מי נגד מי השבוע (עיצוב: סטודיו mako)
מי נגד מי השבוע | עיצוב: סטודיו mako

שוב אני מוציא ספר חדש. שוב אקדם אותו אצל המתחרים

היכן צפוי בכיר עיתונאי "מעריב", בן כספית, לקדם בקרוב את הספר המסקרן שכתב על בנימין נתניהו? התשובה: בעיתון המתחרה כמובן. מבולבלים? גם אנחנו היינו, עד שנזכרנו שזו לא הפעם הראשונה. הנה הפרטים:

בשבועות הקרובים, אחרי עבודה מאומצת של שנים, צפוי כספית להוציא לאור ספר ביוגרפי חדש שכתב על ראש הממשלה ובני משפחתו. שמו התמציתי של הספר יהיה "נתניהו" והוא יראה אור בהוצאת "ידיעות ספרים". חלק ניכר מהספר יהיה זהה לביוגרפיה על נתניהו שכספית פירסם באנגלית לפני כחצי שנה תחת הכותרת "The Netanyahu years", אבל הדגשים יהיו שונים. הגרסה העברית תכלול גילויים על התנהלותה של שרה נתניהו ופרטים חדשים על תרגילים פוליטיים פרי מוחו היצירתי של נתניהו.

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
כספית על נתניהו באנגלית. בקרוב: ספר נוסף בעברית | צילום: צילום מסך

כספית, אגב, נמצא מזה תקופה בקשר עם דורון נויברגר, בעלה לשעבר של אשת ראש הממשלה. כזכור, בשנת 98' ניסה נויברגר להוציא לאור ספר על גרושתו שרה, אך בית המשפט הוציא נגדו צו מניעה קבוע. האם חלקים ממה שיודע הבעל הקודם של שרה נתניהו ימצאו את דרכם לספרו של כספית? נמתין בציפייה דרוכה. מה שדי בטוח הוא שעם צאתו של הספר לאור, בואכה פסח, הוא יזכה ליחס חם ולקידום מסיבי ב"ידיעות אחרונות", לפחות משני טעמים: 1. הספר יוצא בהוצאת הבית, "ידיעות ספרים". 2. ב"ידיעות" לא יפספסו הזדמנות חגיגית לעוד קצת בוץ (ובטח בוץ חדש) על הפוליטיקאי השנוא ביותר במערכת.

המחבר הוא עיתונאי בכיר בעיתון יומי מתחרה? לא נורא. יש לזה תקדים: במאי 2013 כיכב בחנויות הספרים ספרו של כספית "חמקן", שיצא בהוצאת כינרת זמורה ביתן והציג באור שלילי את אהוד ברק, אז חבר של כבוד ברשימה השחורה של "ידיעות". באותו חודש שובץ פרק מספרו של כספית במוסף "7 ימים", כולל צילום עטיפת הספר, כמובן.

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
"7 ימים" מקדם את כספית, מאי 2013. בקרוב: קידום נוסף של המתחרה | צילום: צילום מסך

בן כספית, תרצה להוסיף פרטים?

"אביב, תודה על הקידום. למצער, מירב הפרטים אינם נכונים. הספר יקודם, אני מקווה, גם ב'מעריב'. אני מקווה שגם במקומות נוספים. בניגוד למאמציך לשפוך על הספר הזה חופן של רכילות צהובה, זה ממש לא הסיפור. מדובר בביוגרפיה רצינית, מושקעת ומקיפה, שמתחילה עוד בימי סבו של נתניהו, הרב נתן מיליקובסקי, ונמשכת עד עצם הימים האלה. זה ניסיון אמיתי לפצח את דמותו המורכבת והמרתקת של בנימין נתניהו ולא אתן יד לניסיונותיך המגושמים לשוות למאמץ הזה נופך סנסציוני. לצערי, רוב הגילויים על התנהלותה של שרה נתניהו כבר התגלו, חלקם מככבים בהמלצות לכתבי אישום וחקירות משטרתיות לרוב, כך שזה לא ממש הסיפור. יחד עם זאת, אני מבטיח לשקול לבקש מההוצאה לשגר אליך עותק טרי וחם, ישר מהדפוס, כשזה יהיה רלוונטי. אם תרצה חתימה, תצטרך להתאמץ".

