מי נגד מי השבוע (עיצוב: סטודיו mako)
מי נגד מי השבוע | עיצוב: סטודיו mako

חברת החדשות מציגה (בהצללה): מראיינת מראיינת מראיינת

מה עושים כשרוצים להכין כתבה על אופטומטריסטים חאפרים, אבל מתקשים למצוא (או שמא מתעצלים לחפש) מתלונן שניזוק מאחד מהם? התשובה פשוטה: מקליטים קולגה, המספקת במהירות את התלונה המבוקשת, שמתאימה לכתבה כמו כפפה ליד. ומה בדבר גילוי נאות לצופים על כך שהמרואיינת האלמונית המוקלטת היא בעצם חברת מערכת התכנית? הצחקתם. תשמעו סיפור:

בחמישי האחרון שודרה ב"התכנית הכלכלית", מהדורה יומית שמפיקה חברת החדשות עבור "קשת 12", כתבתה של לי נעים על אופטומטריסטים המצפצפים על החוק ומבצעים פרוצדורות שאינם מורשים לעשות. כבר בתחילת הכתבה הושמעה, בעיוות קול, הקלטה של ט', אשר הוצגה כלקוחה שביצעה בדיקת ראייה. ט', אגב, הייתה הלקוחה המאוכזבת היחידה שרואיינה בכתבה. "עשיתי בדיקת ראייה ואז, כשהזמנתי את המשקפיים, ראיתי שהם פשוט לא טובים לי", סיפרה בכתבה. "ואז החלטתי שאני הולכת לאופטומטריסט אחר שבעצם ראה שמה שהציעו לי הוא ממש ממש לא מתאים לעיניים שלי".

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"התכנית הכלכלית", 9.11.2017. המרואיינת ט' היא בעצם כתבתנו מעיין פרתי | צילום: צילום מסך

אלא שאותה ט' אלמונית, מתברר, היא לא אחרת מאשר מעיין פרתי, שממש כמו לי נעים משתייכת למערכת "התכנית הכלכלית". צופי התכנית, כמובן, לא יכלו לדעת שמדובר פה בראיון פנים-מערכתי. מצלצל מוכר? ובכן, בהחלט ניתן למצוא קווי דמיון מסוימים למקרה (היותר חמור) של התחקירנית ממערכת "הכול כלול" של ערוץ עשר, שהתראיינה בהצללה (ובהגזמה) בתור מכורה לריטלין, מבלי שהצופים יידעו כי מדובר באחת מחברות המערכת.

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"הכל כלול", 21.8.2017. היי, גם לנו יש מוצללת שעובדת במערכת | צילום: צילום מסך

מחברת החדשות נמסר בתגובה: "הכתבה הציגה תופעה של אופטומטריסטים, שעורכים בדיקות ומתאימים משקפיים ללא ההסמכה הנדרשת בחוק. בכתבה הוצגו שורה של עדויות שהתייחסו למספר רשתות וחנויות משקפיים שפועלות כך. חברת המערכת מעיין פרתי חוותה את זה גם על בשרה, כאשר התאימו לה משקפיים שאינן מתאימות לה, על ידי בודק שבדיעבד התברר שאינו מחזיק בהסמכה הנדרשת בחוק. מסיבות אישיות, פרתי בחרה שלא להתראיין לכתבה בשמה. בכל מקרה, מטרת הכתבה הייתה להפנות זרקור לתופעה שפוגעת בבריאותם של אלפי לקוחות, ואנו מקווים שהיא השיגה את מטרתה".

 

אורלי וילנאי VS אורלי וילנאי

איך ראוי להתייחס לנשים שמתלוננות על מעשים מגונים ותקיפות מיניות שבוצעו כלפיהן לפני שנים רבות? אם תשאלו את אורלי וילנאי, לא יכול להיות שכולנו נסתער ונטרוף בני אדם חיים לפני שהוכחה אשמתם. לעומת זאת, אם תשאלו את אורלי וילנאי, לא ייתכן שהגברים יגיעו לעמדות מפתח ואילו הנשים ייוותרו מאחור עם העלבון, הבושה והתחושות האיומות.

אם תשאלו את אורלי א', מדובר בנשים שפותחות באומץ רב סיפור כאוב מלפני הרבה שנים. לעומת זאת, אם תשאלו את אורלי ב', לא ייתכן שאישה יושבת בקונכייתה ולפתע פתאום בוער לה לדבר. מבולבלים? גם אנחנו.

