אחרונות", עקיבא נוביק. מכאן והלאה התפתח הדיאלוג הלבבי הבא (לא נגענו):

אטילה שומפלבי: "הביטו במה שעושה האיסלאם לעולם, ותגידו אם דת זה דבר טוב".

אטילה שוומפלבי
נוביק? לקקן
עקיבא נוביק: "הביטו במה שעושה אטילה לטוויטר, ותגידו אם דמגוגיה היא דבר טוב".

אטילה שומפלבי: "וואו, איזה יופי. פגעתי ברגשות דתיים. הלינץ' בדרך?".

עקיבא נוביק: "לא פגעת בכלום. סתם שחררת עוד סטטוס נפוח מחשיבות וריק מתוכן".

אטילה שומפלבי: "יופי. קשקשת את היומית שלך. תתקדם".

עקיבא נוביק: "אצטט גדולים ממני: 'אני עפר לרגליך אטילה. אתה המודל שלי שלי ושל כל עמיתיי לעיתונות אמיצה, חוקרת וחסרת פניות'".

אטילה שומפלבי: "את זה כתב עמית סגל, לא? אין לך משהו מקורי משלך? ממליץ לך לנסות לפתח חשיבה עצמאית ולהפסיק להיות נושא כלים ולקקן".

עקיבא נוביק
שומפלבי? שטחי
עקיבא נוביק: "שנשאל את כל הנוכחים איזה פרצוף קופץ להם לראש ברגע שהם שומעים את המילה 'לקקן'? שמא נרחיב את המשחק גם ל'שטחי' ו'מפוצץ חשיבות עצמית'?".

אטילה שומפלבי: "פתאום קלטתי שאני אשכרה מתייחס אליך. סליחה, טעות. לא יקרה שוב".

עקיבא נוביק: "צודק. באמת הגיע הזמן שתלך לעבוד על קצת סקופים אחרי בצורת של 12 שנים".

ומי שממש משועמם ומעוניין לדעת מה אירע כאשר דווח בגל"צ כי אטילה שומפלבי נחטף על ידי דאעש, מוזמן להקשיב לקטע הלא בלתי קורע הבא.

הציטוט מול המציאות (1): ידידי הטוב? אני לא יכול יותר לראות אותו. הוא שקרן

הציטוט: "אנחנו ראינו היום פגישה מעניינת במלון שבו שהה ראש הממשלה נתניהו. הנשיא לשעבר, ומי שאולי יהיה הנשיא בעתיד, היום הוא ראש האופוזיציה, ניקולא סרקוזי, הגיע ונפגש למשך כמה דקות פגישה אישית עם בנימין נתניהו. השניים הם חברים, ידידים טובים, זה ידוע" (אלעד שמחיוף מדווח מפריז, "שש עם", 12.1.2015).

המציאות: עם חברים כאלה מי צריך אויבים?

אלעד שמחיוף, תרצה להגיב?

"בדיוק כמו אצל נתניהו, גם לי יש כמה חברים טובים שאומרים שאני בלתי נסבל, אבל האמת היא שאחרי שבוע אינטנסיבי בפריז קורה שמתבלבלים".

מי נגד מי 114
אלעד שמחיוף מדווח מפריז. "קורה שמתבלבלים"

הציטוט מול המציאות (2): כרטיס צהוב

הציטוט: "מסי – כדורגלן השנה בעולם" (כתובית בחדשות ערוץ 2, 12.1.2015)

מי נגד מי 114
הדיווח בחדשות 2. רונאלדו זכה בתואר, מסי זכה בכתובית

המציאות: מי שזכה בתואר "כדורגלן השנה" הוא דווקא לא ליאו מסי, אלא כריסטיאנו רונאלדו, שנראה בתמונה בגבו, כשהוא עולה לבמה לקבל את הפסלון המוזהב. לזכות חדשות 2 ייאמר שהכתובית השגויה הופיעה על המסך שתי שניות בלבד לפני שהוסרה.