 

חיים לוינסון VS בן כספית

ואם כבר בן כספית – את הטור האחרון שלו לשנת 2017 חתם הפרשן הפוליטי של "מעריב" בטקסט הבא: "בשבועות האחרונים מתנהל קמפיין רשתי נגד המשטרה. גם נגד העומד בראשה, המפכ"ל רב ניצב רוני אלשיך. עיתונאים מקבלים סיפורים הקשורים בו או במשפחתו, אלמונים מנסים לברר עליו דברים. קמפיין הסייבר נגד הארגון כולו מדאיג יותר. כל הסימנים מורים שהקמפיין הזה נערך על ידי גורם מקצועי. ההערכה היא שהגורם הזה לא יושב בארץ, אלא בלונדון. נעשה שימוש באמצעים יקרים ורגישים, ובמספר רב של פרופילים מזויפים. במשטרה רואים את המראות, שומעים את הקולות ועוקבים אחרי הטוקבקים. מה שמדהים את בכירי המשטרה בעיקר הוא התעוזה. התחושה שהכול מותר. שכל האמצעים כשרים. וגם האמצעים. עושה רושם שאין להם בעיית אמצעים, לאלה שאחראים על הקמפיין הזה".

למחרת העלה הכתב הפוליטי של "הארץ", חיים לוינסון, את הציוץ הבא:

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
הציוץ של לוינסון. איפה צבא הטרולים? | צילום: צילום מסך

בן כספית, תרצה להגיב?

"מילא ממך, אבל מלוינסון, אחד המגה-טרולים האהובים ברשת, אני מצפה להבנת הנקרא: בעניין של אלשיך כתבתי במפורש על סיפורים שקשורים בו ובמשפחתו, ולא על קמפיין רשתי. אכן, הופצו סיפורים כאלה, חלק מהם גם פורסמו. אשר לקמפיין הרשתי עצמו, הסיפור מדויק והמשטרה אפילו פנתה לאחרונה לכמה חברות העוסקות בתחום כדי לקבל סיוע להתמודדות עם המצב. אם כי, לו שאלו אותי הייתי ממליץ להם פשוט לפנות ללוינסון ולבקש ממנו להטריל את הטרולים, ובא לציון גואל".

 

רוצים סיפור מטריד על הוט? בואו תשמעו עובד של בזק

מה עושים כשאייטם נגד חברה מסוימת מבוסס על עדות של אדם המועסק בחברה המתחרה? האם זה מצריך בדיקה מעמיקה יותר? בהחלט. האם רצוי לכל הפחות ליידע את הצופים היכן עובד אותו מתלונן? בוודאי. האם זה גם קרה? לא בתכנית "חי בלילה" המשודרת ב"קשת". תשמעו סיפורונצ'יק:

לפני כשבועיים שודר ב"חי בלילה" אייטם מעורר דאגה. "האם יכול להיות שבמהלך השיחות שכולנו מנהלים עם נציגי השירות, ומספרים כמובן מה כרטיס האשראי שלנו כדי שיגבו מאיתנו תשלום, מאזינים לקוחות אחרים?", תהה המגיש, נדב בורנשטיין, לפני שפנה לכתב התכנית, שהוסיף פרטים. "שים לב לסיפור הבאמת מטריד שקרה לחנן אוחיון", דיווח הכתב, ישראל חתן. "לפני כמה ימים הוא קיבל שיחה מחברת הוט, וברגע שענה לשיחה הוא פתאום שם לב שהוא בעצם מנותב לשיחה בין נציגה לבין לקוחה. הוא בכלל לא קשור לזה. והוא פשוט שמע את כל השיחה, איכשהו כנראה טעות טכנית מאוד רצינית שהייתה שם".

בהמשך הפנה חתן לדף הפייסבוק של אוחיון, שבו הדגים הנ"ל בסרטון וידאו איך הוא מקבל שיחה בין לקוחה של הוט לבין נציגת החברה ויכול להאזין לה:

לאחר שידור הסרטון הדגיש כתב "חי בלילה" כי השיחה המשונה שקיבל חדד לא הייתה מקרה חד פעמי. "לא פחות משבע שיחות כאלה הגיעו לטלפון שלו וכל פעם הוא שומע שיחה שאמורה להיות פרטית לגמרי בין נציגת השירות לבין הלקוחה, שכמו שראינו מועברים שם פרטים אישיים כמו שם, כתובת וגם הספרות האחרונות של כרטיס האשראי", ציין. "אבל כנראה שמדובר באמת באזרח טוב, כי לא רק שהוא ניסה להתקשר ולדבר איתם – הוא אפילו כתב פוסט בפייסבוק ותייג את החברה והזהיר אותם מהתקלה החמורה שלהם".