לפני שלוש שנים ושבעה חודשים, במרץ 2014, התפוצצה פרשת סילבן שלום, לאחר שאישה פנתה למשטרה בתלונה כי הוא הטריד אותה מינית 15 שנים קודם לכן. התיק נסגר מפאת התיישנות. מאוחר יותר הגיע למשטרה מידע על נשים נוספות שטענו כי הוטרדו על ידי שלום, אך הן סירבו להגיש תלונות. שלום הכחיש בתוקף את כל הטענות. בשלב שבו שמו של שלום טרם פורסם, העלתה וילנאי את הפוסט הבא:

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
הפוסט של אורלי וילנאי, מרץ 2014. טענות מהעבר על הטרדות? אני מתקשה להאמין | צילום: צילום מסך

לפני שבועיים, בנובמבר 2017, פוצצה אושרת קוטלר את פרשת אלכס גלעדי. כעבור שלושה ימים סיפרה נרי ליבנה איך גלעדי לבוש החלוק התערטל בפניה לפני 18 שנים. יומיים אחר כך פורסמו טענות של שתי נשים כי גלעדי אנס אותן לכאורה. גלעדי אישר את סיפורה של ליבנה, אך הכחיש בתוקף את טענות הנשים. אחת מהן התראיינה בשלישי שעבר לאורלי וילנאי וגיא מרוז, ודבריה שודרו במהדורה המרכזית של חדשות עשר. "אנחנו מלווים אותה, והיא כאמור מתחבטת, פוחדת ומתביישת, גם שיידעו וגם שהיא בטחה באיש הזה", אמרה וילנאי באולפן לאחר שידור הראיון. "ראשית היא מחליטה באומץ רב באמת לומר את הדברים, אבל גם ללכת לבדיקת פוליגרף. לא פשוט לעבור את מה שהאישה הזאת עוברת בימים האחרונים, את ההתחבטויות הפנימיות, את הפחד הגדול מפני מה שיקרה אם יזהו מי היא ומה יקרה לחייה, אבל היא באמת עשתה זאת באומץ רב אחרי שהיא ראתה את הביקורת הכל כך קשה שהוטחה גם בנרי ליבנה, גם באושרת קוטלר, שפתחו גם הן באומץ את הסיפור הזה. והיא אומרת: לא יכול להיות שדברים כאלה יישנו, לא יכול להיות שהמציאות הזו תקרה שבה אדם מתקדם ומגיע לעמדה כזו, ואילו אנחנו נותרות מאחור עם העלבון, הבושה והתחושות האיומות".

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
הראיון של אורלי וילנאי, נובמבר 2017. טענות מהעבר על הטרדות? חשוב לפתוח באומץ את הסיפור הזה | צילום: צילום מסך

אורלי וילנאי, תרצי להגיב?

"כותב מאמר שטחי זה הוא עורך בתכנית הבוקר של 'קשת', הנמצאת בתחרות מתאמצת עם מקום עבודתי בשבע השנים האחרונות. חשוב שהקוראים יידעו מה מזין אנשים בתקשורת, זאת מעבר לעובדה שמדובר באתר השייך ל'קשת', שנשיאה הגולה כיכב לבושתו בחשיפתי את דבריה של מי שטוענת שנאנסה על ידו. ובאופן כללי, יש לי כמובן משנה סדורה אותה אני פורסת במקומות רציניים יותר מטור זה".

 

כלב נשך אדם: סטנדרטים כפולים ב"הארץ"

ואם כבר סטנדרטים כפולים, איך אפשר בלי בית הזכוכית ברחוב שוקן 21. אין חדש תחת השמש? אכן. עשרה קבין של צדקנות, טהרנות, סטנדרטים כפולים וסתם צביעות ירדו לעולם, קבוצת "הארץ" נטלה כמה וכמה מהם.

בראשון שעבר, לאחר פרוץ פרשת אלכס גלעדי (גילוי נאות בתחתית הטור), פירסם איתי שטרן טור נוקב ב"הארץ", שבו תהה האם הציפייה מקברניטי "קשת" לתגובה על נושא כמו הטרדה מינית מופרכת מהיסוד. "ניתן היה לקוות שהודעה כמו זו של אושרת קוטלר הייתה זוכה לתמיכה פומבית מצד כל גורמי הכוח בשוק הטלוויזיה המקומי", כתב שטרן. "'קשת' שתופסת את עצמה (במידה רבה של צדק) כגוף הטלוויזיה המוביל בישראל, הייתה אמורה להצטרף לשורות המקהלה ולגנות את נשיאה שלה".