בכדורגל הכול יכול לקרות

פשלה די נדירה התרחשה ביום שלישי שעבר, 6 בינואר, בעמודי הספורט של "ישראל פוסט": שניים מהעמודים שפורסמו בעיתון שבוע ויומיים קודם לכן, ב-28 בדצמבר, הודפסו משום מה פעם נוספת. כך יכלו הקוראים להתעדכן בעמוד 22 בתוצאת המשחק בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע, שהתקיים ערב קודם לכן והסתיים בתיקו אפס (בתמונה העליונה), ומצד שני לקרוא בעמוד 24 על ניצחונה של אותה הפועל באר שבע על הפועל פתח תקווה בתוצאה 1:2 (בתמונה התחתונה).

מ"ישראל פוסט" נמסר בתגובה: "מדובר בתקלה טכנית נדירה, במסגרתה נשלחו לדפוס עמודים ישנים. אנו מתנצלים בפני קוראינו הנאמנים".

מי נגד מי 114
"ישראל פוסט", 6.1.2015. הפועל באר שבע גם מסיימת בתיקו אפס (למעלה) וגם מנצחת (למטה)

עצרו הכול! יש לי רעיון מקורי (1): אבו שמונה

ולסיום טרילוגיית הספורט: בשבת שעברה הביסה בית"ר ירושלים את הפועל עכו בתוצאה 0:4. למחרת הופיעה בשער מוסף הספורט של "מעריב" (למעלה) תמונתו של שחקן בית"ר, עומר אצילי, יוצר באצבעותיו צורה של משקפים ותחתיה הכותרת המתבקשת "אבו ארבע". בספורט "ידיעות", לעומת זאת, הלכו על כיוון שונה ב-360 מעלות (למטה) והראו את תמונתו של אצילי יוצר באצבעותיו צורה של משקפים ומעליה הכותרת "אבו ארבע".

מי נגד מי 114
מוספי הספורט של "ידיעות" ושל "מעריב". תאומים זהים

עצרו הכול! יש לי רעיון מקורי (2): מי מסתתר מאחורי אבו מאזן?

באותו יום ראשון, שלושה ימים אחרי שיו"ר הרשות הפלסטינית ביקש לצרף את הרשות לבית הדין הבינלאומי בהאג, פרסמו גם המאייר אורי פינק ב"מעריב" (למעלה) וגם המאייר שלמה כהן ב"ישראל היום" (למטה) שתי קריקטורות עם רעיון דומה עד מאוד: אבו מאזן מגיע לשערי בית הדין ומנסה להתעלם או להעלים את המחבל שניצב מאחוריו.

אורי פינק, קרה לך הרבה שרעיון שחשבת עליו הופיע באותו יום במקביל גם באיור של קריקטוריסט אחר?

"כן, זה קורה. הייתה פעם אחת, בתקופה שבה עבדתי בלילות כי הייתי קריקטוריסט אצל אורלי וגיא, שמוקדם בבוקר ציירתי קריקטורה ותוך כדי האזנתי לרדיו ושמעתי את דליק ווליניץ מתלהב מקריקטורה של גיא מורד שהייתה בדיוק אותה קריקטורה שאני ציירתי באותו רגע. זה היה מאוד עצוב. זו הייתה אחת הטראומות הגדולות".

שלמה כהן, ולך?

"כן, זה קורה לפעמים. לא הרבה, אבל קורה".

