בארון טראמפ גבוה. זה הדבר היחיד שניתן לומר בביטחון על בנם בן ה-14 של נשיא ארה"ב ורעייתו מלניה. קשה גם לומר בדיוק מה גובהו, אלו לא נתונים שהתפרסמו בשום מקום, אבל הוא גבוה יותר מאמו, שמתנשאת לגובה של 1.80 מטר, ואפילו יותר מאביו, שלטענתו נמתח על פני 1.90 מטר. כך שככל הנראה, בגיל 14, עוד לפני שסיים לצמוח, בארון טראמפ כבר נורא נורא גבוה.

הגובה שלו מעסיק את מדורי הרכילות ומאכלס אנקדוטות משועשעות באתרי חדשות, בעיקר בגלל שזה הדבר היחיד שאנחנו יודעים עליו. הוא הרי צעיר מכדי להתבטא ברשתות החברתיות או בתקשורת, אנחנו לא "מכירים" אותו. ובכלל, זה גם נתון שקשה לעקם. אם המונח העיקרי שמאפיין את עידן טראמפ הוא "פייק ניוז", אז כאן יש לנו נתון קשיח, מספרי, אובייקטיבי ונטול פניות. ילד גבוה. חוסר המידע הזה המוחלט נועד להגן על בארון - שאחרי הכל הוא רק ילד (גבוה, אבל ילד) - אבל הוא גם זה שאיפשר את האירועים האחרונים סביבו, שהם די מדהימים. היעדר האינפורמציה הפך אותו ללוח חלק, כזה שאפשר לעצב איך שרוצים, וזה בדיוק מה שעשו לו בטיקטוק.

הרשת הפופולרית, מסתבר, עושה עוד דברים מלבד לגרום לכם להרגיש זקנים ולמלמל דברים כמו "זוט עני" תוך כדי תנועות ידיים מטומטמות שגורמות לכולם להיראות כמו הקשישה מהפרסומת לשבץ. היא אפילו כלי לפעילות פוליטית מעניינת שחולפת מתחת לרדאר התקשורתי המיינסטרימי והמבוגר מדי בשבילה. לפני מספר שבועות, למשל, משתמשי טיקטוק בני עשרה חיבלו באירוע תמיכה בטראמפ, בפעילות סודית שבמסגרתה הזמינו מאות מקומות בעצרת וכך טירפדו את הגעתם של תומכים אמיתיים של טראמפ. הם גם נוהגים להוריד את אחוזי החשיפה של האשטאגים גזעניים, מציפים שוטרים שמבקשים מידע על מפגינים שחורים בסרטוני פופ קוריאני ועוד מלא מחאות פוליטיות מתוקות שקשה להאמין שנעשות על ידי בני נוער שאפילו אין להם זכות הצבעה.

בארון טראמפ
בארון טראמפ מפהק בזמן נאום של אביו, 2016 | צילום: Win McNamee Getty Images

הוא תמיד זעוף או מפהק או מוסח דעת, גם בהשבעה של אביו לנשיאות. ואפשר להבין אותו, איזה ילד רוצה לבלות שעות על גבי שעות עם הוריו ולהק מאבטחים?

לאחרונה גילו הטיקטוקרים גם את בארון טראמפ. מכיוון שמדובר, בבסיס, בקהילות מעריצים, הם משתמשים בטכניקות של פאנפיקים (יצירות של מעריצים או חובבים שמבוססות על יצירה פופולרית), אבל על אדם אמיתי. הם אימצו את בארון – כלומר את הייצוג התקשורתי של הילד הגבוה והרציני הזה – והפיחו בו חיים.

הכל התחיל בשמועה ויראלית שלפיה בארון נצפה במשחק רשת בשם "רובלוקס", שבמסגרתו בונים עולם וירטואלי ומכירים אנשים אחרים. אין באמת סיבה מוצקה לחשוב שהיוזר שנצפה במשחק, ששמו הוא "ג'אמפיטרטלי", הוא באמת שלו - ולמעשה הוא גם כתב שם "אני לא הבן של טראמפ!" אחרי שהתווספו לו 150 אלף עוקבים - אבל כך החליטו ברשת ונגד זה אין מה לעשות. מאז, עשרות אלפי טיקטוקרים צעירים יצרו נרטיב לפיו בארון הוא ילד בודד ועצוב, בן ברית של קהילת הלהט"ב ובאופן כללי דמוקרט במסווה. בארון הפך לאובססיה הנוכחית של דור ה-Z, והם נחושים לחנוק אותו בחיבוקים.