אלא שמעבר להיותו אזרח טוב, פרט מעניין נוסף שקשור לאוחיון לא הוזכר בדיווח של חתן: בראש דף הפייסבוק של אוחיון מצוין במפורש כי הוא עובד של חברת בזק, מתחרה ישירה של הוט. לפני כשנה וחצי אוחיון אף העלה לעמוד שלו את מודעת הדרושים הבאה:

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
המודעה של אוחיון. בואו לבזק | צילום: צילום מסך

כתב "חי בלילה", ישראל חתן, למה לא דיווחת שאוחיון הוא עובד של בזק, שמתחרה בהוט?

"אני צריך לבדוק את הפרטים עם המערכת, ואחזור אליך".

ממערכת "חי בלילה" נמסר בתגובה: "הסיפור שחשפנו אושר על ידי הוט, שאף הודו בתגובתם לעובד בזק שחשף אותם לבעיה. זה הזמן להודות לך ששיתפת גם את הקוראים שלך בסיפור החשוב שחשפנו. תודה אביב".

 

הפוך שלדי, הפוך: האב, הבן, ומטריית ההגנה

איך הזמן טס כשמקליטים. לפני יובלות, כלומר ביום שני שעבר, חשף גיא פלג במהדורה המרכזית של "החדשות" את הקלטת הלוהטת של יאיר נתניהו. למחרת, בשלישי, כך נראתה הכותרת בעמוד הראשון של "ידיעות אחרונות":

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
"ידיעות אחרונות", 9.1.18. יאיר נתניהו? קלטת לוהטת (1) | צילום: צילום מסך

כך נראתה הכותרת הראשית של "הארץ":

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
"הארץ", 9.1.18. יאיר נתניהו? קלטת לוהטת (2) | צילום: צילום מסך

כך נראתה הכותרת הראשית של "מעריב":

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
"מעריב", 9.1.18. יאיר נתניהו? קלטת לוהטת (3) | צילום: צילום מסך

וכך נראתה הכותרת בעמוד הראשון של "ישראל היום":

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
"ישראל היום", 9.1.18. יאיר נתניהו? נטפלים אליו | צילום: צילום מסך

מטריית ההגנה שהעניק "ישראל היום" לנתניהו ג'וניור לא הסתכמה רק בטור של אמנון לורד ("הכול נראה כמו פיגוע תקשורתי מתוכנן"), שפורסם בהבלטה באותו יום. למחרת, ברביעי, תרם טיל הפטריוט חיים שיין את חלקו לסיקור המאוזן ("פרשת יאיר נתניהו: סחר תקשורתי בשפכים"). ובחמישי זכה ראש היחידה לאבטחת אישים לשעבר, שלמה הרנוי, להפניה בולטת בעמוד הראשון, לאחר שהכריז כי "הקלטת יאיר נתניהו מהווה פגיעה חמורה באבטחה". ולחשוב שרק לפני חצי שנה נכתב בנחרצות נחפזת באתר מסוים על סופם הלכאורי של היחסים בין בנימין נתניהו ל"ישראל היום".

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.    

 

רוני שוקן VS ברק רביד

אף פעם לא מאוחר מדי לסיכסוכונצ'יק בטוויטר, והפעם: ברק רביד, הכתב המדיני של ערוץ עשר (ואקס הכתב המדיני של "הארץ") מול רוני שוקן, בנו (וסוג של מועמד ליורשו) של מו"ל "הארץ", עמוס שוקן. סיפורנו מתחיל מיד אחרי שרביד העלה את הציוץ הבא, שאליו צירף את צילום מאמרו של ישראל הראל שפורסם ב"הארץ" באותו בוקר:

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
הציוץ של ברק רביד. צילומים במקום לינקים | צילום: צילום מסך

שוקן ג'וניור התעצבן קלות על הפגיעה בחומת התשלום של "הארץ", ומיהר להגיב. מכאן והלאה התנהלו חילופי הדברים הבאים (לא נגענו):

רוני שוקן: "זהו? עברת לצילומים במקום ללינקים? מאמר מעניין by the way".