מי נגד מי 114
הקריקטורות של אורי פינק ושל שלמה כהן. אותו רעיון

עד כאן סיקור מלחמת האזרחים באוקראינה, וכעת נעבור לדיווח מהקרבות בשווייץ

כמה משלמים בקול ישראל לכתבים בחו"ל תמורת שלוש שעות עבודה? ולמה שניים מהם מתמרמרים בפרהסיה על עורכת חדשות החוץ? תשמעו סיפורונצ'יק:

מזה 20 שנה מסקר אדוארד דוקס, המתגורר בקייב, את הנעשה באוקראינה עבור רשת ב'. לאחרונה תיאר בסטטוס ארוך בדף הפייסבוק שלו כיצד דיווחיו אינם מושמעים יותר בתחנה בשל הבדלי גישה בינו לבין נאוה ננר-כהן – ראש דסק החוץ של קול ישראל – באשר לטיבה של מלחמת האזרחים. "באוקראינה נכון להיום יש עשרות אלפי הרוגים, בחבל דונבאס המוני הפנסיונרים שנותרו ללא סיוע גוססים ברעב. אבל בשל חילוקי הדעות בינינו, נאווה באמצעות קשריה דאגה לכך שבכל היומנים ברשת ב' יחדלו לקבל את הדיווחים שלי", תיאר דוקס. "הייתי מבין אילו ברשת ב' היו מוצאים לי מחליף, במידה והנוהל שלי להציג את עמדת שני הצדדים של הקונפליקט הוא כל כך לא מקובל על נאוה. אבל לוותר על דיווחים מאוקראינה בימינו זה קצת לא מקצועי".

עד מהרה מצא הפוסט הנוגה של דוקס מסילות ללבו של שרגא עילם, המתגורר בשוויץ ומדווח משם לקול ישראל. "מניסיוני היא אישה כוחנית", כתב עילם על ננר-כהן. "הצרה היא שאחרים חוששים ממנה, שכן כנראה יש לה תמיכה מגבוה יותר. עניין ה'שכר' לכתבי חוץ הוא שערורייה מאין כמוה. רק לסבר את האוזן, התשלום של 25 דולר הוא מחצית מזה שהיה נהוג לפנים וגם זה לא עומד ביחס להשקעה. זהו ממש עלבון. היו כמה שהתלוננו, ונאוה ואחרים לא מצאו צורך לתמוך בדרישות הצודקות. לכתבה של שלוש דקות על נושא כלשהו צריך להשקיע בממוצע שלוש שעות, אם לא רוצים סתם למצוץ דברים מהאצבע. שלוש שעות להשקיע בנושא מסוים זה גם לא ממש הרבה. אם למשל דיווחתי על הסדר חדש בזנות בציריך הייתי צריך לעקוב אחר הנושא כמה וכמה זמן ולשמוע עמדות צדדים שונים, אחר כך לכתוב את הכתבה ולבסוף להתאמן להקריא אותה. לא ספרתי, אבל השקעתי בוודאי אפילו יותר משלוש שעות. על 25 הדולר שהועברו אלי הייתי צריך עוד לשלם דמי עמלה בבנק, כי רשות השידור לא מספיק גמישה ולא מוכנה להעביר את הכסף בפרנקים שוויצרים".

גם דוקס, בתורו, הזדהה עם עילם. "אילו היה לה טיפה מהדבר שקוראים לו מצפון היא בוודאי כבר מזמן הייתה מתנצלת שכן כל התחזיות שלי לגבי מלחמת אזרחים, לצערי הרב, התגשמו", כתב. "כמובן שהשכר ברשת ב' הוא עלוב, ומי שעובד עושה את זה מתוך התלהבות והזדהות. קל וחומר חייבים להעריך אנשים כאלה ולא לנהוג בהם כפי שעושה 'הנסיכה הבלונדינית' של דסק החוץ".

נאוה ננר-כהן, עושה רושם שהכתבים קצת עצבניים עלייך.

"בוא נתחיל מזה שאני ראש דסק החוץ, ולכן אם כתב כמו אדוארד דוקס מדווח דיווח לא אמין, אז זכותי להגיד לממונים עליי שהוא לא מתאים. כשהתחיל כל הסיפור של אוקראינה אדוארד תמך באופן חד צדדי בעמדה הרוסית. ביקשתי שיביא את עמדות שני הצדדים, אבל הוא כאילו דיבר מטעם ולכן החלטנו שהוא לא מתאים. קורה. ולגבי שרגא: באותו עיתוי הוא מאוד כעס שהתשלום ברשת ב' נמוך. הלוואי שהיה לי לשלם יותר, אבל מה לעשות? זה כל הסיפור של הנסיכה הבלונדינית של דסק החוץ".  