שלל אבחוני אופי מומצאים צצים כל רגע, למשל "יש לו רק שני חברים" ו"הוא אוכל את אותה ארוחת צהריים מדי יום". את כולם אפשר לפרש כ: הוא לא כמו אבא שלו, הוא בדיוק כמונו, נער חנון חמוד וליברלי, רק שהוא תקוע בבית הלבן. על מנת להוכיח זאת, הם מעלים אלפי סרטונים שכוללים תמונות מתחלפות של בארון שנערכו יחדיו על רקע שירים עצובים ולא באמת מוכיחים כלום, אבל הם כן כיפיים.

כמו שקורה ברשת, בארון הפך בבת אחת למם המדובר של הרגע, כולל האשטאג "הצילו את בארון" #saveBarron2020 שכבר יש לו מעל שלוש מאות מליון צפיות. טיקטוקרים מעלים סרטונים על כך שהם מתכננים להוציא את בארון מהבית הלבן, יוזר אחד אפילו הציג תכנית סבוכה שכוללת הכנסת מכונת שיזוף לבית הלבן כדי להסיח את דעתו של הנשיא וגם מפוח עלים שיפרע את שערו, הכל במטרה לחלץ משם את הילד. המחאה התרחבה גם לרשתות אחרות, עצומה להצלת בארון טראמפ ירדה מטוויטר אחרי שהיו בה כבר 15 אלף חתימות.

עד כה הבית הלבן לא הגיב על המם, גם לא בארון עצמו שלא ברור עד כמה מודע אליו, אם בכלל. מה שבטוח זה שאם אבא שלו שומע על זה הוא סוגר את טיקטוק.

כל הזמן הזה הייתי לבד

אם הולכים קצת אחורה, מגלים שבארון הפך למם עוד לפני טיק טוק, בעיקר הודות לכך שהוא נראה משועמם ועצבני באירועים מתוקשרים. הוא תמיד זעוף או מפהק או מוסח דעת, גם בהשבעה של אביו לנשיאות. ואפשר להבין אותו, איזה ילד רוצה לבלות שעות על גבי שעות בנסיעות או בטיסות או בהמתנה או באירועים מכובדים, עם הוריו ולהק מאבטחים? מדובר בטינאייג'ר, המפרט הטכני הבסיסי שלו כולל זעף וזעם תמידיים.

במעבר על תמונות של בארון, אי אפשר שלא לתהות אם הילד הזה אי פעם חייך. לפני כמה שנים עלה לרשת סיפור בשם "בארון במגדל טראמפ" שסופר מנקודת מבטו של בארון בן העשר, ילד עצוב שחי במגדלי טראמפ ומבלה את זמנו בלובי המוזהב של הבניין. הוא עדיין זמין לקריאה. מאז, בארון כבר עבר לגור בבית הלבן, מה שרבים ראו כירידה בתנאים כי במגדלי טראמפ שבמנהטן הייתה לו קומה שלמה ומפנקת. אמו, מלניה, סיפרה בראיונות שמאז שהוא קטן היא מאפשרת לו לצייר על הקירות וכל ביטוי יצירתי אחר שמתחשק לו, מעשים שבבית הלבן עלולים להתפרש כוונדליזם.

בארון טראמפ
בארון בגיל 3 עם מלניה, איוונקה ודונלד טראמפ | צילום: Andrew H. Walker Getty Images

מלניה סיפרה בראיונות שבארון אוהב לשחק גולף ולהתלבש בהידור. "הוא לא ילד של טרנינגים, הוא נוהג ללבוש חליפות. הוא גם אוהב לשים עניבות מדי פעם, כמו אביו". בהמשך הוסיפה: "הוא ילד מאוד מיוחד וחכם. הוא עצמאי, דעתן ויודע בדיוק מה הוא רוצה. במראה החיצוני הוא תערובת של שנינו, אבל בכל הנוגע לאישיות, הוא דונלד הקטן". נשמע כמו תיאור שעלול להרוס לטיקטוקרים את היום. אבל זאת הסכנה בלהמציא למישהו אישיות – היא עלולה להיות שונה מאוד מהמציאות, ובסוף אתה מגלה שכל הזמן הזה בכלל דיברת על עצמך.