ואיך התייחסו בעבר ב"הארץ" לעדויות חמורות בהרבה נגד עיתונאי ותיק ומוכר ב"הארץ"? האם מיהרו שם להצטרף לשורת המקהלה ולגנות אותו? לא ממש. כלומר ממש לא, ואפילו העניקו לעובד הוותיק חסינות מפני טוקבקים.

זה מה שאמר פעם המו"ל עמוס שוקן, כשהתבקש להתייחס לנושא הרגיש: "בשנים האחרונות יש גלים תקופתיים ברשתות החברתיות, בטענות על אונס והטרדה מינית. טענת האונס מתייחסת לאירוע מלפני כ-30 שנה. המתלוננת טוענת שאיש תקשורת אנס אותה. איש התקשורת אומר שהם קיימו יחסי מין בהסכמה. אין שום אפשרות לקבוע מה נכון, ואף חלה התיישנות על הטענה. לחוק ההתיישנות יש סיבה, והיא שבחלוף כל כך הרבה זמן קשה לגבות עדויות אמינות. מה שמערכת המשפט לא יכולה לעשות, אני מסרב להסכים שיעשה על ידי גולשים בפייסבוק. אי אפשר להפריט את מערכת המשפט לפייסבוק".

כשזה לא נוגע לאנשי "הארץ", הגישה מעט שונה. בשלישי שעבר שיבח מאמר המערכת של "הארץ" את הנשים האמיצות שהחליטו לא לשתוק יותר. "עדויות אלו הן חלק בלתי נפרד מתהליך השינוי הנורמטיבי שעובר על החברה, תהליך שבא להבטיח סביבה בטוחה ומכבדת לא רק לנשים, אלא לכל מי שחשופים לפגיעות והטרדות על רקע מיני, מתוקף יחסי כוח כלשהם", נכתב במאמר. אני חותם על כל מילה.

אבל מה עם הסביבה הבטוחה והמכבדת לנשים ברחוב שוקן?

אחד מבכירי "הארץ" 2017 נהג לפני עשור לצלם נשים ללא ידיעתן מתחת לחצאית ולהעלות את התמונות ל"פליקר". בעל טור פופולרי ב"הארץ" של היום, שעבד לפני תשע שנים בעיתון אחר, צילם תמונה סקסיסטית פוגענית של אחת מעובדות אותו עיתון והפיץ אותה במייל הפנימי במערכת. האם זה יותר נסלח ופחות חמור מאשר התבטאויות סקסיסטיות מכוערות מלפני שבע שנים של עורך בכיר ב"קשת" במייל הפנימי? ב"הארץ" משוכנעים שכן.

מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, תרצה להגיב?

"אביב, בכלל לא סטנדרטים כפולים, אלכס גלעדי הודה במה שנרי ליבנה אמרה על המפגש ביניהם, בעוד שהעיתונאי הוותיק שנטען כלפיו שאנס לפני 30 שנה, אומר שיחסי מין היו, אך בהסכמה. על המקרים האחרים שתיארת אפילו תלונה לא הגיעה אלי".

 

זה קרה ב-63' או ב-65', בבית השגריר או בפאב לונדוני, עם כתב "רויטרס" או "דיילי טלגרף" 

על המהות אי אפשר לחלוק, אבל הזמן החולף עשוי לטשטש במעט את הפרטים הקטנים. סילבי קשת האגדית העלתה כזכור בחמישי לפני שבועיים את הפוסט הבא, על המפגש הטראומתי שלה עם טומי לפיד בשנת 1963:

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
הפוסט של סילבי קשת. זה קרה בבית השגריר | צילום: צילום מסך

למחרת הפוסט של קשת, פירסם דף הפייסבוק "עיתון לכל מועד" את הפוסט הבא, שאליו צירף גזיר עיתון משנת 1965:

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
הפוסט של "עיתון לכל מועד". משהו בשנה לא מסתדר | צילום: צילום מסך