ברק רביד: "קיבלתי לפני כמה חודשים עצה מאחד מבכירי טוויטר שיש יותר engagement לציוצים עם תמונות מאשר לציוצים עם לינקים. מאז אני מיישם והוא צדק".

רוני שוקן: "במלים אחרות, אחד מבכירי טוויטר מציע ליוזרים כמוך (עם עוקבים רבים) לגנוב עבורו את הקניין הרוחני של אחרים ולהעביר אותו אליו לטוויטר. אתה מקבל engagement, טוויטר מקבלים בחינם את ורטר והראל ו'הארץ' משלמים על זה בלי לראות טראפיק. את הטור של רולניק על הווסלים קראת? זה היה על ערוץ 10".

ברק רביד: "במילים אחרות – רציתי לחשוף את התכנים של "הארץ" לקהלים יותר גדולים והצלחתי לעשות זאת – ובגדול. אם זה מבאס אותך אז חבל. לא מתכוון להתנצל על זה".

רוני שוקן: "הארץ החליט לא להיות חינמון, וכן לשים paywall על האתר: טרייד אוף של יותר תשלום ופחות חשיפה. לפחות אל תציג את זה כאילו זה בשביל 'הארץ'. זה בשביל החשיפה שלך ושל טוויטר (התנצלות, כמובן, לא ביקשתי). אני רק אומר לך שהפרקטיקה של הצילומים פסולה, ושפייסבוק וטוויטר מנצלות את ערוץ 10 ואת 'הארץ'".

ברק רביד: "רוני – מי שהכניס כסף (והרבה) ל'הארץ' מבין שנינו בעשר השנים האחרונות זה אני ולא אתה. מי שהשקיע את מירב זמנו ומאמציו בשגשוג 'הארץ' בעשר השנים האחרונות מבין שנינו זה גם אני ולא אתה. שמור את הטפות המוסר שלך למישהו אחר".

רוני שוקן: "אני לא מטיף מוסר, ובכלל, תיקח נשימה עמוקה ותירגע. אני מאוד מעריך את מה שעשית ב'הארץ' ואת העיתונות שלך בכלל, וברמה האישית הצטערתי שעזבת. אני מדבר על עניין עקרוני, שלא נוגע לך ולי אישית: איך טוויטר ופייסבוק עלולים בסופו של דבר להביא לקריסת 'הארץ' וערוץ 10 ולמה לא צריך לשתף עם זה פעולה".

חיים לוינסון: "שניכם תפסיקו. אתם גונבים לי את הטראפיק מרני רהב".

שלו איציק: "אתה בטח רוצה לדחוף אותי לבטל את המנוי ולשכנע עוד חמישה חברים מהעבודה לעשות את אותו הדבר? כי אתה ממש מצליח. מה אומר על זה עמוס שוקן?".

עמוס שוקן: "אני חושב שיש גם ערך בחשיפה כזאת של הפרינט בתור דרך אלטרנטיבית נוספת לקרוא עיתון (אולי באמת בעתיד בתשלום), ובכלל יש ערך לחשיפה מגוונת של התוכן המעניין של 'הארץ'. עקרונית רוני צודק: בלי תשלום בעבור התוכן העיתון לא יתקיים. לכן שלו, נא להביא עוד חמישה מנויים מהעבודה, וברק ימשיך לקדם".

 

רוני שוקן VS איל גונן

שישה ימים אחרי הראש בראש מול ברק רביד, יצא רוני שוקן לקרב ציוצים נוסף. הסיבה הפעם: שיחת הטלפון המפתיעה  שקיים ניר גונטז' עם מיקי חיימוביץ' בטור הפופולרי שלו במוסף "הארץ", אחרי שתכניתה "המערכת", שהוקדשה למחאת הנכים, השיגה רייטינג נמוך במיוחד.