מעניין לגלות שבתחילת הכהונה של טראמפ היחס כלפי בארון היה הרבה פחות חומל. הוא היה מושא לחיצי לעג, זאת למרות שכשהחל המרוץ לנשיאות של האב הוחלט להוציא אותו אל מחוץ לאור הזרקורים והוא נראה בפומבי שלוש פעמים בלבד במהלך כל הקמפיין. אחת הכותבות של "סאטרדיי נייט לייב" אפילו הושעתה מהתוכנית אחרי שצייצה בטוויטר את הבדיחה "בארון יהיה הראשון במדינה שיבצע טבח בבית ספר למרות שהוא לומד בבית". אגב, הוא לא לומד בבית, הוא למד בבית ספר פרטי במנהטן וכיום בבית ספר פרטי במרילנד. זמן קצר לאחר מכן היא מחקה את הציוץ והתנצלה. "אני מצטערת מעומק הלב על הציוץ חסר הרגישות", כתבה. "אני מתחרטת באופן עמוק על מילותיי הפוגעניות".

באופן מפתיע, מי שיצאה להגנתו של בארון היא דווקא צ'לסי קלינטון. צ'לסי, בתם של ביל והילרי כמובן, הייתה גם היא ילדת בית לבן, שחטפה לא מעט בעצמה. במקרה שלה זה היה מהתקשורת, כי לא היו עדיין רשתות חברתיות, והתקשורת בניינטיז הייתה הרבה יותר אכזרית מאשר היום. מי שחי באותה התקופה, אולי זוכר את אינספור הבדיחות שאפשר לתמצת ב"צ'לסי קלינטון מכוערת". אמנם היום נדמה שיש יותר רוע ואלימות ברשת, אבל האמת היא שאנחנו חיים באקלים הרבה פחות סובלני כלפי בריונות, בטח שכלפי ילדים. כיום, צ'לסי לא הייתה עוברת את מה שעברה בתקשורת האמריקאית בניינטיז. מצד שני כיום אבא שלה לא היה נשאר נשיא אחרי פרשת מוניקה לוינסקי. 

בארון טראמפ
מלניה, דונלד ובארון טראמפ | צילום: shutterstock_Evan El-Amin

רבים ראו במעבר לבית הלבן ירידה בתנאים, כי במגדלי טראמפ שבמנהטן הייתה לבארון קומה שלמה ומפנקת. מלניה סיפרה בראיונות שמאז שהוא קטן היא מאפשרת לו לצייר על הקירות וכל ביטוי יצירתי אחר שמתחשק לו

"אני לא מסכימה עם הנשיא טראמפ לגבי כלום", אמרה צ'לסי, "אבל אני אעלה על בריקדות כדי להגן על זכותו של בנו לפרטיות, וזכותו של בנו לילדות שאני חושבת שמגיעה לכל ילד, לא משנה איפה הוא גר". היא סיפרה על כל בדיחות הצ'לסי שנאלצה לספוג בשנותיה בבית הלבן, "מה השתבש באנשים שחשבו שזה לגיטימי ללעוג לילדה בת 12, מול מיליוני אנשים, בגלל המראה או השיער או הגשר או המבוכה שלה?"

שחררו אותם

לפני כמה שנים, בתחילת המירוץ של טראמפ, נפוצו שמועות שבארון הוא על הספקטרום האוטיסטי. השמועות התבססו על שתקנותו, הימנעותו מלחיצות ידיים ומבוכתו החברתית, וגם על העובדה שטראמפ היה בן שישים כשבארון נולד וכי יש טענות שגיל מבוגר של הורים הוא אחד המאפיינים לילדים עם אוטיזם. טראמפ התבטא בעבר נגד חיסונים וטען כי יש קשר בינם לבין אוטיזם. הקשר בין חיסונים לאוטיזם אמנם הופרך ממזמן, אבל הטענה היא שטראמפ רמז בקישור למצבו של בנו. רוזי אודונל תהתה בטוויטר אם בארון על הספקטרום וטענה כי זה יכול להוביל לעלייה במודעות לילדים אוטיסטים, וכשהציוץ הובא לתשומת ליבה של מלניה היא טענה שאודונל נוהגת בבנה בבריונות ואיימה לתבוע אותה. אודונל מחקה את הציוץ, התנצלה והסבירה שהוא קשור לכך שבתה שלה עצמה מאובחנת עם אוטיזם.