דברים בשם אומרם (1): קללות איומות, איומים מטורפים

לפני כבר די הרבה שנים עבדתי בוואלה כעורך זוטר מאוד. עורכים זוטרים מטבע הדברים נמצאים במערכת גם ביום שישי וזה בדיוק מה שעשיתי ביום שישי אחד בצהריים כשלפתע פתאום הגיע למשרדים סלב צעיר אחד זועם שכעס מאוד על כתבה שהתפרסמה עליו ב'וואלה! סלבס', אז כהיום עמוד תווך בעשייה העיתונאית בישראל ובכלל. הוא הגיע לקומה של התוכן, איכשהו מדלג מעל השומר שבכניסה לבניין, נעמד מול דלתות הזכוכית הנעולות ודרש להיכנס בצרחות ובצעקות. איכשהו, אני והעורכת שהייתה איתי במשמרת לא נענינו, מה שגרר קללות איומות, איומים מטורפים ומקציפי פה, ותיאורים גרפיים למדי של טיב עבודתן של אימהות עורכי 'וואלה!' לדורותיהם. כשזה לא שכנע אותנו להכניסו למטרות ליטוף והרגעה (פלא!) הוא נטל מטף כיבוי אש וניסה לנפץ את דלתות הזכוכית האמורות. כשכשל במשימתו זו, הוא שחרר את נצרת המטף והשפריץ את חומר הכיבוי בסדק הצר שבין דלתות הזכוכית שהוזכרו למעלה. עובדת היות הסדק צר מאוד גרמה לחלק ניכר מחומר הכיבוי להיזרק בחזרה על אותו סלב נלהב וחדור אמונה, דבר שקצת הוריד לו את ההתלהבות ובסופו של דבר מילא את המסדרון שבו שהה באבק לבן סמיך וחונק – מה שגרם לו לסגת, Live to fight another day, או משהו.

היום ראיתי סרטון נגד אלימות ברשת שבו הוא מככב, ומקריא בעיניים כלבלביות עצובות טוקבק אלים שמישהו כתב עליו.

(יובל אביבי בדף הפייסבוק שלו, 12.1.2015)

ליאור דיין, אתה נגד אלימות רק ברשת?

"עשיתי דברים נוראיים בחיי. הסיפור עם 'וואלה!' והמטף הוא עוד כלום לעומת דברים קשים מאוד שעשיתי. זוכר שאלדד יניב אמר בזמנו בראיון ל'הארץ'  שבעתיד אנשים יישבו בכלא על דברים שהוא עשה? אז אצלי גם בעבר ובהווה צריך לשבת בכלא על דברים שעשיתי ושעליהם אני לא סולח לעצמי עד היום. בתקופה הישנה ההיא נאלצתי לעבור שנתיים וחצי של גמילה בשביל לנסות לחיות עם עצמי, אבל אין שום קשר בין כל זה לבין הסרטון, כי כל המעשים הנוראיים שלי בעבר לא משנים את העובדה שכל חודש או חודשיים מתאבד פה ילד בגלל אלימות ברשת. אני רוצה להדגיש, כי נשבר לי הזין מהקטע הזה: אנשים חושבים שהסרטון הוא כאילו תלונה פרטית של מפורסמים נגד האלימות שהם חווים ברשת, וזה ממש לא. הכתבות שלי מתפרסמות כבר שנים, אני מכיר את כל הטוקבקים, והם לא מעניינים אותי. הרעיון של הסרטון הוא לעזור לילדים שחווים את האלימות הזו, והמפורסמים מצטלמים אליו כי אם היו מראים סתם ילדים – אף אחד לא היה צופה בסרטון".

