גבר בחולצה ארוכה, בידו בקבוק מיץ תפוזים, ניגש אל עוז זהבי ואומר בחיוך גדול וגמגום קל: "אני כמוך. גם לי יש בעיה נפשית".
"אז קלטת אותי, אה?", משיב לו זהבי בחיוך משלו.
"שמעתי שאתה הלום קרב ומתמודד עם פוסט טראומה", אומר הגבר, שנראה בשנות ה-40 לחייו אבל קולו איכשהו צעיר יותר, כמעט נערי. "אני כמוך, גם לי יש טראומות. כשאני הולך לקבוצות תמיכה אני מדבר עליך, אתה מחזק אותי".
"איזה גבר אתה. אני רוצה שנשב בהזדמנות לאיזה קפה, נתראה בשכונה ועוד נדבר", משיב זהבי. פחות מחמש דקות עברו מאז שהתיישבנו זו מול זה בבית הקפה התל אביבי, אין לי שום היכרות מוקדמת איתו, אבל ברור לי שהוא לא סתם אומר. "אחד ההישגים הכי גדולים בחיים שלי הוא שהקהל שלי רואה בי חבר", אומר זהבי ומעיף מבט אל הגבר האלמוני, שנשאר לשבת במרחק האזנה מהשיחה שלנו לכל אורכה. "הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה עכשיו מרגשת אותי מאוד, כי מבחינתי מדובר בתוצאה של תהליך שעברתי לאורך השנים. תהליך שגרם לי להיות נגיש יותר, חיובי יותר, ולהגיד כן לחיים".

מה זה אומר?
"באופי שלי אני קצת רוקנרול. אני לא אוהב לרצות אף אחד, מעולם לא היה לי רצון להיות נחמד רק כדי שיחשבו שאני נחמד, וזה בא לידי ביטוי בתדמית שלי לאורך השנים. אם לפני עשר שנים עפתי על עצמי ולא ראיתי שום דבר חוץ מעצמי, היום אני יכול להגיד לך שלמדתי להישאר נאמן לעצמי, ועדיין לקבל אהבה מהקהל ולהעניק אהבה לקהל. לקח לי המון שנים להבין את המתנה הזו שקיבלתי, שכשאני יוצא החוצה אנשים מזהים אותי ומרגישים שהם יכולים לדבר איתי. וזו באמת מתנה".

הערת ה"עפתי על עצמי" לא נזרקת בחלל ריק. בתחילת העשור שעבר, לאחר הפריצה הגדולה שלו ב"עספור",  פורסמו ידיעות על התנהגות יהירה ולא נעימה של זהבי כלפי אנשי מקצוע שעבדו איתו בהפקות שונות; לאחרונה, בראיון ל"הארץ", הציג אותו מורן שריר גם כ"אימת המראיינים". זהבי מצדו מבהיר שימיו המאיימים מאחוריו. "תראי, אין בית ספר ללהיות סלב. אין איפה ללמוד איך לקבל כל כך הרבה תשומת לב, בכזה סדר גודל, בכל כך מעט זמן. היו מצבים שדיברו איתי והייתי פחות מתייחס. או נגיד שמישהו היה מבקש ממני תמונה במסעדה, אני הייתי אומר לא, ואז ערב שלם לא הייתי מסוגל להסתכל לכיוון שלו מחוסר נעימות. זו לא אנרגיה טובה, וזה לא עשה לי טוב. זה משהו שלמדתי לחיות איתו, ועם השנים גם להעריך אותו".

עוז זהבי (צילום: שי פרנקו)
צילום: שי פרנקו

היופי פותח דלתות? להצגות בקניונים

יותר מ-20 שנה נמשכת הקריירה של זהבי. הוא כיכב בעשרות סדרות, סרטים והצגות, והפך לאחד מהשחקנים הכי עובדים והכי מוכרים בישראל. ולמרות הרזומה העשיר שלו, זהבי (39) עדיין נאלץ להדוף אמירות על כך שהוא חייב את הצלחתו למראה החיצוני שלו. לגובה, לפנים היפות, לעיניים הכחולות. "בחיים לא קיבלתי תפקיד בגלל היופי שלי. להפך, קיבלתי תפקידים בגלל הכיעור שהבאתי באודישן".

למה אתה מתכוון?
"לכיעור הפנימי, לרגעים שאתה חושף את המקומות הכי מגעילים שבדרך כלל אנשים מסתירים. אני בטוח שאם לא הייתי מביא את זה, הייתי נשאר רק 'פרצוף יפה' ולא מקבל את התפקידים שקיבלתי".

אתה לא חושב שהמראה החיצוני שלך פתח לך דלתות?
"מי אמר שאלו דלתות שרציתי להיכנס אליהן כאומן? לצורך העניין, היופי פותח דלתות להצגות בקניונים. יכולתי לעשות את זה ולהרוויח הרבה כסף, אבל הנה, לא בחרתי להיכנס לדלת הזו".

טוב, אני מן הסתם לא מדברת על הצגות בקניון.
"אפשר לומר שהמראה שלי נתן לי פתח להזדמנויות, ורציתי הזדמנויות, כי רציתי להיות שחקן כמה שיותר ורסטילי. אז זה הסתדר לי בול. לעומת זאת, היו מצבים שנאמר לי שלא קיבלתי תפקידים כי אני 'יפה מדי בשביל הדמות'. אבל אני לא מאמין במשפט הזה, מבחינתי זה אומר שלא עשיתי אודישן טוב. הרי לא יכול להיות שאני יפה מדי בשביל דמות אחת אבל לא יפה מדי בשביל יתר הדמויות ששיחקתי".

אם למישהו חסרה הוכחה באשר למעמדו של זהבי, הוא קיבל אותה כשהנחה בחודש שעבר את טקס פרסי אופיר, מינוי כמעט ממלכתי במונחים של ביצת התרבות הישראלית. וזהבי הוא לא רק שחקן: בשנה שעברה סיים במקום השני בתוכנית "הזמר במסכה" (קשת 12), ומספר חודשים לאחר מכן הוציא את הסינגל "עד הגל הבא", שכתב עם ג'ורדי ורון ביטון. "הקריירה המוזיקלית שלי נמצאת כבר שנים על הבמות, ואת הסינגל הוצאתי מהמקום של לשחרר את המוזיקה לכל מי שלא יצא לו לראות אותי שר בלייב", הוא אומר. "רציתי להגיע לתפוצה כמה שיותר רחבה".

עוז זהבי (צילום: שי פרנקו)
צילום: שי פרנקו

זהבי כבר מתכנן את הסינגל הבא, ובינתיים מככב בסדרת הדרמה "בוגד" (HOT), שנכתבה בהשראת פרשת היעלמות המטוס המלזי ב-2014. זהבי משחק עובד במחלקת הביטחון בנתב"ג שהיה מת להוביל את חקירת היעלמותו של מטוס נוסעים, אבל בפועל מוצא את עצמו מתפקד כסוג של עוזר אישי לבכיר בשב"כ שמשפחתו נעלמה עם המטוס, תפקיד שמגלם ליאור אשכנזי. "לשחק עם ליאור זה צחוקים מטורפים", הוא מספר. "אגב, אם כבר דיברנו על יופי גברי – אז ליאור אשכנזי הוא חד משמעית גבר סקסי. שלא תביני אותי לא נכון, זה לא שאני נמשך אליו, ממש לא. אבל הוא לגמרי דוגמה לגבר סקסי. הוא בן יותר מ-50 והוא מגניב, יש לו וייב טוב והוא נראה מעולה. בעיניי הוא אלק בולדווין הישראלי".

הרבה שחקנים חוששים מלהזדקן. לא נשמע שאתה שם.
"מה פתאום. זה נותן הרבה יותר אופי".

שלום, אני השחקן הכי טוב בארץ

זהבי, יליד ראשון לציון, הוא הצעיר מבין שלושת ילדיהם של אבי, יועץ מס במקצועו, ויוספה, שעשתה קריירה כמנהלת מחלקת אדריכלים בחברת "נגב". בספר המחזור של חטיבת הביניים שלמד בה נכתב עליו "שיערו ארוך כמעט עד הכתפיים/ יש לו פשוט יופי של עיניים/ לפעמים תראו אותו עם משקפיים/ ואז הוא נראה מתנה משמיים", אבל זהבי אומר: "בחוויה האישית שלי לא גדלתי כחתיך. הייתי ילד שמן, אמא שלי תמיד אמרה לי 'אל תדאג, בנות עוד ירדפו אחריך', אבל הרגשתי מאוד שונה, הזוי כזה. לא נראיתי כמו כולם ולא אהבתי את הדברים שכולם אוהבים".

ומה כן? איזה מין ילד היית?
"תמיד רציתי לקבל כמה שיותר יחס מהסביבה. בבית תמיד קיבלתי אותו, אבל בבית ספר הייתי צריך להשיג אותו בכוח. אם זה אומר להפריע בכיתה, לנסות להצחיק, להגיב באלימות. עד כיתה ו' לא מצאתי את המקום שלי".

מה קרה בכיתה ו'?
"קיבלתי את התפקיד הראשי במסיבת הסיום, זו הייתה הפעם הראשונה שהופעתי. שרתי, שיחקתי וקיבלתי את כל תשומת הלב שרציתי. אז נכון, עדיין הייתי שמן והיו לי חצ'קונים, אבל האירוע הזה מילא אותי בביטחון".

עוז זהבי (צילום: שי פרנקו)
צילום: שי פרנקו

בכיתה ט' התקבל זהבי למגמת קולנוע בתיכון בראשון לציון. שם, בפעם הראשונה, הרגיש חלק ממשהו. "הקולנוע עניין אותי, חרמן אותי. כל מה שעניין אותי היה שיעורי הקולנוע, הרגשתי את עצמי אומן. עד כיתה י"ב שיחקתי בכל הצגה וסרט בבית ספר, נכנסתי לזה ברוח סערה עם טונה מוטיבציה להצליח וביטחון עצמי מופלג. אמרתי על עצמי שאני השחקן הכי טוב שיש, ובאמת אי אפשר היה לפספס אותי".

כשהיה בן 17, בהמלצת רכז מגמת הקולנוע, הוא התקבל לשמש ככתב נוער לתוכנית בידור חדשה בשם "In". "אחרי כמה ימי צילום שלי ככתב שמעתי באולפן שמחפשים מגיש באולפן, לצד יעל בר זוהר ומיכל ינאי. נכנסתי לחדר של המפיקים והודעתי שאני אהיה המנחה. התקבלתי והנחיתי 40 תוכניות בלייב".

הקריירה של זהבי רק התחילה וכבר אופסנה כשגויס לצה"ל, לגדוד 101 של הצנחנים. בימי האינתיפאדה השנייה הוצב בעמדת שמירה בחברון; הוא היה במשמרת כשמחבל פתח באש לעברו ולעבר אזרחים שעמדו בסמוך אליו. זהבי לא זיהה את מקור הירי, הסתתר בעמדה וירה באוויר. באירוע נרצח שלמה יצחק שפירא וילדיו נפצעו. לאחר האירוע הועמד זהבי למשפט צבאי, והודח מחטיבת הצנחנים ומתפקידי לוחמה כי לא הסתער על המחבל. "אני חי עם הידיעה שבן אדם מת בזמן המשמרת שלי", אומר זהבי. "זה היה קשה וזה תמיד יהיה קשה. ראיתי את זה, הייתי שם, ואחרי האירוע עברתי תקופה מאוד קשה. קיבלתי אבחנה של פוסט טראומה וטופלתי נפשית אצל ראש יחידת תגובות קרב בתל השומר. סבלתי מסיוטים, היו לי אירועי זעם והייתי מתפרץ על המפקדים שלי".

מה הייתה תגובת הצבא לאירוע?
"מבחינת הצבא, בגלל שהאירוע היה במשמרת שלי, הייתי צריך לתת דין וחשבון. הוציאו אותי מהיחידה, זה מהלך ידוע בצה"ל כדי להראות שמשהו נעשה. חיפשו לי שיבוץ חדש ובמקביל נפגשתי עם קב"ן שהציע לי הפסקה של חצי שנה על חשבון הפז"ם כדי להירגע".

למה לא בעצם.
"כן, חצי שנה הייתי בים ואכלתי אבטיחים. הרגשתי שהגוף שלי נרגע, שפתאום טוב לי. כשהגעתי לוועדה הרפואית היה לי כבר זקן צרפתי ופירסינגים. שאלו אותי אם אני רוצה לחזור לצבא, אמרתי להם שזו החלטה שלהם והם אמרו לי ביי. שוחררתי אחרי שנתיים של שירות על פרופיל 21 נפשי. באותה תקופה ניהלתי תביעה נגד משרד הביטחון, כדי שיכירו בי כהלום קרב, וביום שקיבלתי את השחרור החלטתי שאני מבטל את התביעה, הולך לשיקום עצמאי ושם את הכל מאחוריי".

עוז זהבי (צילום: שי פרנקו)
צילום: שי פרנקו

לא רק אבטיחים ופירסינג היו באותה תקופה. באחד מימי חופשת השחרור הלא מוכרזת שלו הגיע זהבי למשרדה של הסוכנת רינת איתן, שמייצגת אותו עוד היום. "נכנסתי למשרד שלה ואמרתי, 'שלום, אני עוז זהבי ואני השחקן הכי טוב בארץ'. היא אמרה לי, 'אתה חמוד, אבל תקבע פגישה כמו שצריך'. נפגשנו למחרת". כבר באותו חודש קיבל זימון לאודישן לסרט "לנצח עם מיקי ברקוביץ'", וקיבל את התפקיד. הוא גבר על 450 מתמודדים.

הרגשתי רוקסטאר של ילדים

דווקא לאחר שהכניס רגל בדלת של הקולנוע הישראלי, זהבי שוב אפסן הכל וקנה כרטיס בכיוון אחד לטיול של אחרי הצבא. "בטיול הזה התחילו חיי", הוא אומר. "זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי את עצמי".

מה היה?
"מרגע שעליתי למטוס בישראל אספתי חברים, מכרים ואפילו מעריצים. אנשים שבחרו ללכת אחריי מתאילנד, לנפאל ולהודו. בטיול הזה הייתי מאוד פרי ספיריט, שיער ארוך, מסיבות ובום-בולנט (כלי עישון הודי – ל"ש)".

סמים וכו'?
"ברור, נסעתי למזרח במטרה להתנסות בסמים פסיכדליים".

רק?
"תשמעי, נסעתי לטיול אחרי צבא כדי להתפגז. היה לי ברור שאני הלום קרב ואני מגיע להשתחרר, לחגוג ולהתפרע. רציתי לקבל תובנה רוחנית עמוקה על העולם. אני לא חי בלפלנד, לפני שטסתי שמעתי סיפורים של הלומי קרב שטסו להודו וחשבו שהם דולפין, אבל זה מה שרציתי".

והיית דולפין?
"לא, הסמים עשו לי סיבוב חיובי בקטע בכלל לא צפוי. כשלקחתי  MDMAבפעם הראשונה הרגשתי שקט פנימי שלא היה לי מהרגע שהתגייסתי".

היום יש שיח רווח על טיפול נפשי בעזרת סמים פסיכדליים.
"אני התייחסתי לזה כדבר טיפולי מהתחלה. גם אחר כך, כשירדתי לעולם שלנו, הייתי במקומות תודעתיים כאלה. הרגשתי שירדתי עם מתנה".

עוז זהבי (צילום: שי פרנקו)
צילום: שי פרנקו

זהבי מספר שבמהלך השהות בהודו ניגשה אליו מטיילת ישראלית ושאלה אם הוא השחקן הזה מהטלוויזיה.  "תביני, אני בהודו, כולי נראה כמו ג'וני דפ ב'שאיפות', ואני אומר לה 'כן, זה אני'. כל כך התרגשתי באותו רגע שישר התקשרתי לאבא שלי ואמרתי לו לרשום אותי לאודישן לבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין. בשביל האודישן חזרתי לארץ".

בשנת 2006 החל זהבי ללמוד בסטודיו של לוינשטיין, ושם גם הכיר את הגר דנון (41), כיום בת זוגו ואם בנותיו. "זו הייתה מערכת יחסים סוערת", הוא מחייך. "למדנו יחד בכיתה, היינו זוג, נפרדנו, חזרנו ואז שוב נפרדנו". אבל המשך יבוא.

בשנה הראשונה ללימודים קיבל זהבי את התפקיד הראשי הראשון שלו, בסדרת הנוער "האי", וברגע נהפך לאליל הילדים והנוער של ישראל. "זה היה כיף, אבל זה הרגיש קצת כמו לשחק בקקי", הוא אומר. "הרגשתי רוקסטאר של ילדים".

הרבה כוכבים שמקבלים תפקיד ראשי מרגישים על גג העולם. אתה אומר דבר הפוך לגמרי.
"כי הבנתי שמדובר בסדרת נוער. הייתי אחרי הטיול שלי בהודו, כבר הבנתי את החיים".

היו שנים שנבחרת לגבר הסקסי של ישראל, תויגת לא מעט כסמל סקס. הרגשת שרואים בך אובייקט מיני?
"זה שנמשכים אליך לא אומר שאתה אובייקט מיני. התיוג שלי כגבר סקסי מעולם לא העליב אותי או פגע בי, אני לא שותף לתחושה הזו. מעבר לזה שסקסי זה דבר שבא מבפנים. דיברנו על ליאור, אתה יכול להיות סקסי גם בגיל 80 וזה נהדר".

אגב, באותה תקופה היית רווק. הייתה תקופה של הוללות?
"ברור שהייתה. אבל אני לא הולך לדבר עליה, אני כבר רחוק מהמקום הזה".

עוז זהבי (צילום: שי פרנקו)
צילום: שי פרנקו

הוא באמת כבר לא במקום הזה. לא מאז שפגש במקרה בחתונה של חבר משותף, לפני ארבע שנים, את מי שהייתה אהובתו בלימודי המשחק. "אני ידוע כמבריזן חתונות", הוא מספר, "אבל דווקא לחתונה ההיא לא הברזתי. מזל". מאז אותו אירוע זהבי ודנון בלתי נפרדים, בזוגיות יציבה והורות משותפת. "היו לנו חששות להפוך את זה לרציני, אבל החששות התפוגגו תוך שלושה ימים. הגר תמיד הייתה אהבת חיי, הבחורה שמעולם לא עזבה לי את המחשבות. אני מקבל חשמל סטטי חצי שעה רצוף כשאנחנו מתנשקים. תמיד הייתה בנינו משיכה מטורפת, היא לא נפסקה אף פעם, אבל לקח זמן עד ששנינו באמת ראינו את זה. בשלב הזה בחיים החלטנו להיות רציניים, הרגשנו שזה הזמן שלנו. מהר מאוד טסנו ביחד ללונדון והגר נכנסה להיריון".

הרבה כוכבים בסדר גודל שלך מעדיפים לצאת עם בחורות צעירות ודוגמנית מצליחות. ואתה בחרת ללכת עם אהבת הנעורים שלך.
"בחיי הרווקות, לצד הרצון שלי לטרוף את העולם, היו לי המון רגעים של געגועים אליה, של בדידות ותחושה של חוסר סיפוק מהחיים. בסופו של דבר אני מאמין שאלו כוחות טבע שהובילו את הקשר הזה למקום שהוא היום. כלומר, אנחנו פועלים ומקבלים את ההחלטות על עצמנו, אבל הפולסים שמניעים אותנו הם כוח טבע".

הגר חששה להיכנס איתך למערכת יחסים רצינית בגלל הפרסום שלך?
"אני חושב שהיא לא חשבה על העניין הזה עד הסוף כשהחלטנו שאנחנו רציניים, אבל תוך כדי הקשר היא הבינה שהיא צריכה לעשות התאמות, וזה באמת לא קל לחיות עם מישהו מאוד מפורסם. יש יתרונות, אבל גם יש דברים שצריך לחיות איתם ולקבל אותם בסבבה. למשל זה שהרבה פעמים אני גונב תשומת לב".

עוז זהבי (צילום: מתוך בוגד באדיבות HOT)
צילום: מתוך בוגד באדיבות HOT

קבענו חתונה פעמיים והיא התבטלה פעמיים

לפני שלוש שנים וחצי נולדה בתם הבכורה כרמי ("הכרם שלי") ולפני שנה וחצי נולדה לליב ("פריחה ולבלוב"). דנון, שעד ההריונות שיחקה בתיאטרון, עזבה את הבמות והתמקצעה כמדריכת פילאטיס פרטית. השניים התארסו שנה לאחר שנולדה כרמי. "קבענו חתונה פעמיים והיא התבטלה פעמיים בגלל הגבלות הקורונה", מספר זהבי. "שילמנו כסף, הייתה שמלה, האירוע כבר היה מוכן, ושבוע לפני התאריך הודיעו לנו שאי אפשר לעשות את האירוע. הפסדנו כספים, שילמנו מקדמות שלא חזרו".

יהיה ניסיון שלישי?
"היום זה כבר פחות קריטי לנו, החתונה. עשינו טקס קטן בבית ויש לנו טבעות. מראש רצינו לעשות מסיבה קטנה בשביל עצמנו ולא חתונה ברבנות, אין לי שום רצון ושום סיבה להתחתן ברבנות. לא אני ולא הגר מגיעים מבתים דתיים. בואי, אנחנו גרים בתל אביב, נראה לי שזה אומר הכל".

את חיי האבהות זהבי רואה כ"מסע התפתחותי ענק". "נופלים לי אסימונים ברמה יומיומית", הוא מחייך. "מצד אחד אני עדיין מרגיש ילד, מצד שני פתאום הלב שלי נפתח והבנות שלי הן טעם החיים. מצד שלישי נוספה לי הרבה יותר אחריות לחיים, הרבה יותר כובד ומשקל".

מה זאת אומרת?
"לוקח זמן להבין איך המפעל הזה עובד. אתה ואשתך רגילים להתנהל המון שנים כרווקים, ועכשיו פתאום צריך להתנהל אחרת. זה משנה את כל מה שהכרת בחיים ברמה לוגיסטית".

איזה אבא אתה?
"כשאני לא על הבמות אני מאוד מעורב. לא אבא חרדתי, אבל אפשר לומר שאני הקב"ט של הבית. יש לי עניין עם בטיחות ועם גבולות. בבית אני עושה הכל יחד עם הגר, חוץ ממקלחות. זה שלה. מעבר לזה, כשאני מגיע עם הבנות לגן אני עושה צחוקים עם כל הילדים. אני מת על ילדים".

"בוגד" משודרת בימי חמישי בשעה 20:15 ב-3HOT, ב-HOT VOD וב-Next TV

צילום: שי פרנקו | סטיילינג: אורן דר | שיער: בן רביבו | איפור: טוליפ יוסיפוביץ | הפקה: אור-אל רבינוביץ'