בארון טראמפ
בארון טראמפ לא מוצא את עצמו | צילום: Alex Wong Getty Images

אף אחד לא באמת יודע אם בארון על הספקטרום או לא, ממש כמו שאנחנו לא יודעים עליו שום דבר אחר, אבל אי אפשר שלא להשוות אותו לילדי ראש הממשלה שלנו – יאיר ואבנר. אם בתחילת המירוץ של טראמפ בארון נתפס קצת כיאיר, כולל ההשוואות לג'ופרי מ"משחקי הכס", לאחרונה הטיקטוקרים הפכו אותו לאבנר, חביב הקהל והרגיש. בעוד אחיו הגדולים (מנשותיו הקודמות של טראמפ), שאוהבים לצוד ולהתבטא נגד מהגרים ולהטריד מינית, נותרו שנואים, בארון זוכה לאהדה ולחיבה. כמובן שבניגוד ליאיר ואבנר שפעילים ברשתות החברתיות – מי מהם יותר ומי פחות – ומביעים את דעתם, את התרשמויותיהם ומספרים על עצמם, בארון, רק בן 14, לא מתבטא כלל. שום פוסט רפטליאנים או עקיצות כלפי אנשי חדשות, נדמה שרוב הזמן הוא היה מעדיף פשוט להיעלם. ואפשר להבין אותו. להיות הילד של הנשיא זה חתיכת תיק. היה עדיף לו להישאר ילד של סתם מיליארדר. 

בארון הוא לא הטראמפ הראשון שהרשת קוראת לשחרר. לפניו היה סיפור מאוד דומה עם מלניה, אמו וככל הנראה האדם הכי קרוב אליו. למשך כמה חודשים ההאשטאג "לשחרר את מלניה" נפוץ ברשת, עם שלל ספקולציות לגבי היחסים בינה לבין טראמפ, שמועות על כך שהיא רוצה להישאר במנהטן ולא לעבור לבית הלבן וניתוחי שפת גוף שטענו שהיא סולדת מבעלה. בתחילת כהונתו של טראמפ, הסנטימנט הרווח כלפי מלניה היה רחמים. אפשר להבין את זה, המערכה הגדולה של טראמפ במערכת הבחירות הייתה נגד נשים, עם כל התבטאויות ה"תפוס לה בכוס" שבעולם והתייחסויות לווסת של כתבת. טראמפ נתפס כשונא נשים, ומה הסיכוי שיחסו לאשתו שונה. ובכלל, כמו הבן שלה, מלניה נראית תמיד עצובה. בניגוד לטראמפים (והזוג אובמה, והקלינטונים), המורשת הסלובנית שלה לא כוללת את החיוך העצום, חושף השיניים והכל כך אמריקאי. היא מאופקת ורצינית, תכונה שככל הנראה הורישה לבארון.

בארון טראמפ
בארון, מלניה ודונלד טראמפ | צילום: MANDEL NGANAFP via Getty Images

אינספור טיקטוקרים מתכננים להוציא את בארון מהבית הלבן. אחד מהם הציג תכנית סבוכה שכוללת הכנסת מכונת שיזוף לבית הלבן כדי להסיח את דעתו של הנשיא וגם מפוח עלים שיפרע את שערו. הכל במטרה לחלץ משם את הילד

למעשה, את מה שהצעירים היום עושים עם בארון, המבוגרים עשו לפני שנתיים עם מלניה, כלומר הסיקו לגביה, לגבי רגשותיה ולגבי אופייה מסקנות שלא מבוססות על כלום. טבעי, אנחנו בני אדם, בסיס פירמידת הצרכים שלנו כולל את היכולת להסיק על בני אדם מסקנות שלא מבוססות על כלום. בארון, כמו מלניה בשעתה, נתפס כקורבן, בן ערובה של אדם איום ונורא שהוא אבא שלו, ושחובתנו האזרחית היא לסייע לו.

פסיכולוגית מדובר, כמובן, בהשלכה. התחושה האמיתית של מתנגדי טראמפ היא שהם עצמם הקורבנות. טראמפ הוא אבי משפחתו הפרטית אבל גם אבי האומה, האבא של ארה"ב, זה שנבחר לנהל אותה ולדאוג לה. טבעי שתהיה הקבלה בין העם לבין משפחתו. עמוק בפנים הטיקטוקרים יודעים שלמרות שזאת הטרלה חמודה, את בארון אין באמת צורך להציל בסיפור הזה. כרגיל, הם מתכוונים בעיקר לעצמם.