גם מרפסות קטנות עלולות לגרום לנזק יקר (צילום: shutterstock, Nadezda Barkova)
שנה של שירה במרפסות | צילום: shutterstock, Nadezda Barkova

זו הייתה שנה של סגרים ארוכים ופחדים עמוקים, בדידות והרבה חוסר ודאות, אבל דווקא כשהאנושות הגיעה לנקודת שבר קשה, גלובלית, היוזמות המרגשות החלו לצוץ. שוטרים שרו ברחובות, סלבס יצרו איחודים מרגשים, אזרחים רקדו ביחד, אימוני ספורט נערכו על גגות בתים, קונצרטים מרגשים התקיימו דווקא באתרים ריקים. עכשיו, כשהחיסונים מסמנים את תחילת הסוף, קבלו כמה רגעים מעוררי השראה מאחת התקופות המורכבות שעברו על העולם.

1. התאחדנו בזום

אפליקציית זום כבשה את חיינו בסערה השנה, ואפשרה לכמה מהסדרות והסרטים האהובים בעולם להתאחד בימי ריחוק חברתי. בגזרת הסרטים, על מסך הקוביות המפוצלות זכינו לצפות באיחודים של חברי הקאסט של "בחזרה לעתיד", "שר הטבעות", "סקוט פיליגרם נגד העולם", "אקס מן", "היי סקול מיוזיקל" ורבים נוספים; ובגזרת הסדרות התאחדו כוכבי "המשרד", "קומיוניטי", "הנסיך המדליק מבל אייר", "אלו הם חיי", "פרייז'ר" ועוד. כל האיחודים עלו לכותרות, אבל האיחוד של "נעורים בקצב מהיר" - בכיכובם של האקסים המיתולוגיים בראד פיט וג'ניפר אניסטון - שבר את הרשת בגלל חילופי פלירטוטים בין הדמויות שהשניים שיחקו, ושגרמו למעריצים מכל רחבי העולם *לאבד את זה*. האיחוד, אגב, עומד נכון לכתיבת שורות אלה על 3.8 מיליון צפיות ביוטיוב. שווה צפייה (נטולת ציפיות).

2. וגם על מסך הטלוויזיה

אמנם המעריצים של "חברים" התאכזבו לגלות שמגפת הקורונה גרמה לפרק האיחוד להידחות, אבל בשאר הערוצים נרשמו מספר לא מבוטל של חזרות היסטוריות למסך הטלוויזיה, ובארצנו הקטנטנות היו אלה חברי "זהו זה" (כאן 11) שחזרנו לחיינו. החמישייה האגדית חזרה למסכים בדיוק בזמן, בתחילתה של מגפה עולמית וברגע שבו כל מה שהיינו צריכים זה מעט הומור. חוץ מהמון נוסטלגיה מתוקה, הומור שנון ושירים שהתגעגענו לשמוע, "זהו זה" החזירו אותנו, גם אם רק לרגע, לזמנים פשוטים יותר.


3. הופענו בבית

הופעות הענק, הטורים והפסטיבלים התבטלו בזה אחר זה, ולאנשי עולם המוזיקה היה ברור שבשביל להמשיך להופיע - הם יהיו חייבים לעשות את זה מהבית. ימי הקורונה סיפקו לנו לייבים נדירים בעמודי האינסטגרם של הכוכבים הגדולים בעולם, לצד הופעות ביתיות או הופעות מבוימות היטב ששודרו לקהל הרחב. כריס מרטין ארגן לייב בלתי נשכח בעמוד האינסטגרם שלו, ואיתו גם פינק, ג'ון לג'נד (אליו הצטרפה כריסי טיגן), וקית' אורבן (אליו הצטרפה ניקול קידמן). גם ניק קייב הצטרף לטרנד מזווית קצת אחרת, וצילם הופעה דיגיטלית לא פחות ממדהימה ששודרה בשלושה מועדים בודדים.

4. שרנו במרפסות

איטליה הייתה אחת המדינות המערביות הראשונות שהתמודדו עם הקורונה בצורה קשה ומורכבת. הצוותים הרפואיים במדינה עבדו מסביב לשעון, בתי חולים עברו את התפוסה המלאה, רבים קיפחו את חייהם. בתוך הפחד, חוסר האונים והסגר הממושך, תושבים רבים בארץ המגף החליטו לצאת החוצה למרפסות הבתים, ולהתאחד בשירה עם השכנים. בתוך היוזמות המקומיות בלטו גם ההופעות של זמר האופרה מאוריציו מרצ'יני ששר ממרפסת ביתו, ושל אגדת האופרה אנדראה בוצ'לי, שערך הופעה חינמית מחוץ לקתדרלת מילאנו הסגורה.