באותה שיחה תיאר גונטז' כיצד ניסה לשווא להשיג את אילנה דיין. שוקן מיהר להתייחס (לא נגענו):  

רוני שוקן: "והכותרת שלי זה בכלל ההתחמקויות של אילנה דיין – המבוהלת, המתחבאת, שלעולם לא תיתן דין וחשבון אמיתי או תתמודד עם מראיין לא קונבנציונלי, ששם מראה מול הפרצוף. רוצה חיבוק ולצאת בסדר עם כולם. ככה מקבלים את 'תחקיר' עזרא נאווי ואת טורי 'הקיצונים משני הצדדים'".

"עובדה": "לא ידענו שיש חובת התייצבות לפינה הזו. מבטיחים למסור לאילנה. מה עם 'ענייני פנים'? 'גבוה-נמוך'? תעביר רשימה מסודרת, שלא נפשל שוב".

רוני שוקן: "מי זה 'ידענו'? The Royal We? לאילנה דיין אין טוויטר אישי? ראיתי מו"לים שעונים בעצמם בטוויטר, ומגנים על העיתונאים והעורכים במערכת. זה שהמערכת עונה עבורה אומר עליה הרבה (את הטור שמתחנף לצייטגייסט על הקיצונים משני הצדדים דווקא כתבה בשמה). לגוף העניין, חובת ההתייצבות היא כשפונים אליה".

"עובדה": "הקונספט של מאמר מערכת לא חתום זר לך? בכל אופן, החשבון שלנו הוא חשבון מערכתי ומופעל על ידי אנשי התכנית. את התגובה האחרונה, כמו זו, כותב עורך התכנית איל גונן. לצערנו אילנה לא כ"כ אוהבת לכתוב בחשבונה. נוסיף את זה לרשימת המטלות שאתה משית עלינו".

רוני שוקן: "חחח. התחבאות של דיין מאחורי הצוות שלה זה עכשיו מאמר מערכת? סבבה. לא נסחפת בכלל. וכאמור, ראיתי מו"לים שבלי קשר ובנוסף למאמרי מערכת עונים בשמם, ולו כדי להגן על כותב כזה או אחר. אני לא מאוד מתרשם מבכירים שמתחבאים מאחורי הצוות שלהם. אני מנחש שגונטז' לא פנה אליה בטוויטר, תביא תירוץ אחר".

"עובדה": "רוני, לא ברור מה איתך,  אבל אנחנו צריכים לחזור לעבוד. יש לנו תכנית השבוע. עובדה – רביעי הקרוב, ערוץ 12".

רוני שוקן: "הציוץ הראשוני לא היה מיועד אליך, איל. הוא גם לא היה מיועד ל'עובדה'. אתה/'אתם' אלה שנדחפתם לשרשור. הוא היה מיועד לעיתונאית שכתבה במאקו טור פחדני על ה'קיצונים משני הצדדים'. אבל תחזור לעבוד, בלדרוש תשובות מאחרים אתם (ואילנה דיין בכבודה ובעצמה, לא מאחורי מישהו) טובים יותר. בהצלחה".

ניר גונטז': "ניחשת נכון, רוני. ואומר זאת כך; ישנן דמויות שלא מעוניינות להשיב לשאלות כשאני פונה אליהן. ואכן, כמו שאמר איל – אין חובה כזו. הכול טוב. אבל, הפליפלפים שדיין עשתה כדי לא להשיב לי (תוך כדי הבטחות חד משמעיות (!) – שהיא כן תשיב), היו המרשימים ביותר שנחשפתי אליהם".

רוני שוקן: "ששש, ניר. תפסיק להפריע. איל ואילנה עובדים עכשיו. יש להם זמן רק ל'עובדה' (ולגיחי על ענייני פנים וגבוה-נמוך). לא לכתבות ממומנות של הסוכנות על התבוללות, לא ל'תחקיר' פח בשירות הצייטגייסט, לא לדבר על תיק 2000 (בכל זאת, יש ביקורת טלוויזיה ב'ידיעות'). בוא ניתן למקצוענים לעבוד. רביעי ערוץ 12".

אילנה דיין נמנעה מלהגיב.