בספרו "זיכרונות אחרי מותי", מתאר יאיר לפיד, לכאורה מפיו של אביו טומי, את חלקו הראשון של אותו ערב בדיוק בשנות השישים, כלומר את המפגש המביך של לפיד עם העיתונאי הבריטי שחזר מאפריקה. על פי הספר, שניתן לשער כי מחברו נטל לעצמו חירות אמנותית מסוימת, המפגש, שלפני שבועיים התברר כי גם סילבי קשת נכחה בו, לצערה הרב, לא התקיים בבית השגריר כפי שנכתב בפוסט של קשת, אלא בפאב לונדוני. חלקו השני והטראומתי של הערב, שאותו תיארה קשת לפרטי פרטים בהמשך הפוסט, נעדר כמובן מזיכרונותיו של לפיד:

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
הספר "זיכרונות אחרי מותי". זה קרה בפאב לונדוני | צילום: צילום מסך

סילבי קשת, תרצי להגיב?

"נראה שטעיתי בשנה. זה כן היה בשגרירות. אהרון רמז, שהיה מפקד חיל האוויר, ערך מסיבה לכתב 'רויטרס' הגידם שהיה ב-RAF במלחמת העולם השנייה. הוא אמר לטומי שהיה 16 שנה באפריקה. לא אחראית לדבריו של טומי על מפגש בפאב. אולי היה זה אנגלי אחר, שענה לו באנדרסטייטמנט, והוא, טומי, עוד מכנה זאת התנשאות וסנוביזם בריטי".

 

פייק ניוז? תלמדו מהמאסטר איך עושים את זה

ראש הממשלה מרבה להאשים את העיתונאים בפרסום פייק ניוז. לעיתים, כאשר הוא חש שהגיעו מים עד נפש, הוא ו/או רעייתו שרה אפילו טורחים להגיש תביעת לשון הרע. אחת מהן, שנולדה בעקבות פוסט השיירה של יגאל סרנה, אף הסתיימה בניצחונם.

אבל גם בנימין נתניהו, שלא במפתיע, יודע להפיץ פייק ניוז משלו. בשלישי האחרון העלה ראש הממשלה לדף הפייסבוק שלו את האייטם הבא, ואף הוסיף לו את המילים "האמת מנצחת":

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
הפוסט של נתניהו. הפיץ ידיעה לא נכונה | צילום: צילום מסך

זמן קצר אחר כך הגיב סרנה לנתניהו בפוסט משלו (ותודה לקורא הנאמן י', שהפנה אותי אליו):

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
הפוסט של סרנה. הדגים טיפסו על העצים | צילום: צילום מסך

יונתן אוריך, יועצו של נתניהו לענייני ניו מדיה, תרצה להגיב?

"האמת מנצחת והיא תמשיך לנצח".

 

הפוך שלדי, הפוך: שרה נתניהו צועקת? תסתכלו, מצאנו לכם בכיר לשעבר ב"ידיעות"

במוצאי שבת שודר במהדורת "חדשות סוף השבוע" ראיון של גיא פלג עם שירה רבן, העוזרת שתובעת את ראש הממשלה. למחרת, יום ראשון, כך נראתה הכותרת בעמוד הראשון של "ידיעות אחרונות":

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"ידיעות אחרונות", 12.11.2017. שירה רבן התראיינה? נצטט אותה (1) | צילום: צילום מסך

כך נראתה הכותרת בעמוד הראשון של "מעריב":

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"מעריב", 12.11.2017. שירה רבן התראיינה? נצטט אותה (2) | צילום: צילום מסך

כך נראתה הכותרת של "הארץ":

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"הארץ", 12.11.2017. שירה רבן התראיינה? נצטט אותה (3) | צילום: צילום מסך

לעומת זאת, כך נראתה הכותרת בעמוד הראשון של "ישראל היום":

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"ישראל היום", 12.11.2017. שירה רבן התראיינה? נצטט מהאתר של עורך הדין שלה | צילום: צילום מסך

בעמודים הפנימיים זכה האייטם, של עקיבא ביגמן, ללוגו הנוצץ "חשיפה", הגם שהמידע על עברו התעסוקתי של עו"ד אורן גרוס ב"ידיעות" חשוף לעיני כל. באתר האינטרנט של משרדו נכתב במפורש כי במשך למעלה מעשור שימש גרוס כיו"ר ועד עובדי המנהלה ב"ידיעות אחרונות". ביגמן מציין בפסקת הפתיחה של האייטם כי המידע גלוי באתר, אז איפה החשיפה כאן בעצם?