 

צפו: השנה הקשה בחייו של ליאור דיין (צילום: מתוך 'מחוברים +', באדיבות HOT)
ליאור דיין. "הסיפור עם 'וואלה!' והמטף הוא עוד כלום לעומת דברים קשים מאוד שעשיתי" | צילום: מתוך 'מחוברים +', באדיבות HOT

דברים בשם אומרם (2): זה נצר למשפחת שטרן?!

אני צופה בפרומו של שי שטרן לתכניתו שתשודר כנראה ביום שישי הקרוב.

האיש נראה אוויל למדי, וככל הנראה התכנית (שמעולם לא צפיתי בה) מטופשת בצלמו ובדמותו. מין "דאחקות" כאלה, יעני בסבבה, כאילו לדון כזה בנושאים האלה אבל בצחוק יעני.

אז במסגרת ה"דאחקה" הוא מסתובב ושואל את חבר הכנסת ראלב מג'דלה, כמו גם אזרחים ערבים אחרים: למה הם לא עוברים לפלסטין?

מעניין מה היינו אומרים לו כתב צרפתי, לדוגמה, בתכנית דומה, היה שואל את האזרחים היהודים של צרפת: למה הם לא עוברים לישראל? או למשל: אם מישהו היה שואל אזרח יהודי בישראל למה הוא לא חוזר לעירק? או לפולין? איזה זעקות של "אנטישמיות" היינו שומעים?!

עוד סממן של התבהמות מחליאה. ולחשוב שהאיש הזה נצר למשפחת שטרן?! ממש הדר!

(יוסי פריצקי בדף הפייסבוק שלו, 7.1.2015)

שי שטרן, תרצה להגיב?

"אני מזמין את מר פריצקי להפנות את טענותיו למר אביגדור ליברמן, שר החוץ של מדינת ישראל, שהציע תכנית לחילופי שטחים במסגרתה יסופח המשולש לפלסטין, כולל ביתו של חבר הכנסת והשר לשעבר ראלב מג'אדלה, כמו גם ביתם של שאר המרואיינים בכתבה, תושבי בקעה אל גרבייה. אני מבין שמר פריצקי לא צפה בכתבה המלאה ואני שמח לעדכנו שניתן לצפות בה בנענע 10. להבא אשמח אם מר פריצקי יצפה בתכנית עצמה, המשודרת בימי שישי בשעה תשע וחצי בערוץ 10, כדי לא לצבור חלילה תחושות שליליות העלולות להעיב על אושרו".

 

אין תמונה
שי שטרן. "אשמח אם מר פריצקי יצפה בתכנית, כדי לא לצבור תחושות שליליות העלולות להעיב על אושרו"

למה אביב הורביץ לא מנסה להביך את הבוס החדש שלו?

פתאום נפלה עליי מן הרגשה כזאת של צועני, אבל אז הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.

"אל תחשוב לרגע שלא שמתי לב, הורביץ", הוא פתח בתנופה.

"שמת לב למה?", נדרכתי.

"שאתה משתפן", המשיך הקונספירטור. "אחרת איך תסביר את העובדה המפתיעה שאתה לא מציק יותר לבוסים? ראינו איזו קבלת פנים מפוקפקת עשית לעורכים שלך איתי ודפני. בדיוק בשבוע שבו הצטרפו ל-mako היה לך דחוף לתאר איך הם התנכלו בעבר לתכניות של 'קשת', בניסיון נואל להביך אותם בפני הקודקודים מקומה 4. בחודש האחרון, לעומת זאת, שומעים את הדממה. והשקט, הורביץ, הוא רפש. יכול להיות שהפסקת להביך את הבוסים בעקבות ההתנכלות השיטתית שלהם לטבלאות הסקופים, שהובילה להתפוגגותן? הייתכן שהבנת שזה איתות מפורש מכיוון הבוסים שגם הטור שלך בסכנה? בגלל זה בחרת להתקרנף ולהעלים ביודעין מהקוראים מידע מביך על הבוס החדש?".

