בינואר האחרון נוסעת ביונייטד איירליינס ניסתה להעלות את טווס התמיכה הרגשית שלה על טיסה, וסורבה. הטווס, ברנש חביב ועצום בשם דקסטר שיש לו גם חשבון אינסטגרם פופולרי, בילה עם בעליו שש שעות בשדה התעופה, אבל בסוף נאלץ להגיע מניו יורק ללוס אנג'לס ברכב כמו איזה פשוט. הנוסעת, יש לציין, רכשה מראש כרטיס עבור דקסטר והצטיידה בכל האישורים הנחוצים, אבל צוות הטיסה סרב להעלותו לטיסה בכל זאת, בגלל גודלו.
"חיית תמיכה רגשית" (emotional support animal) היא חיה מלווה שפסיכולוג או פסיכיאטר קבעו שיכולה לסייע לאדם עם מוגבלות כלשהי, ולשפר לפחות סימפטום אחד שלה. לעיוורים יש כלבי נחיה וכבר ידוע שכלבים טיפוליים שהוכשרו לכך מסייעים לילדים על הספקטרום, אז אם הכלב שלכם עוזר לכם במקרים של התקפי חרדה, אתם יכולים לבקש מהפסיכולוג שלכם אישור שיקבע שהוא חיית מחמד רגשית. רוב חיות התמיכה הרגשית הם באמת כלבים, לעתים הם מכונים גם "כלב נחיה רגשי", אבל יש גם לא מעט חתולים, ארנבים, תוכים וכמו שגילו ביונייטד איירליינס – אפילו טווס.
אבל רגע, את זה שחיות מחמד מביאות לנו אושר אנחנו כבר יודעים. כל חיית מחמד היא חיית מחמד רגשית. בגלל זה אנחנו מגדלים אותן, מזדקנים איתן וכשהן מתות גם אנחנו קצת מתים (או, אם אנחנו ברברה סטרייסנד, משכפלים אותן). חיות יכולות להפיג מתחים. לפי פסיכולוגים, הרוגע שלהן מספק סוג של חווית מיינדפולנס לאדם הבוגר ( מיינדפולנס = "קשיבות" בעברית, להיות בהווה, בכאן ובעכשיו, באופן נטול שיפוטיות ומעודד רגיעה) ומגע איתם משחרר אוקסיטוצין. אבל לחיית תמיכה רגשית מוצהרת, כזאת שממלאת פונקציה רחבה יותר מלהיות ידידו הטוב של אדם כלשהו, יש משמעות גדולה יותר. לפי פסיכיאטרית אמריקאית שמתמחה בנושא, גייל סלטז, אנשים עם התמודדות נפשית זקוקים לחיות מחמד רגשיות מכמה טעמים. "הנוכחות שלהן, האהבה חסרת התנאים, החום והרכות שהן מספקות בליטוף ומגע, נחשבים למרימי מצב רוח. הצורך לטפל בהן ולדאוג להן מספק מסגרת, מטרה ואת התחושה שאתה נחוץ".
בחיות יש משהו שעוזר לנו להירגע ולהחלים, ולכן נעזרים בהן לטיפולים ולתרפיות שונות. הילדים שחזרו לתיכון בפלורידה אחרי הטבח שהתחולל בו לפני כשבועיים גילו בפתחו כלבים מאולפים שחיכו להם שם במיוחד כדי לסייע להם רגשית עם ההתמודדות, והרבה אנשים שמחלימים מטראומה מטופלים בחברת סוסים. זה הופך לאישיו רק כשאנשים מחליטים שהסוס הזה חייב לעלות איתם לטיסה.
סליחה, חזיר התמיכה הרגשית שלי מפריע לך?
רוב הזמן לא תרגישו בחיות התמיכה הרגשיות של הזולת, אבל אחת מתופעות הלוואי של הטרנד הזה הוא נוכחותן על מטוסים כי בעליהן זכאים, בין היתר, להטיסם לצדם בחינם. טיסות הן מצבים מלחיצים מהרגיל עבור רוב האנשים, בטח שעבור כאלה עם נטייה להתקפי חרדה. אז מה רע בסתם לקחת קלונקס וללכת לישון? כלום, אבל כנראה שזה לא כמו להצטנף עם קורגי כל ההמראה.