עו"ד אורן גרוס, האם יש או היו לך בעבר לקוחות שאתה מייצג או ייצגת נגד "ידיעות"?

"כן, היה לי תיק אחד נגד 'ידיעות אחרונות', של עורך די בכיר, דרך אגב. אני לא יכול להגיד את השם שלו. לא נעים לי, אבל בפירוש ייצגתי את אותו עורך. היה דיאלוג לא פשוט, אבל בסוף הגעתי מול 'ידיעות' להסכם פשרה יפה ומכובד, לטובת המיוצג שלי".

גם בתפקידו הקודם כיו"ר ועד עובדי המנהלה נאבק גרוס מול הנהלת העיתון שבו הועסק בענייני זכויות עובדים והסכמים קיבוציים. אין פלא, לפיכך, שזמן קצר לאחר פרסום האייטם ב"ישראל היום", יצאה בת קול מישות הטוויטר העצבנית-משהו "ידיעות אחרונות" שהגיבה לכותרת של המתחרים בציוץ הסרקסטי הנדרש:

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
״ידיעות” מצייץ. איפה החשיפה בעצם? | צילום: צילום מסך

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

 

"ידיעות" שמח להציג: מבצע אמץ סקופ

מה עושים כאשר כלי תקשורת מתחרה משיג ראיון נחשק ו/או מפרסם ידיעה בלעדית? אפשר להתאמץ יותר בפעם הבאה ואפשר לנסות לטעת רושם מוטעה בקרב הקוראים באשר למקור הסקופ, תוך אימוץ עדין והדרגתי של ההישג של הקולגות. הנה שתי דוגמאות:

ביום שישי לפני שבועיים פירסם כתב הבריאות של "ידיעות", רותם אליזרע, את האייטם הבא:

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"ידיעות אחרונות", 3.11.2017. בעקבות הפרסום אצלנו | צילום: צילום מסך

בכותרת המשנה נכתב כי התביעה הוגשה "בעקבות הפרסום ב'ידיעות אחרונות' על הגשת תביעה דומה נגד בית החולים לניאדו". בגוף האייטם שובץ צילום הכותרת של "ידיעות" מ-29 באוקטובר. אלא שמי שפירסם קודם על התביעה הייצוגית נגד לניאדו, ועשה זאת יומיים לפני "ידיעות", כלומר ב-27 באוקטובר, היה כתב "וואלה!", אור רביד.

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"וואלה!", 27.10.2017. אנחנו היינו קודם | צילום: צילום מסך

מקרה האימוץ השני של "ידיעות" לסקופ של אחרים התרחש לפני שבוע. בשלישי שעבר שודר במהדורה המרכזית של חדשות עשר ראיון של אורלי וילנאי עם אישה שטענה כי אלכס גלעדי אנס אותה לפני עשרים שנה. למחרת פירסם "ידיעות" אייטם פולו-אפ בולט עם קרדיט לחדשות עשר באותיות הקטנות.

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"ידיעות אחרונות", 8.11.2017. פולו-אפ לערוץ עשר | צילום: צילום מסך

חלפה יממה נוספת, ובחמישי האחרון, פירסם "ידיעות" כותרת נוספת:

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"ידיעות אחרונות", 9.11.2017. ערוץ עשר באותיות הקטנות, הגזיר שלנו בהבלטה | צילום: צילום מסך

גם הפעם הקרדיט לערוץ עשר נקבר במעמקי האייטם, אבל בראש הידיעה התנוססה הכותרת שפירסם "ידיעות" יום לפני כן.

ב"ידיעות אחרונות" נמנעו מלהגיב.

 

הציטוט מול המציאות: משולש עקום זווית

הציטוט: ביום שני האחרון התנוססה ב"ישראל היום" הכותרת הגדולה הבאה:

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
הכותרת ב"ישראל היום". שתי תחנות המשטרה ייפתחו דווקא מחוץ למשולש | צילום: צילום מסך

המציאות: ג'סר א-זרקא וכפר כנא, שני היישובים שבהם נפתחות תחנות המשטרה, כלל אינם נמצאים במשולש. ג'סר א-זרקא נושק לקיסריה, ושוכן כ-25 קילומטר מבאקה אל-גרבייה שבמשולש. כפר כנא ממוקם בגליל התחתון, כ-66 קילומטר מהמשולש.