 

הציטוט מול המציאות (1): שיפר מחכה לנאצר

הציטוט: "בשיחה נוספת סיפר מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר הנרי קיסינג'ר על הקשר העמוק שקיים לאורך שנים עם שרון. 'במלחמת יום הכיפורים דיווחו לי ראשי הפנטגון כשהאוגדה של שרון חצתה את התעלה', נזכר קיסינג'ר. 'מפקדי הצבא האמריקאי לא ייחסו חשיבות למהלך הצליחה'. אבל 48 שעות לאחר הצליחה התברר שראשי הקרמלין במוסקבה מבקשים להגיע להפסקת אש. 'הם הבינו שנאצר, הקליינט שבו השקיעו מיליארדים, עומד לספוג מפלה שלא הייתה כמותה בהיסטוריה'" (שמעון שיפר בוחר באריאל שרון במסגרת הפרויקט "הכי ישראלי שיש", מוסף "7 ימים", 27.12.2017).

המציאות: נשיא מצרים לשעבר, גמאל עבד אל נאצר, מת ב-28 בספטמבר 1970, שלוש שנים, שבועיים ויומיים לפני צליחת התעלה.

שמעון שיפר, תרצה להגיב?

"מודע לטעות. זה לא הבחור הזעצער, אלא אני. מודה ועוזב".

 

הציטוט מול המציאות (2): שואל יאיר, או מישהו אחר

הציטוט: "'אתם מטומטמים?', שואל יאיר נתניהו את חבריו באותה נסיעה מוקלטת שפתחה אתמול את שידורי החדשות. 'אתם יודעים איך זה היה נראה אם היו מצלמים אתכם מחוץ למועדון חשפנות?'. לא, אנחנו לא יודעים איך זה היה נראה אבל אנחנו כבר כן יודעים איך זה היה נשמע. לא משהו להביא לשולחן שבת, לעשות לאמא טוב בלב" (גיל ריבה, למחרת פרסום הקלטות יאיר נתניהו, "ידיעות אחרונות", 9.1.2018).

המציאות: על פי ההקלטה, לא יאיר נתניהו הוא זה שהפנה את השאלה הזו, אלא דווקא רומן אברמוב, אחד משני שותפיו לסיבוב המפוקפק.

גיל ריבה, תרצה להגיב?

"ראשית, אני מודה שהגילוי העיתונאי שלך משנה את כל תמונת המצב, מאיר באור שונה את הפרשה ואת כל מה שיכולנו להבין או נוכל אי פעם להבין על הנעשה בפותמוביל ברגעי החסד. שנית, שהמקום ינחם. באמת, בתור מי ששנים קושש אייטמים למחייתו, אני באמת משתתף בצערך על השבוע הקשה מאוד שכנראה עובר עליך, אם זה נשמע לך כמו אייטם מעניין".

 

איפה הקרדיט: חשיפה, אבל לא אצלנו

זה שוב קורה ב"ידיעות אחרונות", ולא בפעם הראשונה: בחמישי האחרון, תחת כותרת הגג "חשיפה", פירסם העיתון בעמוד הראשון את ההפניה הבולטת הבאה:

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
"ידיעות אחרונות", חמישי שעבר. חשיפה? | צילום: צילום מסך

אלא שמי שבאמת חשף את הסיפור לראשונה, ועשה זאת עוד ברביעי במהדורת "חדשות הערב" עם גאולה אבן, הוא לירן כוג'הינוף, הכתב לענייני חינוך של כאן 11. 

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
ערוץ כאן 11, רביעי שעבר. אז זהו, שלא | צילום: צילום מסך

ב"ידיעות אחרונות" נמנעו מלהגיב.

 

כתבנו, לירן כוג'הינוף, מתלבט בשידור חי בקשר לקיום יחסי מין

ויש המשך לאייטם הקודם: 24 שעות אחר כך, במהדורת יום חמישי של כאן 11, הקליט אותו כוג'הינוף מראש פולו-אפ לסיפור. למרבה הצער, מישהו במערכת לקח את הטייק הלא נכון. התוצאה: הצופים קיבלו התלבטות קצרה בשאלה מה נכון יותר לומר בשידור: "כיצד יש לקיים יחסי מין" או "איך מקיימים יחסי מין". עד מהרה קטעה המגישה, מיכל רבינוביץ', את הדיווח. ככה זה נראה:

לירן כוג'הינוף, אנחנו מתקשים לשמוע אותך. תרצה לסכם?

"להגיב? תבקש תגובה מהדוברת".

בכאן נמנעו מלהגיב.