"במצבים של חרדה, משהו שיסיח את הדעת עוזר הרבה פעמים להתמודד עם הסיטואציה", מסביר הפסיכולוג ערן כ"ץ, "אנחנו מפנים את הקשב מחוץ לעצמנו ומגורם הפחד למשהו אחר, וכך אנחנו חווים פחות את החרדה. אז יש מי שבמטוס חייב ספר/סרט/מוזיקה כדי להירגע, ואני יכול להבין איך בעל חיים יכול להוות הסחת דעת".
מטוסים הם המקום העיקרי שבהן חיות מחמד רגשיות הופכות לסיפור, כי הם המקום הצפוף והמבאס של כולם. בארה"ב מדובר בתופעה משוגעת – יותר ויותר אנשים רושמים את חיות המחמד שלהם כחיות תמיכה רגשית, והטיסות מפוצצות בכלבים, חתולים, אוגרים ואפילו זוחלים וחרקים. כצפוי – לא כולם מאוד מרוצים מזה. עם כל הכבוד לרגשותיך החשובים - אומרים מתנגדי הז'אנר, שמעורר לא מעט זעם ציבורי – אל תכפה אותם על כל שורה 2. כולנו מתנהלים כאן עם ממש מעט מקום לרגליים, חסוך מאיתנו את נוכחותה של הלטאה מפיגת החרדות שלך בעשר השעות שבהן נידונו לבלות יחדיו.
לפי החוק, לבני אדם מותר להיעזר בחיות מחמד רגשיות בזמן הטיסה. העניין הוא שהחוק מאוד מעורפל לגבי מיני החיות שניתן להעלות על מטוס. ומאחר שבני אדם הם המין הכי מוגזם בטבע, עם השנים יצא לנוסעי מטוסים להיתקל בסוס תמיכה רגשית (מיניאטורי, אבל סוס), ולבלות טיסה שלמה לצדו ולצד המעי הרגיז, מסתבר, שלו. היה גם מישהו שטען שלקוף התמיכה הרגשית שלו יש חיית תמיכה רגשית משלו, ציפור קטנה שגם אותה הוא דרש לעלות לטיסה. לא מעט ילדים ננשכו על ידי כלבים בטיסות, אבל מכיוון שאפשר לעלות לטיסה עם כלבים עד שמונה קילו, לא מדובר בהכרח בכלבי תמיכה רגשית. לעומת זאת, החזיר שהטריד נוסעי טיסה שלמה והורידו אותו ואת בעליו, בהחלט היה חזיר תמיכה רגשית. הייתה גם אישה שטענה שלא תוכל לעמוד בסטרס של טיסה בלי חמישה ארנבים, אישרו לה בסוף רק אחד.
הסיפור הכי ביזארי בנושא כולל כמה גרסאות, ניקח את המרושעת שבהן. סטודנטית אמריקאית עלתה למטוס עם אוגר המחמד הרגשי שלה. ברגע האחרון התברר שהאישורים שברשותה, שאותם צריך על מנת לעלות לטיסה עם חיית מחמד רגשית לא מספיקים, והשניים התבקשו לעזוב לפני ההמראה. הסטודנטית התלבטה כמה דקות עד שהחליטה לא לוותר על המסע והורידה את האוגר בשירותים של המטוס. הגרסאות המלאות יותר, אגב, כבר מציגות תמונה מורכבת יותר – הסטודנטית לא נסעה לחופשה אלא הביתה, הכרטיסים היו ללא החזר, היה לה מאוד קשה להיפרד מהאוגר, היא נכנסה להתקף חרדה וההורדה שלו בשירותים הייתה טראומטית עבורה.
הבעיה עם חיות מחמד רגשיות היא, כמו תמיד, בני האדם שמאחוריהן. חברות תעופה אמריקאיות מטיסות מאות חיות תמיכה ביום (חברת דלתא: 700 ביום), אבל חלקן הגדול שייכות לאנשים שלא באמת זקוקים להן. עכשיו תראו, אף אחד לא רוצה לשגר את חיית המחמד שלו בבטן המטוס. זה נורא, לא סתם מלא חיות מתות שם. להטיס את חיית המחמד שלכם במושב לידכם זה פתרון מופלא, אבל לא תמיד הוגן עבור הזולת, בטח לא במקרה של חיה גדולה או אקזוטית. בגלל שנורא קל להשיג אישור לחיית תמיכה רגשית - הנה למשל כאן אפשר לשלם כמה דולרים אונליין ולקבל כמעט בוודאות אישור להטיסם אתכם ללא עלות – יותר ויותר אנשים עושים את זה, סתם כי הם לא מצאו פנסיון לכלב שלהם בזמן החופשה. הגרסה האזרחית לקב"ן, אם תרצו. מדובר בתעשיית זיוף משגשגת במיוחד, שהפכה את הטיסות בארה"ב לחוויה קשה עבור שאר הנוסעים.