5. הרענו לצוותים הרפואיים

גם בשגרה הצוותים הרפואיים מחוללים נסים מדי יום, אבל מגפת הקורונה העמידה אותם בקדמת הבמה. כאות תודה לאלו שעבדו ימים כלילות, אזרחים בכל רחבי העולם וגם בישראל יצאו ביום ושעה מוסכמים מראש למרפסות הבתים או לרחוב - ומחאו כפיים לצוותים הרפואיים ולכוחות הביטחון במשך דקות ארוכות. התיעוד של היוזמה המבורכת מרגש בכל פעם מחדש.

6. המשכנו לשחק גם מחוץ לבמה

מה עושים שני שחקנים שגרים בשכנות ונבצר מהם להופיע בגלל מגבלות הנגיף? מרימים הופעה מהחלונות, כמובן. בחודש אפריל, בשיאו של הגל הראשון, רות' גיבסון וצ'ה ווקר ביצעו חלקים נכבדים מהמחזה "רומיאו ויוליה" של שייקספיר, כשהם צועקים את השורות מחלונות ביתם שממוקמים זה מול זה בלונדון. העוברים והשבים היו הקהל הנאמן של השניים, אמבולנס שעבר ברחוב מצא את מקומו להשתלב בעלילה, ובסיום המחזה הצופים פרצו במחיאות כפיים סוערות.

7. מחינו בשירה

בחודש נובמבר הודיעה הנהלת האופרה הישראלית ל-55 מתוך 62 זמרי המקהלה כי הם מוזמנים לשיחת שימוע לפני פיטורים. הזמרים לא התכוונו לוותר, הזמינו את מנצח הבית לשעבר ישי שטקלר, ויצאו בשירת מחאה מול הבניין. בדמעות ובלב כבד ביצעו עשרות הזמרים את "שירת העבדים העבריים" מתוך "נבוקו" של ג'וזפה ורדי ברחבת האופרה בתל אביב וגרמו לעוברים והשבים לעצור, לצלם, להזדהות ולהשתתף בכאבם של אנשי עולם התרבות.

8. הארנו את הבניינים

חוץ ממחיאות הכפיים המרגשות מהמרפסות, עיריות בכל רחבי העולם התגייסו כדי להודות לצוותים הרפואיים ולצוותי החירום שעבדו ימים כלילות - ועשו זאת בעזרת המבנים האיקוניים שלהן. קצה בניין האמפייר סטייט בניו יורק הואר בצבע אדום שפעם בקצב דפיקות לב, על מגדל האייפל נכתב בגדול "merci" (תודה), על הפירמידות בגיזה ביקשו מהעולם להישאר בבית כשהקרינו את הכיתוב "Stay Home", וגם בניין עיירית תל אביב הואר בצבעי מגן דוד אדום, כאות תודה לצוותים הרפואיים שנלחמים בנגיף מדי יום.

9. הראינו לממשלה שאפשר אחרת

במחאה על ההגבלות הנוקשות שחלות על עולם התרבות ומותירות אותו מושבת כבר קרוב לשנה, 150 נגניות ונגנים מהתזמורות הקלאסיות הגדולות בארץ התאספו בחודש נובמבר האחרון ברחבה של תיאטרון "הבימה", והרימו הופעת מחאה לא פחות ממרהיבה. אנשי התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הסימפונית הישראלית בראשון לציון ורבים נוספים הדגימו במשך למעלה משעה איך שומרים על עולם התרבות בימי הקורונה.

10. עשינו הכל בשביל חיוך

בתחילת הגל הראשון, כשעוד ספרנו 500 מטרים ולקחנו את הכלבים *לכל מקום*, הכוכבים של הרגע היו השוטרות והשוטרים ששמרו על הנחיות הסגר והריחוק החברתי. המשרתים במשטרת ספרד לא הסתפקו בתפקיד המשמעותי שהוטל עליהם, ולקחו על עצמם אחריות נוספת: לשמח את תושבי האזור. בערים שונות תיעדו תושבים את כוחות הביטחון כשהם שרים ורוקדים ברחובות העיר, כאות תודה לאזרחים ששמרו על הכללים באדיקות. זה עדיין מעלה חיוך על הפנים.

