אלכסיי מורוזוב הוא בחור מיוחד. אלוהים לא שבר את התבנית אחרי שעשה אותו כי מלכתחילה הוא יצר אותו בעבודת יד, יחיד במינו. נשמה עתיקה בגוף של גבר בן 28, דיבור של פרופסור מלומד עם מבט רך. בשנים האחרונות הוא הוסיף ללוק גם חליפה מהמאה התשע עשרה וכובע צילינדר. אתם מכירים אותו כאלכס מהיפה והחנון ועכשיו גם מגולסטאר תאילנד, אבל הוא מעדיף להיקרא בשמו האמיתי, אלכסיי. לא שזה משנה למישהו, כולם בכל מקרה מכנים אותו אלכס, בכל כתבה, בכל הופעה טלוויזיונית, רק אלכס.
הבלבול הזה מבטא את אחד האתגרים בחייו של מורוזוב. אלכסיי לא ביישן, הוא אומר מה מפריע לו, פשוט לא מספיק חזק לאוזן הישראלית וכנראה גם לא להפקת גולסטאר. היה צורך בריב אלים באולפן ynet במהלכו התפרץ על הקומיקאי ירון ברלד וזרק עליו כיסא כדי שכולנו נבין שהוא לא כל כך אהב את הבדיחות שהריצו עליו הקולגות בריאליטי. את גרסתו המלאה לדברים קיבלנו לפני קצת יותר משבוע, כשפרסם פוסט מפורט בו האשים את מפיקי התכנית ואת ברלד בהתנהגות בריונית, וכתב שהדברים שחווה בתאילנד הזכירו לו את ההתעללות שסבל ממנה בילדות.
ההתפוצצות באולפן לא היתה אופיינית לו אבל גם לא מקרית. בשבועות שלאחר החזרה לארץ, רגעים מהצילומים צפו והטרידו את מנוחתו. "התחלתי להעביר בראש שלי את הסיטואציות שעברתי, עם ברלד, עם מפיקים בתכנית. הרגשתי פתאום את ההשפלה הזאת. היו לי התפרצויות זעם, במיוחד כשהייתי לבד", הוא מספר היום. "וכשאני עצבני, אני מתחיל לדמיין פתאום שאני לוקח כיסא ומרביץ לברלד או כאלה דברים".
במה נזכרת למשל?
"הייתה איזו סצינה שבה ברלד היה מרוח כולו בבוץ והוא לקח את הצילינדר שלי, את הכובע, ומשך לי אותו מהראש. התעצבנתי ממש וצעקתי עליו, ובסופו של דבר אחד המפיקים, וכאן התחיל הקונפליקט שלי עם ההפקה, פשוט ניגש אליי ושאל אותי למה אתה בוכה על כובע? אפשר לחשוב? ברלד צוחק איתך, מה הבעיה? הוא הציק לי גם כשהמצלמות לא פעלו, למשל פיזר את הדברים שלי במגורים".
אלכסיי מספר שבכל תקרית כזאת, קטנה לכאורה, שבמהלכה הרגיש מושפל או מותקף, פנה לצוות ההפקה כדי שיעזרו, אך הם מסמסו את תלונותיו. וזו לדעתו הבעיה האמיתית בכל הסיפור. האדישות. הדבר שהפריע לו יותר מכל בצילומים היה בכלל הרכיבה על פילים, פעילות אליה אלכסיי הטבעוני התנגד ואף הודיע מראש שלא יקח בה חלק. בסוף, אחרי שיחה ארוכה עם אחד המפיקים הוא עלה על החיה. בדיעבד מורוזוב לא זוכר מה נאמר לו או מדוע הסכים, רק שהרגיש שאין לו עם מי לדבר. "מה שמקומם אותי זה שהפארק הזה מוגדר פארק של שיקום, אבל אין פה שום שיקום ושום נעליים. הרגשתי שרומסים את העקרונות שלי, שאין לי ברירה".