There were 2 emotional support dogs in business class. One lady took hers to the bathroom with her. She said it would cry if it couldn’t see her.
— Heather Poole (@Heather_Poole) 22 בנובמבר 2017
הפסיכולוג ערן כ"ץ לא מטיל ספק בחשיבותן של חיות מחמד, אבל מודה שהתפקיד שלהן בטיסות לא ממש ברור לו. "בעל חיים יכול להוות גורם לתמיכה, בטחון ונחמה", הוא אומר, "אבל זה נראה לי רלוונטי בעיקר במצבים של דכאון. לפעמים נראה לי שיש ניצול, אולי אף זילות, של הקונספט של מצוקה רגשית כדי לתרץ טיסה עם בעל חיים ולא מתוך צורך אמיתי".
מקרי ה"זיוף" הרבים והניצול של הפרצות האלה בחוק הם אלו שהופכים את האפשרות הזאת, שהיא באמת יפה והומנית ואפילו משמחת במקרים רבים, למעמסה ומועקה. גם על חברות התעופה, גם על הנוסעים האחרים - במיוחד אלו מהם הסובלים מאפילפסיה, אלרגיות, מגבלות ניידות או מצוידים בכלבי שירות שאינם רגשיים (שמותקפים על ידי כלבי תמיכה רגשיים שאינם מאולפים).
Sat next to a lady with a chihuahua who threw up on my seat before I even sat down, then proceeded to poop all over its owner, her seat, the wall, and unfortunately my sweater! Happy Holidays! #esaoftheday
— Ben Beach (@BenBeach85) 28 בדצמבר 2017
בעקבות עליה מאסיבית בתקריות עם חיות תמיכה רגשית בשנה האחרונה, שכללו שתן, צואה ונשיכות, החליטו חברות התעופה להקשיח את תנאי העלייה למטוס, ומלבד אישור חתום מפסיכולוג הן דורשות כעת גם אישור מווטרינר ועדות כלשהי לכך שהחיה מאולפת ורגועה.
חזירים לא נועדו לעוף
בחיות מחמד רגשיות, באישור מגורם מטפל מוסמך, יש עוד תועלת מלבד נוכחותן החינמית בטיסות. בארה"ב אלו גם חיות שיכולות לבוא איתך לקולג' ולגור איתך במעונות, ולאחר מכן אלו גם חיות שלא מחויבות בתוספת בעלי חיים בשכר דירה (כן, תוספת בעלי חיים בשכר הדירה, בטח בקרוב גם אצלנו). כלומר קיימת מוטיבציה לא קטנה להשיג את האישור הזה. העובדה שמדובר בסיטואציה פחות או יותר אפורה די עוזרת. כי, נגיד, כלבי נחייה מגיעים עם יכולות ברורות, אם אתה עיוור יש לך כלב נחיה שהוכשר במיוחד לסיטואציה. כלבי תמיכה רגשית לא עוברים הכשרה ואילוף על מנת להפוך לכאלה, אלה פשוט חיות שאתה מאמץ כי הן חמודות ואז מחליט לרשום אותן כחיות תמיכה רגשית.
העניין הוא שהתועלת שמביאים בעלי החיים תחת הטייטל החדש והמחייב ממש לא ברורה. מרבית החוקרים שמתראיינים בנושא ברשת מודים שאין בכלל מסקנות לגבי הנושא, וגם הפעמים שבהם הוא נחקר הובילו לתוצאות לא אחידות או ברורות. המחקרים נעשו ברובם על כלבים ומעט על סוסים, ומעבר לאפקט קל של הרגעה (נמוך יותר מזה של כדור הרגעה) לא נמצאו הוכחות. איש לא חקר, למשל, את ההשפעה של אוגרים או קופים.