11. סיירנו במוזיאונים החשובים בעולם

המוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם נסגרו בזה אחר זה, אבל מצאו דרך לפתוח את שעריהם לקהל הרחב. איך הם עשו זאת? באופן וירטואלי, כמובן. הלובר בפריז, מוזיאון גוגנהיים במנהטן, הבריטיש מוזיאון ורבים נוספים אפשרו לצמאי התרבות לסייר באופן חופשי בין היצירות ההיסטוריות מסלון הבית - ואנחנו קיבלנו הזדמנות נדירה לבקר בארצות הברית, באירופה ואפילו בקוריאה ביום אחד.

12. שמרנו על סבא וסבתא

צוותי הרפואה והמחקר בכל רחבי העולם הבינו בתוך שבועות ספורים שאחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר מנגיף הקורונה היא בני הגיל השלישי. מהרגע שהקוביד-19 נכנס לחיינו היה ברור שאת סבא וסבתא עדיף שלא לפגוש בקרוב, והם נכנסו לבידוד יזום שארך לעתים חודשים ארוכים. איך מתמודדים עם הגעגוע? שיחות זום, שעות של טלפונים, וגם רגעים שיהיה קשה לשכוח: המפגשים המרגשים דרך חלונות הבית שכללו שיחות ארוכות, חיבוקים ומגע - דרך הזכוכית.

13. עודדנו אחד את השנייה

יוזמה מקסימה ששטפה את העולם בשיאה של המגפה הייתה שלטים צבעוניים שצצו על חלונות הבתים במטרה לרומם את מצב הרוח של העוברים והשבים. על השלטים - לרוב תוצאה של שעות ארוכות בבית, דפים גדולים מיותרים וצבעי היצירה של הילדים - נכתבו מילות עידוד, צוירו קשתות בענן, והרבה אופטימיות הוכנסה לתוכם. אנחנו מוכנים לאמץ את העניין גם מחוץ לימי הקורונה. 


14. המשכנו לעשות את מה שאנחנו אוהבים

אביתר סליבניק ואלכסנדר לוין, שני ג'זיסטים צעירים בתחילת דרכם, עסקו בקידום הקריירה המוזיקלית שלהם בניו יורק - עד שהתחילה הקורונה. בתחילת המגפה נמלטו השניים מארה"ב וחזרו ארצה, ומשגרת הופעות שבועיות ונגינה ברוב שעות היום, הם נכנסו לתרדמת קורונה כמו רבים בעולם התרבות. בסופו של הסגר הראשון החליטו השניים לקחת יוזמה, ויצקו לתוך המושג "דרייב אין" משמעות קצת אחרת: במשך ארבעה וחצי חודשים התאספו מדי שבוע עשרות מכוניות באחד החניונים הגדולים במרכז הארץ, ולקחו חלק בפסטיבל תרבותי שהתקיים בהתאם לכל המגבלות. הם ניגנו יחד, ציירו יחד, אירחו מוזיקאים צעירים ואפילו את יוני רכטר, והצליחו לשמור על פיסה של שפיות בתוך הכאוס שהתחולל בחוץ.

15. וגם את מה שאנחנו הכי טובים בו

קשה לשכוח את מרד המסעדנים שהתקיים רגע אחרי שיצאנו מהסגר הראשון, שהוביל בהצלחה לביטול ההגבלות המתוכננות על התחום. אבל אחרי שהמסעדות נסגרו, נפתחו ושוב נסגרו - השפים והשפיות הגדולים בארץ עלו לירושלים ועשו את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב. הם לבשו את המדים הלבנים, עטו מסכות, הביאו את העובדים, הניפו דגלים, ובמשך שעות ארוכות בישלו באהבה ארוחות שף שחולקו בחינם לעוברים ולשבים. מי היו שם? ישראל אהרוני, חיים כהן, אדם ויה, תומר אגאי ורבים נוספים, שהגיעו לבשל כשהמסעדות האהובות שלהם סגורות.