"אין שום קשר בין מותן המצער, בטרם עת, של טבלאות הסקופים המעולות לבין החיים הארוכים והטובים שעוד נכונו לטור", הצהרתי בגאווה. "נאלצתי להסיר את הטבלאות אך ורק בגלל שהדד ליין שלי הוקדם ביממה".

"ולמה לדעתך הדד ליין שלך הוקדם ביממה, גאון שלי?", גיחך הקונספירטור. "כי הצקת לבוסים. יכול להיות שבגלל זה אתה נזהר פתאום בכבודם? אתה בלחץ, הורביץ? אחרת איך זה שלא קרעת בחודש האחרון את המסווה מעל פרצופו של בוס חדש וסמכותי שתקף בעבר בחריפות את 'קשת', ובכל זאת לא היסס להצטרף לראול ולנברג?".

"אני לא מכיר אף אחד שעומד כרגע בקריטריונים האלה", מלמלתי בפנים אפורות.

"מה אתה סח", לגלג הקונספירטור. "שכחת את ניב, העורך הישיר החדש של הטור שלך? עבר כבר חודש תמים מאז שהוא הצטרף למשפחת 'קשת' והתחיל לערוך את ערוץ התרבות ב-mako, ועדיין לא ערכת לו קבלת פנים. אני במקומו עוד הייתי עלול לנשום לרווחה".

"מה, גם ניב התנכל פעם ל'קשת'?", שאלתי בעניין, ״אני מתקשה להאמין".

"יותר מפעם אחת", צהל הקונספירטור. "הנה, כאן למשל ניב כתב על הבולבול של יורם זק ואז קרע לגזרים את 'קשת' וסיכם במילים: 'הארגון שרואה עצמו כגוף השידור המוביל בישראל, לא סבור שזה תפקיד שבא עם אחריות ציבורית כלשהי'. מה תגיד על זה, הורביץ?".

"לדעתי זו דווקא יכולה להיות עוד סיבה מבורכת להצטרפותו של ניב למשפחת 'קשת'", אמרתי בשכנוע. "בהחלט יתכן שהוא רצה לתקן את המצב מבפנים".

"כן, כן, ממש", נפנף אותי הקונספירטור. "אולי לפני שאתה מפריח השערות מופרכות כדאי שתקרא את מה שניב השנון פרסם כאן? לתמצת לך? אין בעיה. ניב רטן על כך ש'כוכב נולד' מייצרת כוכבי פופ אינסטנט וש'האח הגדול' היא מיקרוגל של סלבים דרג ג', ציין שיש לא מעט צביעות בהתגאות בעובדה שיוצא ריאליטי הפך לכוכב טלוויזיה, כשמדובר בעצם בגרסת 'קשת' לדלת המסתובבת, ולבסוף הוסיף שכשהוא מביט ברשימת יוצאי הריאליטי של 'קשת' שהפכו לכוכבים הוא יכול סוף סוף להבין את התסכול של דודו טופז, אם כי לא את מעשיו".

"השאלה היא אם ניב עצמו לא יהיה תיכף מתוסכל קצת, כשבמסגרת תפקידו החדש ב-mako הוא יצטרך לקדם יוצאי ריאליטי שהפכו לכוכבים", הרהרתי בקול רם. "מעבר לזה, אל תשכח שהעובדה שבעבר ניב נכנס ב'קשת' ואחר כך נכנס ל'קשת' יכולה להיות נעוצה גם בצירוף מקרים".

"באמת, הורביץ? צירוף מקרים? חשבת על זה לבד?", אמר הקונספירטור במרירות. "אתה יודע מה? עזוב את ניב במנוחה, אבל תחמיא לפחות לגלעד התותח, הבמאי הוותיק של 'עובדה', על הקפדתו העליונה בכל הקשור לפרטים קטנים, שלא לומר קטנטנים".

"למה אתה מתכוון?", שאלתי בחשד קל.