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

 

איפה הקרדיט (1): פרסום ראשון? לא ממש. בלעדי? ממש לא

מאז כניסתו של בועז ביסמוט לתפקיד עורך "ישראל היום" הגדיל העיתון דרמטית את מספר האייטמים הזוכים לתואר "בלעדי" ו/או "מיוחד" ו/או "פרסום ראשון". בשישי לפני שבועיים פירסם יאיר אלטמן את הכותרת הבאה, לאייטם שמילותיו הראשונות היו "פרסום ראשון":

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"ישראל היום", 3.11.2017. לא פרסום ראשון | צילום: צילום מסך

אלא שהפרסום הראשון התרחש ערב קודם, בתחקיר "המקור" בערוץ עשר.

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"המקור", 2.11.2017. כן פרסום ראשון | צילום: צילום מסך

ארבעה ימים לאחר מכן, בשלישי שעבר, פירסם גדעון אלון ב"ישראל היום" את הכותרת הבאה, שזכתה לחותמת "בלעדי":

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"ישראל היום", 7.11.2017. לא חשיפה | צילום: צילום מסך

אלא שאת אותה ידיעה בדיוק פירסם עמרי מניב במהדורה המרכזית של חדשות עשר כבר בחודש אוגוסט:

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
חדשות עשר, 29.8.2017. כן חשיפה | צילום: צילום מסך

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

 

איפה הקרדיט (2): לפני כולם (לא כולל "כלכליסט")

ואם כבר פספוס של קרדיטים: ביום רביעי שעבר פירסם "גלובס" את הכותרת הראשית הבאה, שגם זכתה ללוגו המחייב "לפני כולם":

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"גלובס", 8.11.2017. לא לפני כולם | צילום: צילום מסך

אלא שבדיוק שבועיים ויומיים קודם לכן הופיעה אותה כותרת ראשית ב"כלכליסט", העיתון שבו עד חודש יולי האחרון כיהנה כראש מערכת החדשות נעמה סיקולר, היום עורכת ״גלובס״:

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
"כלכליסט", 23.10.2017. כן חשיפה | צילום: צילום מסך

נעמה סיקולר, תרצי להגיב?

"ניסוח הכותרת אכן לא שיקף באופן מספק את המידע הבלעדי שהבאנו לקוראנו באותה ידיעה, ולכן דקות ספורות מהרגע שעלתה לאוויר, שונתה הכותרת באתר האינטרנט באופן שמדגיש כי: ברשות ההגבלים קרובים להטלת קנס משמעותי על בזק, קיימת אפשרות שהבדיקה תתרחב גם למישור הפלילי, בזק התבקשה להעביר שורה של מסמכים ובמקביל מתבצעת בדיקה ביחס להיבטים אחרים של התחרות בשוק התקשורת כולו. זה המקום להזכיר ש'גלובס' בכלל, והכתב גד פרץ בפרט, הובילו לאורך כל הדרך את הסיקור בפרשת 'בזק', חודשים לפני שנודע שקיימת חקירה פלילית בעניינה של החברה. אני מודה לחברים ב-mako על הערנות ומאחלת לכולנו להמשיך לעשות עבודה עיתונאית מצוינת".

 

דברים בשם אומרם: אתר אינטרנט רעשני וזול

"אין בכלל טעם", אומר לי חבר שפעם ערך מגזין איכותי ועבר מאז לעבוד בשביל אתר אינטרנט רעשני וזול.

"רק כשאתה מתחיל לעבוד באינטרנט ומגלה מה הקהל הישראלי באמת רוצה, אתה מבין כמה אין טעם", הוא ממשיך. "כאילו, מה הטעם לחשוב על כותרת חכמה, על כתבה ארוכה ושווה, על לנסות לפרסם משהו משמעותי – אף אחד לא רוצה את זה. אתה לא מאמין כשאתה מגלה מה הקהל באמת רוצה. פעם הייתי יושב חצי לילה על כותרות. היום אני לא חושב על זה דקה".