16. חגגנו ביחד

גם עבור אלו שלא באים מרקע דתי, החגים בארץ הם תמיד עניין גדול. המשפחות מתכנסות לארוחה חגיגית, קוראים מעט מההגדה (או שלא), מברכים כמה ברכות (או שלא), ובעיקר נהנים מהביחד. חג הפסח שחל בשיאו של הגל הראשון, וחגי תשרי שהכניסו אותנו לסגר שני, דרשו מאיתנו יצירתיות רבה. כך הגיעו תמונות שלא נשכח מסוכות במרפסות וליל סדר בזום ועל המסך של קשת 12. לייב משולחנות חג ברחובות הערים, ומקרבה מרוחקת וחגיגית להפליא.

17. הרמנו ביחד

מדי יום עצמאות צובאים אלפי אזרחים על כיכרות הערים, נהנים מהופעות של גדולי הזמרים וצופים במופעי זיקוקים מרהיבים. ביום העצמאות האחרון, כשישראל כולה נמצאת בשיאו של הסגר הראשון, היה ברור שחגיגות יום העצמאות מוטלות בסימן שאלה - ואז הן הגיעו. עשרות משאיות שפטרלו ברחבי הערים עם הופעות, מוזיקה ומסיבה ניידת של ממש, לצד מופעי זיקוקים מרהיבים שרבים זכו לראות מהמרפסת או מהחלון. אלו לא היו המסיבות שאנחנו רגילים אליהן, אבל זה בהחלט העלה חיוך, ואפילו ריקוד, אצל רבים מאיתנו.

18. סחפנו את כולם

אנשי עולם התרבות מצאו דרכים יצירתיות ומעוררות השראה להביע מחאה על סגירתו. במשך מספר שבועות, בכל יום שישי מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור, עשרות רקדנים השתתפו ב"פלאש מוב" - ריקוד המוני עם תנועות פשוטות שיזם הכוריאוגרף רועי אסף. הריקוד התחיל ממספר רקדנים שידעו את התנועות הפשוטות, והם סחפו אחריהם את העוברים והשבים - ילדים, מבוגרים וכל מי שרצה לצאת במחולות בתקופה המורכבת שנקלענו אליה.

View this post on Instagram

A post shared by Roy Assaf Dance (@royassafdance)

19. התגייסנו למען הקשישים

בזמן שממשלת ישראל מבטלת פעם אחר פעם את העלאת הקצבאות והשקעת המשאבים הנוספים באוכלוסיית הגיל השלישי, בשנה האחרונה גילינו את כוחה של האחדות האזרחית. עשרות מיזמים צצו כדי לוודא שהשכנים המבוגרים שלנו מצליחים לשמור על שגרה מסוימת. החל מביקורי בית, דרך הכנת משלוחי מזון, ועד שיחות טלפון עם קשישים - כל שכבות הגיל, מכל קצות האוכלוסייה, התגייסו למען הסבים והסבתות. גם בעולם צצו מיזמים דומים, ורבים השקיעו שעות ארוכות בשיחה, עידוד וביקור אצל התושבים מבוגרים מהעיר או מהשכונה.

View this post on Instagram

A post shared by CHD living | Care Homes (@chdliving)

20. לא הפסקנו להתאמן

התפרצות הקורונה הביאה איתה ישיבה ממושכת בבית, ואחת הטרדות הגדולות שלנו הייתה הפעילות הגופנית ששאפה לאפס. המצב העגום גרם למאמן כושר מספרד לעלות לגג של אזור מוקף בניינים, להצטייד בבגדי ספורט צמודים, בידורית עם מוזיקה מקפיצה והרבה כוח רצון - ולהביא את עשרות השכנים במרפסות שהקיפו אותו לעשות סקווטים נמרצים ולקפץ במקום. אגב, הרעיון מצא חן גם בעיניהם של הישראלים, ומאז אותו תיעוד עברו שיעורי ספורט רבים לחלל הפתוח, בדגש על גגות הבתים.