ואז הגיעה התקרית באולפן. מורוזוב הוזמן עם משתתפים אחרים מהתכנית, ובזמן שניסה לדבר ברלד חיקה אותו באותה צורה בה נהג לחקות אותו בגולסטאר. אלכסיי לא הצליח לכבוש את הזעם. הוא הכה את ברלד, העיף לכיוונו כיסא ויצא מהאולפן. "אני כמובן גאה בעצמי וחלילה לא מתחרט על מה שעשיתי. עשיתי מבחינתי את מה שהייתי צריך לעשות", הוא אומר, אבל גם אחרי הפיצוץ הזה הוא מתקשה לתקוף את ברלד באופן אישי ("אני לא הולך למהר לתייג מישהו") ומעדיף להגיד שהוא "עשה מעשים מאוד חריגים". ההתפרצות, בצירוף מבטו הבוחן עשויים ליצור את הרושם שמורוזוב טיפוס קשה או ביקורתי, איש שקט שאוגר בתוכו סערה מסוכנת. אבל מספיקות דקות ספורות בנוכחותו כדי להבין שהוא עדין נפש באמת.
"לא ידעתי להגן על עצמי"
אותה "פגישה גורלית באולפן", כפי שהוא מכנה אותה, הייתה במידה מסוימת הזדמנות להשיב מלחמה לכל מי שאי פעם עלב או פגע בו פיזית. רוב ההתעללויות שחווה התמזגו בזכרונו עד כדי כך שקשה לו להבדיל בין אירוע אחד למשנהו, אבל הוא כן זוכר מקרה חריג אחד. "ביום הראשון בכיתה ב' הלכתי מבית הספר חזרה הביתה. השיג אותי איזשהו ילד, הוא היה גבוה ממני. הוא שאל אותי 'יש לך שקל', עניתי שלא ואז הוא נתן לי מכה בראש. כשהגעתי הביתה פתאום התחלתי להרגיש, לא יודע, פחות טוב. הקאתי כמה פעמים, ההורים שלי הזמינו רופא והתברר שקיבלתי זעזוע מוח, אחרי זה הם העבירו אותי לבית ספר אחר".
הבחירה שלו במילה הורים טעונת משמעות. אלכסיי גדל בבית עם חמש נפשות, אמא, סבא, סבתא, סבא רבא וסבתא רבא. אבא לא היה, הוא ואמו נפרדו בסמוך ללידתו והוא לא פגש אותו מעולם. "אני לא בקשר איתו. ראיתי אותו רק בתמונות. לא יודע מה הוא, איפה הוא, לא יודע מה איתו". כשנשאל אם היה רוצה לפגוש את אביו, הוא מתחמק בדרכו הייחודית, "באמת שאין לי דעה. אני לא מכיר סיטואציה אחרת". הם עלו מלבוב שבאוקראינה ואחרי חמישה ימים בלבד ובלי לדעת מילה בעברית אלכסיי נכנס לכיתה א', אחרי שמעולם לא היה בשום מסגרת חינוכית במולדתו. קל זה לא היה, או כמו שאלכסיי אומר, "היה לי סטרס אמיתי בגלל המעבר החד הזה".
הוא למד עברית במהירות ועד אמצע כיתה א' כבר ידע לקרוא ("למדתי יותר מספרים מאשר מאנשים"). בפן החברתי לעומת זאת, התקשה לעשות את הקפיצה. "בהפסקה לפעמים ניסיתי להשתתף אבל בהרבה הזדמנויות פשוט הייתי לבד, קורא". בכיתה ב', בבית הספר החדש, מצא לראשונה חבר שלמד שכבה מתחתיו. הם נשארו מיודדים עד סוף היסודי, ולאחרונה ניסה לאתר אותו בפייסבוק ללא הצלחה. בחטיבה, הוא מספר, "כל ההתעללות הזאת חזרה על עצמה. קרעו לי את המחברת, השחיתו לי רכוש, שמו לי רגליים שאפול".
אתה זוכר איך הגבת?
"כשזרקו לי את התיק למשל פשוט לא הגבתי, או שהגבתי בצורה חלשה מדי ולא מתאימה. לא ידעתי איך לתקוף אנשים בחזרה, לא ידעתי להגן על עצמי. אם מישהו היה מציק לי הייתי אומר, 'די תפסיק', מנסה לדבר איתו כמו שהמורים מעירים לתלמיד. כמובן שתוצאות לא היו".
הישועה לא הגיעה מצוות בית הספר. הוא מספר לדוגמה על מקרה אחד בגיל 15, שנתפס בוכה בכיתה אחרי עימות עם תלמיד אחר: "המנהל נכנס לכיתה והתחיל לצרוח עליי, 'למה לעזאזל אתה בוכה? מה אתה רוצה, שאני אשחט את התלמיד שהציק לך? תלמד להסתדר עם עצמך, אני לא בייביסיטר שלך'".
גם ממשפחתו לא קיבל את התמיכה לה היה זקוק, וניכר שעד היום הוא נוטר. "סיפרתי לאמא שלי, סיפרתי לסבא וסבתא, אבל מן הסתם דבר לא נעשה כי מנהל זה מנהל, אסור להעביר עליו ביקורת. בברית המועצות הייתה איזה תפיסה מוטעית שהמנהל והמורה הם סמכות עליונה, ככה הם גדלו, ומעבר לתפיסה הזאת, הם היו אנשים בלי עמוד שדרה. בשלב מסוים המשפחה שלי כן באה לדבר עם המנהל, אבל הם לא תקפו אותו כמו שאני חושב שהורה נורמלי היה עושה. הם אמרו לו 'כן כן כן, זה לא בסדר', בצורה מתנצלת, חלשה מאוד. לא הרגשתי שיש לי גב והם לא הגנו עליי אף פעם".
ומה קרה אחרי? היית פשוט חוזר כרגיל לכיתה?
"לא הסכמתי ללכת לבית ספר בגלל תלמידים אלימים אבל שוב, ההורים שלי שמרו אותי כמה ימים בבית ואז היו מתקשרים מבית הספר, הייתה מתנהלת השיחה החלשה הזאת וזהו, היו שולחים אותי. מן הסתם לא היה לי ביטחון במשפחה שלי ומבחינתי הם הפקירו אותי".
לאורך השנים יחסיו עם אמו היו טובים ועד היום הם מדברים לפחות פעם ביום, אבל מורוזוב מלא בטענות על סבו וסבתו שהתייחסו אליו בקשיחות וביקרו את אמו כשפינקה אותו עם צעצועים או ספרים, "לסבתא הייתה ילדות קשה וסבא נגרר אחריה, הוא בן אדם שנגרר". הוא לא סבל מהתעללות פיזית או מילולית בבית, אבל מעיד שיחסם הנוקשה פגע לו בביטחון העצמי, "אם הייתי מגיע הביתה עם ציון 100, היו אומרים לי, 'מה אתה מתלהב, החינוך בארץ לא שווה כלום'. אם הייתי מוציא 80, אז זה 'חבל שגם את זה אתה לא יכול ללמוד'".
אתה חושב שהם העריכו אותך?
"בנוכחותי הם לא העריכו אותי, בנוכחות זרים הם השתדלו לדבר עליי כמה שפחות".
"העבודה במאפיה פשוט מתישה אותי"
כשאלכסיי מתלונן על החוויה בצילומי גולסטאר, צריך לזכור שמדובר באדם שכבר צלח ריאליטי אחד ואפילו נהנה מחיים בפנימייה (מכיתה י"א ועד י"ד). גם שם עדיין הריצו בדיחות על חשבונו, אבל הוא הרגיש שהוא חלק מהבדיחה ולא מושא ללעג, "היו לי כמה חברים קרובים שחיקו אותי והם דווקא עשו את זה בצורה מצחיקה. אם אתה שואל אותי, אני מת שקומיקאי אמיתי יעשה חיקוי שלי".
גם על "היפה והחנון" היו מי שטענו שהיא משפילה את המשתתפים, אבל יש לו רק מילים חמות, "אני דווקא אוהב כשצוחקים איתי ואולי גם צוחקים עליי", הוא מחזק, "אבל יש דרך וצורה לעשות את זה. בגולסטאר ההומור מהר מאוד הפך להשפלה".
פרסת את הכל בפוסט ארוך. כמה זמן הוא רץ לך בראש לפני שהעלית אותו לרשת?
"כתבתי אותו המון פעמים. הייתי כותב ומתקן ומשנה ועורך אותו שוב בלילה או בהפסקה בעבודה. אני מודה שזה העסיק אותי הרבה ושיתפתי את אמא גם. כי זה לא רק ברלד, זה היה מעבר לזה. אחרי העניין עם הכובע למשל, כשמפיק שאל אותי, 'למה אתה בוכה על כובע', אמרתי לו שהכובע שלי עלה 450 שקל, שביחס למשכורת שלי זה לא כסף קטן, זה סכום שאי אפשר לזלזל בו".
גם אם זה היה עולה שקל. זה רכוש שלך.
"זה רכוש שלי זה וזה לא איזשהו ג׳ינס מקסטרו שאפשר להחליף. בישראל אין מכירה של כובעים כאלה, אין מומחים לתיקון וניקוי של כובעים כאלה. המפיק הקשיב ואמר לי 'כן כן כן, בסדר בסדר'. הרגשתי שהוא וברלד בסוג של שיתוף פעולה".
מורוזוב מספר שהתעמת עם ברלד אחרי תקרית הצילינדר, הקומיקאי לטענתו הטיל את האחריות על אותו מפיק, "אני זוכר שהוא אמר לי בגמגום כזה שהוא, המפיק, אמר לו לעשות את זה. היחס המזלזל הזה מצד אותו מפיק כלפי נתן לי תחושה שההפקה הם סוג של אינטרסנטים שחוץ מכסף ורייטינג לא מעניין אותם שום דבר, שמנצלים אותי".
הרגשת ממש שאתה תלוי בחסדיהם. למה לא לקחת לעצמך את השליטה במצב?
"זאת הייתה סיטואציה ממש קשה כי זאת היתה הפעם הראשונה שהייתי בחו"ל, לא הכרתי שם כלום. לבד לא הייתי מסתדר שם, אין לי ניסיון בחו"ל ועוד בתאילנד. אני נמצא בארץ זרה עם אנשים שאני לא מכיר ולא חשבתי לעשות בלאגן שחלילה לא ישלחו אותי לארץ או משהו, זה הלחיץ אותי".
הטענות נגד המפיק מגיעות מנקודת מבטו הסובייקטיבית של אלכסיי, ואפשר להניח שמעורבות בהן בעיות של חוסר תקשורת ואי הבנה, אבל דבר אחד שאותו אדם אמר לו, צרם יותר מכל. באחת התוכניות אלכסיי קיבל הזדמנות לספר על הבריונות שחווה בילדותו, ואחרי הסצינה המפיק פנה לברך אותו. "הוא אמר לי שזה יצא מצוין, שזה טוב שאני מעביר פה מסר נגד בריונות. ואני חשבתי לעצמי, איזה לעזאזל מסר על בריונות זה מעביר כשמישהו מתעלל בי ככה בתכנית עצמה?".
אם ברלד לא היה שם, הכל היה בסדר?
"אם ברלד לא היה שם אז כנראה שהיו מביאים מישהו במקום ברלד".
את תגובת ההפקה לא ניתן היה להשיג.
גם על חלק מהמשתתפים האחרים בתכנית יש לו טענות. רז זהבי בכה כששמע את סיפורו האישי, אבל בתקרית באולפן צחק כמו כולם, "מאז הבנתי שאין לי אמון בזהבי". הוא מספר שהמאמן שייע פייגנבוים היה צועק עליו ומקלל אותו באימונים, "הוא המציא לי כינוי, 'פתאמטה'. הוא אמר לי שזה מבולבל, אני אמרתי אוקיי מילא, אבל מישהו אחר וגם שייע באותו אולפן אחר כך אמר שפתאמטה זה מטומטם. מאז גם אין לי אמון בו". המשתתף היחיד שאלכסיי רואה בו חבר אמיתי הוא דין מירושניקוב, שנשאר איתו בקשר אחרי התכנית והתקשר גם אחרי פרסום הפוסט. "הוא היה נקודת האור שלי בכל הברדק הזה. הוא באמת עזר לי, הוא דיבר איתי, הוא עצר את ברלד כמה פעמים, 'אחי תקשיב זה לא בסדר וכו׳ וכו׳' ברלד דווקא הקשיב לו".
אז למה אלכסיי החליט בכלל ללכת לגולסטאר? הרי כל מי שראה את התכנית יודע שמדובר בסביבה ספורטיבית, תחרותית ומלחיצה. הוא מצדו מספר ששמח לנסות את ההרפתקה, במיוחד לאור החוויה החיובית שעבר ב"היפה והחנון", וגם כצפוי, "לא מתבייש להגיד, בשביל הכסף". מה שהוא לא אומר במפורש, זה שבשנים האחרונות החיים שלו קצת תקועים, ואולי קיווה שהתכנית תעזור לו להניע אותם בחזרה.
אלכסיי גר בדירת חדר קטנטנה בגבעתיים, עובד כאופה בפס החלבי במאפיה בבני ברק וחולם ללמוד עיצוב אופנה ("בגדים הם האהבה הגדולה שלי"). בעבר כבר סיפר על אהבתו לבגדים מחויטים אבל השנים עברו והחלום לא התקרב למימוש. הדמות של אלכס כבר עזרה לו בעבר, אז למה לא לנסות שוב.
נראה שאתה נהנה להיות הדמות קצת.
"אני נהנה כי זאת המציאות, כי זה מה יש".
הוא לא מבלה, רק לפעמים הולך לאכול לבדו בקפה השכונתי. הוא לא פוגש חברים, חברים יש לו כרגע רק בפייסבוק. בניגוד לחיים הזוהרים שאנחנו אוהבים לדמיין לפליטי ריאליטי, הוא מתאר שגרת יום עגמומית: "העבודה במאפיה פשוט מתישה אותי, אני חוזר עייף ואין לי כוח לכלום. אוכל, נח, קורא, עושה סידורים. אני רוצה להשיג עבודה שתוך כדי אני אוכל ללמוד עיצוב אופנה, מה שתמיד חלמתי ללמוד".
אתה מרגיש בודד?
"אולי באיזשהו מקום כן, אבל דבר ראשון זה עניין של הרגל ודבר שני, אני באמת… אני לא מכחיש את זה".
אתה רוצה לצאת מהבדידות? אתה רוצה לצאת לפגוש אנשים בבתי קפה?
"אני כמובן רוצה לפגוש אנשים, זאת אומרת, לפעמים אני דווקא לא רוצה לפגוש אנשים ואני רוצה להיות לבד, זה קצת מורכב העניין הזה".
אז איך פותרים את זה?
"כשאני אתחיל ללמוד נראה לאן זה יוביל אותי, מן הסתם בלימודים אני אפגוש אנשים ויהיו לי אינטראקציות איתם".
אם מדברים על אינטראקציות, הוא מספר בפתיחות שבגיל 28 מעולם לא היה בקשר רומנטי. הוא שכב רק פעם אחת עם אשה, בגיל 19. חבר סידר לו את המפגש והוא לא שש לשחזר את הסיטואציה "לא היה כיף, לא יודע, לא נהניתי".
היה לך קראש אי פעם על מישהי? התאהבת?
"לא היה דבר כזה".
אולי אתה לא מעוניין בבחורות?
"זה לא אופציה, לגבי המין שלי…".
זה לא חייב להיות "הומו", יכול להיות שאתה פשוט לא מעוניין.
"בעיקרון אני נמשך לנשים וכמובן שאני רוצה את זה, אבל כרגע יותר תיאורטית, לא בוער לי".
אתה לא רוצה בת זוג?
"אני רוצה בת זוג אבל קודם כל יש לי סדר עדיפויות, קודם כל זה ללמוד, קודם כל זה דירה טובה יותר".
דירה טובה יותר, זה כל מה שהוא מבקש בשלב זה, והסיבה לכך אפילו יותר צנועה. הדירה הנוכחית צפופה מדי, ואם הוא רוצה ללמוד לתפור, הוא צריך פינה קטנה שיוכל להציב בה מכונת תפירה, להמשיך לרקום גם את עתידו.
מסוכנות השחקנים mama המייצגת את ירון ברלד נמסר בתגובה כי מאחר והאמנים חתומים על סודיות, לא ניתן להשיב בעניין, אולם אין פה שום עניין אישי בין ברלד לבין אלכסיי, אלא מדובר בתוכנית ריאליטי שהמשתתפים, כולם כולל ברלד, יודעים למה הם מגיעים ומה מצופה מהם ועל כך גם מקבלים שכר."לא היתה ואין שום כוונה לפגוע באף אדם, זה חלק מעשייה טלויזיונית וקומדיה.