כן, הוא בטח צודק, אני חושב לעצמי. מה הטעם. אף אחד כבר לא רוצה 'תוכן' במובן משהו שצריך ממש להפעיל חשיבה או עמדה מולו. אנשים רוצים שתיתן להם בראש. הם רוצים בר רפאלי ושלומית מלכה. רשימות, חידונים, סרטונים – אלוהים, סרטונים! תן להם סרטונים. אל תחפש כותבים; חפש יוטיוברים. אל תחפש כותבות; חפש אינסטגרמיות. אל תציע שום דבר בתשלום – אף אחד לא מוכן לשלם! ולעזאזל; אל תחשוב בכלל על לנסות לנסח משהו ארוך או מאתגר או – לא, רק זה לא! – משהו שלא יצחיק מיד. תן לנו את זה במאה מילה. מצחיקות. עם תמונה. של שלומית מלכה.

אף אחד כבר לא בקטע המיושן ההוא של מילים ורעיונות ותובנות ולנסות לפענח משהו ממשי לאורך טקסט. לא; האתר הזול והרעשני של חבר שלי טורח לציין ליד כל טקסט את "זמן הקריאה" כדי להרגיע את המשתמש; זה ייקח לך שום דבר, דקה וחצי ואתה בחוץ! אנחנו יודעים כמה אתה שונא קריאה. בינינו? גם אנחנו. ובסוף כל טקסט באתר ההוא מופיעה האפשרות לדרג את האייטם ולבחור בין "מעניין", "מרגש", "מיותר", "משעמם" ועוד אופציות שיגרמו לך להרגיש כמו קוף מושלם כשתלחץ – ולמה שלא תלחץ? זה חינם! – על אחת מהן.

מה הטעם?

(רענן שקד, "7 ימים", 10.11.2017)

אורי רוזן, העורך הראשי של mako, למה אני לא מופתע?

"אני שמח שרענן שקד הצליח סוף סוף לתפעל דפדפן ולגלות לעצמו ולכולנו איך עובד האינטרנט".

 

 

פינוק בעורף האויב

השיר הזה נכתב בלילות, כשכל המנגינות כבר כלו. כשהשעון בקצב קר ושחר חוצפני לקחו עוד לילה נהדר לתמיד – בדיוק אז הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.

"מה קורה, הורביץ?", הוא הסתער. "תגיד, ראית איך 'ישראל היום' פינק השבוע את ביבי?".

"דווקא לא שמתי לב למשהו מיוחד", המהמתי. "אלא אם כן אתה מתכוון לפרשת שרה נתניהו והעוזרת".

"ממש לא", הכחיש הקונספירטור. "אני מדבר על אתר 'ישראל היום', שהצליח להשחיל את ביבי גם אפילו לשיעורי האנגלית".

"לא חושב שהבנתי", גמגמתי קלות.

"לא חושב שזה חדש", ענה הקונספירטור. "כרגיל, הורביץ, אאכיל אותך בכפית. שולח לך את האייטם, שים לב לתמונה, ובעיקר למה שכתוב על הלוח:".

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
האייטם ב״ישראל היום״. מה כתוב על הלוח? | צילום: צילום מסך

"נחמד", מלמלתי. "אבל תגיד, מאיפה אתה יודע שה-Bb הוא פינוק סמוי לביבי?".

"למי עוד זה יכול להיות?", תהה הקונספירטור.

"לבועז ביסמוט", הצעתי.

"נו באמת", אמר הקונספירטור, "בועז לא צריך פרסום סמוי, כשיש לו תועפות של פרסום גלוי".

"ומה עם שלדון?", שאלתי.

"מאיזו בחינה?", התעניין הקונספירטור.

"הוא לא מקבל פינוקים סמויים בעיתון של עצמו?", תהיתי.

"מה פתאום, הורביץ? איפה אתה חי?", גיחך הקונספירטור. "שלדי, תדע לך, מעדיף פינוקים גלויים, שאותם הוא מקבל גם בעיתון שלו, בחינם, ולפעמים גם אצל המתחרים, בתשלום".

"רגע אחד", זינקתי. "אתה רוצה לומר לי ששלדון קיבל פינוק גם ב'ידיעות'?!".

"למה לא?", הטעים הקונספירטור. "הכול שאלה של מחיר. הנה מודעה שפורסמה בעמודי החדשות של 'ידיעות' ביום שני שעבר:".

מי נגד מי 245 (צילום: צילום מסך)
המודעה של שלדון ב״ידיעות״. הכול שאלה של מחיר | צילום: צילום מסך

ואם כבר שאלות של מחיר, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".

 

לטור משבוע שעבר: מי טען שאושרת קוטלר התקדמה בשל רגליים חטובות?

כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il

mako תרבות בפייסבוק