View this post on Instagram

A post shared by Sano Sevilla Los Bermejales (@sanosevillabermejales)

21. חייכנו דרך המסכות

רבים נחרדו למראה חליפות המיגון המאיימות שהצוותים הרפואיים נאלצו לעטות השנה. המסכות, המשקפות ושכבות ההגנה שיוו לטיפול הרפואי תחושה מנוכרת, מאיימת ומלחיצה למדי. את מיזם "מאיר פנים" התחיל נסים אסייג, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב שניסה לייצר פתרון פשוט למצב המאתגר, ותוך ימים בודדים החזון הפך למציאות: הצוותים הרפואיים בבית החולים שיבא תל השומר הדביקו תמונות מחויכות של עצמם על ציוד המיגון המאיים. המיזם המקסים הגיע לבתי חולים בברזיל, פולין, קנדה, מקסיקו, וארצות רבות נוספות, והפך את הטיפול בקורונה לקצת יותר מחויך.

22. הרמנו מסיבה

לא קל לחזור לשגרה בין סגר לסגר, על אחת כמה וכמה כשרוב עולמות הפנאי, התרבות, המסעדנות והלילה נשארים תחת הגבלות נוקשות. איך בכל זאת חוגגים את החיים ונהנים? זו בדיוק השאלה שניסו לענות עליה איש חיי הלילה יונתן ליפיץ והבמאי והעורך מיכאל מבורך, שהשיקו יחד עם בר ה"פאי" את FIT TLV בשיאו של הסגר השני - והתחילו להרים על גלגלים. מזה כעשרה שבועות מגיעים מדי שישי מאות רוכבים על כל סוגי הגלגלים לכיכר הבימה בתל אביב, ומשם נוסעים יחד לסיבוב מרים במיוחד בכל רחבי העיר. תמצאו שם את כל מה שצריך במסיבה טובה: אנשים מכל הצבעים והסוגים, עמדות די.ג'יי (שמלוות את הרוכבים על רכבי גולף), אלכוהול והרבה חיוכים - עם שמירה קפדנית על ההגבלות של ימי הקורונה. 

23. התמקדנו בטוב

כש"הנגיף הסיני" הגיע לראשונה למדינת ישראל, מהדורות החדשות בכל הערוצים נכנסו למתכונת חירום: שידורים מסביב לשעון, מעקב קפדני אחרי המסלול של החיידק ודיווחים שניסו לעזור לנו לגשש באפלה. אנחנו ניסינו לעשות משהו אחר, עם קיר החדשות הטובות של mako שהתנוסס במשך מספר שבועות על מגדלי עזריאלי בתקופה מלאה בחדשות מפחידות. ימים ארוכים רצו על מסך הטלוויזיה הענק בצומת בגין עשרות ידיעות מחממות לב: פילים ששוחררו לחופשי בתאילנד, זוג שהתחתן בשידור חי, הפתעות בשיעורים מקוונים ותרומות של שחקני ענק. כל ידיעה משמחת שהגיעה לידינו עלתה באופן מיידי למסך הענק, והפכה את החדשות של ימי הקורונה לקצת פחות מאיימות.

24. אפשרנו לבעלי החיים לחזור לחיים

התנים צבאו על רחובות רמת גן, חזירי הבר השתלטו על חיפה, היעלים באילת הגיעו לבחון את מצב החוף ובנתב"ג הברווזים טיילו על מסלולי ההמראה. הקורונה הוציאה אותנו מהמרחב הציבורי, ממסלולי הטיולים וממתחמי הקמפינג - ואפשרה לבעלי החיים (שהיו פה הרבה לפנינו, יש לציין) להשתלט מחדש על הטבע. גם בעולם הופתעו כשצבאים שוטטו ברחובות יפן, כשתרנגולי הודו הופיעו ברחובות קליפורניה, וכשפומה, כן, פומה - טיילה לה בצ'ילה. אה, אבל הדולפינים בתעלות של ונציה? סורי, זה היה מזויף. 

25. ובכלל, נתנו לעולם הפסקה

לא היה קל להיפרד מהתחבורה הציבורית ומהמכוניות ולהיכנס לבתים במרץ האחרון, אבל אחרי שעברנו את הקושי גילינו את התמורות האדירות שיצרו הסגרים. בחודש מרץ השנה נרשמה ירידה חדה בזיהום האוויר בכל רחבי העולם, ובארץ ירדה מידת הפחמן הדו-חמצני באוויר בכ-30 אחוזים. גם בערים המפוייחות באסיה התגלו השמיים הכחולים מאחורי שכבות העשן וזיהום האוויר, והמתבודדים בבתיהם זכו להנות משמש ישירה ומאוויר קצת יותר נקי.