 

מדובר ברכילות צהובה, הערך העיתונאי שלה נמוך, ויש בה חדירה לפרטיות. לכן נעסוק בה בהרחבה בכל התכניות

הלכתי והלכתי, ולאן שלא הגעתי לא באתי. ואני נשאר במקום הזה, עם הבלוק והפסנתר והקפה והטלפון שמצלצל. על הקו חיכה הקונספירטור.

"מה קורה, הורביץ, לאן נעלמת?", הוא רטן. "חבל שחוש העיתוי שלך כל כך גרוע, שפספסת את רגעיו הבלתי נשכחים של יאיר נתניהו".

"לא נורא, עקבתי מרחוק", אמרתי. "ההקלטות שהשמיע גיא פלג במהדורה המרכזית של החדשות אמנם היו מדהימות, אבל אני דווקא התפעלתי אפילו עוד יותר מהעקרונות המוצקים של ערוץ עשר".

"אילו עקרונות מוצקים?", התעניין הקונספירטור.

"העקרונות המוצקים שבגללם ערוץ עשר נמנע מלרכוש את הקלטת", הסברתי. "מה, לא ראית איך יום אחד בלבד אחרי החשיפה, גורם בחברת החדשות של הערוץ מיהר להסביר ל'וואלה! ברנז'ה', שהם סירבו לקנות את החומרים כי ראו בהם רכילות צהובה?".

"ראיתי", אמר הקונספירטור, "אבל מדובר בציטוט אנונימי".

"ולא קראת את הטור של רביב דרוקר ב'הארץ', שישה ימים אחרי החשיפה, שבו הוא טען שההקלטה הזו היא בעלת ערך עיתונאי נמוך?", המשכתי.

"קראתי", ענה הקונספירטור.

"ולא הקשבת לדבריו הנכוחים של גולן יוכפז בשיחה עם אילנה דיין בכנס דוקו-פריים של הערוץ שלו?", שאלתי. "הרי גולן הסביר במפורש שסירב לקנות את הקלטת משום שיש בה חדירה לפרטיות שהוא לא זוכר כמותה בתקופה האחרונה".

"הקשבתי", קינטר הקונספירטור.

"יופי, אז מה עוד אפשר להוסיף אחרי סדרת הטיעונים המשכנעת הזו?", סיכמתי. "קשה שלא להתרשם מהעקרונות המוצקים ומרמת האתיקה הגבוהה שהפגינו בערוץ עשר אל מול הניסיונות לגבות מהם כסף על רכילות צהובה".

"באמת?!", גיחך הקונספירטור. "אז במיוחד בשבילך, הורביץ, אספתי סדרת תמונות שצילמתי ממיטב תכניות ערוץ עשר בימים שאחרי חשיפת הקלטות אצל המתחרים מ-12 ו-13. כבר שולח, כדי שתוכל להתרשם עד כמה ערוץ עשר מעדיף להתרחק – ובצדק – מרכילות צהובה שגם חודרת לפרטיות ושגם הערך העיתונאי שלה מצומצם. קבל:".

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
"הצינור". רכילות | צילום: צילום מסך

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
"היום שהיה". צהובה | צילום: צילום מסך

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
"אורלי וגיא". חדירה | צילום: צילום מסך

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
"חמש עם רפי רשף". לפרטיות | צילום: צילום מסך

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
"לונדון וקירשנבאום". וערך | צילום: צילום מסך

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
המהדורה המרכזית. עיתונאי | צילום: צילום מסך

מי נגד מי 252 מתקדם (צילום: צילום מסך)
"שישי". מצומצם | צילום: צילום מסך

"נו, הורביץ, קיבלת?", וידא הקונספירטור. "מה אתה אומר?  אולי אתה יכול להסביר לי איך באותו ערוץ יכולים גם להסתייג מסיקור הפרשה הזו וגם להתייחס בשפע של פולואפים לאותו סיפור ממש?".

"אני בטוח שיש הסברים מצוינים", אמרתי. "אבל יתכן שלא מן הנמנע שאולי מדובר פשוט בצירוף מקרים".

"חבל שחזרת, הורביץ", סינן הקונספירטור בכעס וניתק.

ואם כבר צירופי מקרים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת". 

 

לטור משבוע שעבר: מי האישה שילדה הכי הרבה תינוקות בישראל?

כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il

mako תרבות בפייסבוק