מולי קרוסמן, חוקרת בפקולטה לפסיכולוגיה ב"יל", טוענת בראיון ל"ווקס" שלא רק שלא יודעים אם יש בחיות תמיכה רגשית תועלת, יכול להיות שיש בהן גם נזק. "בטיפול בחרדה שבאמת עובד, אנחנו גורמי לאנשים להתמודד עם הפחדים שלהם. אחת הדאגות היא שאנשים ירגישו שהם יכולים להתמודד עם סיטואציה לא בזכות עצמם אלא בזכות משהו אחר. אם מישהו מפחד מגבהים ומסוגל להתמודד איתם רק בחברת כלב התמיכה הרגשית שלו, הוא יאמר לעצמו שהוא מצליח בזה בזכות הכלב, ואנחנו לא רוצים שזה יהיה על הכלב. הכלב מקל על החרדה לזמן קצר והופך אותה לגרועה יותר בטווח הארוך. זאת הדאגה שלנו, שמשמרים את הפחד לטווח הארוך".
סביר להניח שבמקרים רבים הנזק הוא גם לחיה עצמה. יש מיני חיות ששהייה במטוסים יכולה להיות עבורם בעייתית בריאותית ועבור רבים מהן היא בטוח גם מלחיצה. חזירים לא נועדו לעוף, ככל הנראה גם סוסים מיניאטורים לא.
הנושא הזה, מעבר להיות איזוטריה ביזארית וצבעונית, גם מעלה שאלות על אמון ועל קהילה והתחשבות. עד עכשיו התחום הזה התבסס על אמון: היה נורא קל להוציא אישור ולא נדרשה בירוקרטיה רבה, כי חשבו שרק אנשים שבאמת זקוקים לחיות מחמד רגשיות יוציאו אותם. אבל לא, כולם הוציאו אותם. ובסדר, כולנו מתחמנים מערכות פה ושם, בשביל זה הן נועדו, אבל מסתבר שכשאתה מזייף מגבלה או נכות בסוף אתה פוגע באלו שבאמת סובלים ממנה.
ובכלל, כשאתה מעלה איתך חזיר מחמד לטיסה, אתה חושב על עצמך ועל החזיר, לא על כל אלו שיושבים לצדך במטוס. חזיר, טווס, סוס, טרנטולה – כמה אנוכיים אפשר להיות? כמובן שהשאלה הזאת מופנית לזייפנים, אבל גם מי שלא. כי בשולי הדיון - גם מי שבאמת ובתמים סובל מחרדה איומה שלא מאפשרת לו לטוס בלי חיה – כמה אנחנו, כבני אדם שבאמת מנסים להיות מתחשבים באנשים עם מוגבלויות, צריכים להכיל את חיי הנפש של הזולת? הרי לחרדות יש פתרונות שאינם טווס, רובם הוכחו כיעילים יותר והם כוללים פרמקולוגיה. יש משהו באינדיבידואל שדורש התחשבות מוחלטת ברגשותיו, גם על חשבון אחרים, שיוצא בסוף סתם לא סוציאלי. זו דרישה להתחשבות מאנשים שלא מתחשבים בך.
מצד שני, ברור לכם שכלבי נחייה לעוורים הם צורך, נכון? אבל גם מגבלה נפשית היא מגבלה ככל המגבלות, כבר הבנו את זה בעשורים האחרונים. אם היה מדובר בטווס נחיה לעיוור הייתה קמה מהומה על זכויותיו. אנשים היו הופכים שולחנות בשביל הטווס הזה. אבל במקרה של האישה החרדתית זה נראה כמו פינוק והיא מצטיירת כדיווה. אבל אם היא באמת זקוקה לטווס הזה, ואם היא באמת לא יכולה לטוס בלעדיו ונאלצה לנסוע ברכב, אז יש כאן אישה שלא טסה בגלל מגבלה וזאת כבר אפליה.
הפתרון, אחרי שפסלנו את אופציית האמון, יצטרך לכלול את הדבר שמערכות הכי גרועות בו – גמישות והגיון ישר. התנאים יוקשחו והזייפנים ימוגרו, אלו שיישארו בטח ישמחו לקצת יותר חמלה וקבלה מחברות התעופה ומהנוסעים שלצידם. רובנו נמשיך לקחת כדור שינה בתקווה שהשעות באוויר יעברו בכמה שפחות מצוקה, ומקסימום בנחיתה נאלץ להתמודד עם איזה גלל אטרקטיבי שהונח על המושב לצידנו או, אולי, נוצת טווס יפה.