כתבה האחרונה של 'עובדה' על עובדיה שלום, שיושב כבר עשרים שנה בכלא על רצח שהוא טוען בתוקף שהוא לא ביצע", אמר הקונספירטור. "חכה, הורביץ, אני שולח לך פריים מתוך הכתבה".

מי נגד מי 114
האילוסטרציה של "עובדה". מתי היה הרצח? לפני עשרים שנה

"כפי שאתה בוודאי מבחין בעצמך, הורביץ, יש כאן אילוסטרציה של עיתון מקומט", הסביר הקונספירטור. "הוא מופיע בכתבה בדיוק כאשר ניר הכתב מסביר שבזירת הרצח, שבוצע לפני עשרים שנה, נמצא עיתון ישן מוכתם בדם".

"נו, אז מה הבעיה עם זה?", שאלתי בקוצר רוח. "צילומי אילוסטרציה תקופתיים הם כלי נהוג ומקובל בתחקירים טלוויזיוניים וגלעד מרבה בצדק להשתמש בהם באופן מיטבי".

"דווקא בגלל זה חשוב שתחמיא לגלעד על כך שלצורך האילוסטרציה הוא לא סתם לקח איזה עיתון ישן ודהוי, שאי אפשר להבין מה כתוב בו, אלא בחר להשקיע והעדיף להשתמש דווקא ב'דה מרקר', עיתון שלפני עשרים שנה, כשהרצח בוצע, לא היה קיים אפילו במחשבות של עמוס ושל גיא", הטעים הקונספירטור. "וכדי שהאילוסטרציה תהיה נוצצת במיוחד, גלעד דאג להראות לא סתם איזה גיליון ישן ודהוי של 'דה מרקר', אלא גיליון טרי טרי שהופץ ביום חמישי שעבר, ארבעה ימים בלבד לפני שידור הכתבה ב'עובדה'. הנה, אני שולח לך את המקור המגוהץ".

מי נגד מי 114
השער של "דה מרקר". מתי הכותרת פורסמה? לפני שבוע

"נו, הורביץ, מה אתה אומר?", המשיך הקונספירטור. "יכול להיות שהחברים שלך ב'עובדה' ניסו להשתמש באופן חתרני בגזיר הבלתי תקופתי מ'דה מרקר' כדי לשתול על מסך 'קשת' ביקורת סמויה על המונופול של יצחק תשובה, אחד מבעלי הבית של 'קשת'?".

"אני בספק", אמרתי בביטחון.

"אז אולי גלעד החליט לעשות מערוף משונה ל'דה מרקר'? כי בדיוק ביום שני האחרון, שבו שודרה הכתבה ב'עובדה', כל הרולניקים חגגו במסעדת 'טיילור מייד' בתל אביב עשור לקיומו של העיתון?".

"לא נראה לי", אמרתי בהיסוס.

"אגב", אמר הקונספירטור, "שמעתי שגיא, האיש שלנו בבוסטון, הגיע במיוחד למסיבה הנוצצת, ושבנאומו הארוך למדי הוא תמה בהומור מסוים על כך ש'גלובס', המתחרה הישיר של 'דה מרקר', עדיין לא נסגר, מה שמעניק לך בונבוניירה איכותית במיוחד".

"איזו בונבוניירה?", הרמתי גבה.

"מה לא ברור, הורביץ?", נאנח הקונספירטור. "העובדה שבמקרים מסוימים, בעיקר כאלה שנוגעים לבייבי המודפס שלו, גיא דווקא מתגלה כתומך נלהב בריכוזיות וכמתנגד לתחרות, לא נראית לך כמו סוג של סקופון?".

"זה דווקא יותר נראה לי כמו צירוף מקרים", אמרתי וניתקתי.

ואם כבר ניתוקים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה".

לכל כתבות המגזין

והרי התחזית: הסערה מאחורינו

כתבו לאביב הורביץ

 רוצים לקבל את "מי נגד מי" ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר